המלצות סרטים 2
ושוב איתכם הפינה אהובת הקהל "שבו לכם וקראו המלצות על כמה סרטים נפלאים
מהשנים החולפות".
טוב, לא בטוח שיש פה מספיק קהל בשביל לקרוא לפינה "אהובת הקהל".
אבל אם באתם לפה, אתם לבדכם סוג של קהל. הרווחתם!
"בוא נצא קצת מהשגרה, תן משהו לבעלי לב חזק".
שורות אלו נכתבות מיד אחרי צפיה ב"חיפוש" המהולל.
שום דבר לא יכין אותכם לחוויה כזו. ז'אנר סרטי "מצא את החטוף" (חטופה, הקריאה
ועוד רבים וטובים) זכה באמת לציון - דרך יוצא דופן: הוא הראשון שעושה זאת דרך
אמצעי תקשורת בסיסי של בני האדם, הלא הם המסכים - מסכי מחשב, מסכי
סמארטפון, מסכי טלויזיה, מסכי מצלמות במעגל סגור. יש סרטים שמנבאים את
נפילת האנושות לידיהן של המכונות. הסרט הזה מוכיח שאנחנו כבר כבולים למכונות.
זה גם הסרט הראשון שמציב בפניך עובדה שהשתדלת להדחיק - המשפט
"אתה לא באמת מכיר אף אחד" נכון גם לגבי ילדיך, שאגב, לא באמת זוכרים
שהאיש שמשוחח עימם בצד השני של הרשת הוא בעצם זר מוחלט.
עם כל הכבוד לגיבור היוצא להציל את משפחתו, התובנות האמיתיות כאן הם על עולם
המדיה שיצרה האנושות. יש אנשים שחושבים מחוץ לקופסא, ויש אנשים שחושבים
מתוך הקופסא - פייסבוק, טוויטר ושיחות הוידאו.
וכן, יש פה גם סרט מתח בלשי מותח עם טוויסטים מוטרפים וסוף מפתיע למרות
הרמזים שהוא מפזר, וזו אכן חכמה גדולה.
ילדים זו שמחה? הצחקתם לי את הכרוכית
"מה חדש בגזרת 'סרטים שמרחשים במקום הררי ומושלג'? הם בדרך כלל טובים".
אכן, יש בהם משהו, בסרטים שמתרחשים הרחק מהאנושות, בתנאים קיצוניים, עם
טבע שובה - לב מצב אחד , אבל אכזרי מצד שני.
והפעם בפינת 'סרטים במקום הררי ומושלג' קבלו לא המלצה אחת כי אם ..שתיים!
1. "רוחות קרות" הוא דרמה אמריקאית חזקה מהסוג שנשאר בראש שנים אחרי הצפיה.
רצון בנקמה, שמוליד שיתוף פעולה בין חוקרת משטרה צעירה בתחילת הקריירה
לבין גבר קשוח שמאמין בחוקי הג'ונגל, זו עלילה שלא יכולה לאכזב.
רגע, מי זו החוקרת? האחות של התאומות אולסן מצער גידול בנות? וואלה. היתה לי
הרגשה שהיא מוכרת. אכן גנים חזקים.
"שימי לב, אני הולך לפוצץ את מי ששלח אותך לפה עם אקדח כזה קטן"
2. על סוף הסרט אפשר להתווכח, ויצירת מופת זאת לא, אבל "ההר שביננו"
יעשה יותר מרק להעביר לכם את הזמן. אין ספק, אחרי שתראו אותו לא
תעלו יותר על מטוס קטן ושביר (עם טייס קטן ושביר עוד יותר). בטח לא כשאתם
טסים מעל איזור שבו הישרדות היא שם המשחק. "הגוף מבין" אומר הרופא על
ההסתגלות לתנאי שטח קשים ונותן סוג של תקוה לו ולשותפתו למסע.
"הדלקת עכשיו עם הנושא של הישרדות. עוד משהו בנושא?"
יאפ, רוצו לראות "בחזרה מטואיצ'י", שמגולל את סיפורו של הישראל יוסי
גינסברג, ואת מה שעבר עליו במשך 3 שבועות בג'ונגלים של בוליביה.
בעת יציאת הסרט סיפר יוסי כי לא היו לו מעולם סיוטים בעקבות החוויה שעבר.
אף לא אחת. הסרט, לעומת זאת, מצליח ליצור סיוט מתמשך, ששיאו בעיני הוא
האשליה שיוצר המוח של יוסי - דמות נוספת שכביכול נמצאת שם עימו, שמנסיון
אישי שלי זהו מנגנון הגנה פנטסטי של המוח האנושי, שבעת בדידות עמוקה יודע
ליצור מגע אנושי. גם לא תשכחו את הרעש המהולל של הג'ונגל בלילה,
סדרת קולות שמפיקים שלל יצורים שמקיפים אותך מכל עבר, כשאתה
בן האנוש כבר חשבת שאין בעולם עוד יצור כביר כמוך.
ITS A JUNGLE OUT THERE
"הרבה סרטי מתח היום. מה נסגר? יש משהו יותר קליל"?
באתי לעשות טוב ואתם מתלוננים. ישראלים טיפוסיים. תיזהרו לכם..
שלא אתקשר ליוסי שיקח אותכם לגו'נגל.
