הכשרת הצופים ו' במלחמת העצמאות

הקרב  בעיראק אל מנשיה

      הכוח שיועד להתקפה זו כלל את הגדוד השביעי, גדוד 82 (גדוד הטנקים של צה"ל) וארטילריה. על הפעולה פיקד עוזי נרקיס, מג"ד 7, וסגנו היה  רפאל באטוס, מג"ד 82.

      בכוח של גדוד 7 היו 2 פלוגות חי"ר ומחלקה נוספת וכן מחלקה מסייעת. בפלוגות החי"ר שרתו בעיקר חיילי גח"ל, ואילו לוחמי המחלקה המסייעת היו מותיקי הגדוד. כוח השיריון כלל 2 טנקים בינוניים מסוג "קרומבל" ו-7 טנקים קלים צרפתיים– "הוצ'קס".

                                            מפת הקרב בעיראק אל-מנשיה

      ב-12.10.48 בשעה 10.30 יצא גדוד 7 יצא מבסיסו בבאר-יעקב. אחרי שעתיים הגיע לקסטינה. למחרת, התאמנו לוחמי הגדוד בלחימת נ.ט. ובלחימת לילה. ב-14.10 בשעה 20.00 עבר הגדוד לקיבוץ גת. בשעה 02.30 הגיעו חיילי גדוד 7 לנקודת ההערכות והחלו מתחפרים במקום. בגלל עיכוב בהגעת גדוד 9 נדחתה הפעולה ביום אחד. סיירי הגדוד השביעי (חברי הצופים ו'), בפיקודו של קלמן רוזן, היו גם אמורים להוביל את הלוחמים לנקודת ההערכות ולהנחות את הטנקים בדרכם. עם תחילת הפעולה, בשעה 06.00, היה עליהם לאבטח את המק"בים, המרגמות ומטה הגדוד.

      עם אור ראשון, ב-16.10.1948, בשעה 06.05, החלה הפגזת עיראק-מנשיה מתותחי 75 מ"מ ומרגמות 120 מ"מ ו-"3. ההפגזה הייתה יעילה יחסית אך, למרות זאת,  לא נפגעו עמדות המצרים במידה רבה. מרבית הכלים הארטילריים הישראליים כילו את תחמושתם כבר בשלב ההיערכות. בשעה 07.00 ניתנה לטנקים הוראה להתקדם לעבר הכפר. חיילי הח"יר נעו בעקבותיהם. הטנקים הקלים היו בחסימות ואילו שני ה"קרומבלים", והח"יר שבעקבותיהם, נעו לעבר תל-עריינה. אחרי 40 דקות פתחו המצרים באש נ.ט. והחלה הפגזה מתותחי 25 ליטראות מכיוון פלוג'ה. האש המצרית גרמה לנפגעים אך הלוחמים המשיכו להתקדם.

                      טנקים קלים האוצ'קס של חטיבה 8 שארבעה מהם אבדו בקרב

      בשעה 08.05 חלה תקלה במנועו של אחד ה"קרומבלים" ולשני נסדק התותח. טנק אחד גרר את משנהו לעורף. 4 הטנקים הקלים מטיפוס "הוצקס" המשיכו להתקדם ובעקבותיהם נעו 2 מחלקות חי"ר. במטה הייתה אוירה אופטימית ובשעה 07.50 דווח על ערבים הבורחים מהכפר. הטנקים שהתקדמו לכיוון בית הספר ניתקלו בתעלה אנטי טנקית אך החי"ר כבש את בית הספר. הגדוד סבל אבידות כבידות מהאש המצרית.

             טנק בינוני מטיפוס "קרומוול" שכמותו השתתפו שניים בקרב עיראק-מנשיה

     בשעה 08.35 פתחו המצרים בהתקפת נגד. 10 דקות מאוחר יותר החלו הרגלים בנסיגה שהושלמה עד 09.30. בשעה 10.15 הגיעו הכוחות לנקודת היציאה. בפעולה נהרגו 74 לוחמים מהם 30 הרוגים ו-21 נעדרים לגדוד 7.
  

                                                  תל-ערייני בעיראק אל מנשיה

      בשעה 23.00 חזרו אחרוני הנסוגים מגדוד 7 לקסטינה. אחרי השלמת הנסיגה ציירו לוחמים מהגדוד, על קיר בית ערבי בקסטינה, את הכתובות "גדוד 7 קום יקום" ו-"אף על פי כן ולמרות הכל פלמ"ח". היוזמה לכתיבה הייתה של סשקה הפוליטרוק, וזאת לפי הנוהג שהיה בצבא האדום. את הסיסמאות כתבו חברי הכשרת הצופים ו'. למחרת היום חזרו הלוחמים להתאמן ולהתכונן להמשך המלחמה.

   הכתובות "גדוד 7 קום יקום" ו "אף על פי ולמרות הכל פלמ"ח" אחרי הנסיגה מעיראק אל מנשיה

      הייתה זו נקודת השפל בלחימתו של גדוד 7. עד הקרב בעיראק אל-מנשיה כל הקרבות נכשלו. כשלונות שאמנם סייעו, בסופו של דבר, בבלימת הצבא המצרי. אחרי קרב זה הסתיימו כל הפעולות הקרביות בהצלחה, מכיבוש באר-שבע ועד שחרור אילת.

      במקביל תקפו לוחמי "גבעתי" את משלטי "הצומת" ומשלט 113, הקיפו את פלוג'ה ועיראק מנשיה ויצרו את "כיס פלוג'ה" שבו החזיקו המצרים עד לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק ביו ישראל ומצרים ברודוס ב-24.2.1919. הכיס פונה ב-27.2.4949 וחיליו הועברו לרצועת עזה.

                                         עוזי נרקיס, מג"ד 7, בעיראק אל מנשייה

                                                    כיבוש משלטי "הצומת"