x
בניית אתרים בחינם
 

כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים

 
 

 שבת דף כד

  א) על הניסים בחנוכה בברכת המזון ?

חנוכה מדרבנן שלא להגיד
פרסום הנס כן להגיד

ב.יעלה ויבוא בראש חודש   בברכת המזון ?

חיוב מהתורה להגיד
 אין בו איסור מלאכה לא להגיד

על הניסים במוסף של שבת חנוכה?

תפילת מוסף לא קשורה לחנוכה לא להגיד
אין קריאה בנביא בראש חודש
בתפילת נעילה מזכירים את קדושת השבת
 אין חזרת הש״ץ בתפילת ערבית 
 
דברים האסורים בהדלקה בשבת או יום טוב

א. חלב - לא מדליקים 
ב) שמן שריפה- לא מדליקים 
אוכל נפש מותר לעשות ביו"ט,
אסור למול תינוק שלא בזמנו  
 אין עשה דוחה לא תעשה + עשה 
ג.  אין מדליקין בשמן שריפה בשבת
 שמא יטה את הנר ביו"ט גזרו אטו שבת

ייםיג. כתב רבינו חננאל (קו"ל כרסנ"ס נ"ג נג: ד"ס קשיל), שכאשר מסיק הש"ס בלשון 'קשיא', הכוונה שבזמן שנלמדה אותה סוגיא בבית המדרש לא מצאו לה תשובה, אך אין הכוונה שהופרכו הדברים [אבל כאשר מסיק 'תיובתא', הופרכו הדברים]. וכן כתב רש"י בסנהדרין (ען. ד"ס קטיל). אבל הרשב"ם (כ"ג סס) חולק וסובר שגם כאשר הגמרא מסיקה 'קשיא', זו היא פירכא גמורה, כמו בלשון 'תיובתא', אלא שכאשר הקושיא היא ממשנה או מברייתא שייך לשון 'תיובתא', וכאשר הקושיא היא מדברי האמוראים שייך לשון 'קשיא'. אמנם, בהליכות עולם (יכין סמועס ס"ג כלל ין ל"ס סכלל) כתב שגם לדעת הרשב"ם כשהקושיא היא ממשנה או מברייתא ומסיקה בלשון 'קושיא', יש במשמע


שיש תירוץ לקושיא אלא שבגמרא לא רצו לתרצ

ה. לעריכת הטקסט

logo בניית אתרים בחינם