תורת הלחימה הימית האסימטרית של איראן

פריבורז חאג'שנאס

זה יותר מעשור משקיעה איראן נתח נכבד מתקציב הביטחון שלה בכוחות הצי, מתוך הנחה שהמפרץ הפרסי יהפוך לקו החזית הקדמי שלה במידה ויתרחש עימות בינה לבין ארה"ב. הפריסה הימית הנוכחית של איראן נועדה להרתיע מתקפה אמריקנית - ואם יפרצו מעשי איבה - איראן תוכל ללכוד ולהשמיד את כוחותיה הימיים של ארה"ב במפרץ הפרסי, כאשר בו זמנית בסיסיה האזוריים של ארה"ב יטווחו על ידי ירי רקטות וטילים. כוחות הצי האיראני יבצעו בו זמנית מתקפות הן במגע קרוב והן מחוץ לטווח, כאשר הם נשענים על טקטיקת הנחילים שפותחה ושוכללה בתקופת מלחמת איראן-עיראק.

איראן האימפריאליסטית משחזרת את שאפתנותה של פרס העתיקה

אמיר טהרי

מאז היותה למדינה לפני 2500 שנה, ניסתה איראן בהתמדה להרחיב את גבולותיה במערב בכדי להגיע לים התיכון. לאחר שנופץ מאזן הכוחות במזרח התיכון, חלקית, באדיבותה של ההתערבות האמריקנית שהשמידה את יריבותיה של איראן בעיראק ואפגניסטן, צעדים בכיוון זה כבר אינם נתפסים כהזויים בעיני טהרן.

תכנון איראני מרחיק לכת לקראת האפוקליפסה

יואל סי רוזנברג

סדרה טלוויזיונית איראנית משודרת מאז נובמבר האחרון במטרה להשיב על שאלות לגבי קץ העולם. בין היתר, על פי התכנית, גם ישו יחזור בקרוב לעולמנו הפעם כמנהיג מוסלמי שיעי ויכהן כסגנו של המאהדי [המשיח] בהשמדת הכופרים.

התפקיד שממלאת הכחשת השואה באידיאולוגיה ובאסטרטגיה של המשטר האיראני

יגאל כרמון

כאשר המשטר האיראני נוקט בהכחשת שואה לא מדובר בגילוי של שנאה עיוורת אלא בטקטיקה מחושבת המבוצעת בדם קר להשגת יעדיו. הראשון מבין היעדים הוא, ניסיון לשלול את הלגיטימציה להקמתה ולהמשך קיומה של מדינת ישראל כמקלט בטוח ליהודים לאחר השואה. אמחדיניג'אד ער לכך שכל עוד שהעולם זוכר את השואה, הוא יתנגד לכל ניסיון חדש לבצע רצח עם חוזר נגד היהודים. אשר על כן, הכחדת זיכרון השואה חיונית לצורך השגת יעדו.

החמאס מתיידד עם קבוצות טרור פקיסטניות

ויג'אי דוט ואלוקה טיקקו

על פי דווחו של היומן האיטלקי  "Corriere della Sera", החמאס חותר לברית עם לאשקר-א-טייבה וחיזב-אל-מוג'אהדין, שתי קבוצות שבסיסן בפקיסטן והן מעורבות בפעילות טרור בהודו. הוסכם לאפשר לשתי הקבוצות הפקיסטניות להגיע לאסיה המערבית (סוריה ולבנון), על מנת להתאמן בטכניקות טרור חדישות. בנוסף, יוענק מחסה ל"גורמים" פלשתינאים באזורי ווזיריסטן המנוהלים על-ידי הקבוצות הפקיסטניות, וייתכנו חלופי מידע לגבי השימוש בחמרי נפץ ושיטות להברחתם.

משכילים פלשתינאים נוטשים את הרשות

שרה אל דיב

פלשתינאים במספרים הולכים וגדלים בורחים מארצם מוכת האלימות מתוך חשש למלחמת אזרחים וייאוש לגבי צפי כלכלי עגום. רבים מהם הינם בעלי הכשרה והשכלה, ובעוזבם הם מותירים מאחוריהם חברה ההופכת לפונדמנטליסטית יותר וענייה יותר. שני יעדים פופולאריים עבור העזתיים הינם קנדה וקובה. לרוב, בעלי אשרת תייר לקובה נוטשים את הטיסה במעבר באחד משדות התעופה האירופאים.

