פרשת  תולדות.

 

         

 

"ואלה  תולדות  יצחק  בן  אברהם -  אברהם  הוליד  את  יצחק"

 

הפסוק  הפותח  את  פרשתינו  מעורר  את  תמיהתם  של  פרשני  התורה,  בפס' 

 

נאמר  שאברהם  הוליד  את  יצחק.  שואלים  פרשני  התורה  :

 

לאחר  שכבר  נאמר  כי  יצחק  הוא  בן  אברהם  ,לשם  מה  מוסיפה  התורה  ואומרת 

 

"אברהם  הוליד  את  יצחק"  ?...

 

 

                

 

 

רש'י  מביא  את  התירוץ  המופיע  בגמרא    [   בבא  מציעא  ]ובמדרש   [תנחומא ]  :

 

על  ידי  שכתב  הכתוב  'יצחק  בן  אברהם'  הוזקק  לומר  אברהם  הוליד  את  יצחק.

 

לפי  שהיו  ל י צ נ י  -  הדור  אומרים  -  מאבימלך  נתעברה  שרה,  שהרי  כמה  שנים

 

שהתה  עם  אברהם  ולא  נתעברה  הימנו,    מה  עשה  הקב'ה  ?

 

 

 

 

צר  קלסתר  פניו  של  יצחק  דומה  לאברהם  וכך  העידו  הכל  -  אברהם  הוליד  את  יצחק.

 

לפי  פירוש  זה  בא  הפסוק  לציין  לפנינו  את  ההוכחה  החד  משמעית  שיצחק  אכן  היה 

 

בנו  של  אברהם,  שכן  מראה  פניהם  היה  דומה  להפליא  עד  שהכל  ראו  כי  'אברהם

 

הוליד  את  יצחק'.

 

 

 

מדרש  נוסף  בתנחומא  מסביר  זאת  בדרך  אחרת  :  "יצחק  נתעטר  באברהם  ואברהם

 

נתעטר  ביצחק"  כלומר,  התורה  מבקשת  לומר,  כי  יצחק  היה  מציג  את  עצמו  כ'יצחק

 

בן  אברהם'.  מכיוון  שהתפאר  באברהם  אביו.  ואילו  אברהם  היה  מתפאר  בבנו  יצחק.

 

 

 

 

התורה  כידוע,  איננה  ספר  מ ע ש י ו ת.  כל  דבר  שהיא  מספרת  אמור  לשמש  הוראה 

 

ולימוד  לדורות  הבאים,  ובמיוחד  סיפורי  האבות,  שעליהם  אמרו  חז'ל  "מעשה  אבות

 

סימן  לבנים"  מהי  אפוא  ההוראה  שעלינו  ללמוד  משני  ההסברים  הללו  ????

 

 

                           

 

 

יש  מכנה  משותף  לשני  ההסברים  :  שניהם  עוסקים  בדברים  שאינם  יכולים  להיות  מובנים

 

בדרך  הטבע.

 

סיפור  לידתו  של  יצחק  הוא  נס  נפלא  ביותר,  הרי  עפ'י  טבע  לא  היו  יכולים  אברהם  ושרה  להוליד

 

ילדים,  כבר  היו  זקנים  .   לא  רק  מבחינת  גופם  הגשמי  היה  הדבר  בלתי  אפשרי,  כדברי  חז'ל

 

יבמות  ס'ד  "אלא  גם  המזלות  העליונים  הראו  שאין  להם  כל  אפשרות  להוליד  בן".

 

 

זה  מה  שמראה  שיהודי  הוא  מעל  ל-טבע  !  אין  לכוכבים  ומזלות  השפעה  על  יהודים.

 

יהודי  יכול  לשנות  מזלו  בין  רגע  !

 

 

 

 

גם  העובדה  שאברהם  היה  יכול  להתפאר  בבנו  אינה  יכולה  להיות  מוסברת  באופן  פשוט 

 

וטבעי.  הלא  אברהם  היה  מושלם  במידותיו  "אחד  היה  אברהם"  [יחזקאל  ל'ג]

 

וקשה  להעלות  על  הדעת  שלימות  גדולה  עוד  יותר.  במיוחד  כאשר  מדובר  בהשוואה

 

לעומת  הדור  הבא,  שמטבע  הדברים  אמור  להיות  נחות  יותר  מהדור ה קודם  שכן,  יש 

 

ירידת  הדורות,  והנה  במקרה  זה  למרות  גדולתו  המופלגה  של  האב,  עדיין  יש  לו  במה 

 

להתפאר  בבנו.

 

 

 

 

 

זוהי  אפוא  ההוראה  שאנו  יכולים  להפיק  מעניין  זה  :  אל  לנו  להתפעל  יתר  על  המידה  ממגבלות

 

הטבע,  לגבי  יהודי  אין  דבר  שהוא  בלתי  אפשרי  !

 

לא  רק  במישור  הרוחני  אלא  גם  במישור  הגשמי,  הואיל  והיהודי  קשור  בקשר  עצמותי  עם  הקב'ה

 

אין  לו  שום  הגבלות  ובכוחו  לעשות  גם  את  הדברים  המופלאים  ביותר,  בגשמיות  וברוחניות.

 

 

 

 

 

אם  יהודי  מעורר  את  כוחותיו  הנשמתיים  ויוצא  מהנחה  בסיסית  איתנה,  שכל  ההפרעות  של

 

הגוף  והנפש  הבהמית  אין  בכוחן  למנוע  ממנו  לעשות  את  רצון  קונו,  כי  אז  הוא  מתעלה

 

לגמרי  מעל  מגבלות  הטבע,  ויכול  לחולל  'ניסים'  הן  בעניינים  רוחניים  והן  בעניינים  גשמיים  !

 

 

 

אז  צהלו  ושימחו  והבינו  מדוע  עלינו  לשמוח  כי  'לא  עשני  גוי'  !

 

 

 

****  ליקוטי  שיחות  כרך  ג'  עמ'  780.