הכשרת הצופים ו' במלחמת העצמאות

שחרור ההכשרות והתישבות

      עם שחרור מרחב "שער הנגב" מידי המצרים חזר קיבוץ יד-מרדכי למקומו. ב-14.1.1949 הוקם לידו קיבוץ חדש הוא קיבוץ זיקים. הקיבוץ הוקם כ-2 ק"מ מזרחית לחוף הים וכ-4 ק"מ מצפון מערב ליד-מרדכי. היה זה הקיבוץ החדש הראשון שהוקם בחזית הדרום בזמן המלחמה. קיבוץ זיקים עומד מאז בקו האש ואף היה יעד לנחיתת מחבלים במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014.

      אחרי תום המבצע חזרו הגדודים בחטיבת "הנגב" למחנותיהם. ב-4 במרס 1949 השתחררו חברי ההכשרות מגדוד 7, בעיקר חברי הכשרת הצופים ו', שיצאו להתארגנות בקיבוץ גבת. בחודש אוקטובר 1949 עלו על הקרקע, מדרום לבארי בין הנחלים הבשור והגרר (ואדי עזה וואדי שריעה). וייסדו את קיבוץ רעים.  בתחילה הוא נקרא "תל רעים" על שם התל שליד היישוב. ששמו הערבי הוא "תל אלג'אמע" (תל החבורה" או "תל הרעים"), מאוחר יותר הוסב שמו לרעים, לזכר חברי הגרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות. במשך השנים קיבוץ רעים התבסס בעיקר על קליטה של גרעיני נח"ל מתנועות הנוער השונות: הצופים, הנוער העובד, המחנות העולים וגרעינים פרטיים. לצד אלו קלט הקיבוץ עולים חדשים ממדינות שונות באירופה ומצפון אמריקה וחברי תנועות נוער ישראליות.

      כיום, רֵעִים הוא קיבוץ שיתופי במערב הנגב הצפוני, בקרבת מפגש הנחלים גרר ובשור. משתייך לתנועה הקיבוצית ולמועצה אזורית אשכול. הקיבוץ מונה, נכון ל-2014, כ-400 תושבים ומתוכם 45% הם חברי קיבוץ.

                                       מבט על תל-ג'מה ונחל עזה בשטפון

      בטקס העליה על הקרקע הקים הקיבוץ שער ובו הכתובת אנחנו כאן עוד יבואו.

      הקיבוץ איפשר לכמה מחבריו לרכוש השכלה אקדמית ואחד מהם היה נחן הברון (היילברונר) שלמד אדריכלות ותכנן את מרביץ המבנים בקיבוץ.

                                        מבנה מגורים שתוכנן בידי חנן הברון