הדו"ח על אדמות ההתנחלויות: פחות ממה שנראה לעין

אלכס ספיין

ארגון "שלום עכשיו" פרסם דו"ח, שבו הוא טוען ש"אחוז גבוה מההתנחלויות ביהודה ושומרון בנויות על קרקע פלשתינאית", דבר הסותר את הטענה רבת השנים של ממשלות ישראל שההתנחלויות נבנו רק על אדמות מדינה. אך אחרים שבדקו את הנתונים הגיעו למסקנה שונה לחלוטין.

המפתח להבנת חילוקי הדעות שהתגלו בנושא הוא אופן ההגדרה המשפטית של המונחים "אדמות מדינה" ו"אדמות פרטיות". רבות מהקרקעות אותן מכנה הדו"ח "אדמה פלשתינאית פרטית" הינן במציאות אדמות מדינה ונחשבו כך במשך דורות.

לדוגמה, הדוח מאשים ש- 86.4% משטחה של מעלה אדומים היא "אדמה בבעלות פלשתינאית פרטית." אך אדמות מעלה אדומים מרוחקות יותר משניים וחצי קילומטר מהשטח הבנוי של הכפר הערבי הסמוך ביותר; האדמה הינה גם טרשית וגם הררית, ומעולם לא יושבה או שימשה לעיבוד חקלאי. אין ספק שרוב האדמות המכונות "אדמה פלשתינאית פרטית"' הינם למעשה אדמות שוממות, ולפיכך נחשבו תמיד לאדמה ציבורית.

התנועה למען הדמוקרטיה במצרים דורשת את ביטול הסכם השלום עם ישראל

חמזה חנדאווי

התנועה המוכרת ביותר למען הדמוקרטיה במצרים שינתה לאחרונה את מטרותיה, וכעת היא מתמקדת בדרישה שהמדינה תבטל את הסכם השלום עם ישראל. תנועת הקיפאיה החלה במבצע לגיוס מיליון חתימות על עצומה הקוראת לביטול הסכם השלום עם ישראל משנת 1979. דובר התנועה, ג'ורג' אישק, הודיע כי עד כה נאספו 100 אלף חתימות. "אחת ההשלכות של ניסיונות לקדם דמוקרטיה במזרח התיכון היא העובדה שרוב המפלגות הערביות בעלות בסיס דמוקרטי... יהיו עוינות לישראל" אמר אדוארד ס. ווקר, לשעבר שגריר ארה"ב במצרים ובישראל וכעת ב- Middle East Institute בוושינגטון.

מלחמת הטרור היא מלחמה על כבוד

יונתן ראוץ'

הג'יהאדיזם הלוחמני של היום מקצין את אתוס הכבוד, תוך קיבוע עזות גברית ונקמה מפוארת. בספר מרענן במקוריותו שזה עתה יצא לאור טוען ג'יימס בומן - מבקר תרבות והיסטוריון, עמית במרכז לאתיקה ומדיניות ציבורית בוושינגטון - שהכבוד נותר גורם בעל עוצמה בפוליטיקה הבין לאומית, ואולי עוצמתו הנוכחית היא הגבוהה מזה שנים, היות והוא תופס מעמד מרכזי בעימות שבין המערב הליברלי לאיסלאם הלוחמני.

כך כותב בומן: "אמריקה ובעלות בריתה שרויות במאבק נגד אויב איסלאמיסטי שהינו תוצר של אחת מתרבויות הכבוד האדירות שטרם עברה שיקום או תיקון." הג'יהאדיזם אינו מנהל מלחמת דת בלבד אלא גם מלחמת כבוד, במטרה לגאול דרך מעשי גבורה והתנגדות, את כבודו של האיסלאם שקרנו ירדה לתהום. הוא גם מתכוון לתמוך בקוד של כבוד גברי מול איומי התרבות המערבית המתנוונת לחתור תחתיו.

