הכשרת הצופים ו' במלחמת העצמאות

חברי הצופים ו' בחטיבת "הראל"

הקמת החטיבה ולחימתה במלחמת העצמאות

 

      במחצית הראשונה של מלחמת העצמאות (מהכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 ועד ההכרזה על המדינה ב-14 במאי 1948) הפכו גדודי הפלמ"ח לגדודים קרביים. לקראת סיום המנדט הבריטי ופלישת צבאות ערב, התארגן הפלמ"ח בשלוש חטיבות: חטיבת "הראל" (חטיבה 10), חטיבת "יפתח" (חטיבה 11) וחטיבת "הנגב" (חטיבה 12). חטיבת "הראל", בפיקודו של יצחק רבין, נוסדה ב-16 באפריל 1948. למטה החטיבה היו כפופים שלושת גדודי הפלמ"ח שפעלו במרחב ירושלים והפרוזדור המוביל אליה (הרביעי, החמישי והשישי).

                                                                 
      חטיבת "הראל", הוקמה, כאמור, בראשית המלחמה. עיקר תפקידיה היו חיזוק כוחו של מרחב ירושלים והפרוזדור המוביל אליה, שמירה מפני התקפות כוחות "ג'יהאד אל מוקדס" ו"הלגיון הערבי", כיבוש שטחים שהיו עדיין בשליטת אותם כוחות ואבטחת התחבורה מהשפלה לירושלים. במטה החטיבה שירתו, בנוסף למח"ט, גם קציני אג"ם, מודיעין ומבצעים. בנוסף הוקמה מערכת הדרכה, שהייתה מורכבת מהקצינים המקצועיים ועסקה בארגון האימונים. המדריכים החטיבתיים שהיו מסופחים למטה השגיחו על אימוניהם של הגדודים, הפלוגות, המחלקות והכיתות, וכן קבעו את המועמדים המתאימים לקורסים השונים.

      לפני המלחמה, היה הגדוד הרביעי ("הפורצים")  גדוד המטה של הפלמ"ח, שבסוף 1944 כלל את היחידות המיוחדות של הפלמ"ח: פלוגת הסיירים (ז'), הפלוגה הימית (י'), מחלקת הטיס ומחלקת המסתערבים. בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות היה הגדוד פרוס במרחב "כרמלי" (פלוגת הנמל בחיפה), הוא ביצע ב-22.02.48 חבלה במוסך בחיפה ובימים 22.04.48 – 24.04.48, השתתף בקרב לכיבוש חיפה, כן פעלו יחידות הגדוד במרחב "אלכסנדרוני", וביישובים שונים בשפלת החוף. בתקופה זו עסק הגדוד בפשיטות גמול ובגיוס והכשרה של טירונים מהגיוס הכללי. זו הייתה יוזמה עצמית של מפקדת הגדוד אשר יצרה בכך עתודה נוספת לפלמ"ח. הגדוד עבר לאזור ירושלים עוד לפני הקמת חטיבת "הראל". במסגרתה המשיך  בלחימה באזור ירושלים, סביבתה והדרך אליה.

      הגדוד הרביעי ("הפורצים") היה בפיקודו של יוסף (יוספלה) טבנקין ואחר כך של עוזי נרקיס, יוחנן זריז ודוד (דדו) אלעזר. הגדוד שימש תחילה גם כמטה החטיבה, ואליו צורפו הגדוד החמישי (גדוד "שער הגיא") בפיקוד מנחם רוסק ואחריו יששכר (ישכה) שדמי ומשה דרור והגדוד הששי (גדוד "ירושלים" בפיקוד בפיקוד צבי זמיר. בשלב מאוחר יותר הוקם הגדוד העשירי, בפיקודו של שלמה שטטהגן (שילוח).

      הגדוד החמישי ("שער הגיא") הוקם רק בסוף 1947. יחידותיו חנו ביישובים במרכז הארץ ובדרומה, והגדוד התאמן ולחם במקומות מושבו עד סוף מרץ 1948. בהמשך, עד להקמת החטיבה, פעל הגדוד בעיקר באבטחת התחבורה לירושלים, הוא ליווה שיירו לירושלים, כבש והחזיק משלטים ופעל ככוח מגן. באפריל הועלה למרחב ירושלים במבצע "נחשון", ועם הקמת החטיבה היה לגדוד השני שלה.
                                                  
      הגדוד השישי ("ירושלים") התארגן בסוף 1947 ובתחילת 1948. הוא השתתף בהגנת מרחב העיר, צפון ים המלח, גוש עציון ובעיקר באבטחת התחבורה בין לירושלים מהשפלה.                

      מה-6 ל-9 באפריל פעלה החטיבה (הגדוד הרביעי) באזור הקסטל, מ-15 באפריל 1948 היא השתתפה במבצע "הראל", שהיה המשכו של מבצע "נחשון. בין ה-22 באפריל והראשון במאי, עם סיום מבצע "נחשון" פעלה החטיבה, במבצע "יבוסי"  שנועד להשתלטות על הרכסים השולטים על צפון ירושלים ועל השכונות הדרומיות שלה. במהלך מבצע זה ספגה החטיבה אבדות קשות, בקרבות נבי סמואל וסן סימון. במבצעי "מכבי" א' ו-ב', שנערכו בימים 1-16 במאי 1948, טיהרה החטיבה את הפרוזדור מירושלים מערבה לאורך דרכי ההר ורכסיו עד שער הגיא. בימים 17-19 במאי כבש כוח מהחטיבה את הר ציון, פרץ לרובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים, הכניס תגבורת מחטיבת "עציוני" ויצא משם, למרות בקשותיו של מפקד הרובע להישאר ולנצל את ההצלחה. עד היום לא ברור מי נתן את הפקודה לצאת. מאוחר יותר השתתפה החטיבה במבצעים "דני", "ההר" ו"חורב".

                   נתיב השיירות במבצע "מכבי" לפי ספרו של יצחק לוי (לויצה) - תשעה קבין

                                                     מחסום ערבי בשער הגיא נגד שיירות יהודיות

                                        סגן אלוף יצחק רבין מפקדה הראשון של החטיבה