x
בניית אתרים בחינם
 

כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים

 
 

שלטון רומאים ושלטון יוון 

דכי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל אמר:

תלתין ותרין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי [שלושים ושנים קרבות עשו הרומאים עם היוונים] ולא יכלו להו [להם] לנצחם,

 עד דשתפינהו לישראל בהדייהו [ששיתפו הרומאים את ישראל עימם] ואז ניצחו אותם,

 והכי אתנו בהדייהו [וכך התנו הרומאים איתם, עם הישראלים]: אי מינן מלכי, מנייכו הפרכי [אם מאתנו יהיו המלכים, מאיתכם יהיו המושלים],

 אי מנייכו מלכי, מינן הפרכי [אם מאיתכם יהיו המלכים, מאיתנו יהיו המושלים].

ושלחו להו רומאי ליונאי [להם הרומאים ליוונים]:

 עד האידנא עבידנא בקרבא [עכשיו עשינו הכרעה בשלטון ובעולם על ידי קרבות], השתא נעביד בדינא [עכשיו נעשה בדין], ומה הדין? אם יש מרגלית ואבן טובה, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? שלחו להו [להם] בתשובה: מרגלית תיעשה בסיס לאבן טובה, שהיא יקרה ממנה.

חזרו ושאלו: אם היתה אבן טובה רגילה ואינך (שהוא אבן יקרה ביותר), איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? אמרו להם היוונים: אבן טובה לאינך. ושוב שאלו הרומאים: אם היו אינך וספר תורה, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? והשיבו: אינך לספר תורה.

שלחו להו [להם] הרומאים: [אם כן,] הרי אנן [אנו] ספר תורה גבן [אצלנו] וישראל בהדן [איתנו], ולכן ראויים אתם להיכנע תחתינו, משום שאנו גם יותר חשובים מכם (אבן טובה), ועמנו ישראל ("אינך") שעמם ספר התורה. כפו להו [אותם] הרומאים ולקחו מהם את השלטון בעולם. עשרין ושית שנין קמו להו בהימנותייהו בהדי [עשרים ושש שנים עמדו להם הרומאים בנאמנותם עם] ישראל וקיימו את ההסכם ביניהם, מכאן ואילך אישתעבדו בהו [השתעבדו בהם] הרומאים בישראל.

ייםיג. כתב רבינו חננאל (קו"ל כרסנ"ס נ"ג נג: ד"ס קשיל), שכאשר מסיק הש"ס בלשון 'קשיא', הכוונה שבזמן שנלמדה אותה סוגיא בבית המדרש לא מצאו לה תשובה, אך אין הכוונה שהופרכו הדברים [אבל כאשר מסיק 'תיובתא', הופרכו הדברים]. וכן כתב רש"י בסנהדרין (ען. ד"ס קטיל). אבל הרשב"ם (כ"ג סס) חולק וסובר שגם כאשר הגמרא מסיקה 'קשיא', זו היא פירכא גמורה, כמו בלשון 'תיובתא', אלא שכאשר הקושיא היא ממשנה או מברייתא שייך לשון 'תיובתא', וכאשר הקושיא היא מדברי האמוראים שייך לשון 'קשיא'. אמנם, בהליכות עולם (יכין סמועס ס"ג כלל ין ל"ס סכלל) כתב שגם לדעת הרשב"ם כשהקושיא היא ממשנה או מברייתא ומסיקה בלשון 'קושיא', יש במשמע


שיש תירוץ לקושיא אלא שבגמרא לא רצו לתרצ

ה. לעריכת הטקסט

logo בניית אתרים בחינם