מישהו סיפר לנו שראה את הרבי בחלום
ואותו בחור סיפר לו את כל קשייו ובעיותיו בחיים
והרבי רק הקשיב
לבסוף הרבי שאל אותו שא' :::
'עד מתי אני אצטרך להניח במקומך תפילין' ???
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הרבי שהוא המשיח הוא נושא את 'חולינו' ואת עול העם כולו,
כפי שמתואר בגמרא שמשיח יושב בפיתחה של רומי [תיאור של הגלות האחרונה ]
והוא מצורע. ופותח את התחבושות מושח משחה חובש את הפצעים ומיד חובש בחזרה.
כך הרבי נשיא הדור, נושא את עול הדור כולו
כי כל אנשי הדור קשורים אליו, הוא הנשמה הכללית של דורינו.
אותו בחור החל אח'כ להניח תפילין כמובן.............
ע ל הרבי מליובאוויטש :
בכל יום ראשון בבוקר , החל מיום הולדתו ב- י"א ניסן תשמ'ו { אפריל 1986 } היו אלפי אנשים נאספים כדי לקבל את ברכתו של הרבי. היו שם אנשים מכל גווני הקשת החל מחסידים וכלה במדינאים.
אנשי בידור ועד בעלי העסקים הגדולים ביותר. חלקם חיפשו השראה רוחנית, אחרים ביקשו עצה שנגעה לטיפול בבעיה מסויימת.
נוסף לברכה נהג הרבי לתת לכל אחד מהאנשים שטר של דולר אחד, חדש ומבריק כדי שייתנו אותו או את תמורתו לצדקה, במרוצת השנים שלאחר מכן העניק הרבי מאות אלפי דולרים. ותמיד הזכיר לכולם את הצורך לתת לצדקה, לנזקקים.
לאחר המהומות בקראון הייטס בשנת 1991, ביקר דייויד דיקנס ראש עיריית ניו- יורק דאז, אצל הרבי וביקש ברכה לשלום בין שתי החברות - היהודים והשחורים.
הגיב הרבי : " לא שתי חברות אלא חברה אחת - תחת ממשל אחד ואלוקים אחד ".
בשיחה עם פסיכולוג דיבר הרבי על הצורך הדחוק של החברה לדעת את הקווים המנחים ואת גבולות האינטימיות ' זה הכרחי ' כך אמר ' כדי לקיים ולשמור על נישואין בריאים שהם הבסיס לחברה איתנה.
ב- 1975 יזם הרבי מסע לעידוד טהרת המשפחה, וקרא לסניפים העולמיים של נשות חב"ד להקים וועדות שיפרסמו מאמרים ,יארגנו חוגי לימוד ויבקרו זוגות כדי לשוחח איתם בפרטיות על תקנות התורה הנוגעות לבניית נישואין איתנים ואינטימיות בריאה.
משלי כ"ז א' : "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם " - מהי א ה ב ה ?
בימי ראשון אחר הצהריים, נהג הרבי לעמוד מחוץ לדלת משרדו ולקדם בשלום ולברך כל מי שבא לראות את פניו, ונתן לכל אחד שטר של דולר למתן צדקה.
לעיתים קרובות היה עומד במשך שעות ,בעוד טור של אלפי אנשים עובר לידו. אנשים שרבים מהם מבקשים ברכה או עצה בנושא אישי או התלבטות רוחנית כלשהיא.
פעם נשאל הרבי מניין הוא לוקח את הכוח לעמוד י ו ם ש ל ם לפעמים במשך 7 - 8 שעות כדי לעזור ולברך את כולם.
" כשאני רואה את כל האנשים האלה הרי זה כמו ספירת יהלומים, אינך מתעייף או נחלש כשאתה סופר משהו יפה כיהלום " ענה בחיוך.
ארה"ב - יום החינוך .
.במשך 40 שנות מנהיגותו ייסד הרבי יותר מ- 2000 מוסדות חינוך חדשים בכל העולם. ב- 1976 פתח
במבצע חינוכי מיוחד והכריז על השנה כ" שנת החינוך ". במהלך השנה ייסד בתי ספר חדשים, מחנות קיץ ותוכניות לימודים. ב- 1978 קבעה ממשלת ארה"ב את יום הולדתו של הרבי - כיום החינוך האמריקאי.
וכך כל שנה ושנה מכריזים על יום זה בסנאט. ב-1978 קרא הרבי לממשלות העולם לספק " חינוך אשר מדגיש יותר את קידומן של זכויות האדם הבסיסיות ואת חובת הצדק והמוסר" . הרבי קיבל מכתבי הוקרה מנשיאי ארה"ב : קארטר, רייגן, בוש וקלינטון.
זמן קצר לפני ג' בתמוז תשנ"ד 1994, נתקבלה הצעת חוק בבית הנבחרים האמריקאי, להעניק לרבי את מדליית הזהב של הקונגרס. הצעת החוק נתקבלה פה אחד בשני בתי הנבחרים והמדליה ניתנה כאות כבוד לרבי על "תרומותיו המיוחדות והמתמידות בתחום שיפור החינוך המוסר ומעשי הצדקה בעולם כולו".
ממשל = תפקיד הממשל הוא לאזן את טובת הציבור וטובת הפרט. זה אפשרי רק כאשר שולטים בחברה עקרונות של מוסר וצדק, חוק וסדר, ומעליהם אלוקים אחד. -אמר הרבי.
