יומן מסע בפריז: 5 ימים של שכרון חושים! 

 

=זהירות, ספויילרים=

אתם תקבלו כאן פירוט רציני של חוויות בפריז כולל ורסאי ודיסני פריז,  

ולכן ,   נתחיל עם השורה התחתונה למי שצריך בעיקר אותה -  הפרטים הטכניים. 

עלויות

סה"כ 25,000 שח למשפחה של הורים ושתי בנות בגילאים 9 + 7,  כולל טיסות, מלון, כרטיסים לדיסני פריז עם כרטיסי תור מהיר PREMIER ACCESS לכל אחד מהמשפחה (8 מתקנים ללא תור,  כל אחד מהם פעם אחת בלבד),  אוכל, שתיה, תחבורה, 
הוצאות לפני הטיול כמו מזוודות, קט-סיטר לחתול שלנו שנותר בדד, ביטוח חו"ל וחבילות גלישה בחו"ל.

וללא שופינג בטיול למעט מזכרות והפתעות לילדים בחנות דיסני.   פריז יקרה,   תעשו שופינג במקום אחר :)

מזומן שלקחתי אתי:  3050 אירו.   הרוב - בחגורה מתחת למכנס, ורק מה שצריך לאותו יום - בארנק. 

זה הספיק בהחלט וחסך תשלום עמלות לחברת האשראי על כל גיהוץ. 

מה בלו"ז: 

4.4.2023  יום ג' -  טיסה מהארץ, יום לפני ליל הסדר

5.4.2023 יום ד' - דיסני פריז

6.4.2023 יום ה' - עם אוטובוס תיירים לתחנות שונות בפריז,  בערב שייט בנהר הסיין

7.4.2023 יום ו' - שוק הילדים ברובע מארה > פארק השעשועים jardin d'acclimatation ביער בולון > פארק טווילרי ושאנז אליזה

8.4.2023 יום שבת - ורסאי,  מונמארט

9.4.2023 - גני טרוקדרו > עם אוטובוס תיירים ללובר

למה אפריל?  

1. כל המשפחה בחופש פסח
2. הצרפתים רגע לפני חופשת הפסחא = פחות אנשים בדיסני
3. מזג אויר נפלא, אבל יש פה הימור.  אפשר בהחלט ליפול על שבוע גשום. 

רמת אנטנסיביות: גבוהה

יש הרבה מה להספיק והזמן קצר.  כל יום בפריז הוא יקר. 

הילדים סה"כ החזיקו מעמד. כמה הם כבר יכולים להתלונן עם כל הטוב הזה שקורה להם? קרפים עם נוטלה, ארוחות במסעדות, 

צעצועים מחנות דיסני,  ביקור בדיסני פריז,  קינוחים צרפתיים, האייפל שמנצנץ בלילה... אל חשש הם יהיו בסדר. 

את המטרו הם כנראה יאהבו פחות, זו יכולה להיות חווייה מעט מלחיצה ב- RUSH HOUR.  אבל עוברים גם את זה. 

איזה מלון?

Hôtel Magda Champs Elysées  שהוא מלון קרוב לשנאז אליזה.

בחדר יש סה"כ מה שצריך, וכשחוזרים לחדר מגלים שהוא עבר ניקיון יסודי כולל חידוש מלאי המגבות. 

כמו כל מלון שמכבד את אורחיו.

עלה קצת מעל 1000 יורו באפריל. 

עם מי טסנו?

איזיג'ט בהלוך,  אלעל בחזור. 

עם כל הכבוד למטוסי דרימליינר החדשים של אלעל,   המחיר של אלעל לא היה שווה את הפרדת המשפחה  שהם ביצעו בזדון כולל הושבת ילד בן 4 לבדו (למרות שהזמנו ישיבה יחד שנה קודם), את סידורי האבטחה שכללו  משום מה בדיקה גופנית גם לילדים,

את הכריך עם הבשר הלא מזוהה שהוגש כארוחה (תבוא עם האוכל שאתה אוהב וזהו), 

וגם לא את המסכים במשענת מולך שכוללים סדרות/סרטים/משחקים/מוסיקה (אפשר לבוא עם טאבלט אחרי שהורדת עליו סרטים וסדרות מנטפליקס). 

למה PREMIER ACCESS  בדיסני?  

נכון, זה יקר.  160 עד 200 אירו לאדם, תלוי בעונה.  אבל מאפשר מיצוי הרבה יותר טוב של הפארק. 

יש ככ הרבה מה לראות והיום קצר.  רק PREMIER ACCESS  מאפשר צליחה של ככ הרבה מהפארק המדהים הזה ביום אחד. 

