|
להלן קישור לערוץ יו-טיוב של השירים, שהועלו על ידי בגרסה מלאה: http://www.youtube.com/playlist?list=UUkcCCzZHZErjbw7BB5Fq0tA&page=1 בנוסף לכך ניתן לחפש גם שירים שהועלו על ידי באינסטגרם תחת שם המשתמש הבא: AMITAISHARON. במסגרת הפרויקט באינסטגרם מועלים כל השירים מרשימת השירים האהובים. הסיפור עם האינסטגרם: במסגרת התוכנית של הכוכב הבא נתנו אפשרות להעלות לאינסטגרם קטע של 15 שניות. לפני כן בכלל לא ידעתי שיש אפלקציה כזאת. כאשר הורדתי את האפליקציה הזו לפלאפון שלי הסתבר לי שהוא מגרסה ישנה ואינו תומך בגרסת הוידאו. אישתי לעומת זאת שדרגה זמן קצר לפני כן את הפלאפון שלה לדגם חדיש, אך הייתה לה ססמה, שרק היא יכלה להיכנס אליו. ביקשתי מהבן שלי שינסה לברר דרכה מה הססמה, ואז ביום שבת בבוקר כשהיא עוד ישנה לקחתי את הפלאפון שלה, הורדתי את האינסטגרם, וביקשתי מבני שיקליט אותי, ואז העליתי את השיר הראשון: הפרח בגני. כאשר אישתי התעוררה ושמה לב שהורדתי את האינסטגרם היא רתחה מזעם שהעזתי להוריד את האינסטגרם, וביקשה שאמחוק זאת, וכך עשיתי. לאחר זמן שדרגו לי הפלאפון בעבודה, ואז יכולתי להעלות שירים לאינסטגרם בלי מגבלה ובלי טובות של אף אחד, וכך אני עושה עד היום. לאחר שהעליתי את השיר הפרח בגני, הודיעו לי שהתקבלתי, וזימנו לאודישן ברמת החייל בתל-אביב. שם חילקו אותנו לקבוצות של 5 מתמודדים. אני הייתי בקבוצה הראשונה, שבה הייתה גם ליאור פרטוק החמודה מצפת (זו שנבחרה בצדק בסופו של דבר, כי היא שרה מדהים). אני שרתי שם את השיר "יש לך אותי" וצילמו אותנו. כעבור מספר ימים קיבלתי טלפון מההפקה, שנבחרנו להשתתף בתוכנית החמישית, ושאחד מאיתנו ייבחר באופן אקראי לעלות לשיר בתוכנית (כמובן שזה לא נכון, שכן ברור שהבחירה נעשתה הרבה לפני כן). נסעתי עם אחותי לשם. הייתה חווייה לשבת בתוכנית ולראות איך עושים תוכנית של ריאליטי. התוכנית הייחה באולפנים בחולון. כל מתמודדי האינסטגרם ישבו בצד השמאלי למעטה, ואילו את ליאור הושיבו במקום אחר (כך שתהיה למנחה גישה נוחה אליה), מה שמצביע על כך שהבחירה נעשתה מראש, ונעשתה כאן מניפולצייה עלינו וגם על הצופים בבית (אם היו מודיעים מראש שהבחירה כבר נעשתה, אז סביר להניח שחלק ממתמודדי האינסטגרם כלל לא היו מגיעים, וחוץ מזה זה היה הורס את המתח וההתרגשות לצופים בבית). גם בתוכנית שלאחר מכן שבה עלו צמד החמד לשיר גם אותם הושיבו במקום זהה. אומנם זו רק תוכנית קלילה של שירים, אך אם התקשורת מרשה לעצמה לעשות לנו מניפולציות, אז מה קורה כאשר מדובר בענינים ברומו של עולם? לתקשורת יש כוח רב בזכות המידע שיש ברשותה, ואם היא עושה בו שימוש מניפולטיבי, שאינו תואם את המציאות עצמה, זה עלול להיות מאוד מסוכן לדמוקרטיה. התקשורת חייבת להציג את המציאות כפי שהיא ולא לעשות תרגילים כאלה, גם אם זה יעלה לה ברייטינג. רבים שואלים אותי את השאלה הבאה: איך הכל התחיל? טוב..... זה התחיל כאשר קניתי לעצמי מחשב נייד. במחשב הנייד גיליתי