|
נר החלב
זהו סיפורו של נר החלב הטהור והזך
שהגיח ביום בהיר אחד לעולם הצח.
הוא הפיץ סביבו אור של שמחה ותקווה
ועיניי הוריו נצצו בהרבה גאווה.
פזמון:
אז מה זה קרה במרוצת הדרך
ששמיו האפירו והוא הפך לחסר כל ערך?
אז מה זה קרה במרוצת הדרך
ששמיו האפירו והוא הפך לחסר כל ערך?
נר החלב גדל בחממה
ששמרה עליו מכל צרה.
הוא כלל לא חווה את המציאות הקרה
אך הוא היה סקרן לצאת מהמגירה.
פזמון:
אז מה זה קרה במרוצת הדרך
ששמיו האפירו והוא הפך לחסר כל ערך?
אז מה זה קרה במרוצת הדרך
ששמיו האפירו והוא הפך לחסר כל ערך?
נר החלב חיפש את מקומו הטוב
עם תקווה לחמם ולרפא כל מכאוב
אך הוא היה רק שה תמים
וכך נדבקה בו זוהמת החיים.
פזמון:
אז מה זה קרה במרוצת הדרך
ששמיו האפירו והוא הפך לחסר כל ערך?
אז מה זה קרה במרוצת הדרך
ששמיו האפירו והוא הפך לחסר כל ערך?
נר החלב נעזב לנפשו וננטש
ואף אחד כבר לא התקרב אליו וניגש
שכן הוא נחשב לנגוע ולמצורע
שדבקו בו רבב לכלוך וצרה.
פזמון:
אז מה זה קרה במרוצת הדרך
ששמיו האפירו והוא הפך לחסר כל ערך?
אז מה זה קרה במרוצת הדרך
ששמיו האפירו והוא הפך לחסר כל ערך?
ויום אחד שהיה כבר מיואש
הוא פגש את אהובתו שהביטה בו ללא חשש
שכן היא ראתה את יופיו הפנימי
והייתה עיוורת למראהו החיצוני
פזמון:
וכך מצא לו הסיר את המכסה
וחיים חדשים ויפים נוצרו בסוף המחזה.
וכך מצא לו הסיר את המכסה
וחיים חדשים ויפים נוצרו בסוף המחזה. |
|
||||||
הצפרדע שהעזה
הסכיתו ושמעו נא, ידידיי
לסיפור מממלכת הצפרדעים
הסכיתו ושמעו נא, ידידיי
לסיפור מממלכת הצפרדעים
יום אחד נפלה קבוצת צפרדעים
לבור עמוק צר וחלקלק
ביקשו עזרה מחבריהן הירוקים
שיצילום מהמצוקה
ביקשו עזרה מחבריהן הירוקים
שיצילום מהמצוקה.
הביטו עליהם מלמעלה ואמרו
הבור עמוק הבור תלול וצר
חבל על המאמץ והטרחה
עדיף שתרימו ידיים במחילה
חבל על המאמץ והטרחה
עדיף שתרימו ידיים במחילה.
התייאשו הצפרדעים
ומתו בהמוניהן
ורק צפרדע אחת קטנה ואמיצה
ניסתה למרות הכול את מזלה
ורק צפרדע אחת קטנה ואמיצה
ניסתה למרות הכול את מזלה.
ולמרבה ההפתעה
היא עמדה במשימה
איך עשית זאת
שאלו אותה
אך היא כלל כלל לא ענתה
איך עשית זאת
שאלו אותה
אך היא כלל כלל לא ענתה
ואז הסתבר לכל הצפרדעים
שאחותן בכלל חירשת מלידה
אז למדו מהצפרדע, ידידיי
את מוסר ההשכל הבא
אז למדו מהצפרדע, ידידיי
את מוסר ההשכל הבא
תאהבו את מה שאתם עושים
והיו חירשים לספק ולפקפוק
תאהבו את מה שאתם עושים
והיו חרשים לספק ולפקפוק.