ומה עם פארק אולפני דיסני הסמוך?

1. לבלות יום בפארק של דיסני זה עוד כסף.  והרבה.
2. הילדים גם קיבלו ממילא את החוויה המלאה בפארק העיקרי:   מתקנים נפלאים עם קיצור תורים,  תהלוכה ומופע סיום עם זיקוקים. 

מה המסלול המומלץ לדיסני כשיש PREMIER ACCESS ?

1. המעבר הסודי של אלאדין - אין תור ,  זה רק מסדרון קצת חשוך ודי חביב עם מיצגים מושקעים מהסרט
2. מתקן פיטר פן - יש PREMIER ACCESS  
3. מתקן שודדי הקאריביים - אין PREMIER ACCESS  אבל התור כאן טס
4. המערות הסודיות - אין תור, זה פשוט איזור מעוצב יפה
5. מתקן הר הרעם - יש PREMIER ACCESS  
6. ארוחת צהרים ליד הר הרעם - מסעדת THE LUCKY NUGGET
7. מנהרת הדרקון - אין תור, אבל מהמם!!
8. המתקן של BUZZ - יש PREMIER ACCESS  
9. אוטופיה - מסלול מכוניות - יש PREMIER ACCESS  
10. לתפוס מקום ליד פיצה בלה נוטה לקראת התהלוכה ב 17:00
11. התהלוכה 
    
12. פינוקיו 
13. שלגיה
14. למבוך של עליסה לצערי יש תור בניגוד רציני למה שכתוב ברחבי הרשת, לכו על זה אם נשאר לכם כח אבל לא חובה
15. פיצה בצורת מיקי לארוחת ערב ב- colonel hathi's pizza outpost 
16. לתפוס מקום למופע הערב, שבאפריל התחיל ב 23:00 - די מאוחר.  ילדים שהם די קטנים יהיו גמורים.  כדאי לשכור עבורם עגלה בכניסה לפארק.  גם אם הם ישנו במופע לפחות שאתם תוכלו להנות ממנו. 

ורסאי באמת שווה את זה?

לא לבוא עם ילדים.  הם יסבלו כאן.   זה אולי חלום של חלקם לבקר בארמון שבו חיו מלך ומלכה,

אבל בחוויה האמיתית הם חולקים את הצעידה בארמון עם נחיל אנושי צפוף להחריד שנע לאיטו בין החדרים בארמון.

אי אפשר ככה להנות מהמראות המרהיבים, מהפרטים הקטנים, ובטח שלא לקחת מדריך.   

גם הגנים שמחוץ לארמון לא מרהיבים כמו שחשבנו. 

בקיצור:   לבוא כן, אבל עם מדריך ובלי ילדים. 

מוניות מומלצות שיקחו אותך למלון, לדיסני ולורסאי?

יוהן הסעות בפריז.   כל הנהגים היו מאוד חביבים ושירותיים. 

המטרו קל להתמצאות?

לא יזיק לפני הטיול לעבור על מפת המטרו ולקבל התמצאות ראשונית.  

בכל אופן, מסתדרים.   אין דרך טובה יותר להגיע בפריז מרובע אחד לאחר. 

אז הנה לכם, הפרטים הטכניים.   

ועכשיו - הלאה לטיול....   

יום1

יום ג',  4.4.2023. 

"הכנופיה" שלנו כוללת זוג הורים ושתי בנות בגילאים 7+9. 

פסח וכולם בחופש. 

נפרדים ממישמיש החתול ויוצאים לדרך.

אל חשש, דאגנו שיבקרו אותו וינעימו את זמנו בהעדרנו. 

עוד נחזור אליו...

הזמנו מראש מונית לנתב"ג במוניות הכוכבים - שירות טוב ומחירים אחלה.   הזמנו אותם גם בחזור מנתב"ג הביתה. 

מורידים את האפליקציה שלהם, מזינים תאריכים וזהו.  הם גם יודעים לעקוב אחרי מספרי הטיסות שאתם נותנים להם למקרה שיש עיכובים בטיסות וצריך להמתין לכם כשאתם חוזרים מחו"ל.  שימו לב, אפשר לשלם לנהג בביט אבל זו תוספת של 10 שח. 

מה שבטוח, אל תקחו מונית הביתה מנתב"ג עם הנהגים שממתינים מחוץ לטרמינל.   המחירים מופקעים. 

הטיסה של איזיג'ט כמו רוב הלואו-קוסט יצאה מטרמינל1.

מהרגע שהגענו אליו ועד איזור ההמתנה למטוס עברנו תהליך מהיר מאוד וחיובי ביותר. 

