|
       להלן קישור מהאתר נשמה:http://www.neshama.info/default.aspx?pageId=7&stoneId=129881 יוסף שרייר נולד בסטניסלבוב שבפולין בשנת 1901. עלה לארץ ישראל בסוף שנות העשרים של המאה העשרים. בני משפחתו שנשארו בפולין נספו בשואה ב-12/10/1941 בטבח של יום הראשון העקוב מדם בהושענא רבא. התחתן עם רחל לבית משפחת מלר. נולד להם בן יחיד ב-8/5/1938 בשם שמחה, ששינה את שם משפחתו לשרון. שמחה שרון התחתן עם נעמי בייליס ונולד להם בן ב-7/9/1968 בשם אמיתי. לאחר הגירושים חי שמחה שרון עד תאריך פטירתו ב-13/6/2004 עם בת זוגתו מרגנית, ונולדו להם שלושה ילדים משותפים: גיל, רחל ועודד. מרגנית גם הביאה את בתה מנישואיה הקודמים, מיכל. יוסף שרייר גר כל חייו ברחוב מסדה 14 בחיפה. נפטר בגיל 76 ב-25/7/1977 בי' באב התשל"ז. בתמונות שצולמו על מרפסת ביתו ברחוב מסדה 14 בחיפה, שבו הוא מחזיק אותי בולטות התמונות שבהן היה בריא מול התמונות, שהיה כבר חולה, וכנראה צולמו זמן זמן קצר לפני פטירתו. התמונות שהוא בריא צולמו ככל הנראה בחורף (לפי הלבוש), ואילו האחרות צולמו ככל הנראה בקיץ 1977. בולטות הפנים המלאות מול הפנים הרזות, בולט החיוך המכסה את הפנים מול העדרו, ויותר מכל בולטות העיניים המדברות והזועקות בתחינה או בתפילה, כאשר היה כבר חולה, לעומת העיניים מלאות הבטחון וחסרות הדאגות, כאשר היה בריא. כמו כן בולט גם הגוף הזקוף מול הגוף השפוף. כילד, כמובן, לא שמתי לב לדברים הללו, אך כמבוגר אני יכול לומר שאין בכלל ספק שהתמונות כאן מדברות או אפילו צועקות בעד עצמן באמצעות שפת הגוף, שאף פעם איננה משקרת. ת.נ.צ.ב.ה: נוח על משכבך, סבא, בשלום. נפשך וכן נשמות בני משפחתך היקרה שנספתה בשואה ע"י הנאצים ימח שמם וזכרם בטבח של סטניסלבוב בפולין ב-12/10/1941 (טבח הושענא רבא, הקרוי בשם יום ראשון העקוב מדם) ממשיכות ותמשכנה לשכון ולהיות צרורות לעד בנשמות נכדיך, וניניך. |
|
||||||