מאבק יעיל נגד טרור

ג'ושוע סיני

כיצד נוכל לנצח במאבק נגד קבוצות אסלאמיות רדיקאליות ותומכיהן? הקרב האמיתי הנו קרב אידיאולוגי, ולוחמה פוליטית מהווה מרכיב חיוני במאגר הנשק האמריקאי. זה לא יספיק אם נירה יותר טוב מאנשי הג'יהאד, עלינו לחסל את כוח המשיכה שלהם ולבלום את השאלה "איך נוכל לנצח בעימות מול קבוצות טרור באיסלאם הרדיקלי ותומכיהם?". ה"קרב האמיתי" הוא פעילות הגיוס. אין להסתפק בהריגתם או בעצירתם של פעילים בודדים. חייבים לשלול את הלגיטימציה ולערער את האמון באידיאולוגיה הג'יהאדית.

צוות אמריקאי פועל בשקט לבלום את ההשפעה האיראנית

פארה סטוקמן

קרוב לשנה פועל צוות נבחר של פקידים אמריקנים במסגרת "הקבוצה למדיניות ומבצעים בענייני סוריה-איראן" (ISOG). הצוות פועל בשקט על מנת להתמודד עם האיום של איראן גרעינית. פקידים תארו את ISOG כמעין מסלקה לרעיונות ואסטרטגיות שנועדו להדיפת השפעת איראן. "איראן ברמה האסטרטגית מהווה את המפתח לכל - היא הבעיה הגדולה שנתקלנו בה מזה תקופה ארוכה", לדברי פקיד בכיר במחלקת המדינה, בציינו את השפעתה השלילית של איראן על הנעשה בלבנון, עיראק, אפגניסטן, ישראל ובשטחים הפלשתינאים. "הם עושים כל זאת היות והם חשים חולשה. עדיף לנו להקרין עוצמה לעומת שיטת ה'תואילו נא לשוחח איתנו'."

תרחיש יום הדין: איראן מכשירה את יורשו של בין לאדן

קון קוגלין

על פי דיווחים עדכניים שקיבלו סוכנויות המודיעין המערביות, האיראנים מאמנים בטהרן פעילים בכירים של אל-קאעידה על מנת שישתלטו על הארגון כאשר בין-לאדן יפסיק להנהיג אותו. בין לאדן, בן 49, הידוע כסובל ממחלת כליות וזקוק לדיאליזה באופן סדיר, לא הופיע בקלטות כבר יותר משנתיים. אפילו אם הוא עודנו בחיים, אנשי המודיעין פועלים מתוך ההנחה שיכולתו לשלוט בארגון נחלשה ביותר, ושרוב ענייני היומיום מנוהלים אל ידי איימן א-זוואהיי, סגנו המצרי של בין לאדן.

אנשי מודיעין מערביים סבורים עתה שאיראן מנסה לגדל דור חדש של מנהיגים של אל-קאעידה, אשר יהיו מוכנים לעבוד בצוותא עם טהרן לאחר שישתלטו על הארגון. האיראנים מייחדים מאמצים רבים לקידומו של סאיף א-עדל, המבוקש בארה"ב על חלקו באימון מספר מהחוטפים בפיגועי ה-11 בספטמבר. א-עדל, בן 46, אלוף משנה בכוחות המיוחדים המצריים, נטל חלק גם במותם של 18 חיילים אמריקניים בסומליה בשנת 1993 ובמתקפות של משאיות נפץ על שגרירויות ארה"ב בקניה וטנזניה בשנת 1998. טכנית, הוא נמצא במעצר בית בטהרן משנת 2001, יחד עם מאות פעילי אל-קאעידה אחרים בעקבות הפלישה האמריקנית לאפגניסטן.