לכולנו דרכון ביומטרי למעט אשתי , אבל גם היא עברה תהליך דומה:  מניחים את הדרכון , המצלמה מצלמת את הפנים, וזהו זה.

הדיוטי פרי של טרמינל1  היה סביר סה"כ, בהחלט לא אבידה שלא עברנו בטרמינל3. 

הטיסה לפריז ארכה כ 5 שעות והירידה מהמטוס היתה זריזה.  הנהג שחיכה לנו בפריז בערך בחצות היה חביב מאוד ולקח אותנו

למלון מאגדה החביב.  אפשר לשלם גם במזומן. 

בחדר ישנו כולנו ביחד, לבנות יש מיטה נפתחת והיתה סבירה. בחדר יש גם מקלחת בנפרד ושירותים בנפרד. 

במטבח יש מקרר קטן ריק, מכונת קפה ו - 4 קפסולות, קומקום חשמלי , תה , כוסות וכפיות. 

בארון חיכה זוג חלוקים (לא ניסינו)  וכספת.  יש ארוחות בוקר במלון למעוניינים, אם כי העדפנו לאכול בחוץ. 

לילה טוב!

יום2

יום ד',  5.4.2023.  זה היום של ליל הסדר שממנו "חמקנו בערמומיות". 

בבוקר חיכינו בלובי הקטנטן למשפחה של אשתי:  הוריה, אחותה ובנה. 

נהג המונית כבר מחכה בחוץ, והוא יקח אותנו לדיסני פריז. 

מזג האויר :  קר.   אך לא גשום.   הנסיעה חלקה ונעימה ותוך פחות משעה אנחנו ביעד. 

מישהו מאתנו שכח את הסלולארי במלון כשאפליקצית דיסני עליו.  כולל כל מה שקשור ל - PREMIER ACCES. 

לא נורא.   מישהו אחר מוריד את האפליקציה עם אותם פרטים כמו זה ששכח את הסלולארי במלון. 

והופ,  הנה האפליקציה מוכנה לשימוש והכל בסדר.   הלאה.

ההתלהבות הראשונית מהמראות שמקבלים את פנינו , כמו מלון דיסני והארמון שמבצבצץ באופק, 

מובנת. כל מי שהיה בפארקים של דיסני מכיר את ההשקעה. אין עליהם.

אנחנו ממשיכים עם קפה להורים ושוקו חם לילדים. 

החנויות ב MAINE STREET עוד לא עמוסות אבל אין הרבה מקום בפנים.  אז יושבים בחוץ ונהנים. 

בהמשך היום הטמפרטורות יעלו ויהיה נעים יותר. 

יאללה , מתחילים.

משמאל לארמון הנפלא יש שביל, והוא מוביל למעבר הסודי של אלאדין עם מיצגים מושקעים שקשורים בסרט.

זה חימום מאוד נחמד,  וגם עוד אחד מהמוני הפרטים הסודיים שכיף לגלות בפארק. 

מכאן ממשיכים למתקן הראשון שלנו - פיטר פן.  בכניסה לכל מתקן שיש בו PREMIER ACCES יש שלט ברור

עם כיתוב PREMIER ACCES,  נכנסים לאפליקציה של דיסני > PREMIER ACCES > שמים את הסלולארי במכשיר 

יעודי שנמצא בכניסה > הילד הראשון נכנס > מחליקים באפליקציה לשם הבא > הילד הבא נכנס >

וכן הלאה עד שכולם בפנים.   התור ענק, הכי ענק בפארק.  זה מתקן שהחוויה בו מאוד קצרה, אבל התור עצום. 

זה תענוג לעקוף תור כזה ולהכנס תוך דקה כולם יחד, הורים, ילדים, סבא, סבתא.  זה מתקן לכולם.

והוא באמת נפלא - הוא מדמה רחיפה של פיטר פן מעל האתרים המוכרים מהסיפור.  איזה סיפתח!

הלאה למתקן שלידו ממש, וגם הוא לכל המשפחה - שודדי הקאריביים.   אין PREMIER ACCES  אבל התור טס.

המוני אנשים מתחילים את המסע בהליכה בתוך תפאורה מדהימה שמדמה לילה - אתה שוכח שכרגע בוקר. 

בסוף ההליכה מגיעים לסירות ושטים במסע מושקע עם בובות ותפאורה מהממת. 

אחרי שני מתקנים מהירים לכניסה ולכל המשפחה זה הזמן להליכה ב"טבע" שיצרו כאן - דרך המנהרות הסודיות,

גשר מעל מים, הרבה ירוק, ובקיצור הליכה נעימה שבסוף תוביל אותנו למתקן הבא

ולמתקן הבא כולם חיכו: 

THUNDER MOUNTAIN,  רכבת ההרים המפורסמת, שאין בה לופים או גובה מרשים כמו המתקנים 

המתקדמים בעולם בתחום הזה אבל אין ספק שהיא מיוחדת ועושה את העבודה. הסבא סבתא כמובן ויתרו. 

