אי שם בגרמניה, יצא שיר לעולם. הוא הצליח לכבוש את המקום הראשון בגרמניה למשך 4 שבועות רצופים. לאחר מכן הוא כבש גם את שאר העולם, כולל כאן בישראל.
Maria Magdalena הוא השיר, סנדרה היתה הזמרת, ומישל קרטו הוא המוח הקודח מאחורי הכל. זה היה סינגל הבכורה שקרטו הפיק וכתב לסנדרה.
קרטו שינה את חייה של סנדרה, שחיפשה אז את דרכה המוסיקלית אחרי דעיכת ההרכב הקודם שפירסם אותה היטב - Arabesque. שיתוף הפעולה ביניהם יהפוך את סנדרה לזמרת שחתומה על למעלה מ 22 מיליון אלבומים וסינגלים. השניים נעשו זוג גם מחוץ לעבודה המוסיקלית (מה שיסתיים בגירושין בסופו של דבר).
מישל קרטו הוא רומני במקור .אפשר לומר שיש לו קטע עם השם... michael cretuאמנם נראה כ- מיקל, אבל הוגים זאת כ- מישל. הלאה. האיש המוכשר הזה הוא מקרה מעניין של אדם שמאחוריו קריירה מופתית בכל הקשור למוסיקה,אחד מהשמות הגדולים בתחום בשנות ה 80 ו 90, אבל כיום נותר עלום למדי.
עוד לפני סנדרה , הוא זכה כבר להצלחה בכל אירופה עם ההרכב:
Moti Special, הרכב ששיגר את הלהיט בהפקתו Cold days, Hot nights-
תוכלו לראותו כאן, מימין, מרקד עם הקלידים כמיטב המסורת של עידן הסינטסייזר:
בחזרה ל - Maria Magdalena :
כבר בהאזנה הראשונה ברור שלמישל קרטו יש את כל מה שמוסיקאי צריך כדי להיחרט בהיסטורית הפופ, בעיקר אם הקול שלו לא מתעלה על זמרים אחרים בצורה יוצאת דופן: הוא ידע לעטוף כל שיר בעבודת אולפן מלוטשת וחדה, וכך יצר שורה של פזמוני פופ קליטים ושמימיים, שבנויים היטב לקול המהפנט של סנדרה + זמר הליווי פיטר רייס, שהיה ידוע בכינויו סטיב הל, שגם הוא מצליח כיום כמפיק מוסיקלי. סנדרה וסטיב היו צמד כובש, ויזואלית ומוסיקלית:
אבל כשרונו המרתק ביותר של קרטו הוא השימוש בצלילים יוצאי דופן: ב Little girl,מגיחות לפני הפזמון נגיעות קלות בצלילים הגבוהים ביותר של הקלידים, שכמעט ולא נשמעים.ב Into A secret Land זו הפתיחה המרהיבה, כמו מבט מעינה של ציפור שחותכת את הערפל ומגלה באחת נוף עוצר נשימה של - כשמו של השיר - ארץ סודית ונפלאה.
בהמשך הקריירה מישל עתיד לקחת את היכולת הזו של צלילים יוצאי
דופן ושילובם בשיריו, לרמות גבוהות יותר.
התפנית החלה עם השינוי בטעמי הקהל: בסוף שנות השמונים בא לבסוף הרגע שהמוסיקה של סנדרה מיצתה את עצמה.
בנקודה זו מישל הוציא מספר אלבומים תחת שמו אבל אף אחד מהם לא זכה להצלחה רבה. בסופו של דבר הוא שינה כיוון, והוציא לדרך את הפרויקט "אניגמה" בשנת , 1990 .
הסינגל הראשון היה "(Sadeness (Part I", שמבוסס על מזמור גרגוריאנים (שירה בסגנון שהיה נהוג בכנסיות קדומות). כל היכולות של קרטו באו כאן לידי ביטוי, וכשרונו לצלילים יוצאי דופן עלה גם הוא רמה בקטע המהפנט הזה:הקשה על מה שנשמע כמו כוסות זכוכית, ולחישות ארוטיות שהפיקה אשתו סנדרה עצמה.
השימוש בשם אניגמה ובהסתרת השמות האמיתיים שמאחורי הפרוייקט הוא שיעור מאלף בשיווק:הדבר גרם לתהיות וחרושת שמועות בציבור המאזינים בנוגע למי שעומד מאחורי יצירת האלבום - האם מדובר בלהקה, אדם או שאולי קבוצה.בסופו של דבר, כמה אנשים שעבדו בצמוד אליו גילו לעולם את הסוד.
אין ספק: לאניגמה היו יצירות סוחפות, הרמוניות, שנוצרו בעבודת אולפן מופתית. כולן היו משב רוח מרענן בשנות התשעים. כולל זו, מהפסקול של "סליבר":
אבל מעל כולן, לאניגמה היתה פסגה אחת ברורה: Return To Innocence, עם הפזמון המיוחד והידוע, שעושה את השיר כולו.
פזמון זה הוא שיר-עם אמי (Amis people), שהיא קבוצת המיעוט האתני הגדולה ביותר בטאיוואן. המבצע, דיפנג דואנה, הוא אזרח טאיוואן.לכו תמצאו מוסיקאי שיודע לעלות על שירה כזו ולסמפל אותה עם התופים של השיר When the levee breaks של לד זפלין. מזכיר מעט את מה שעשה מובי עם זמירות העבדים השחורים בתקליטו Play, ואולי בכלל מכאן היתה למובי ההשראה. גם הקליפ מוצלח ומצליח במיוחד, ומדבר בעד עצמו.
במבט לאחור על הקריירה הזו , לקרטו היה אמור להיות מוניטין רב השפעה גם בימנו. אבל האנושות היא חברה מוזרה,וכיום קרטו הוא איש שלא מזוהה ברחוב. מה שמוזר עוד יותר הוא -כיצד גאון שכזה מסכים לענות לשאלות האיומות והילדותיות ביותר שניתן להעלות על הדעת:
כך או כך,המוסיקה של קרטו היתה ייחודית, וממשיכה להעסיק אותי גם כיום. ומי יודע,אולי נס מוזר יתרחש וסינגל חדש ישתחרר ממוחו המבריק של האיש הזה.
