היה זה עוד יום שגרתי. קמים בבוקר, הולכים לעבוד, חוזרים הביתה.
אבל בערב, בריאן וילסון מביט בך ויודע שאתה קיים.
זירת הפשע: אמפיפארק רעננה.
ביום ככה:
בלילה ככה:
מקום חביב, גג 8000 איש לדעתי, אוכלוסיה מכל גיל ובעיקר מבוגרים+ , ומכנה משותף לכולם: טעם משובח.
אני וחבר ילדות ממוקמים בתור לאלכוהול/בירה , ופתאום אני שומע צליל מאוד מוכר -
הקטע OUR PRAYER, שאם תשיר אותו לבד תגלה שבלי שאר הקולות זה לא הולך. גאוני.
בקיצור המופע התחיל בול בתשע, אין התחכמויות הפעם.
אנחנו טסים למטה בחושך למקומות שקרובים לבמה, וזה היה מבצע לא קל למצוא את הכסאות 22+23 בשורה 8.
אבל היה שווה.
המחזה שנגלה בפנינו:
זה אכן קורה - האיש ולהקתו המופלאה נמצאים שם ומנגנים את להיטי הפתיחה של המופע כמו
CALIFORNIA GIRLS, HEROS AND VILLANS, I GET AROUND וזה אושר ענק.
למה אבל אנחנו יושבים לעזאזל? כבוגר של מופעי רוק שטופי זיעה ופוגו ברוקסן ודומיו, זה לא מסתדר לי.
והנה מלים שאמר פעם מישהו לקהל שלו:
אבל לא נורא, באנו לכאן מתחת השמים בשביל GOOD VIBRATIONS, אז נמשיך:
שני הקלידנים משמאל אמורים להיות הגאונים דריאן סהנז'ה וסקוט בנט. היתכן שאלו הם? לא נראה כך.
אחרי המופע אני אגלה שסקוט בנט הואשם באונס ונשלח לכלא לארבע שנים. שוק. אכזבה.
הימרתי על הסוס הלא נכון. ואיפה דריאן? האמת, בגלל בנט איבדתי מוטיבציה לבדוק.
לא נורא, המופע היה מעולה גם בלעדיהם.
תותחים אחרים שמלווין את בריאן בהחלט היו שם ונוספו להם עוד כמה: אל ז'רדין שאני מכנסה "הסרדין",
שהוא נצר להרכב הביץ בוייז המקורי , ובנו מת'יו - הפתעת המופע ללא ספק!
קול גבוה ונפלא כמו של בריאן הצעיר. מי היה מאמין.
"תודה רבה תל אביב" אומר בריאן החמוד והקל סולח לו מיד למרות שאנחנו ברעננה.
"ננגן לכם את כל התקליט פט סאונדס עכשיו" הוא אומר, והקהל צוהל כאיש אחד.
WOULNT IT BE NICE מתחיל, ומביא איתו חיוך גדול על שפתיו של כל נוכח.
בריאן מתאמץ מאוד לשיר. לא בא לו בקלות. בכל זאת בן 73. אבל הנוכחות שלו עושה את המופע הזה שלם.
אני מחכה כבר לשיר הבא YOU STILL BELIEVE IN ME.
בדרך למופע אימנתי את חבר הילדות שבא אתי באימון מוסיקלי קטן: השמעתי לו את התחלת השיר הזה, שבה יש מעין עקצוץ על מיתרי פסנתר, מה שמוציא מהם צליל של צ'מבלו. קטע קצר ויפה של כמה שניות.
השיר מתחיל ואני מביט בו - הוא קלט היטב שזה הקטע ההוא, ורואים את זה מהחיוך שמתגנב לפניו.
הקול של מת'יו ז'רדין תופס אותך ואתה מתחיל להתרומם. מגיע הסיום שבו הלקה שרה ביחד, ואני מביט לשמים.
זה גדול. חבל על מי שחשב לבוא והחליט לוותר.
אני מתלהב יותר מדי בכסא ומישהי מאחורי רומזת לי פחות להזדקף ויותר להתנמך.
רציתי בתגובה לבקש ממנה לבדוק מה השיר הבא, כי זה היה DONT TALK. אבל ויתרתי. היא היתה בסדר.
"פט סאונדס" נגמר, בריאן קם וקורא למישהו שרץ לעזור לו ולוקח אותו משם.
לקח לי זמן להבין שעזרו לו ללכת החוצה לקראת ההדרן. בחייך בריאן, תגיע להדרן בחיים.
אני מת לראות מה עוד הכנת לנו.
ההדרן מתחיל ובשעה באמת טובה מוזמן הקהל לעמוד ולרבוץ על קידמתה של הבמה. לזה חיכינו!
אני טס לבמה ומוצא עצמי על פרצופם של בריאן והחב'ה והם מפגיזים את שיא המופע -
שירים אנרגטיים ומלהיבים כמו HELP ROHNDA, GOOD VIBRASIONS, RUFING USA ומה לא.
דני סנדרון מאחורי מתמוגג, אני רואה את זה על הפרצוף שלו.
עבדכם הנאמן נתן בראש בחלק הזה של המופע, והלואי שכך היה מלכתחילה.
השיא היה כמובן ב GOOD VIBRATIONS, בדיוק בקטע שבו נגמר הפזמון השני ומתחיל הקטע מרומם הנפש שבו השיר הולך לכיוון אחר לגמרי. הלהקה עשתה זאת כמו שצריך. זה באמת לקח את כולם למעלה.
כשחזר הפזמון קפצתי עם כולם ובריאן הביט עלי והבין שיש לו עסק עם מישהו שאכן מבין שהוא קוסם אמיתי.
תביטו בתמונה באמצע בצד ימין ותרגישו איך פרצופו הקטן שחבוי שם קורץ לכם.
המופע מסתיים בשמחה גדולה וקשה להאמין שזה נגמר.
נותר רק להגיד בלב תודה לבריאן על כל השירים הגדולים ועל זה שכלל אותנו בסיבוב ההופעות אולי האחרון שלו.
ותודה גדולה גם לחברי הטוב, שנקרא לו א.א, שפינק אותי בחולצה שראיתם בתחילת הפוסט.
כן, גם שם כתוב תל אביב במקום רעננה. תגובת אמרגן הלהקה:
"יש בכלל ערים בישראל? לא הכל שם גמלים ומדבר ?" (אני צוחק. אל תעשו לו שיימינג בפייסבוק)
והמסקנה מהערב הגדול הזה היא שגם אם נמות יום אחד, הזכרונות שלנו לא חייבים למות אתנו.
תעשו בלוג למען השם ותשמרו על הזכרונות שלכם. מה שקראתם וראיתם פה הוא הוכחה מספיק טובה.
הפוסט הזה מוקדש לכל העם הנבחר שבמקביל להופעה הנפלאה הזו חווה בתל אביב פיגוע נוסף.
לא קלה דרכנו , אבל עוד נגיע, נגיע, נגיע לארץ חדשה.
PEACE
|
|
|
