פרשת מטות.
"איש כי ידר נדר לה' ".
בתחילת פרשת מטות דנה התורה בסוגיית הנדרים ובדרכי ביטולם. 'נדר' בנידון זה,
הוא איסור שהאדם מטיל על עצמו, בבחירתו החופשית. מחמת הנדר נאסר עליו דבר
שמצד עצמו, אין הוא אסור כלל.
כאשר הנדר בא מתוך רצון לעבוד את ה' ולהתקרב אליו יותר, הוא נחשב במידת - מה
דבר חיובי. וכאן נשאלת השאלה ::: וכי לא די לנו במה שאסרה התורה עצמה - לשם מה
לנו להוסיף איסורים וסייגים משל עצמינו ?
אפשר לשאול זאת בצורה מעמיקה יותר :::::
הרי מטרת התורה והמצוות היא לקדש את חיי החולין .כשיהודי אוכל דבר - מה לשם שמיים
או נהנה מכל דבר אחר בעולם, ובכוח זה הוא עובד את ה' הוא מחדיר את אור הקדושה
לתוך המציאות החומרית שזו בעצם מטרת הבריאה כולה - "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים"
[תנחומא נשא, בראשית רבה, תניא. ]
|