בס"ד

מסכת שבת דף כה   

הנאה משרפת תרומה טמאה.

א. נאמר "וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי"

  "תרומותי" – שתי תרומות: תרומה טהורה לאכילה ותרומה טמאה בהנאת שריפה. דברי רב נחמן בשם רבה בר אבוה:

נאמר "תיתן לו" – "לו ולא לאוּרוּ" לכהן מותר ליהנות מהבערה של התרומה הטמאה. דברי רב נחמן בר יצחק

נאמר "וְלֹא-בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא" ממנו מעשר שני לא נהניתי אבל מהשריפה של התרומה הטמאה מותר ליהנות. דברי רבי אבהו בשם רבי יוחנן

א.   איסור הנאה בשרפת קודש - לקודש שש חומרות (פיגול, נותר, קרבן, מעילה, כרת, אונן)

היתר הנאה בשרפת בתרומה - בתרומה רק ארבע חומרות (מיתה, חומש, פדיון, זרים)

ב.     בקודש יש איסורי כרת ובתרומה אין.

איסור הדלקת נרות שבת בעטרן

א. לעטרן יש ריח רע וחכמים חששו שאנשים  יעזבו את החדר – 

ב.  ויש מצווה להדליק במקום סעודה 
 
רבא מסביר את רבי ישמעאל

 רחיצת הרגליים והידיים במים חמים לפני שבת

א.    רבא –  רשות ולא חובה.

ב.     רב נחמן – מצווה ולא רשות.

רבי יהודה בר עילאי היה רוחץ לפני שבת ונראה כמו מלאך.

 פתילי ציצית מצמר על בגד פשתן אין איסור של שעטנז.

א.    רבי יהודה סובר שצריך להטיל ציצית בבגד פשתן.

ב.     התלמידי  רבי יהודה– למרות דעת בית הלל שסברו שיש להטיל ציצית בבגד פשתן הם סברו שחכמים גזרו כדי שלא יתבלבלו עם כסות לילה.