אבל אם התעקשתם:
1. "קפטן פנטסטיק".
אל חשש , זה אכן שם של סרט, ולא של מוצר של סנו לניקוי הבית.
סרט שמקדיש את אחד מרגעיו לעירום פרונטאלי של ויגו מורטנסן
חייב להוכיח שזו לא היתה פרובוקציה זולה ויש בו עומק.
ואכן אל תאמינו לביקורות: זהו סרט נועז לחלוטין, שיוצא נגד מוסכמות החברה
בנושאים לא פשוטים כמו דת, חינוך, משפחה, איך לחיות ואיך למות, והוא עושה
זאת כמו שאף סרט לא עשה מעולם. אין נושא קשה שהסרט מפחד לחקור,
אין שחקן שעושה עבודה לא טובה, ואין מצב שתשכחו את ההופעה הזאת של ויגו.
הרגע שבו הוא יושב ליד האוהל שבנה ומהרהר לו, כשהוא נמצא בדיוק בנקודה
שמשקיפה על אורות של ישוב כלשהו, כאילו התרסה נגד המין האנושי כולו,
לא תשכחו זמן רב. "בגללך אני יודע הכל ולא יודע כלום" זועק לו בנו הבכור
במשפט שמסמל הרבה מהסרט המיוחד הזה.
בקיצור הכל טוב, רק למה החנופה הבלתי מתפשרת לבלשן נועם חומסקי?
"חומסקי הוא אחת האושיות הכי גדולות והומניות ויש לי הערכה עצומה אליו"
מצהיר הבמאי מאט רוס. לכו תזכירו לו שהפרופסור היהודי המוטרף שמתנגד
לקפיטליזם מחזיק בית יקר, יוצא נגד ישראל ומהלל את חסן נסראללה. שיהיה.
ומה עם הגרסה הבלתי נשכחת של SWEET CHILD של גאנס אנד רוזס?
"רצינו את WHEN DOVES CRY של פרינס והוא לא אישר" אמר מאט רוס.
האמת, יצא לטובה.
ואתם חשבתם שאני סתם פרצוף יפה ומזוקן שטוב לסרטי פנטזיה. תחשבו שוב.
2. תוודאו שלא החמצתם את "הנוסעים", שמתעסק בנושא הכל כך יומיומי :
'מה היה קורה אם תמצאו את עצמכם בחללית במסע ארוך בחלל
כשאתם היחידים שתא ההקפאה העיר אותם בגלל תקלה ואתם הולכים להיות לבד
תקופת חיים שלמה ואולי תרצו לעשות דברים קיצוניים ומפוקפקים כדי לצאת בסוף
מהברוך הזה'.
(מסדיר נשימה וממשיך)
הדעות על הסרט הן חלוקות, ונעות מ"רומנטיקה קוסמית דביקה צפויה ומשעממת
שמצדדת במעשים שלא יעשו" לבין "תסריט שבוצע ברשלנות".
וכאילו זה לא מספיק, למה להזנות הכל עוד יותר עם סצינת מיטה של ג'ניפר
לורנס? האם חשב הבמאי שהסרט לא יהיה טוב מספיק בלי פנטזיה זולה של
גברים (ונשים) ברחבי העולם?
ובכל זאת ולמרות הכל, חובבי הקולנוע הפשוטים והלא חופרים יספרו לכם
ש"הנוסעים" הוא סרט יפה לעין בצורה בלתי רגילה, עם אפקטים בלתי נשכחים
(בעיקר סצינת בריכת המים) והשחקנים אמנם אסתטיים להחריד בעצמם אבל
מצליחים איכשהו להחזיק את הסרט על כתפיהם.
אנחנו בדייט ראשון בחללית ואת באה עם שמלה? כנסי לחליפה ונמשיך.
שמע, עבודה לא רעה, בוא תן פינאלה כמו שצריך ונניח לך עד לפעם הבאה".
כן, הנה הפינאלה - עצה טובה לחיים.
אם אתם מגיעים לישוב מוזר עם אנשים מוזרים ואוירה מוזרה, תברחו.
אל תחשבו. תברחו. אתם הבאים בתור.
ואם המסר לא היה ברור אז "תברח", זוכה האוסקר לתסריט הטוב ביותר,
בהחלט ילמד אותכם את הלקח הזה. אל תנסו לנחש במה קורה כאן.
זה מהסרטים המקוריים שתראו, והוא יטלטל אותכם עד השניה האחרונה.
מעולם לא ראיתי סרט אימה שמשלב את נושא הגזענות באמריקה בצורה כזאת.
או בכלל. יכול להיות שהמילה 'אימה' שלפה ממוחכם הקודר קלישאות
חבוטות וטיפוסיות, אבל תהיו בטוחים - אני מאחל לכל סרט אימה
לעמוד בסטנדטים שהוצבו כאן - האמירה הפוליטית, העלילה המקורית האוירה
המקאברית שלא נותנת מנוח.
תבורך, עשית משהו טוב עם עצמך בשעתיים האחרונות.
בזכותך ראיתי עכשיו סרט קולג'ים קורע. איזה אחד שעושה תחרות עם
החבר'ה על מי ישיג הכי הרבה ג'ויינט עד סוף היום". אין, אתה חייב.
זדיינו. או יותר נכון, תברחו.
|
|
|