האיראנים מפעילים לחץ על מנהיגות אל-קאעידה למנות את א-עדל למספר שלוש של הארגון, אשר, בהתחשב במצבו הבריאותי הלקוי של בן לאדן, יהפוך אותו בעצם למספר שתיים ובעמדת זינוק מצוינת להשתלטות על הארגון כולו. "זהו ניסיון חשוב מצדם של האיראנים לצבור כוח ועצם הרעיון שאל-קאעידה ואיראן יכרתו ברית הינו תרחיש המעורר פלצות" אמר קצין מודיעין מערבי. "אנו דנים פה בתרחיש יום הדין בו אל-קאעידה משיג את מטרתו האולטימטיבית ומניח את ידיו על נשק להשמדה המונית... ובניגוד לארגוני טרור אחרים, לאל-קאעידה נכונות מלאה להשתמש בו."

השקר הגדול סביב המזרח התיכון: למדינות ערב לא איכפת מהפלשתינאים

ליסה בייר

הפאן-ערביזם שפעם אימץ את גורל הפלשתינאים לחיקו כמטרה אזורית גווע מזמן. כמי שמדווחת מהאזור זה עשור, נוכחתי שבדרך כלל די בהרמת גבה בכדי לאלץ מרואיינים ערבים כנים, להודות שהדמעות הזולגות עבור הפלשתינאים הינם דמעות תנין. הפלשתינאים עצמם מכירים זאת היטב.

טיפוח השקר לפיו, בעיות העולם הערבי נעוצות בבעיה הפלשתינאית גורם נזק רב. הדבר מעודד את הערבים להמשיך ולהימנע מטיפול בתחלואים הרבים בחברה ובפוליטיקה שלהם, תוך שהם תופסים מסתור מאחורי "אם כל התירוצים": "הכול באשמת ישראל".

דוח וועדת בייקר-המילטון מנציח בדיה נוספת: שמעורבות של ארה"ב הינה המפתח לפריצת דרך מדינית. הנחה זו עומדת בסתירה לניסיון שנצבר בכל שלושת הסכמי השלום שכרתה ישראל - עם המצרים, הירדנים והפלשתינאים. בכל אחד מהם, ההסכם לא היה פרי יזמה אמריקנית אלא יזמתם של מנהיגים מקומיים, כאשר התנאים הבשילו.

מתקפת נגד מזרח תיכונית: על ארה"ב להגיב על תוקפנותן של סוריה ואיראן בטרם תפתח איתן בדו-שיח

מאמר מערכת

הנתק בין הויכוח המתנהל בוושינגטון סביב נושא המזרח התיכון, והעובדות בשטח, רחב מאי פעם. אחמדינג'אד ואסאד סבורים שארה"ב ובעלות בריתה נמצאות במנוסה לאורך המזרח התיכון. היות והם אינם חשים איום ליציבות שלטונם, אין להם כל סיבה להתפשר. סוריה נחושה להחזיר לעצמה שליטה בלבנון ולבלום את חקירת האו"ם בנושא 15 רציחות פוליטיות ובכללן, רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר ראפיק אל-חרירי, שבוצעו כך מסתבר, על פי הוראות מדמשק. אחמדינג'אד סבור שהוא מסוגל לכפות השלמה של המערב עם המשך תכנית איראן לניסויים בהעשרת אורניום. קיים צורך דחוף שארה"ב ובעלות בריתה ינקטו צעדי תגובה החלטיים על מנת לבלום את הקיצוניים ולגבות מהם מחיר על תוקפנותם. כמו כן, יש להאיץ במועצת הביטחון לחקור האם דמשק מכבדת את החלטות המועצה בנושא פירוק החיזבאללה וסיום מעורבות דמשק בסחר הנשק. "ריאליזם" במובנו המזרח תיכוני משמעו התובנה לפיה, סוריה ואיראן לא תפסקנה לנהל מלחמה נגד ארה"ב ובעלות בריתה אלא אם יסופקו להן סיבות לחשוש שהן עלולות להפסיד.

