התשע"ב = ה-שנה ת-תראו [ש] ע-שיתי הכל ב- בשביל בני ישראל.
כ' בתשרי - חג הסוכות - התשע"ב.
חג שמח חברים
במאמר היום אכתוב לכם מה הקשר בין שיחרורו של גלעד שליט ביום זה של חג
הסוכות, למהותו הפנימי של החג ? ומה הקשר בכלל לשמיני עצרת ???
ואיך כל אחד מאיתנו יוצא גם מהשבי ע'י האיכפתיות שלנו מגלעד שליט שישב בשבי ?
ובכן נענה על הכל...................רק טיפה סבלנות ו'עין' קשבת............
חג הסוכות מבטא ומדגיש את האחדות של כל ישראל. אמרו חז"ל : 'ראויים כ ל
ישראל לישב בסוכה אחת ". [ מסכת סוכה כ'ז ב' ]
אעפ'י שיש בתוך עם ישראל חילוקי דרגות מ'ראשיכם שבטיכם' ועד 'חוטב עציך ושואב מימך'.
בכ'ז נכנסים כולם לסוכה אחת ומבטאים בכך את האחדות של כל ישראל.
לאחר חג הסוכות בא שמיני עצרת ושמחת תורה, שמוסיף מימד עמוק יותר לאחדות.
נאמר במדרש שאחרי חג הסוכות אומר הקב'ה לישראל "קשה עליי פרידתכם עכבו עוד
יום אחד". ולכאורה מכיוון שלמחרת בין כך ובין כך נפרדים ---- במה תורם היום הנוסף ?
? ? ? ? ?
עניין זה מעורר שא' בסיסית : במה מסייע החג הנוסף להתגבר על הקושי להיפרד ?
הרי גם כך תגיע בסופו של דבר עת הפרידה. ? וכי כל המטרה היא לדחות את הפרידה
ביום נוסף ? אם כן, התשובה היא שע'י החג [יום ] הנוסף אכן ל א תהיה פרידה.
הדבר יובן לאור דיוק הלשון של המדרש "קשה עליי פרידתכם" - לכאורה היה צריך להיאמר
'פרידתנו' שלנו. ולא 'פרידתכם' !!! ?
אלא שבכך רומז לנו הקב'ה שמצידו אין שום פירוד , הוא נשאר תמיד קשור עימנו בקשר של
אהבה אינסופית . כל האפשרות לפירוד כל שהיא היא מצידכם בלבד = 'פרידתכם'
אך לא מצד הקב'ה - שהוא תמיד מאוחד וקשור עימנו עם נשמות ישראל.
רק אנו מפנים לו עורף ונפרדים ממנו.
על כך אומר הקב'ה ש"קשה" עליו ההיפרדות הזאת שלנו מ מ נ ו . ולכן הוא מבקש שנעשה
עימו חג נוסף שימנע את הפרידה.
כיצד נוצרת ההיפרדות בינינו לבין הקב'ה ?
אומר ה' - 'פרידתכם' = ע'י הפירוד שביניכם לבין עצמכם, כאשר עם ישראל מאוחד בינו
לבין עצמו הוא קשור ומאוחד ג ם עם הקב'ה. אך כאשר יש פירוד בתוך עם ישראל, אז
נוצר גם פירוד עם הקב'ה.
בחג הסוכות הודגשה האחדות, ארבעת המינים מסמלים את כל הסוגים שבעם ישראל.
המתאגדים יחד למצווה אחת, אולם אעפ'י שיש כאן התאחדות לאגודה אחת, בכ'ז
נשארים הבדלים, על כן בתום חג הסוכות עדיין יש חשש שלאחר שהשפעת החג תעבור
יחזרו ארבעת הסוגים הללו וייפרדו.
על כך אומר הקב'ה "קשה עליי פרידתכם" וכדי למנוע את הפירוד הוא מבקש לעשות
חג נוסף שיקבע את האחדות בצורה אמיתית וניצחית. המצווה של שמיני עצרת היא :
"פר אחד איל אחד". - קורבן א ח ד שאין בו התחלקות של פרטים, הדבר מחדיר את
ההכרה שעם ישראל הוא מ ה ו ת אחת מאוחדת שאינה ניתנת כלל לחלוקה.
אחדות זו גם מתבטאת בשמחת החג - ביום זה מתאחדים כל חלקי העם בריקודים עם
ספר התורה. בכל השנה יש הבדלים במידת הידיעה בתורה, אך בשמחת תורה רוקדים
כולם בשווה, ואי אפשר להבדיל בין האיש הפשוט ללמדן הגדול.
זוהי האחדות השלימה החותמת את החגים והיא מבטיחה שגם אחרי החגים לא תהיה
חלילה 'פרידתכם'.
בשמיני עצרת מקריבים "פר אחד ,איל אחד" דבר זה מדגיש שכל בני ישראל הם מציאות
אחת. וכך אמרו חז"ל : 'פר יחידי למה ?כנגד אומה יחידה'. זה רובד עמוק יותר באחדות
של כל ישראל, - הם לא רק יושבים בסוכה אחת אלא בעצם הם מציאות א ח ת.
כאשר האחדות היא בכך שיושבים בסוכה אחת, אין הדבר מבטיח את המשכה של האחדות.
לאחר שיוצאים מן הסוכה, שוב אין הדבר המאחד את כולם.
זו התוספת בעניין האחדות שמביא שמיני עצרת, שגם לאחר שיוצאים מהסוכה נשארים כל
בני ישראל מציאות אחת ואחדות זו נמשכת לאורך כל ימי השנה.
אז מה הקשר לגלעד שליט ?
בכל ימי שביו, כ ל העם הזה על כל גווניו, חילונים ודתיים חרדים וימנים ושמאלנים - היו
שותפים באיכפתיות מגורלו. כולם התפללו לשלומו, לשיחרורו במהירה - חלק בתפילות רבות
שעות של תהילים וברכות רבות, וחלקם בהפגנות מול הממשלה והקמת 'קול זועק' בראש
חוצות ובהפגנתיות תוך שימוש בכל אמצעי התקשורת שישנם.
אז מה ???
אז כ ל העם כ ו ל ו מאוחד ! וגם היום שגלעד השתחרר ויצא מן החושך אל האור, כ ו ל ם
היו שותפים ומאוחדים בצפייה - בטלויזיה או באינטרנט וכולם ח ש ו את ההתרגשות ואת
השמחה כ א י ל ו המדובר בבן שלנו או באחינו וכו'.
אז כאן רואים את האחדות של ישראל, שהחג הזה, סוכות מסמל אותו. ודבר שני,
כל יהודי/ה שהתפלל/ה לשיחרורו של השבוי, הרי שה' גם יוציא אותו/ אותה מן השבי.
איזה שבי ???
השבי של היצר הרע, אותו יצר שרוצה לקחת את היהודי למחוז הטומאה והסטרא אחרא
ולשלוט עליו.
אז בזכות התפילות שלנו הרי שגם אותנו יוציא ה' מהשבי הזה, הרוחני. שבא לידי ביטוי
בחיים הגשמיים שלנו.
וכך ע'י האיכפתיות הקולקטיבית שלנו והעריבות הזו "כל ישראל ערבים זה לזה"
הרי שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה בחסד וברחמים במהירה בימינו ממ'ש.
*********** מבוסס על שיחותיו של הרבי מה'מ ליקוטי שיחות כרך ט' עמ' 232.
|