|
קולות יפים וחרישיים
עולים בוקעים בחשכת הליל
קולות ענוגים ומלטפים
הומים בפיות האוהבים.
מזמורי שירה בבוקרו של יום
מנגנים על מיתרי הלב
פוקחים את עינינו הכלות
ומאירים על נפשותינו הכמהות.
פזמון:
אז אל תשכח אף לרגע אחד
שהעולם כה גדול ואתה כה קטן
מצה את הטוב שבחיים
שכן הם קצרים ולא נמשכים.
פרחים צבעוניים וריחניים
צובעים את צהרי היום
מפיצים תחת חדוות השמיים הכחולים
שפע של ריחות קסומים
שקיעת השמש בערבו של יום
השוזרת חוטים ותקוות
מלבה את אש החלומות
ומאיצה את דופק הלבבות.
פזמון:
אז אל תשכח אף לרגע אחד
שהעולם כה גדול ואתה כה קטן
מצה את הטוב שבחיים
שכן הם קצרים ולא נמשכים.
שים בצד את כל הטפל
המבזבז את זמנך לריק ולחינם
התמקד בחשוב ובעיקר
הנותן משמעות גם למחר.
קולות יפים וחרישיים
עולים בוקעים בחשכת הליל
קולות ענוגים ומלטפים
הומים בפיות האוהבים.
|
|
||||||
הצפרדע שהעזה
הסכיתו ושמעו נא, ידידיי
לסיפור מממלכת הצפרדעים
הסכיתו ושמעו נא, ידידיי
לסיפור מממלכת הצפרדעים
יום אחד נפלה קבוצת צפרדעים
לבור עמוק צר וחלקלק
ביקשו עזרה מחבריהן הירוקים
שיצילום מהמצוקה
ביקשו עזרה מחבריהן הירוקים
שיצילום מהמצוקה.
הביטו עליהם מלמעלה ואמרו
הבור עמוק הבור תלול וצר
חבל על המאמץ והטרחה
עדיף שתרימו ידיים במחילה
חבל על המאמץ והטרחה
עדיף שתרימו ידיים במחילה.
התייאשו הצפרדעים
ומתו בהמוניהן
ורק צפרדע אחת קטנה ואמיצה
ניסתה למרות הכול את מזלה
ורק צפרדע אחת קטנה ואמיצה
ניסתה למרות הכול את מזלה.
ולמרבה ההפתעה
היא עמדה במשימה
איך עשית זאת
שאלו אותה
אך היא כלל כלל לא ענתה
איך עשית זאת
שאלו אותה
אך היא כלל כלל לא ענתה
ואז הסתבר לכל הצפרדעים
שאחותן בכלל חירשת מלידה
אז למדו מהצפרדע, ידידיי
את מוסר ההשכל הבא
אז למדו מהצפרדע, ידידיי
את מוסר ההשכל הבא
תאהבו את מה שאתם עושים
והיו חירשים לספק ולפקפוק
תאהבו את מה שאתם עושים
והיו חרשים לספק ולפקפוק.