פרשת  מקץ.

 

<<<  הגאולה   צומחת     מהגלות    >>>

 

 

הגלות  המרה  והארוכה  שבה  שרוי  עם  ישראל,  מעוררת  לא  אחת  תמיהה  קשה  על

 

תכליתה.  - על  מה  ולמה  כל  הסבל  העצום  במשך  דורות  כה  רבים  ?

 

 

תשובה  לכך  ניתן  למצוא  בפרשתינו  . לבנו  השני  קרא  יוסף-  אפרים.    בהסבירו  את 

 

משמעות  השם  "כי  הפרני  אלוקים  בארץ  עניי".

 

דווקא  ע'י  הגלות  'בארץ  עניי'  זכה  יוסף  להגיע  ל-  'הפרני'  =  לתוספת  חיות  וחיזוק.

 

כי  זוהי  תכליתה  של  הגלות  -  לעורר  כוחות  נעלים  יותר  ולהגיע  לדרגה  עליונה  יותר.

 

 

 

 

 

 יוסף  הצדיק  עצמו,  עמד  במדרגה  גבוהה  ביותר.  נשמתו  מקורה  בשורש  עליון  וגבוה

 

יותר  משל  אחיו.  [ על  כן  הוא  יכול  גם  לתקן  אותם ולהעלות  אותם ]

 

במידה  מסויימת  היה  אף  בדרגה  עליונה  יותר  משל  אביו,  יעקב.

 

ואף  על  פי  כן,  כדי  להגיע  ל'הפרני'  היה  עליו  לעבור  גלות  'בארץ  עניי'.

 

 

 

 

 

מעלתו  של  יוסף  על  אחיו  רמוזה  בפסוק  :   "ויכר  יוסף  את  אחיו  והם  לא  הכירוהו".

 

מוסבר  על  כך  בתורת  החסידות,  שלאחיו  לא  היתה  הכרה  והשגה  בדרגתו  העליונה

 

של  יוסף  הצדיק.

 

 

 

 

השבטים  היו  עובדי  ה'  וביקשו  לדבוק  בקדושה  האלוקית  .  היה  ברור  להם  שלשם  כך  יש

 

צורך  להתנתק  מטירדות  העולם.  לכן  היו  רועי  צאן,  שנמצאים  מחוץ  להמולת  העולם.

 

לעומתם,  יוסף  הצדיק  חי  בלב  מצרים,  שקוע  בניהול  הממלכה  ו ע ם  זאת  נשאר  דבק  בקב"ה.

 

 

 

זו  היתה  מדרגה  שלא  הכירוה.  =  "והם  לא  הכירוהו".   - להיות  דבק  בקב"ה  גם  בתוך

 

המולת  העולם.

 

 

יוסף  אף  היה  בדרגה  גבוהה  יותר  משל  יעקב  אבינו,       חז"ל   אומרים  שיוסף  נענש  על 

 

ששם  מבטחו  באדם  וביקש  משר  המשקים  [ כשהיה  אסור  בבית  הסוהר ]  להזכירו  לפני

 

פרעה.     עונשו  היה  ש"לא  זכר  שר  המשקים  את  יוסף  וישכחהו".

 

מזה  עולה  שהסתמכות  על  בשר  ודם  היא  בבחינת  חטא  לגבי  צדיק  , אולם  גם  יעקב  שלח

 

לעשיו  מנחה  וקראהו  'אדוני'  [ אדון  שלי ]  ולא  מצאנו  שהדבר  נחשב  לו  לחטא  !

 

 

 

 

אלא  בכך  מתבטא  ההבדל  ביניהם  :  יעקב  אבינו  היה  קשור  במידה  מסויימת  למגבלות

 

העולם,  ולכן  היה  עליו  לפעול  גם  בדרכי  הטבע  מחשש  "שמא  יגרום  החטא",  אולם  דרגתו

 

של  יוסף  היתה  גבוהה  משלו,  הוא  עמד  לגמרי  למעלה  ממגבלות  העולם,  ולכן  היה  צריך

 

לסמוך  אך  ורק  על  הקב'ה  ולא  להסתמך  כלל  על  בשר  ודם.

 

 

 

 

סוד  הגלות.-

 

אעפ'י  כן  הגיע  יוסף  לשיא  התעלותו  הרוחנית  דווקא  בהיותו  בגלות,  במצרים.    =  "הפרני

 

אלוקים  בארץ  עניי".

 

זה  סודה  של  הגלות,  שדווקא  היא  מאפשרת  עלייה  גדולה  ועצומה  שבדרך  אחרת  אי

 

אפשר  להגיע  אליה.

 

 

יוסף  סלל  את  הדרך  לעם  ישראל  כולו  :

 

בעקבות  גלותו  האישית  באה  גלות  מצרים,  ודווקא  ע'י  'כור  הברזל'  של  מצרים  זכו  בני-

 

ישראל  לקבל  את  התורה  .

 

כך  גם  הגלות  הנוכחית  לא  באה  לענות  ולייסר  את  ישראל,  אלא  היא  המאפשרת  את 

 

הגילויים  העצומים  של  הגאולה  העתידה  לבוא  תיכף  ומיד  ממ'ש.

 

יחי  אדוננו  מורינו  ורבינו  מלך  המשיח  לעולם  ועד  !!!

 

 

********* ליקוטי  שיחות  כרך  א'  עמ'  88.