הכשרת הצופים ו' במלחמת העצמאות

הקמת גדוד 7 וגיוס הלומדים מהכשרת הצופים ו'

       ב-11.1.1948 החליט מטה הפלמ"ח על הקמת גדוד נוסף. אך, רק ב-14.5 הוחלט לממש החלטה זו. לגדוד זה - גדוד 7, גויסו בעיקר, חברי גרעין הצופים, שהפסיקו את לימודיהם, ומיום ה-18 באפריל, היו חלקם בנען וחלקם בקבוצת שילר. בנוסף לגרעין הצופים היו בגדוד חברי הכשרות נגבה וחצור של "השומר הצעיר", מחלקה של עולים חדשים מקפריסין ("הקפריסאים").

      מפקד החטיבה היה, כאמור,  נחום שריג.

    

      לקראת הגיוס לגדוד 7 ערכו צופי תל-אביב מסיבת סיום ונמסר מספר היוצאים להכשרות:

גיוס הכשרת הצופים  נען – שילר – זכרונותיו של אברהם בנקל (קוקון):

לרגל גודלה, חולקה ההכשרה שלנו לשני חלקים חלק היו בנען וחלק הלכו לקבוצת שילר. בשילר היו שתי מחלקות מחלקה אחת עבדה והאחרת התאמנה. המפקדים היו המ"מ קומם בר-אדון, מחולון,  שמו של מ"כ אחד היה אברהם והשני היה זאב צרנוב. כיבוי אורות היה בשעה 10, יום אחד דיברתי עם מוש והתעכבתי. בדרכי לאוהל פגשתי בזאב צרנוב ששאל מה אתה עושה פה? עניתי שאני הולך לאוהל. להפתעתי קיבלתי ממנו בתגובה סטירת לחי חזקה. למחרת זומנתי למשפט באוהל המ"מ, שהיה בקצה המזרחי של המאהל, ושם קיבלתי עונש להשלח ל"גלות" למחלקת הפלמ"ח בחצור. מחצור חזרתי ישר לריכוז הגדוד בראשון לציון, ביחד עם הכשרת חצור, כך שכל ה"גלות" שלי הייתה בת יום אחד. מתן הסטירה היה אז חריג ביותר ולא מצאתי לנכון להגיב על כך.

בקבוצת שילר היה בית תרבות. חברתנו, אלה, ניגנה על פסנתר, סאלי מוז'יקנסקי ניגן על אקורדיון והיינו שרים על הדשא. בשילר הייתה אישה בלונדינית יפה בשם שפרינצה, אשר הייתה מקשרת בין המשק להכשרה.

                                                        המחנה בקבוצת שילר ב-15 במאי 1948

      למפקד הגדוד מונה יוחנן זריז אך מכיון שהיה נצור בירושלים, מונה כמ"מ מג"ד יוסף ריבקינד (יוסף יריב). המ"פים היו אמורים להיות חיים לקסברג (דיקי) מגבעת ברנר ונחום ברנשטיין מחולתא.

      בקיבוצים נען ושילר עברו חברי ההכשרה (מהם  בנות רבות) למשטר "עבודה ואימונים" – לפיו עבדו שבועיים והתאמנו שבועיים.