 באותה תקופה שהייתי בי"ם שמעתי שיש סגולה : להתפלל 40 יום בכותל ברצף רק על דבר אחד ונענים על זה. הבנתי שאני בלאו-הכי עומדת לעזוב את י"ם בקרוב והחלטתי לנצל את הזמן שאני שם לעשות את זה. כל ערב אחרי סיום הלימודים נסעתי לכותל המערבי, ומתפללת. בשבתות התארחתי אצל משפ' שגרה ברובע היהודי וכך הלכתי לכותל בהליכה במשך השבת. את ה-40 יום סיימתי בדיוק בחג השבועות בחודש סיוון. - שנה לאחר מכן בדיוק בחודש סיוון - כבר עמדתי תחת החופה בחתונה שלי.
להיות ברובע היהודי ובכותל בפרט זו גם כן חוויה מיוחדת. להתעורר בשבת שטופת-שמש לקול ציוצי הציפורים שנמצאים על העץ בסמוך ממש לחלון
כל הרחובות שם בנויים מאבנים ירושלמיות ,גם הריצפה. ברקע יש קול של פעמוני כנסיה ואח"כ שומעים את שירי השבת ששרים בבתים היהודיים.
אבני הכותל הם אבנים מיוחדות אפשר לנשום אותם ולהרגיש את הקדושה שלהם. הרי כתוב שירושלים של מטה קשורה לירושלים של מעלה. זו העיר היחידה שיש לה נשמה. לעתיד לבוא, אחרי בוא המשיח- עתידה ירושלים והאויר שלה להתפשט על-פני כל א"י.
לילה אחד ראיתי בחלום מחזה כזה : אותיות מאירות על פני חושך וכתוב בהם : ח י - י ה ו ה [שם ה' המפורש נא לקראו "חי השם" }
שבת אחרת הזמינה אותי חברה להתארח אצלה בשבת. בלילה ישנו בחדרה ,מאחר ובחדר הזה לא היו בכלל חלונות { כי זה חדר פנימי בתוך הבית }
היה ממש חושך הרמטי. בבוקר כשפקחתי עיניי ראיתי מעליי קרוב לתיקרה, דמויות חצי-שקופות כאלה אלו החיצונים כלומר הטומאה הזאת שנשארת בקצות הידיים כשמתעוררים, ולכן הרי אנו נוטלים ידיים מיד עם היקיצה כדי להסיר את טומאת השינה שנשארה לנו על קצות הידיים בזמן שישנו.
שהרי כתוב שהשינה היא 1 חלקי 60 מן המיתה.
טוב, נחזור למראה שראיתי : ראיתי 4 דמויות רוחניות כאלה מעליי - דמות אחת של אשה יפה מאוד, אך לא אנושית תווי פניה היו משורטטים בסימטריה מופלאה עיניה ניצנצו בצבע אדום.
לידה היתה דמות של רובוט כזה אפור - מתכתי גם כן עם עיניים אדומות נוצצות.
בצד שמאל היתה דמות של פסל שחור דומה לפסלים מעץ המגולפים שאנחנו מכירים וגם לו היו עיניים אדומות נוצצות .
נו....... אתם שואלים אז מה עשיתי ? כמובן שקמתי ונטלתי ידיים בנטלן שהכנתי לי ליד המיטה לפני השינה, כי אסור ללכת יותר מ-4 אמות מבלי ליטול ידיים איך שקמים מן המיטה. { אחרת הטומאה הזאת מכסה את האדם ואי-אפשר להורידה } המשך בעמ' 5... - "תה עם נשמה".
| 
