בקריאת שמע יש בהן שבח והודאה לה’

על בריאת העולם והנהגתו.

משמעות  “ שמע ישראל ”,

האמונה ה' בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל,

 לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ שמתגלה לעולם

 דרך עם ישראל שנוצר לשם כך.

“ה’ אחד”, שהוא היחיד שמקיים את כל העולם,

בברכה הראשונה של קריאת שמע

אנו משבחים על חידוש מעשה בראשית בכל יום.

 על בריאת האור וגם שהוא ברא את החושך. 

בברכה השנייה,של קריאת שמע

הבוחר בעמו ישראל באהבה

  אנו מודים לה’ על אהבתו אלינו ושנתן לנו את התורה ,

בברכה השלישית אנו משבחים את ה’

“ הוא ראשון והוא אחרון,

הגמרא דנה בשאלת התנא 'מאימתי קורין את שמע בערבין':

שואלת הגמרא, תַּנָּא הֵיכָא קָאֵי - היכן עמד התנא בלימודו, דְקָתָּנֵי שמתוך כך התחיל לשנות ולברר מֵאֵימָתַי קורין את שמע בערבין'. כלומר, ממה ששאל התנא 'מאימתי קורין את שמע בערבין', משמע שפשוט היה לו שחייבים לקרוא קריאת שמע, ומהיכן למד חובה זו.

וְתוּ ועוד יש לשאול, מאי שְׁנָא דְתָנֵי בְּעַרְבִית  בְּרֵישָׁא ביאר התנא תחילה את זמן קריאת שמע של ערבית, ורק לאחר מכן  ביאר את זמן קריאת שמע של שחרית, לִתְנֵי דְשַׁחֲרִית היה לו לפתוח תחילה בביאור זמן קריאת שמע של שחרית.