אבל ההורים והילדים קיבלו חוויה בלתי נשכחת. 

הופ,  השעה כבר 12:00.  הזמן עובר כשנהנים.  זה הזמן לאכול צהרים.  ויש מקום ממש לידנו, במסעדת

THE LUCKY NUGGET,  כאן יש מקום יפה ונעים עם המבורגרים שהילדים יאכלו בכיף. 

הלאה: קרוב מאוד לכאן נמצאת הטירה הרדופה.  יש PREMIER ACCES.  

האמת,  לא מפחיד.   אבל התפאורה נהדרת.  וגם הסבא סבתא יכולים לבוא לפה בכיף. 

זהו, סיימנו עם האיזור שמכונה ADVANTURE LAND,    וחדי העין ישימו לב שלא עשינו את רכבת ההרים

אינדיאנה גונס.   הינו קצת פחות בענין. אבל אם אתם רוצים אז למה לא?   יש PREMIER ACCES למתקן.

חוזרים לארמון,  מצד שמאל שלו יש מערה עם דרקון.  הרבה זמן חיכיתי לראות את המיצג הזה.

וכמה שהוא שווה.  הדרקון עוצב בצורה שמרגישה אמיתית, כולל נהמה שלו שמרעידה את המערה. 

מכאן, רבים מכם ירצו להמשיך צפונה לאיזור עם מתקנים של דמויות קלאסיות כמו שלגיה, פינוקיו וכן הלאה.

למרבה הצער בכולם יש תור לא קטן.   שלא לדבר על התור לכרכרת הסוסים המפוארת. 

אפילו למבוך של עליסה יש תור למרות שזה לא מתקן.   

בקיצור,  עדיף לדחות את האיזור הזה להמשך ולגשת במקום זאת למתקן BUZZ המגניב. 

בזכות ה - PREMIER ACCES  עוקפים פה חתיכת תור ,  מתיישבים, לוקחים את האקדח ויורים לייזר

בחייזרים.   שווה!! הסבתא תתלהב פחות, אבל יש מצב שהסבא יתלהב.  

ממש ליד יש מתקן של מסלול רכבי מירוץ שנקרא אוטופיה,  PREMIER ACCES יטיס אותנו

פנימה והילדים יושבים על ההגה ומרגישים כמו גדולים.  המסלול יחסי ארוך וממצה.  כיף! 

יש כאן מתקנים כפיםי נוספים באיזור, אבל השעה כבר 16:00 (אמרנו, הזמן טס כשנהנים)  וזה אומר שעוד

שעה וחצי מתחיל המצעד.  הלכנו לפיצה בלה נוטה והתיישבנו מאחורי אחד המחסומים כדי שלא יסתירו לנו.

מול בלה נוטה יש שער גדול , ובשעה 17:30 בידיוק הוא נפתח והמצעד יוצא לדרך. 

זה נשמע כמו בזבוז של זמן יקר, שעה וחצי לחכות למצעד.  בפועל,  כולם צריכים קצת מנוחה מהיום המטורף 

הזה שבעצם רק התחיל,  והולך להסתיים רק ב 23:00.   ובנוסף ,  המצעד עצמו לא מאכזב.  להיפך. 

הדמויות מוכרות, העיצובים נהדרים, המוסיקה כיפית, ויש אפילו מיצג של FROZEN.  

השיא מבחינתי הוא הדרקון נושף האש.   

ממש הרגשנו את החום!!

המצעד מסתיים, וזה הזמן לכל אחד להחליט מה הוא רוצה לחוות בזמן הלא - רב שעוד נותר לנו. 

חלק ירצו לעשות שוב את ה- THUNDER MOUNTAIN,  וחלק ירצו את האיזור עם פינוקיו, שלגיה וכו. 

אז מתפצלים.  

מכיוון שהסבא והסבתא ויתרו על ה - THUNDER MOUNTAIN,   אפשר להשתמש במתקן

ב - PREMIER ACCES שלהם שלא נוצל.   לא חיייבים לבוא עם הסלולארי שעליו מותקנת האפליקציה

עם השמות שלהם,  אפשר לעשות צילום מסך והמכשיר בכניסה עדין יקרא את הברקוד.

כשכולם נפגשים שוב, השעה כבר כמעט 20:00,  וכולם רעבים. אלא שרוב המסעדות כבר סגורות. 