ב-1990 כתב גו'רג' בוש לרבי " מסורת המוסר בארצנו ולמעשה התפתחותה של כל תרבות המערב הושפעו מהחוקים וההלכות הכלולים בתנ"ך. היתה זו השקפת העולם התנכ"ית על האדם אשר הדגישה את כבודו וערכו של האדם שנוצר בצלם אלוקים השקפה שהיתה השראה לעקרונות שעל פיהם נוסדה ארה"ב.
פעם עודד הרבי תלמיד מחונן לנצל את זמנו החופשי כדי להשפיע על חבריו התלמידים שיעסקו לא רק בלימודים אקדמיים אלא גם בלימוד תורה.
"סדר היום שלי עמוס כ"כ שאיני יודע איך אני יכול להוסיף עליו משהו" ענה. ואז משהבין שסדר היום של הרבי עמוס הרבה יותר אמר : " האמת היא שאיני מבין מנין אתה לוקח את הכוח והדחף לעבוד כמו שאתה עובד". "לכל אדם יש גוף ונשמה" אמר הרבי " דומה הדבר לציפור שיש לה כנפיים ,תאר לעצמך שהציפור לא היתה יודעת שהכנפיים מאפשרות לה לעוף, אילו כך היה הן היו רק תוספת של משקל כבד.
אולם כאשר היא מניעה את כנפיה, הן נושאות אותה לשמים, לכולנו יש כנפיים = נשמתינו, שיכולות להעלות אותנו גבוה ככל שנדרש, עלינו רק ללמוד להשתמש בהן.
הלידה ;;; הרבי הסביר שיש שלוש סיבות לשמוח בזמן לידתו של ילד :
שמחתו של העם כולו על שנולד חבר חדש. שימחתם של ההורים על שבורכו בילד, ושמחתו של הילד על שהובא אל העולם. איש אחד שאלו : " אולם איך אנו יכולים לחגוג אם עדיין איננו יודעים מה ייצא ממנו ? "הלידה מסמנת את הרגע שבו נכנסת הנשמה לגוף " אמר הרבי "ומאחר שהנשמה קשורה ישירות אל ה' די בזה כדי לחגוג".
מורה שהיה מקורב לרבי בא אליו לבקש עצה, הוא היה ניצול שואה. וכאבו הרגשי העמוק מנע ממנו למלא את התחייבותיו כמורה . "אין מילים שתוכלנה לנחם אותך " אמר הרבי ,"אולם אינך יכול להניח לשואה להימשך בחייך" הוא יעץ למורה במילים שלמד מחותנו הרבי הקודם { הריי"צ }, שאמר " אנן פעלא יממא אנן" = אנחנו פועלי היום. תפקידנו להפיץ אור. אסור לנו לבזבז את כוחותינו במלחמה בחושך, אנו צריכים רק ליצור את היום --- והלילה יחוויר. " את החושך לא מגרשים עם מקל" !!!
כאשר היה הרבי ילד, פרץ פוגרום בעיר מולדתו, ניקולאייב שברוסיה. אימו לקחה אותו ואת אחיו למקום מחבוא. היו שם עוד נשים רבות וילדים, כמה מהילדים הקטנים היו כה מבוהלים שהחלו להתייפח בקול רם. האמהות נבהלו מאוד כי אילו נשמע בכיים של הילדים היה מקום המחבוא עלול להתגלות.
הרבי הרגיע בשלווה את הילדים הבוכים בלטיפה על הלחי או בלחישה רכה. הוא היה אז כבן חמש.
אחד האדמו"רים כשהיה ילד קטן נשאל פעם " איפה אלוקים נמצא ?" ענה לו הילד בתמימות " בכל מקום שבו תיתן לו להיכנס ".
אחד מהאדמו"רים כשהיה ילד קטן נשאל ע"י איש מבוגר : "אתן לך כסף אם תאמר לי היכן נמצא אלוקים"
ענה לו הילד זאז, " אשלם לך פי עשרה אם תגלה לי היכן הוא לא נמצא ".
קירבה מיוחדת היתה לרבי כלפי חיילי צה"ל וכל אימת שהיה מזכירם היה מוסיף מילים על גודל זכותם ועל מסירות נפשם. כמה פעמים כיבד באחת ה"הקפות" של שמחת תורה את כל אלו ששירתו בצה"ל.
מדי חג ומועד שיגר הרבי מאות מחסידיו ליחידות צה"ל כדי להביא אליהם את שמחת החג ולכבדם בסופגניה בחנוכה ובמשלוח מנות בפורים.
בקיץ תשל"ו נפגש הרבי עם קבוצה של נכי צה"ל, הרבי הפגין כלפיהם אהבה וחיבה יוצאת דופן בין יתר הדברים אמר : " כאשר חסר למישהו דבר באיברי גופו ,אין זו סיבה להיות נופל ברוחו ח"ו. כי אם אדרבה זה גופא מהווה הוכחה שהקב"ה בורא האדם ומנהיגו, נתן לו או לה כוחות רוחניים מיוחדים כדי שעל ידם, יוכל להתגבר על חיסרון הגשמי והגופני. ואדרבה, להשיג עמדה ולעלות בעניינים חשובים וטובים למעלה, מהישגים של אדם מן השורה. אי לכך ,אין דעתי נוחה מהשם 'נכי ישראל' המורה על נחיתות וירידה.
אלא יש צורך להדגיש ולהבליט שאדם כזה הוא מיוחד ומצויין ע"י בורא האדם, שנתן לו כוחות מיוחדים יתרים על הכוחות הקיימים אצל בן אדם מן השורה. שדווקא לכן בכוחו להתגבר על קשיים ומניעות שאין ביכולת אדם מן השורה להתגבר עליהם. ובכן הייתי מציע לכנותם בשם "מצוייני ישראל".
|