|
כיתה ה' ביה"ס ריאלי חיפה סניף חיפה: שנת 1978-1979. אני בן 10-11.
טוב..... לא את כולם אני זוכר בשמות: עומדים למעלה מימין: יוסי פיינברג, רועי הולצר, דורון פומוגרין, טל פרנס,,עזי רונקין,.עודד פרוינד, תמיר חרסונסקי, אורלי טל
דלית גולן עומדים בשורה השנייה: לילך........, נועה מור (לבכות על חלב שנשפך? על הפספוס?), לא זוכר, מיכה אדלר, ירון ברנשטיין, סמדר רוטהולץ,
אביטל......., טלי......., שרון הוך, ערן בירק, עומדים בשורה השלישית: יואב גל, עודד רומנו, גלית זומר, .ידין ישורון, איתי אלון, רונית פרץ,
דני שוורץ, איריס שושני. יושבים: אירית נחמיאס, לא זוכר (סתם...... זה אני), טיני הרשקו, אורן גולדן, רוני ורד, אורי ספקטור, גלעד גולדנברג ונדב סמואל.
במבט לאחור אני חושב שזו תקופת הלימודים היפה ביותר בחיי הן בבית הספר ובצופים. היינו משחקים כל הזמן כדורגל בהפסקות ולאחר הלימודים. חלק מהחברה המשיכו איתי במשך השנים הבאות גם לחטיבת הביניים, וגם שם כל היום רק כדורגל כל הזמן, היינו ממש מכורים למשחק, וכאשר לא היה כדורגל היינו מסתפקים בכדור טניס, ואפילו באיצטרובלים. העובדה שתקופה זו נחשבה ליפה לא רק בעיניי באה לידי ביטוי, כאשר גם בהיותי בשירות הצבאי וכן בתקופת הלימודים לתואר ראשון, היינו נפגשים, ומה היינו עושים? כמובן, משחקים כדורגל!!! אני כשחקן לא הייתי מוכשר מי יודע מה, ולכן הייתי או שוער או בהגנה. המשחק שלי היה אגרסיבי ביותר וללא פשרות. אני זוכר שאפילו פעם נפגשנו ושיחקנו מול קבוצה של אגד. פעם אחרת נפגשנו לשחק באוניברסיטת חיפה, פעם בחטיבת הביניים של הריאלי אחוזה, ומספר פעמים גם בבית הספר איינשטיין. אז הקשר במהלך השנים הלך, התפוגג, דעך ונעלם, אבל הזכרונות היפים על ההווי המיוחד של אותה תקופה נשארו, ואת זה אף אחד לא יוכל לקחת. בתקופת הלימודים בחטיבת הביניים אני זוכר גם גם שהכיתה שלנו נרשמה לטורניר קט רגל מול בתי ספר אחרים במגרש שברחוב פיק"א, ובמשחק היחיד שבו השתתפתי, הבקעתי את הגול הראשון בבעיטה מחצי מגרש (למעשה רציתי להרחיק, וזה נכנס בעוצמה פנימה), וניצחנו 3-1. בחטיבת הביניים היינו עורכים גם משחקי ליגה בין כל הכיתות של החטיבה, כאשר המורה לספורט היה השופט. ברובם המכריע לא השתתפתי, כי היו מוכשרים וטובים ממני, אך מצאתי לנכון להביא את הדברים, כי זה משקף את ההווי החברתי באותה תקופה בבית הספר. בכיתה י' עליתי לבית בירם, התלמידים בכיתתי היו אחרים עם תחומי עניין אחרים, ההווי השתנה לחלוטין, והתרכזתי יותר בלימודים, וחיי החברה שלי נהפכו לזניחים ולשוליים לחלוטין עד כיתה י"ב וגם מעבר לכך. במבט לאחור תקופת הלימודים בכיתות ד'- ט' ביסודי ובחטיבת הביניים בסניף אחוזה בבית הספר הריאלי בסניף אחוזה הייתה יוצאת דופן, ולכן אני זוכר אותה כנוסטלגייה חיובית במיוחד, סביר להניח יותר מאחרים, שעבורם זה לא היה שונה במהות מתקופות אחרות בחייהם.
החבורה שאהבה מאוד לשחק כדורגל: מיכה אדלר ועזי רונקין (בעלי אינטלגנציית משחק גבוהה במיוחד קשרים וחלוצים בעלי יכולת כיבוש טובה), דני שוורץ (שליטה טובה בכדור), טל פרנס, ערן בירק (השוער), יואב גל, אורן גולדן, טיני הרשקו, אורי ספקטור ונדב (שליטה טובה בכדור). אליהם הצטרף בחטיבת הביניים אבי (לא זוכר את שם משפחתו) נמוך הקומה, שהיה בעל יכולת כיבוש ושליטה נהדרות בכדור וכן יוסי (לא זוכר את שם משפחתו). אני הייתי או שוער או בהגנה. ביומן הפרטי שלי יש ביטוי נרחב לעולם הילדות הזה, שמילא את עולמנו הפנימי אז מאוד.
תמונת סיום כיתה ה' ביה"ס ריאלי חיפה סניף אחוזה. אני יושב השני מצד ימין. המורה אילנה (לא זוכר את שם משפחתה).
|