אז הולכים לפיצה בצורת מיקי מאוס  ב- colonel hathi's pizza outpost שב ADVENTURE LAND.

במקום יש 4 תורים של תורי ענק, אבל הם ממש טסים:  השיטה כאן היא כמו מקדונלס. החבר'ה בדלפק

מקבלים הזמנה ומרכיבים אותה בצ'יק על מגשים. אין להם יותר מדי עבודה כי התפריט יחסית דל. 

מה שבטוח, כשמישהו הולך לתור - האחרים צריכים למצוא בנתיים שולחן.  

כמה לקנות?  האמת, כל פיצה אחת היא די משביעה בשביל הילדים. מבוגר מותש ורעב כמוני עשוי להזדקק

לחצי סלייס נוסף.  האפשרויות כאמור הם דלות - פיצה עם פפרוני, או פיצה ארבע גבינות.

הארבע גבינות היתה טעימה באופן מפתיע.  

הלאה למופע הערב! 

מרחוק רואים את הארמון מואר כולו,  ומחכים בהתרגשות. 

לקראת המופע האיזור של הכיכר המרכזית מתמלא בהמון אדם. ככל שתקדימו לתפוס מקום -

כן ייטב.  לפי ההמלצות הכי טוב לתפוס מקום בערוגות ,  אבל לערוגות לא ניתן היה להכנס.

אז התמקמנו משמאל  לכיכר היכן שהיה דוכן פופקורן.  המראות במופע הסיום הם נפלאים

ובלתי נשכחים. ילדים קטנים מאוד יהיו גמורים בשלב הזה. כדאי לשכור עבורם עגלה בכניסה

לפארק.  גם אם הם ישנו במופע - לפחות שאתם תוכלו להנות ממנו. 

המופע קיים את ההבטחה בענק, עם סרטונים שמוקרנים על גבי הטירה,  וכמובן -

זיקוקים מסונכרנים עם מוסיקה, ומפלים בצדדים. אל תחמיצו. 

ואנחנו צועדים עם המוני אנשים חזרה לכניסה אל נהג המונית שממתין 

לנו בנאמנות רבה.   זה היה יום מדהים.  אתה לא בצרפת, אתה לא בישראל, אתה לא בשום מקום 

שנמצא על מפת הגלובוס.  אתה בעולם אחר שנקרא דיסני פריז,  והוא נפלא. 

במלון כולם מתרסקים על המיטות עם זכרונות נהדרים. 

יום3

יום ה',  6.4.2023. 

עייפים אך מרוצים, קמים לאט אך סקרנים.  

זה הזמן לגלות את פריז. 

יוצאים ברגל מהמלון למצוא מקום לארוחת בוקר.  

נו, בערך.  קפה וקרואסון.  אין על ארוחת בוקר של ישראל.

וממש ליד: תחנה לרכישת כרטיסים לאוטובוס תיירים.  המטרה:

לשבת למעלה ולהנות מהנופים, וגם קצת לנוח תוך כדי. 

אירופה לא זרה לי, אבל פריז יפה בצורה יוצאת דופן. 

יש שאומרים: הכי יפה באירופה.

.

מה נעשה עם כל היופי הזה?  ניקח עוד ממנו!

יורדים ליד האייפל ומצטלמים  ...

אחרי התמונות זה הזמן לחזור לאוטובוס ולנסוע לאחד האיזורים הכיפים:

בית האופרה, לידה גאלרי לפאייט,  לידו לפאייט גורמה. 

בית האופרה הפיל אותי.   פשוט מדהים. 

האידיאל הוא בהחלט להגיע ללא ילדים ועם מדריך ולקבל כמה שיותר

מידע על המקום המדהים הזה. 

הלאה ,  לגאלרי לפאייט:  איזה כלבו מוגזם. 

בעיקר המחירים.  והתקרה - 

והנוף מהגג

וכאמור ממש ליד - בנין האוכל לפאייט גורמה, עם אוכל מרחבי העולם ועם קינוחים

של טובי הפטיסיירים

הצילו...

טוב, ברור שניקח חלק מהשלל בשקיות לדרך.  

אבל קודם: ארוחת צהרים ב- BAGNARD , קומה 1 כמדומני .  אוכל קליל וכיפי.
פסטות, חטיפי נאגטס מחומוס , סלט ניסואז נהדר ועוד - הילדים חגגו עם הפסטה. 

מקום נעים וטעים של שף יוני סעדה, שנולד בפריז והתחנך על רזי המטבח הצרפתי.

מכאן מתחיל מירוץ שכולל רכבת תחתית ועילית שיקחו אותנו בסופו של דבר אל 

הנקודה בסיין , ממש מול האייפל,  שממנה יוצאות ספינות שמפליגות לאיטן מתחת 

לגשרים הנפלאים

כמובן שזה הזמן לזלול את הקינוחים - למה לחכות....