מדוע סוריה מסרבת לשאת ולתת עם ארה"ב

קלינטון ביילי

הקבוצה השלטת בסוריה, ובכללה הנשיא בשאר אל-אסאד כמו גם דמויות מפתח בצבא ובמפלגת הבעת' נמנים על המיעוט העלאווי הסורי, וזאת במדינה ששני שליש מאוכלוסייתה הינם מוסלמים סונים. העדיפות העליונה של העלאווים היא מניעת הפלת שלטונם בידי הסונים, והם אוחזים בשלטון דרך מתן הוכחות שלמרות אי היותם סונים אין להם מתחרים מבחינת דבקות בערבייותם. זהו ההסבר למדיניות הקיצונית והמתריסה שניהלה סוריה, הן כלפי ישראל והן בתוך העולם הערבי, מאז עלתה מפלגת הבעת לשלטון ב-1963 תחת הנהגה עלאווית. בעוד שנשיא מצרים אנואר סאדאת היה מסוגל לכרות שלום עם ישראל, שליטי סוריה העלאווים לא יעשו זאת לעולם, מחשש שבני ארצם הסונים יטילו ספק בנאמנותם לאומה הערבית.
הכתב הוא מומחה לעניינים שיעים במכון טרומן לשלום ליד האוניברסיטה העברית בירושלים.

ה"איראניזציה" של סוריה

אמיר טהרי

רבות נאמר על מזימותיה המתמשכות של סוריה בלבנון, אך מעט מדי תשומת לב הוקדשה לתכניתה של איראן לעצב מחדש את סוריה כמדינה חומייניסטית. טהרן מאמינה שרק סוריה שעברה איסלאמיזציה תהפוך לבעלת ברית נאמנה במאמץ לגירוש ארה"ב מהמזרח התיכון, מחיקת ישראל מהמפה ויצירת "מעצמה" איסלאמית חדשה כאשר איראן מהווה את "מרכיבה המרכזי".

רציחתו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק חרירי בשנת 2005 שרפה את הגשרים בין דמשק לבירות הערביות המתונות. היום, קשה לאתר אפילו משטר ערבי אחד המוכן לקיים יחסי ידידות עם סוריה, וכל שכן לקיים את משטרו של אסאד. במכה אחת איבדה סוריה את התמיכה השנתית בסך $250,000,000 שהעניקה סעודיה. ככל שסוריה הופכת למבודדת יותר, כך נאלצים מנהיגיה להישען על הכוח האיראני.

ביוני האחרון, סוריה ביצעה דבר שלא עשתה גם במשך הברית בינה לבין ברית המועצות וחתמה על ברית הגנה עם הרפובליקה האיסלאמית. הברית מעניקה לאיראן נגישות ישירה לצבא הסורי בדרג הבינוני והבכיר. תוצאה אחת היא שמספר אנשי הצבא והביטחון האיראניים בסוריה הוכפל פי ארבע.

איראן הקימה זה מכבר 11 מרכזים להטפה חומייניסטית בערי סוריה. בספטמבר האחרון נרשמו 17,000 סורים לשיעורים המלמדים את "תורתו של האימאם חומייני". מאות חברות איראניות המעסיקות רבבות עובדים פעילות במדינה מוכת האבטלה ההמונית. ניתן לקלוט בכל בית סורי את הטלוויזיה ורשתות הרדיו האיראניות המשדרות בערבית.

האיסלאם תובע ומקבל ויתורים; ההדדיות אינה חלה על הכופרים

ריימונד איברהים

כאשר האיסלאמיסטים נלחמים בדרך הג'יהאד - כובשים ומחזיקים שטחים לא מוסלמים בשם האיסלאם, ללא כל כוונה להחזירם לבעליהם הקודמים - הם בסופו של דבר ממחישים את הפתגם העתיק "הצדק עם החזק". אך אם בעולמנו החזק שולט והחלש נכנע, איך זה שאותם איסלאמיסטים, כל עת ששטחים מוסלמיים נכבשים, כגון במקרה של פלשתין, לעולם לא יוותרו על סנטימטר אחד של שטח איסלאמי כבוש, יסתייעו באו"ם ובדעת הקהל, בתביעה לצדק, פיצויים, זכויות וכד'?

