|
                                        שמחה שרון ז"ל נולד ב-8/5/1938 בחיפה. בנם היחיד של יוסף ורחל שרייר. התחתן עם נעמי למשפחת בייליס אלטמן מתל-אביב, ונולד להם בן ב-7/9/1968 בשם אמיתי. לאחר גירושיו חי עם בת זוגתו מרגנית עד פטירתו ביוקנעם מושבה. לו ולמרגנית שלושה ילדים משותפים: גיל, עודד ורחל. בשנות השמונים היה מחנך בבית הספר הריאלי בחיפה. למיטב זכרוני לימד גם בבית ספר בכפר יהושע. נפטר ב-13/6/2004 לאחר ניתוח לב, שלא עלה יפה. התמונות שלו, שהגיעו אליי לאחר פטירתו מעידות שהייתה לו משיכה לתחום של האומנות והצילום, וכן שהייתה לו הצלחה בקרב בנות המין היפה. מכיוון שלא גדלתי אצלו, אין לי מידע רב עליו ועל אישיותו (הוא גם לא היה דברן גדול). במהלך ילדותי היו לי זכרונות יפים ממנו. לאחר מכן הקשר היה רופף מאוד. כיום כאבא לילדים בעצמי ומתוך נקודת מבט זו, קשה לי מאוד להבין זאת. עם זאת אני משלים עם כך שהוא היה שונה ממני בהקשר זה, ואני מכבד זאת. זה היה ,כנראה, בתקופה זו הדדי, ולכן זה גם נראה כך בסופו של דבר. זכורה לי חריפותו השכלית, אך מצד שני הוא קיבל בהבנה וכיבד את העובדה, שדיעותיי הפוליטיות שונות משלו לחלוטין משלו. שמר על נפש ילדותית, וזה דבר שגרם לקשר ביננו בתקופת ילדותי להיות מעניינים במיוחד, שכן הוא ניחן ביכולת להיכנס לעולם הדימיון של הילדים ולנפשם באמצעות גישה מרתקת של אדם/ הורה שמסתכל על הילד לא מלמעלה באופן פטרוני אלא בגובה העיניים. בהקשר זה הוא היה בהחלט אדם לא שגרתי. הספיק לראות את נכדיו אופק כשהיה בן שנה וחצי ויגל שהיה בן מספר חודשים בלבד. בספר הזכרון שלו רשמתי שת.נ.צ.ב.ה, פירושו שהאדם, שנפטר ממשיך לחיות, שכן נפשו ממשיכה להיות צרורה בצרור החיים באמצעות צאצאיו. כבן יחיד להורים, שרוב משפחתם נספתה בשואה בפולין, יש להמשכיות זו חשיבות רבה. להלן דברים שנכתבו באתר חברה ע"י שמחה שרון ז"ל כתגובה לאנונימית באשר ליחס לביה"ס הריאלי, שבו הוא חינך וכן דברים שנכתבו ע"י שניים מתלמידיו בנושא. רפרוף מקרי בתגובות הנוראיות (לא אלה שהבאתי) המופיעות בפורום הזה בכללותו בשלל הנושאים השונים (רובם לגופו של אדם) מלמד עד כמה נכשל בית הספר כישלון נחרץ לחנך את חלק מתלמידיו לדרך ארץ ולדיבור ענייני ולא פוגעני. קשה להאמין שאלה הם בוגריו של בית הספר, שמסתתרים כפחדנים ומוגי לב תחת המחבוא של האנונומיות. זה מחירה של הרדיפה אחר ההשיגיות בכל מחיר ללא הקניית בסיס ערכי מוצק. כולי תקווה שבית הספר הפיק לקחים מהדברים השערוריתיים הכתובים כאן. אם כך מתנהגים בוגרי בית הספר, אז כיצד זה נבוא בטענות אל אזובי הקיר? א. נכון שאין אופציה להכניס שם אך אפשר לחתום, לדוגמא חתימתי, ב, תמיד אפשר לחפש את השלילי שבביה"ס ובחיים בכלל, ויש הרבה כזה אך זה לא מקדם אותנו אם אנו מתעסקים בשלילי, לעומת זאת אם נתעסק בחיובי נוכל להתקדם, ואולי באותה הזדמנות גם לתקן את השלילי, ג,כבוגר אני יכול להעיד על הרבה מאוד חיובי שהיה בביה"ס, וגם כמורה אני מעריך שתלמידים שלי חוו את החיובי, גם בזכותי, כולל בקשרים שהיו להם איתי, ד,בסופו של דבר אף אחד לא מכריח תלמיד שאינו מרוצה להישאר בביה"ס, ה,בדבר אחד ביה"ס לא הצליח לגבי חלק מתלמידיו, לחנך אותם לא לזרוק אבנים לבאר ששתו ממנה, ו,למי שזה מעניין אותו, אני בשמי המלא, שמחה שרון (מאתר ח'ברה 2/3/02) באשר לביה"ס ריאלי בחיפה. שמחה שרון הוא אחד המורים והמחנכים הנפלאים בארץ. בקונטקסט של הפורום הזה מן הראוי גם לצין שהוא מזן המורים שהנהלת בית הספר השכילה לגייס ולשמור, עבורנו התלמידים. עד היום אני נושא איתי את העצמאות המחשבתית שהוא טיפח אצלנו בכיתה ט' לפני כשלושים שנה. מאתר ח'ברה (6/3/02). שמחה שרון. אתה אותו שמחה שרון על האפנוע עם הסירה שהיה ראש שבט משוטטים? אם כן ואם לא, קל מאד להצליח ולקחת אחריות בלעדית (אז למה להודות לריאלי) קל מאד להכשל ולהעביר אחריות לזולת (אז בודאי הריאלי מושמץ) לפעמים יש כאלה, אני ביניהם, שאומר שאם אני מרוצה מן התוצאה, הרי שלריאלי היה חלק בזה, ועל כך אני אסיר תודה. עדיין אני מוצא מקום לבקר חלק את המערכת. פורום פויגי בו הצעתי לערוך דיון בנושא. ניקי אקשטיין 1973 NIKI@ROMAT.COM מאתר ח'ברה (7/3/02). It was sad to hear about SImha Sharon. He used to teach me Bible and social studies. Was the most controvercial teacher but the sharpest one in this school מאתר חברה (7/1/07): לאחר פטירתו. http://www.neshama.info/default.aspx?pageId=7&stoneId=126574 להלן קישור מהאתר ח'ברה: http://www.hevre.co.il/NoLogin/club.asp?id=13842&typ=1&clubname=%EB%FA%E5%FA+%E4%EE%F9%EA+%EB%F4%F8+%E9%E4%E5%F9%F2 |
|
||||||