מראה מהמם ובלתי נשכח תופס אותנו ביציאה מהשייט:  האייפל מנצנץ !!

ומתחת לאייפל מי חונה?  "טוק טוק" קטן וחביב, שאיתו נדהר חזרה למלון

זה היה יום כביר,  וכולם עייפים אך מרוצים -  ומחכים ליום הבא...

יום4

יום ו',  7.4.2023. 

היום זה יום בעיקר לילדים - פארק השעשועים jardin d'acclimatation,

מקום חביב ושקט ביער בולון שבפריז.

לפני כן , לוקחים מטרו לרובע מארה - הרובע היהודי.

אחרי "תדלוק" במאפיה מקומית,  נתחיל בהליכה נעימה שתיקח אותנו ל"שוק הילדים האדומים",

מקום נעים עם אוכל נפלא שמרגיש פחות כמו שוק ויותר כמו מתחם אוכל. 

שם מענין שמפעיל את בלוטת הסקרנות.   מסתבר שהוא נקרא כך על שם המדים האדומים

שלבשו הילדים היתומים שהתגוררו בבית החולים הסמוך עד המאה ה-17.

המקום נעים והאוכל מפתה.   לקחנו כמה פירות והמשכנו לדרכנו

לא רחוק מכאן יש תחנת מטרו ,  השתמשנו בה כדי להגיע ליער בולון. 

פנינה ירוקה ונפלאה בתוך עיר גדולה,  חלומו של מי שצמא לקצת טבע. 

ביער בולון נמצא פארק השעשועים jardin d'acclimatation ,  שהתגלה כקטן, 

חביב נעים ושקט, בלי ההמולה של דיסני ובלי לחץ של להספיק את כל המתקנים. 

המקום לא זול,  ובהתחלה לא כל המתקנים פעלו.  בהמשך הם כן. 

העובדים פה קצת "נינוחים"....   כשמישהו מחליט שזה הזמן להפסקה שלו, הוא פשוט נעדר 

לאיזו שעה ואז לכו חפשו.   

כשמשקללים זאת עם המחיר בכניסה, מעל 100 אירו,  אתה שואל את עצמך האם מדובר

במלכודת תיירים.   מה שעם הזמן התברר כ- לא!

זה מקום נפלא, והילדים מצאו כאן פורקן אמיתי.  חלומו של כל ילד. 

יש פה גם חיות שמסתובבות חופשי,  וגם רכבת קטנה שלוקחת את מי שסיימו כאן החוצה

מהפארק באופן שמקרב אותם לתחנת המטרו הקרובה. 

אחרי כל הכיף הזה אנחנו לוקחים מטרו חזרה לאיזור ההתרחשות העיקרי בפריז - 

לגני טווילרי, כנראה הגנים הצרפתיים המפורסמים ביותר הממוקמים בליבה התרבותי של פריז.

זה מקום נעים שכמו כל פריז אפשר לצלם בו בלי סוף,  אבל התעניינות הילדים היתה נתונה

בעיקר לדוכן הקרפ הסמוך.   האכזבה היתה גדולה כשנודע לנו בסוף התור שהקרפים

נגמרו.   אל חשש,  שמנו פעמינו מהפארק אל שדרת השאנז אליזה ובדרך חלפנו על פני

3-4 דוכני קראפ והשמחה היתה גדולה....  זו הדרך היחידה לצלוח את ההליכה הארוכה

הזו בלי שהילדים יתייאשו ממנה סופית.  גם להכריז בפניהם שאנחנו רגע מהחנות של 

דיסני לא הזיק...

ואכן , כשהשדרה קיבלה את פנינו עם החנות של דיסני , תכפילו את השמחה  

ואחרי שכל ילד בחר את השלל שלו - תכפילו שוב ....

את היום מסיימים במסעדה בשאנז אליזה כשאנחנו די סחוטים מההליכה ומהיום בכלל, 

אבל רק שמחה בליבנו.    הלילה נישן שנת יופי עמוקה...  ומחר עוד יום של הפתעות. 

יום5

יום שבת,  8.4.2023. 

המונית מחכה לנו למטה,  זה הזמן לנסוע לארמון ורסאי. 

המראה שמקבל את פנינו , חוץ מהארמון כמובן, הוא של תורים רבים שנערמים בכניסה.

אל תבהלו.  גשו שמאלה, יש שם כניסה לבנין שבו סועדים ארוחת בוקר + שירותים צמודים, 

שזה הדבר הראשון שהמשפחה צריכה בשביל לתדלק את עצמה לקראת היום הזה. 

