|
כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים |
|
ברכות דף ה' ע"ב רבי יוֹחָנָן חָלָה, נִחְלֹשׁ וְנָפַל לְמִשְׁכְב, עד שנמנע ממנו מלבא לבית הַמדְרָשׁ, דְבָר שכַּמובן הפריע לוֹ בְּהַרְבְצַת תּוֹרָה למאוֹת תלְמִידָיו בישִׁיבָה הַגְדוֹלָה וְהַמפרסמת ביותר בעולם הַתּוֹרָה היהודי. אל ישיבתוֹ שׁהיתָה אָז בטבריה, התקבצו תַלְמִידִים מִכָּל רַחֲבֵי הַגּוֹלָה. שָׁם גַם חבֵר וְעָרַךְ רַבִּי יוֹחָנָן את הַתַּלְמוּד הירוּשָׁלמִי (הקדמת הרמב"ם ליד החזקה). אַחַר שִׁשְׁכַב רַבִּי יוֹחָנָן שָׁלש וחצי שנים על מטת חָלִיו (שהש"ר ב'מו: "הרועה בשושנים"). הגיע וְעָאל לגביה בָּא אֵלָיו לְבַקְרוֹ רַבִּי חַנִינָא בַּר חַמָא שְׁהָיָה אַחָד מִרַבּוֹתָיו ירושלמי ב"מ יואן. הָרַב העלָה בפני רבי יוֹחָנָן שְׁאֵלָה, שרְבִי יוֹחָנָן מצד עצמו לֹא הָיָה מַעֲלָה אוֹתָהּ, וְכָךְ אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: האם בְּמַצַב בו אַתָּה נמצא כיוֹם, חַביבים עליך יסורים? אותם יסורים שיש בכחם לזכך את הָאָדָם וּלְהפריד ממנוּ כָּל זיקה אל החמר, לקשר אותו אל הָרוּחָנִיוּת, וּלְזַכּוֹת אוֹתו בּשָׂכָר נצחי [כמבאָר לעיל שעוֹלָם הַבָּא נִקְנָה בִּיסורים]. אך מאידְךְ יִתְכֵן שַׁעַל פִי הַדֶרֶךְ בָּה בְּחַרְתָ, עָלִיךְ לִהְיוֹת בְּרִיא וְחָזָק, כדי למַלֵא בְּהַצְלָחָה אֶת תפקיד הַרְבָּצַת הַתּוֹרָה שנטַלְתָּ עַל עַצְמְךָ? שאלה זו אינה שׁוֹנָה מִכָּל דִיוּן הָעוֹלָה עַל שלְחָנָם של תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים ופוֹסקֵי הַהֲלָכָה, כְּשַׁהֵם דָנִים בְּצַוּתָא בְּגוּפָה של סגיה ללא נגִיעָה אישית, וְכָךְ אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: אָכֵן גָּדוֹל הוּא הַשָּׁכָר עבור יסוּרִים, אַבָל בַּמַעַרְכֶת בָּהּ עָלַי לְהִמָצֵא כִּיּוֹם, לֹא טוֹבִים הַיסוּרִים - לא הם ולא שכְרָם, לא לי וְלֹא לַתַלמידים הָרַבִּים הַזְקוּקִים לִי. לְמַעַנָם וּלְמַעַן הַפְצַת הַתּוֹרָה לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים מוּכָן אַנִי לְוַתֵּר עַל הַשָּׁכָר הָאִישִׁי וְהַדַּרְגּוֹת הַגָּבוֹהוֹת,(הגר"א ואתרוג) שהיסוּרִים וְהַחַלְשָׁה הַגּוּפָנִית מְסגלִים לְהָבִיא אוֹתִי הוֹשְׁטַת יָד מַבְרִיאָה כַּהֲרֵף עַיִן שְׁמַע רַבִּי חֲנִינָא אֶת הַכְרְעַת רַבִּי יוֹחָנָן בַּנוֹשא, ונצל את כחו כ"צַדִיק גוֹזר וְהַקָּבָ"ה מְקַים" (מו"ק טז/ב). לָכֵן אָמַר לוֹ: הַב תַן לי את יִדְךְ. יְהב ליה יְדִיה הושיט לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן את יָדָיו, וְרַבִּי חֲנִינָא אוֹקמיה הקים אוֹתוֹ מִיָּד מִמְטַת חָלִיוֹ. בַּמַדְרָשׁ הוֹסִיפוּ חֲזַ"ל: "אָמַר עָלָיו מִלָה אַחַת, וְהוּא חָשׁ הַקָּלָה מִיָּדִית, וְהָיָה מְסַגֶל לָקוּם מִמַטָתוֹ וְלָלכת לישיבָה" . כפִי שֶׁהֵבִיא רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיים בשם האריז"ל: רַבִּי חֲנִינָא כִּוֵן בְּשֵׁם קָדוֹש', כְּשֶׁאָמַר לוֹ: "הַב לִי יָדְךָ" (בן יהוידע. ראשי התיבות של "יהב ליה ידיה", הוא אחד משמותיו של הקב"ה, שבו ניתן לרפא חולים. ספר בית יוסף על ברכות, בשם מגיד תעלומה בשם האריז"ל |
|
||||