שיש מצלמת וידאו שמאפשרת להקליט את עצמך. מצד שני שמתי לב שבפייסבוק ניתן להעלות ישירות קטעי וידאו המוגבלים ל-2 דקות בלבד (לא הכרתי אז את היו-טיוב). חשבתי לנסות להעלות שיר, ואז בחרתי ספר של יואב קוטנר שירי אהבה ישראליים (מהקמת המדינה ועד שנות התשעים- מומלץ!!!) ובחרתי ממנו את אחד השירים הראשונים ("הוא לא ידע את שמה") ב-19/5/11 והעליתי אותו. מכיוון שהעלאת וידאו הוגבלה ל-2 דקות, הייתי לעיתים מעלה שירים בחלקים. לאחר שהפייסבוק החל לעשות לי בעיות בהעלאת שירים, גיליתי את נפלאות היו-טיוב והתחלתי להעלות שירים ישירות בפורמט זה, ומשם העתקתי אותם גם לפייבסוק. רשימת השירים שהועלו עד כה מופיעים במלואה בלשונית "רשימת שירים אהובים". בתחילת הדרך קיבלתי תגובות יפות ומעודדות על היוזמה, אך לאחר זמן קצר זה התחלף להערות מעליבות ולא יפות. במיוחד בלטה הערה לא יפה של גולש אחד על אחד השירים שהעליתי (ואותה לא אשכח לו אף פעם), אך מכיוון שכבר נכנסתי לעובי הקורה ונשביתי בקסמי השירה לא יכולתי להפסיק, ודווקא היחס השלילי באופן פרדוקסלי הגביר את המוטיבציה שלי להמשיך ולהשתפר כל הזמן לרמות של דבקות כמעט משיחית. אני ממשיך בפרוייקט הזה גם בימים אלה ללא עצירה וללא הפסקה לרגע. לשמחתי התגובות היום הן חיוביות ומרגשות, ומוסר ההשכל היא שלא תמיד הדרך בתחילתה היא כולה שוושנים וורדים נהפוך הוא: יש בה מכשולים לא מבוטלים, ורק מי שמתמיד ולא מתייאש לרגע, בסופו של דבר אהבתו תתגבר על הכל. חשוב לי להבהיר: אני לא עושה זאת על מנת להגיע למטרה כלשהי אלא פשוט מאהבה טהורה, ואני יותר עסוק בעשייה מאשר בשאלות לאן זה יוליך אותי? מה ייצא לי מזה? האם זה משתלם לי או לא? או אפילו מה המחיר שאשלם על כך? (זה בעיניי פשוט טפל ושולי ביותר). אני בהקשר זה נותן לרוח ולזרם להוביל אותי להיכן שצריך, ואינני ממהר לשום מקום, ואף אישאר מסופק גם אם אישאר באותו מקום כל חיי, כל עוד אני אוהב לעשות זאת. אני לא עושה את זה כדי למצוא חן בעיני מישהו, אלא רק בגלל שזה עושה לי טוב בנשמה וזה מבחינתי מזון רוחני נטו נטול אינטרסים, קומבינות, תככים וחומריות. הסיפור של האינסטגרם והעונה הראשונה של הכוכב הבא היה הפרק השני בטלנובלה הזו. הפרק הראשון התרחש עוד לפני שבכלל התחילה העונה. בקיץ של 2003 נערכו האודישנים הכללים לעונה בגני התערוכה בתל-אביב. הגעתי לשם בבוקר ברכבת בין הראשונים, ולאחר שמצאתי את המקום קיבלתי מספר. שם ניגש אלי כתב של YNET ששאל אותי למה אני חושב שמגיע לי להיות הכוכב הבא? עניתי לו תשובה שהפתיעה אותו: באתי אך ורק כדי להשתתף בחווייה ולמצות אותה עד כמה שניתן ואין לי שום יומרות מעבר לכך. לאחר מכן הכניסו אותנו לאולם גדול ושם צילמו את הקליפ של התוכנית בהנחיית יואב צפיר ואף הציגו את השופטים. הייתה שם צפיפות נוראית ורעש מחריש אוזניים, שאני לא מורגל להם, שחשבתי לרגע לעזוב את הכל ולברוח משם, אבל החלטתי בסוף להישאר (אם כבר הגעתי עד הלום, אז אישאר). לאחר מכן