אני עוד לא יודע את זה,  אבל זה לא המקום האידיאלי לילדים. אבל נדון בזה בהמשך. 

בואו נתמקד בענין הטכני - מה צריך כדי לצלוח את המקום הזה במינימום תורים ועצבים:

יציאה לורסאי 09:00

הגעה 09:30

חצי שעה לקפה ושירותים וזה כבר 10:00

משם ללכת ישר לתורים שבכניסה לגנים ,  אין ברירה כאן אלא לעמוד בתור וזה כבר 10:15

שעה אחת עם הקלנועית בגנים וזה כבר 11:45

שוב שירותים שצמודים למזנון למי שצריך (כי בארמון עצמו זה תורים קטסטרופה) וזה כבר 11:55

והמסקנה היא שכאשר אתם רוכשים כרטיסים לורסאי עוד בישראל, רכשו אותם לשעה 12:30.

זה יאפשר לכם מינימום עמידה בתור לתור הארמון. 

הלאה: 

הגנים עצמם מאכזבים, כלומר אני שמח לגלות סופסוף את הפאר ובו חיו מלך ומלכה אמיתיים,

ובכך לספק את סקרנותי לגבי הענין. אבל הם רחוקים מהיופי העשיר שדמיינתי. 

במקום מבוך מפואר של צמחיה שכיף ללכת בו לאיבוד, עם מזרקות והרבע טבע, 

יש פה בעיקר עצים מוקפים בגדרות כעורות ולא הרבה מעבר. 

הארמון עצמו מפואר מבחוץ , אבל גם זה לא בידיוק שיא הפאר שאותו דמיינתי, אולי ציפיתי

יותר לבניה לגובה , מגדלים, חומה, כל הרפרטואר שאתה חושב עליו בהקשר של "ארמון".

מבפנים, לעומת זאת, זה טירוף של פאר. טובי אנשי המקצוע של התקופה ההיא עבדו כאן

עבודת יד בשביל המלך.   זה ניכר לאורכו , לרוחבו ולתקרתו של כל חדר. 

קחו לדוגמא את חדר הנשפים הזה :

או חדר השינה של המלך:

או של המלכה:

או הרצפה, שאותה תראו כמעט בכל חדר, שנעשתה עם אינספור חתיכות שהורכבו להם יחדיו,

ושלצורך שימור הוברגו שוב ושוב בנקודות רבות 

אין ספק שבמקום כזה היתי לוקח מדריך וגומע כל פרט שיכלתי כי זה מרתק. 

במציאות, זה לא ממש מתאפשר עם ילדים.   במציאות, הילדים סובלים.  נחיל של המוני אדם 

נע לו מחדר לחדר וזה פוגע בחווייה ומפריע לילדים שממילא לא מקבלים פה את חווית 

ה - "ארמון של מלך ומלכה"  כפי שהצטיירה כנראה במוחם. 

ולסיכום, אם תוכלו להגיע לכאן עם הדרכה ובלי ילדים - אני בהחלט ממליץ על החווייה. 

וכך, אחרי שהבנו באיזה פאר חי פעם מי שלקח הכל לעצמו ולא השאיר כמעט דבר לאחרים,

אנחנו חוזרים לעידן שבו התנהגות שכזו היא, תודה לאל, בלתי מקובלת: שנת 2023.

נהג המונית שממתין לנו בחוץ לוקח אותנו חזרה לפריז. והפעם -  לאיזור מונמרטר הגבוה,

שמשקיף על האיזור.  מקום מאוד מתוייר אך מאוד נעים.  המראה הראשון שמקבל את פנינו

סאקרה קר ("הלב הקדוש") שנבנתה ב 1919 ומהווה אחד מהמונומנטים האיקוניים של פריז.

פיקאסו, דאלי, דושום ואחרים גרו ועבדו כאן בשכונה הזו.  וגם כיום פועלים כאן מספר

ציירים שישמחו לצייר אותכם.   זהירות! לא כולם מספקים את הסחורה, מה שלא מונע מהם

לקחת מחיר מופרז ביותר של 100 אירו למשפחה בת 4 נפשות.  אני לא יודע מה שמו של

הצייר המחונן שתפסנו, אבל  לפחות יש לכם פה תמונה של הבחור:

אין ספק , יש לנו פה עסק עם בחור מוכשר

אחרי שנאכל צהרים באחת מהמסעדות הרבות כאן,  ואחרי קניות בחנויות המזכרות, 

גומעים עוד קצת מהנוף שנשקף מהשכונה הזו 

וכעת זה הזמן לקחת את הרכבל החביב למטה לרחוב, לשמחתם הרבה של הילדים

מבט למקום ממנו הגענו קודם:

הערב מגיע, זה הזמן לחזור למלון ולזכות בשעה של אושר עם אשתי ליד המלון, 

במקום צמוד - מדרכה כנהוג בעיר,  לכוס יין לבן וצלחת גבינות.