כך, כשמוסלמים מביסים כופרים, ההפסד כולו של האחרונים - עליהם להיכנע לכללי שליטיהם החדשים ולכל סוגי ההפליה וההשפלה המיועדים למי שאינו מוסלמי. אך כשהאיסלאם מובס, מגיעה דרישה להתנצלות וויתורים מהעולם הלא-מוסלמי.
הכותב, ספרן חוקר בספריית הקונגרס, הינו מחברו של הספר "The Al Qaeda Reader" העומד להופיע בקרוב.

איש ג'יהאד לשעבר מחפש גירסה מוסלמית למרטין לותר

נולן פינלי

ד"ר טאופיק חמיד, גדל כבן לרופא קהירי במשפחה אמידה, ולבסוף הצטרף לג'מעה איסלאמיה, ארגון של הג'יהאד, שם הפך לבן טיפוחיו של ד"ר אימן זוהירי, מספר שניים של בין לאדן, וחונך לדרך הטרור. הוא פרש כאשר דרשו ממנו לנסוע לאפגניסטן. "לא יכולתי לרצוח", מתוודה חמיד. כתוצאה הוא נשר מהג'יהאד, וברח למערב לחפש מקלט, ושם החל לחקור את שורשיה של תנועה המתכוונת לשעבד את כל העולם הלא-מוסלמי. חמיד מפריך בלהט תיאוריות על פיהן שורשיו של הטרור האסלאמי בפוליטיקה, דיכוי, בערות או דלות. הוא גדל כאדם מבוסס, משכיל וחופשי ולמרות זאת הוא נשבה בקסמיו של הג'יהאד.

חמיד מאמין שרפורמציה תוביל לאיסלאם יותר נאור. המרכיבים החיוניים של התיקון הדתי לדעתו כוללים דחיית העקרונות הקוראים להרג כופרים, כיבוש ושיעבוד נשים, רואים ביהודים תת-אנוש ודוגלים בהפצת האיסלאם תוך שימוש באלימות. במקום ללכת על קצה האצבעות מחשש לעורר קן צרעות, גם המזרח וגם המערב יצאו נשכרים מביקורת נוקבת על האיסלאם.

איך ניתן לפרק את הקולוניאליזם הווהאבי

מליק קיילין

הפונדמנטליסטים הערבים הסיקו שאם הקידמה שהתחוללה מאז ימי הביניים הפכה את ערכיהם לבלתי ישימים, אזי האשמה לכך רובצת על העולם כולו ויש לעצור את העולם לחלוטין. האיסלמיסטים באפגניסטן מצאו שהדבר ניתן לביצוע: יש להוריד את תנאי הסביבה לתנאים קדם-מודרניים ובאופן מפליא האידיאולוגיה מתאימה במדויק - כפי שהתאימה במצב בו הטבע לא רוסן על ידי הקידמה, וניתן היה לרסנו רק דרך משמעת חברתית מדכאת. מצב בלתי אפשרי לכאורה ניצב בפני מקבלי ההחלטות במערב: להעדיף תמיכה במשטרים רודניים מושחתים ולעתים עויינים, נוסח המצב במצרים ואוזבקיסטן או לחלופין להפיל אותם תוך פתיחת השער לטובת קיצוניים דתיים המפעילים דיאלקטיקה נוקשה משלהם.

במדינות מרכז אסיאתיות נוסח אוזבקיסטן, קירגיסטן, וטורקמניסטן, בהן תת-קבוצות של אל-קאעידה מציעות במחתרת הדרכה דתית מלאה בצורה בלעדית לאוכלוסיה, יש לעודד מנהיגים מקומיים להחיות את מנהגיהם המקומיים כתחליף. הן במסגדים מערביים והן בעולם האסלאמי יש לטפח צורות אזוריות של אמונה ופולחן על מנת לנפץ את אסטרטגית האיסלאמיסטים לשטיפת מוח והטמעת ערכי ג'יהאד. אל לווהאביסטים לצפות שלא ייתקלו במענה כאשר כדברי פתיחה להמרה יאשימו את המקומיים בבורות וכפירה. חייבים לעמת אותם עם אסלאם משכיל ובעל בטחון עצמי, המושרש היטב בהיסטוריה המקומית ועמיד יותר כנגד התבנית הבין לאומית המשווקת על ידי אל-קאעידה.