|
שני עצים בגן המשחקים
עמדו להם שני עצים בגן המשחקים
כה בודדים כה רחוקים.
בחורף היה להם קר,
ולא ידעו כיצד לחמם את נפשם,
ובקיץ היה להם חם,
ולא ידעו כיצד לצנן את רוחם.
עמדו להם שני עצים בגן המשחקים
כה גלמודים כה אומללים.
חיפשו וטיכסו עצה,
כיצד לצאת מזאת הצרה,
ולא מצאו כל תשובה.
עמדו להם שני עצים בגן המשחקים
כה מסכנים כה מיואשים.
ולפתע חשו בכאב בידיים,
וראו אותן צומחות לשמיים,
הסתכלו זה על זה ופרצו בצחוק מצילתיים,
הן הפתרון נמצא ממש מעל הלחיים. (מתחת לאף)
עמדו להם שני עצים בגן המשחקים
כה מקווים כה מייחלים.
וזרועותיהם התרחבו והתפרשו למרחבים,
וצימחו המוני ענפים קטנים ושובבים,
והנה הם מתקדמים ומתקרבים.
עמדו להם שני עצים בגן המשחקים
כה מצפים כה משתוקקים.
והנה נגיעות מפתיעות מכל הכיוונים,
של ענפיהם המלופפים והמתפתלים,
וסוף כל סוף הרי הם מחובקים.
עמדו להם שני עצים בגן המשחקים
כה שמחים כה אוהבים.
ובאו ילדים עם צלצולי פעמונים,
טיפסו על ענפיהם המשתרגים
והרבו צחוקים, משחקים ותעלולים.
עמדו להם שני עצים בגן המשחקים
כה אהובים כה אהודים.
סופו של הסיפור הוא רע ומר,
יד רעה כרתה ולא נותר דבר,
מלבד השיר והתמונה,
שנותרו כזיכרון המפר את הדממה.
|
|
||||||
הצפרדע שהעזה
הסכיתו ושמעו נא, ידידיי
לסיפור מממלכת הצפרדעים
הסכיתו ושמעו נא, ידידיי
לסיפור מממלכת הצפרדעים
יום אחד נפלה קבוצת צפרדעים
לבור עמוק צר וחלקלק
ביקשו עזרה מחבריהן הירוקים
שיצילום מהמצוקה
ביקשו עזרה מחבריהן הירוקים
שיצילום מהמצוקה.
הביטו עליהם מלמעלה ואמרו
הבור עמוק הבור תלול וצר
חבל על המאמץ והטרחה
עדיף שתרימו ידיים במחילה
חבל על המאמץ והטרחה
עדיף שתרימו ידיים במחילה.
התייאשו הצפרדעים
ומתו בהמוניהן
ורק צפרדע אחת קטנה ואמיצה
ניסתה למרות הכול את מזלה
ורק צפרדע אחת קטנה ואמיצה
ניסתה למרות הכול את מזלה.
ולמרבה ההפתעה
היא עמדה במשימה
איך עשית זאת
שאלו אותה
אך היא כלל כלל לא ענתה
איך עשית זאת
שאלו אותה
אך היא כלל כלל לא ענתה
ואז הסתבר לכל הצפרדעים
שאחותן בכלל חירשת מלידה
אז למדו מהצפרדע, ידידיי
את מוסר ההשכל הבא
אז למדו מהצפרדע, ידידיי
את מוסר ההשכל הבא
תאהבו את מה שאתם עושים
והיו חירשים לספק ולפקפוק
תאהבו את מה שאתם עושים
והיו חרשים לספק ולפקפוק.