זה הזמן שתדעו -  אין על אשתי בעולם.  

ותודה גם לאחותה היקרה שהיתה בנתים עם הבנות וכך זכינו לשעה של אושר. 

ומה קורה מחר? היום האחרון שלנו בפריז,  וכולנו עייפים אך רוצים לראות עוד מראות 

מהמקום המדהים הזה. 

יום6

יום א',  9.4.2023. 

עייפים אך מרוצים, פנינו תחילה לתצפית על גני טרוקדו , שבה גם יש דוכן עם כריכים

ומשקאות כדי "לתדלק"  את כולם לפני היום שמחכו לנו.

הגנים נבנו כחלק מהארמון שהיה במקום לפני ארמון השאיו, ארמון טרוקדרו,

שנבנה אף הוא לכבוד התערוכה העולמית של 1900, ונקראים כך על שם קרב

בטרוקדרו שבספרד, בו הצרפתים השתתפו ב-1823.  אנחנו לא בעד קרבות.

אנחנו בעד צילומים. 

מכאן ממשיכים לאוטובוס התיירים כדי לתת לרגלים לנוח,  להנות מהמראות הכבירים,

ולהגיע לאיזור הלובר. 

כל האיזור וגם ההגעה אליו הוא פשוט פנטסטי ותודה לאל שאנחנו לא בעידן הפילם אחרת

הוא היה מסתיים כאן תוך דקה ושליש.

והנה פסל יאיוי קוסאמה, המחבק־מנקד את בניין חברת האופנה של לואי ויטון. 

יש מי שמכנה אותו פסל גרוטסקי שכול כולו ניצול של קשישה חסרת ישע, 

שכן לא ברור אם היא עצמה אכן חתומה על שיתוף הפעולה או עד כמה היא מודעת

לכל מה שנמכר היום בשמה.  נזכיר שמדובר באומנית מאותגרת נפש בת 93, מוקפת

בצוות קטן המנהל אותה את הסטודיו שלה, מבודדת מהעולם, והמורשת הגדולה שלה קיימת 

גם בלי שיתוף פעולה עם סמל לחזירות קפיטליסטית כמו לואי ויטון. 

מי שמעריץ את קוסאמה מוכן להשבע שכל העניין הזה שם את אותה ללעג והורס את תדמיתה

אחרי כל הטוב הזה עוד ארוחת צהרים אחת ואז הופ,  החלום שלי מתגשם - 

קונצרט ברחוב, בחינם, ועוד עם יצירות שאני והמשפחה מכירים  היטב -

הפתיחה ל"כרמן",   ו"אלגרטו"  מתוך הסמפוניה ה 7 של בטהובן

ואחרי כל הטוב הזה, נותחים שוב בשאנז אליזה.

מה נותר לנו ? לעבור בחנות שוקולדים , מזכרת טעימה מצרפת. 

קיבלנו המלצה על חנות מסויימת, וגילינו תור שמשתרך למרחק של קילומטר.  

עברנו לצד השני של המדרכה וגילנו את החנות של ג'ף דה ברוז' ,  שמסתבר שזה לא שמו של

השוקולטייר -     אלא שם שהשקולטייר, Philippe jambon , המציא. 

קצת כמו "מקס ברנר" , שזה שם שהמציאו המקימים מקס פיכטמן ועודד ברנר. 

אבל מה זה חשוב?  כדורי השוקולד העטופים, בסגנון פררו רושה, מדהימים.  

את השאר לא ניסיתי ,   ואין צורך.  זה כל מה שתצטרכו. 

ו...  זהו! הסתיים הטיול המופלא שלנו.  אנחנו מגיעים למלון , ולקחים את הכבודה מחדר

שמירת המזוודות,  נהג המונית לוקח הכל לרכבו והנה,  שבוע אדיר בא לסופו. 

אנחנו עוד לא יודעים את זה, אבל חוויה לא נעימה צפויה לנו בנמל התעופה עקב התנהלות

של חברה כלשהי, אלעל שמה.   אבל לא,  את החוויה הנפלאה הזו לא נסיים איתם ,  אלא 

עם העובדה ששם, בביתנו שבישראל, זכינו לפגוש שוב את בן המשפחה החמישי ...

שחיכה לנו בסבלנות והתגעגע עד מאוד.   ואם עוד אין לכם כזה, אני ממליץ