|
|
מבצע "דוד מגן"
התוכנית קבעה שהכוח, שיגיע עד כ-200 מ' מהמשטרה, יחולק לארבעה דרגי פריצה, ושני דרגי חיפוי. כוח החיפוי הראשון פעל מדרום מזרח למשטרה והיו בו מחלקה אחת, שני מק"ב "בזה" ו"פרעוש". חיפוי ב', שמוקם ליד מגדל המים מדרום מערב למשטרה, צויד ב-5 פיאטים ו-2 מקלעים והיה אמור לשמש גם כחסימה לצד מערב. הכוח הפורץ כלל, כאמור, ארבעה דרגים, שלושה מגדוד 7 ואחד מ"חיות הנגב". הכוח יצא מדורות ב-8 ביולי בשעה 21.45. בגלל תקלות ברכב, ירדו הלוחמים מהמכוניות רק בשעה 00.25 והחלו צועדים למשטרה, מרחק של חמישה קילומטרים. הם נשאו על גבם מטען כבד שכלל מק"בים, פיאטים, מקלעים, תחמושת, מטעני צינור לפריצת הגדרות, חומרי נפץ ו"פרעוש". הם הגיעו לנקודת ההערכות בשעה 02.30. שם נשאר מטה הגדוד ולידו הג'יפים והאמבולנסים. הכוח התוקף, בפיקודו של המ"פ צבי רם (רמי) המשיך למשטרה. בשעה 03.30 הגיעו לנקודת הפיצול שהייתה במרחק של 150-200 מ' מהמשטרה. בגל הראשון של הפורצים היו הסיירים מגדוד 7, שחיפו על החבלנים מעמדותיהם בתוך השטח המגודר של המשטרה. בשעה 04.05 , כאשר הגיע הדרג הראשון לעמדת הזינוק (5 מ' מהגדר וכ-80 מ', מבנין המשטרה) ניתנה פקודת האש וכל כלי הנשק (פרט ל"פרעוש" שלא פעל) פתחו באש. המצרים השיבו אש אך זו הלכה ודעכה. אור היום התקרב, ואז הגבירו המצרים את אישם, והיה ברור שלא ניתן יהיה לכבוש את המשטרה. בשעה 05.45 ניתנה פקודת נסיגה צפונה לנגבה, מטה הגדוד נסוג דרומה. לכוחותינו היו 4 הרוגים, 13 פצועים ו-2 שבויים. לאחר מבצע "יואב", כששוחרר השטח, בא אביו של חמי כספי, אחד הלוחמים שנפל בהתקפה, אסף את העצמות בשק, נסע ברכב צבאי מזדמן לידושלים, והביאם לקבורה ארעית בבית הקברות בשיך באדר בבירה. ב-26.1.1951 הועברו עצמותי לקבורה בהר-הרצל.
להלן עדותו של אברהם בנקל (קוקון) על מבצע "דוד מגן": בנסיגה צפונה נפצע המ"פ רמי מכדור מתחת לברך. כשקרא לנו רצנו אליו, חבשנו אותו ונשאנו אותו - אני ויאיר פרקיס, החובש, נשאנו אותו ב"נשיאת פצוע" ללא אלונקה. כשהגענו לכביש שאלנו את רמי אם לחצות את הכביש מאחר והייתה אש מצרית. הוא ענה ואמר שנעבור בריצה. דבר שלא ישכח ממני שכאשר הפצוע, שסבל מכאבים עקב הפציעה והצורה בה נשאנו אותו, הכתיב את קצב ההליכה וקרא: "שמאל ימין, שמאל ימן". כשהגיעו הנסוגים לנגבה נדרשו להמשיך בנסיגתם הרגלית, בין השאר בשטח שהיה ממוקש במוקשי נ.ט., עד למחנה ג'וליס, שם עלו על משאיות שהובילו אותם למחנה קסטינה. בנגבה הושארו 2 מק"בים בזה, פיאט ומרגמה אחת. מקסטינה הלכו הלוחמים לכפר ורבורג שם התארחו בבתיהם של המושבניקים. אור ליום 11.7.1948 חזר הגדוד לנגב, ברגל דרך השטח המצרי. ההתקפה החמישית על משטרת עיראק סןידאו | ||
