הרדיו הפופולרי הוא מדחף. דוחף לך את אותם שירים עד שבא לך להקיא.
אולי לשב"ק יש שיטת עינויים כזו: להושיב את המחבל במרתף ולשמים לו את אותו שיר 500 פעם.
אחרי שהבנתי למה אני צריך איוורור מוסיקלי, מצאתי את האשם: תחנות הרדיו של המוסיקה הפופולרית.
אז מה עושים? עוברים למשהו לא פופולרי. כך כך טהור- שבחיים לא תשמע אותו בתחנה שהיא טחנה.
מדובר במשימה לא קלה... זה לא שאתה יכול סתם לפתוח רדיו ולמצוא מוסיקה איכותית. מוסיקה טהורה לא נכתבה למאזינים. היא נכתבה על ידי המלחין לאלוהיו או למבצעים מוכשרים. איפה מוצאים משהו כזה? לא איפה, אלא- מתי. צריך ללכת 400 שנה אחורה.
יוהאן סבסטיאן באך: כנראה האומן הכי גדול שחי, גם בכמות וגם באיכות.
בכמות: האיש כתב מוסיקה שיכולה למלא יותר מ- 40 כרכים של האנצקלופדיה העברית. לאגודת באך לקח כמות דומה של שנים להעביר הכל לדפוס.
באיכות: אפילו לא יצירה בינונית אחת. הכל מושלם וחסר הבעת רגש אישי של הכותב. כאילו בקע מגן עדן: רק חיובי, אין שלילי.
צורת הכתיבה היא כנהוג באותה תקופה: ריבוי קולות. כל כלי או קבוצת כלים מנגנים תוים שונים, ואיכשהו כשהכל מנוגן יחד נוצרת הרמוניה. מורכב ביותר.
הדיסק הבסיסי "הרוח של באך" ורדיו "קול המוסיקה" לא בהכרח קלים לעיכול עבור משתמש באך המתחיל. כמה טוב שבעידן האינטרנט יש דרך מוצלחת- קטעי וידאו.
יצירה ראוותנית (טוקאטה) לצ'מבלו :
מוסיקה לכינור סולו, לכנר שיודע "לרוץ" :
קונצ'רטו. תפקיד החצוצרן קשה במיוחד. הנגנים בקטע הבא כולם סולנים. ההרכב המצויין הופיע בעבר באילת :
מוסיקה לצ'לו סולו :
קנטטה: חיבור, דתי בד"כ, לכלים ולשירה, במקרה זה- מקהלה ותזמורת. מישהו, כנראה בימאי עם טעם טוב במיוחד, החליט להציג את הקנטטה הזו של באך כסיפור קצר ומקסים: זמרת הסופרן מגדלנה קוזינה מגלמת כאן נערה פשוטה מתקופת הבארוק שעיסוקה הוא העתקת תוים עבור נגני המקהלה של באך (הרי לא היו מכונות צילום).
יום אחד היא מתגנבת למקהלה של באך בכנסיה כדי לחפות על אחיה הצעיר שלא יכול לשיר בגלל צרידות. באך עולה על התרמית, אך במקום לגרש אותה הוא שולח אותה היישר אל מרכז המקהלה. קשה לומר מי נהנה יותר מהתוצאה - היא עצמה או המקהלה, אבל שניהם חוברים יחד ליופי שמימי. בסוף מגלה הזמרת שהיא חלמה את הכל, והיא חוזרת מהחזיון של המאה ההיא (1700) אל החיים המודרנים שבהם היא מצלמת תוים במכונת הצילום טרם יציאתה לחזרות.
מוסיקה לעוגב : שימו לב לעבודת הרגלים שמפעילה את הצינורות הרועמים ביותר של העוגב
מוסיקה קאמרית (צ'יימבר)- לנגינה בחדר או באולם קונצרטים קטן :
מוסיקה ללאוטה, הגיטרה של הבארוק :
גונב את ההצגה: אדם פולארה, גיטריסט בעל מוח "מפוצל", עם יד אחת עבור כל צוואר של גיטרה חשמלית (!!) - מנגן יצירה של באך לקלידים.
