x
בניית אתרים בחינם
 

כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים

 
 

תחיית המתים  מן התורה סנהדרין צ:

שנינו במשנה, שהאומר שאין תחיית המתים נלמדת מן התורה, אין לו חלק לעולם הבא. 


(אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן), מִנִיין לִתְחִית הַמַּתִים מִן הַתּוֹרָה, שָׁנְאֵמַר לגבי תרומת מעשר, שהלויים נותנים לכהנים תרומה מהמעשר הראשון שקבלו מישראל, כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתָּם תְּרוּמָת ה' מִכֹּל מַעֲשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תַּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתָּם מִמָנוּ [את] תְּרוּמַת ה' לְאַהרן הַכֹּהֵן' (במדכר יח כח), וקשה, וְכִי אַהֲרן הכהן לְעוֹלָם קיִּים, וַהלֹא הוא לֹא נִכְנַס לְאָרֶץ יִשְׂרָאֵל, שנוכל לומר שָׁנּוֹתְנִין לו תְּרוּמָה, אָלְא פסוק זה מְלְמַד שָׁעָתִיד אהרן לְחִיוֹת לעתיד לבוא, וְיִשְׂרָאֵל נותְנִין לוֹ תְּרוּמָה", וּמִכָּאן יש לימוד לִתְחִית הַמַּתִים מִן הַתּוֹרָה.


ייםיג. כתב רבינו חננאל (קו"ל כרסנ"ס נ"ג נג: ד"ס קשיל), שכאשר מסיק הש"ס בלשון 'קשיא', הכוונה שבזמן שנלמדה אותה סוגיא בבית המדרש לא מצאו לה תשובה, אך אין הכוונה שהופרכו הדברים [אבל כאשר מסיק 'תיובתא', הופרכו הדברים]. וכן כתב רש"י בסנהדרין (ען. ד"ס קטיל). אבל הרשב"ם (כ"ג סס) חולק וסובר שגם כאשר הגמרא מסיקה 'קשיא', זו היא פירכא גמורה, כמו בלשון 'תיובתא', אלא שכאשר הקושיא היא ממשנה או מברייתא שייך לשון 'תיובתא', וכאשר הקושיא היא מדברי האמוראים שייך לשון 'קשיא'. אמנם, בהליכות עולם (יכין סמועס ס"ג כלל ין ל"ס סכלל) כתב שגם לדעת הרשב"ם כשהקושיא היא ממשנה או מברייתא ומסיקה בלשון 'קושיא', יש במשמע


שיש תירוץ לקושיא אלא שבגמרא לא רצו לתרצ

ה. לעריכת הטקסט

logo בניית אתרים בחינם