|
האזינו לילדיכם עולמם הוא מלא דימיון ושופע יצירתיות הפורצת גבולות. לעיתים הם יוכלו ללמד אתכם הרבה יותר ממה שאתם חושבים או משערים: הראל: אבא, אבא, מה יקרה, אם יגנבו לנו את כל החלומות שלנו הטובים ביותר בעולם? אבא: אל תדאג ילדי החמוד. בשביל זה אני רושם אותם בדיוק כאן. הראל: אבא, אבא, תצייר לי חץ שבולע אהבה. אבא: ילדי הקט, אני יודע לצייר אהבה שבולעת המון חצים, אך לצערי לא אוכל לצייר לך אפילו חץ אחד שמצליח לבלוע אהבה. אבא: אתה אוהב אותי? הראל: רק אלוהים יודע כמה אני אוהב אותך!!!! הראל: אבא, יש נחשים בגן עדן?? אבא: לא, ילדי הקט, אין נחשים בגן עדן, אבל יש הרבה נחשים בעולם הזה. הראל: אבא, מתי אני אהיה מפורסם??? אבא (מופתע מאוד): למה אתה צריך בכלל להיות מפורסם???? הראל: כדי שיהיו לי מעריצים!!! אבא: בני היקר, את תשובתי זו לבטח לא תבין כיום, אך ככל שתתבגר ותצבור יותר ויותר ניסיון בחיים, אז לבטח תגיע גם אתה למסקנה הבלתי נמנעת הבאה: יש דברים הרבה הרבה הרבה יותר חשובים מלהיות מפורסם ונערץ, ולאחר שתנסה למצוא בליבך את המענה לשאלותיך, אז לבטח גם תחלחל לתוך נפשך ההכרה, שהאמת הפנימית השוכנת בקרבך היא האוצר היקר ביותר בתבל עבורך, ולאחר שתהפוך מפרי בוסר לפרי בשל, אז גם יתעצמו בנפשך כל כוחות הנפש והרוח להוציא אותה לאוויר העולם ביופי שאין כמוהו , ואני בטוח שאתה תעשה זאת בלי לפחד מאף אחד ובלי להירתע מכל הרוחות הרעות והקרירות הנושבות מסביבך. כאשר תגיע למקומות הללו של שלמות פנימית והשלמה עצמית עם מהותך הפנימית שאיננה תלויה בבשר ודם ובהשפעותיו החברתיות והסביבתיות, אז תהא גם המאושר באדם, ואת זה אני מאחל לך כפי שאני מאחל לכל ילדיי האחרים. אדוה: אבא, למה אתה לא מחייך? אבא: חמודה שלי, כל פעם שאני רואה אותך אני מחייך. הראל: אבא, אתה צריך כל הזמן לחייך. אבא בתשובה היום: חמוד שלי, אתה צודק. אבא בתשובה לעתיד: לא פשוט בכלל לחייך, כאשר מתבגרים, ונוכחים לדעת באיזה עולם בדיוק אנו חיים. אני מקנא בילדים: הם חיים בעולם שכולו טוב. העולם האמיתי אינו מתנהל ככה. בעולם האמיתי יש כל הזמן חיכוכים, התנגשויות , ויכוחים ומריבות והמון המון סערות ואמוציות על כל עניין ונושא מחיי היום יום. בעולם האמיתי לא חסרים גם אנשים רעים, מניפולטיביים, אינטרסטיים וצבועים. כאשר תגדל לתוך העולם האמיתי, גם אתה לבטח תבין זאת. כשתגדל גם תבין שאנחנו חיים במדינה מורכבת ולא פשוטה בכלל, והמחלוקות בתוך עמנו הן עמוקות וקשות ביותר, והדבר הוא מסובך שבעתיים בשל העובדה שאנו חיים בשכונה עוינת, אלימה וברברית במיוחד (המזרח התיכון). אומנם יש גם אנשים מבוגרים, שחיים בתוך הבועה של חייהם האישיים, וכל עוד מה שקורה בחוץ לא פוגע בהם, או נוגע בהם באופן ישיר, חייהם מתנהלים בשלווה וברוגע בד' אמותיהם תוך התעלמות של בת יענה או תוך משחק שלושת הקופים (לא ראיתי, לא שמעתי, לא דיברתי). אלה אנשים טפלונים, שנמנעים מלומר באמת את מה שהם חושבים בתוך עמקי נשמתם כדי שכולם יאהבו אותם וכדי שחס וחלילה אש המחלוקת של אלה שלא מסכימים איתם לא תופנה כלפיהם. אביך הוא לא כזה, ובמצב כזה ,כמובן, לא ניתן תמיד לחייך לאור מה שאתה נתקל בו במציאות היום יומית. כמובן, שלא הכול שחור משחור ויש גם הרבה פינות חמד נהדרות פה במדינה, אבל הדרישה מהאדם המבוגר לחייך ולהיות שמח כל הזמן היא מופרכת לחלוטין ולא סבירה בעליל. נצל עד תום את הרגעים הקסומים של הילדות, שבהם הכול הוא דבש. אלה רגעים שלא יחזרו כשתתבגר. אדוה: אבא, אתה יודע שגולדה מאיר נולדה ב-3/5, שזה יום לפני שאני נולדתי. אבא: יופי, אז אולי תהיי ראש ממשלה. הראל: ומה איתי? גם אני רוצה להיות ראש ממשלה. אבא: למה אתה רוצה להיות ראש ממשלה? הראל: בשביל להחליט עליך!!!! |
|
||||||
הצפרדע שהעזה
הסכיתו ושמעו נא, ידידיי
לסיפור מממלכת הצפרדעים
הסכיתו ושמעו נא, ידידיי
לסיפור מממלכת הצפרדעים
יום אחד נפלה קבוצת צפרדעים
לבור עמוק צר וחלקלק
ביקשו עזרה מחבריהן הירוקים
שיצילום מהמצוקה
ביקשו עזרה מחבריהן הירוקים
שיצילום מהמצוקה.
הביטו עליהם מלמעלה ואמרו
הבור עמוק הבור תלול וצר
חבל על המאמץ והטרחה
עדיף שתרימו ידיים במחילה
חבל על המאמץ והטרחה
עדיף שתרימו ידיים במחילה.
התייאשו הצפרדעים
ומתו בהמוניהן
ורק צפרדע אחת קטנה ואמיצה
ניסתה למרות הכול את מזלה
ורק צפרדע אחת קטנה ואמיצה
ניסתה למרות הכול את מזלה.
ולמרבה ההפתעה
היא עמדה במשימה
איך עשית זאת
שאלו אותה
אך היא כלל כלל לא ענתה
איך עשית זאת
שאלו אותה
אך היא כלל כלל לא ענתה
ואז הסתבר לכל הצפרדעים
שאחותן בכלל חירשת מלידה
אז למדו מהצפרדע, ידידיי
את מוסר ההשכל הבא
אז למדו מהצפרדע, ידידיי
את מוסר ההשכל הבא
תאהבו את מה שאתם עושים
והיו חירשים לספק ולפקפוק
תאהבו את מה שאתם עושים
והיו חרשים לספק ולפקפוק.
