הפעם הראשונה שבה שמעתי את הקול הזה היתה כבר בנעורי:  

 NEARLY LOST YOU  של להקת SCREAMING TREES  היה שיר שיצר ענין אצל הרוקרים בזכות הפתיח

המעולה עם התופים.  בהמשכו, הופך השיר לפחות מענין לדעתי דאז, וכך יצא שלא חקרתי מי הזמר

או הלהקה.  היום אני מרגיש אחרת, אבל אעצור כאן.

למיטב הבנתי מארק לאנגן עצמו לא היה רוצה שסיכום הקריירה שלו יוזכר בנשימה אחת עם

פועלם של  ה TREES.    וראה בהם תחנת חובה בדרך לשלב הבא בקריירה שלו עצמו.

יש להחריג מכך את הגיטריסט והיוצר Josh Homme  , שלגביו חש מארק הערכה כאדם וכיוצר. 

מארק נולד במדינת וושנגטון למשפחה לא מתפקדת ואף מתעללת, מה שהביא אותו בגיל צעיר

להתמכרויות ולמאסר.

הספר שכתב על חייו מתאר חיים של כוכב רוק עם הרס עצמי מפואר,  בימים שבהם

עוד היה דבר כזה "כוכב רוק".  לא ברור איך שרד עד גיל 57. 

חייו השתנו כשפגש את שותפיו ל - SCREAMING TREES בשנות השמונים, כשהגראנג' חיפש זהות. 

ללהקה הזו לא היה סיכוי מול ענקי סיאטל של תקופתם, אבל הם כן זכו לתהילה בזכות 

NEARLY LOST YOU , שגם קיבל דחיפה מהסרט "סינגלס". 

המשך הקריירה היה פורה מאוד מבחינה מוסיקלית:  שותפות בהרכבים שונים לצד אלבומי סולו, 

שהמצליח בהם היה BUBBLEGUM שבו שיתף אמנים שונים. החריצות שלו היתה במקביל 

להיותו נרקומן - סליחה על המילה הקשה - שתהומות ההירואין היו המקום הבטוח שלו. 

אבל עם כל הכבוד לפועלו המוסיקלי הרחב, לא מצאתי משהו נפלא וידידותי למשתמש כמו 

האלבום הזה,  THE WINDING SHEET  כאמור.    מנשמה כל כך מוכה וסובלת יצאה מוסיקה טהורה,

שזה סוג של פלא פסיכולוגי.  האיש הוא מיסטר הייד, אבל האלבום כאילו של ד"ר ג'קיל. 

לאנגן סיפר שהתקליט נולד גם מהתסכול שבעבודה לצד ה TREES, וכי התקשה לכתוב שירים ללא

מנגינה - מה שאילץ אותו ללמוד אקורדים בסיסיים של גיטרה.  זה מתבטא היטב בשיר היפה 

EYES OF A CHILD  שהוא כ"כ פשוט לנגינת גיטרה.  אתה צריך רק לשיר עם הפריטה הקלה וזה עובד.

גם ב WILDFLOWERS , אולי היפה שבאלבום, יש 4 אקורדים ולא יותר,  אם כי אני מודה שהם לא קלים.

ברור שזה אני,  אבל לא הצלחתי לנגן אותם דקה וחצי בלי שתכאב לי היד. 

בשיר WHERE DID YOU SLEEP LAST NIGHT , גרסת כיסוי למוסיקאי הפולק לידבלי, מתארחים

קורט קוביין וכריס נובוסליג' מנירוונה, במה שנראה כמו עבודה שנתנה השראה לקוביין לבצע מופע

אנפלגד ואת השיר הזה בפרט.  גם את  DOWN IN THE DARK   שר קוביין. 

שיר הנושא, THE WINDING SHEET,  מעלה בראשי חזיונות של מערבון מאיים שבו השיחים מתעופפים

והאקדחים מאיימים להישלף.  והשאר? משאיר לכם. לא בהכרח אלבום קל, אבל מספק הצצה קלה

יחסית לעולמו המוסיקלי של האיש.