חילקו אותנו לקבוצות של 50 איש, וכל קבוצה נכנסה לכיתה עם בוחן. הבוחן שלנו היה עמוס בן דוד, המעבד המוסיקלי של התוכנית. כל מתמודד נדרש לשיר שיר מקוצר (בית ופזמון). אני שרתי את השיר "מכתב לאחי". בתום הביצוע שלי זכיתי למחיאות כפיים סוערות משאר המתמודדים, כך שהייתי אופטימי לגבי ההמשך. במהלך המפגש הבהיר לנו עמוס בן דוד, שאם לא ניבחר, זה לא אומר בהכרח שאנו לא שרים יפה, אלא שיש שיקולים נוספים לבחירה והם מחפשים אנשים שמתאימים לרוח התוכנית. בתום ההליך יצאנו החוצה והמתנו, ואז יצא אדם מההפקה והקריא את שמות אלה שעוברים למבחנים בפני השופטים. שמי לא הוקרא. היו אנשים שהתרעמו על כך שלא נבחרו. אני קיבלתי את התוצאות בלי אכזבות מיותרות, ומכיוון שהחלטתי מראש שאני משתתף אך ורק כדי להכיר את החוויה מקרוב ולא היו לי יומרות מעבר לכך (מה שיוצא אני מרוצה), אז גם חזרתי הבייתה שבע רצון ומסופק (מי שלא מפתח ציפיות מוגזמות מעצמו או מאנשים אחרים גם לא מתאכזב). באשר לדה-וויס בהשוואה לכוכב הבא זה סיפור קצר מאוד. במסגרת ההרשמה נדרשים המועמדים לשלוח קטע וידאו שבו הם שרים שיר מלא. למיטב הבנתי מי שעובר את השלב הזה מוזמן לאודישנים נוספים, ורק מי שעובר אותם מגיע לשיר מול המנטורים. בעונה הקודמת שלחתי להם את השיר "תני לי יד", ואילו בעונה הנוכחית שלחתי להם את השיר "אין מדינה לאהבה". בשני המקרים התקבלה התשובה שלהם: לצערנו זה לא מתאים לתוכנית שלנו. אתה מוזמן לנסות בעונה הבאה. מסתבר שיש דבר אחד בלבד שמשותף ביני לבין תוכניות הריאליטי למיניהן: השם. עוד אנקדוטה מעניינת: בכוכב נולד 10 נתנו לקהל באמצעות תוכנה מיוחדת לעשות דואט עם המנצחים של הכוכב הנולד למיניהם. הקלטתי דואט עם נינט, רוני דלומי, הראל מויאל, חגית יאסו, לירון רמתי ואור טרגן.. גם הבן שלי הקליט דואטים עם מספר זוכים. יצא מהמם. חבל שהיום הגישה לתוכנה הזו נחסמה לגולשים, אך זה לבטח מתועד אצלם. |
|
||||||
הצפרדע שהעזה
הסכיתו ושמעו נא, ידידיי
לסיפור מממלכת הצפרדעים
הסכיתו ושמעו נא, ידידיי
לסיפור מממלכת הצפרדעים
יום אחד נפלה קבוצת צפרדעים
לבור עמוק צר וחלקלק
ביקשו עזרה מחבריהן הירוקים
שיצילום מהמצוקה
ביקשו עזרה מחבריהן הירוקים
שיצילום מהמצוקה.
הביטו עליהם מלמעלה ואמרו
הבור עמוק הבור תלול וצר
חבל על המאמץ והטרחה
עדיף שתרימו ידיים במחילה
חבל על המאמץ והטרחה
עדיף שתרימו ידיים במחילה.
התייאשו הצפרדעים
ומתו בהמוניהן
ורק צפרדע אחת קטנה ואמיצה
ניסתה למרות הכול את מזלה
ורק צפרדע אחת קטנה ואמיצה
ניסתה למרות הכול את מזלה.
ולמרבה ההפתעה
היא עמדה במשימה
איך עשית זאת
שאלו אותה
אך היא כלל כלל לא ענתה
איך עשית זאת
שאלו אותה
אך היא כלל כלל לא ענתה
ואז הסתבר לכל הצפרדעים
שאחותן בכלל חירשת מלידה
אז למדו מהצפרדע, ידידיי
את מוסר ההשכל הבא
אז למדו מהצפרדע, ידידיי
את מוסר ההשכל הבא
תאהבו את מה שאתם עושים
והיו חירשים לספק ולפקפוק
תאהבו את מה שאתם עושים
והיו חרשים לספק ולפקפוק.
