talkie walkie שומע?
שנת 2009. אני נוסע ברחובות החשוכים של בוסטון, עיר מדכאת
למדי שהולכת לישון מוקדם (עקב הרגלי חלוציה הבריטים) .
זהו לילה של יום סידורים מפרך , חלק בלתי נמנע מטיול לאורכה ולרוחבה
של ניו – אינגלנד והשלכת. אני מצונן, עייף, לא מרוצה מהעיר, ובתוך כל
האווירה הלא מרנינה הזו, דבר אחד שמתנגן לו ברכב השכור, כמו מלאך
האל מתוך הערפל , הוא דיסק של צמד צרפתי קסום ומופלא, שכבר הוציא
פלא אחד או שניים (ואפילו שלושה), וזכה למעמד מיתי.
אבל תקליטם TALKIE WALKIE הוא הטופ, אין ספק.
החותמת הסופית שמגדירה עד להיכן הצמד הזה יכול להגיע, לא בהכרח
מבחינת הפקה (שגם היא מופלאה), אלא מבחינת הרגש. יש כאן אלבום
מהתקופה שבה המילה "אלבום" סימלה משהו שגורם ללב להתרחב.
נעימות כל כך יפות ונפלאות, מהסוג שתופס אותך לאט, אבל בטוח.
אני מניח שאוהדי AIR מעדיפים ברובם את MOON SAFARI הפשוט
והקליט להפליא. אחרים יגידו שאין על -
10,000 Hz Legend
- אבן דרך לכל מי שאוהב מוסיקה אלקטרונית עם השקעת אולפן מסחררת.
מי יעדיף כמוני את TALKIE WALKIE ? איך אפשר להגדיר אותם?
המלנכולים? הרומנטיים? המתבודדים? ואולי פשוט העמוקים? נראה
שכל התשובות נכונות. זו פנטזיה לאוהבי אהבה עם טאץ' של מלנכוליה,
ויציאה מדי פעם לאתנחתות קוסמיות – מן פסקול למסע בחלל, דיסק חובה
לכל מי שעובר הכשרה של נאס"א. דיוויד בואי דיבר מגופו של מייג'ור טום
ברגעיו האחרונים, אייר מסבירים דרך המוסיקה איך זה להיות מייג'ור טום
המגניב והרומנטי שיוצא למסע בחלל.
אין ל- AIR תקליט עם נעימות כה רגישות, עדינות, יפות ובו זמנית גם
עצובות כמו ALONE IN KYOTO או CHERRY BLOSSOM GIRL ,
אין להם משהו שנשמע כמו ALPHA BETA GAGA עם הסיטאר והבנג'ו
המסונתזים והשריקות המגניבות, שכאילו נוצר כדי ללוות צלחת מעופפת
שחותכת את האטמוספירה, ומעל כולם אין להם עוד יצירה מהפנטת כמו
BIOLOGICAL , אולי נעימת הסקס העדיפה על ביולוגים בכדור הארץ,
שהחלק האחרון שלו, קצת לפני דקה 4:00, יותר חלומי מחלום.
וכמו שהצמד הגדיר פעם בעצמו : "המחמאה הכי יפה שקיבלנו היא
שהמוסיקה שלנו היא סול מיוזיק...היא לא טרנדית, לא פופ אלא הרבה יותר,
ונועדה לחלוק ולרפא".
אז איך זה קורה? תענה לי ניקולה, תסביר לי ז'אן, איך יוצרים מנגינות כה
יפות, עטופות בצלילי אולפן שאף אחד לא חשב עליהם חוץ מכם
(ומהמפיק של רדיוהד נייג’ל גודריץ’) ? יושבים על הפסנתר , מאלתרים
וזה יוצא? או שהוזים הכל באיזה חלום של שנת צהרים צרפתית?
"זה כמו אופניים ששנינו חייבים לפדל עליהם", אמרו הצמד בראיון כלשהו.
"אחד יותר מתענין בפסנתר, השני בבס וגיטרה, ומשלבים הכל זה בזה".
אולי זו דרכם לומר שאחד מהם הוא TALKIE והשני הוא WALKIE.
ובמעבר חד (וזמני) ... הגיע הזמן לפינת הטריוויה.
שאלת טריוויה #1: מי הוא אותו MIKE MILES מרצועה מספר 5? לא, זה
לא הבסיסט האגדי של REM, זהו תסריטאי ובימאי אמריקני, שעשה לצמד
כמה קליפים גם סרט דוקומנטרי (משעמם מספיק בכדי שלא אתן כאן קישור).
שאלת טריוויה #2: למה כדאי להיות יפני? כי בגרסת TALKIE WALKIE
שהופצה ביפן אתה מקבל שיר נהדר ששאר העולם לא מקבל. כלומר, עד
לנקודה שבה שאר העולם מוצא אותו ב - YOUTUBE.
Easy going woman שמו, והוא מתאר כמיהה של גבר לאשה שהיתה לו
פעם, בטרם נעשתה קשת עורף. הלחן נפלא וכלי ההקשה קסומים.
מי שהעלה אותו ל YOUTUBE שם אמנם את תמונת העטיפה של האלבום
MOON SAFARI, אבל מוסיקלית הוא דווקא צדק: זה באמת מרגיש יותר
כמו שיר מהאלבום האגדי ההוא, כנראה בגלל צליל האורגן
שמזוהה כל כך עם AIR בתקופה שבה פרצו לראשונה לחיינו.
