ויהי נועם  ה '  עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו,ומעשה ידינו כוננהו-3-פ'.

ויהי נועם ה ' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו,ומעשה ידינו כוננהו-3-פ' לעילוי נשמות אבי ואימי .יצחק בן רחמים שלמה וצלחה יונה וטיפחה בת שימחה ושלמה שמש

-----------------------
פתח אליהו זכור לטוב ואמר:רבון עלמין דאנת הוא חד  ולא בחושבן,אנת
הוא עלאה על כל עילעין סתימה על כל סתימין,לית מחשבה תפיסא בך כלל.
אנת הוא דאפקת עשר תיקונין וקרינן לון עשר ספירן ,לאנהגא בהון עלמין
סתימין דלא  איתגלין,ועלמין דאיתגלין,ובהון איתקסיאת מבני נשא,
ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון .ובגין דאנת מלגאו כל מאן דאפריש חד

 מן חבריה מאילן עשר אתחשיב ליה כאילו אפריש חד מין חבריה מאלין עשר ,

אתחשיב ליה כאילו אפריש בך ואילן עשר ספירן אינון אזלין כסידרן,

חד אריך וחד קצר וחד בינוני ואנת הוא דאנהיג לון ולית מאן דאנהיג לך,

לא לעלא ולא לתתא ולא  מכל סטרא.לבושין תקנת לון,דמניהו,פרחין
נישמתין לבני נשא.וכמה גופין תקנת לון דאיתקריאו גופא לגבי לבושין
תיקנת לון,דמיניהו,פרחין נישמתין לבני נשא.וכמה גופין תקנת לון דאיתקריאו

 גופא לגבי לבושין דמכסין עליהון,ואיתקריאו בתיקונא דא.חסד דרועא ימינא.

גבורא דרועא שמאלאתפארת גופא.נצח והוד תרין שוקין יסוד סיומא דגופא

 אות ברית קדש מלכות פה .תורה שבעל פה קרינן לה חכמא מוחא,

אצילות.איהו שקיו  דאילנא בדרועוי וענפוי,כמיא דאשקי לאילנא ואיתרבי בההוא

 שקיו רבון עלמין,אנת הוא עילת העילות וסיבת הסיבות דאשקי לאילנא בההוא
נביעו.וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא,דאיהי חיים לגופא.

ובך לית דמיון ולית דיוקנא [דגופא]מכל מה דלגוא ולבר.וברתא שמיא וארעא,
ואפקת מנהון שמשא וסיהרא וכוכביא ומזלי.ובארעא אילנין ודשאין וגינתא
דעדן ועישבין וחיוון ועופין ונונין ובעירין ובני נשא.לאשתמודעא בהון עילעין,

ואיך יתנהגון בהון עילעין ותתאין ואיך אישתמודען מעילעי ותתאי ולית דידע בך כלל.

ובר מינך לית יחודא בעילעי ותתאי.ואנת אישתמודע אדון על כולא.וכל ספירן

קם רבי שמעון פתח ואמר לך יי הגדולהוהגבורהוגו'.עילעין
שמעו.אינון דמיכין דחברון ורעיא מהימנא עיתערו משנתכון.הקיצו ורננו
שוכני עפר,אילין אינון צדיקיא דאינון מסיטרא דההיא דאתמר בה אני ישנה
וליבי ער, ולאו אינון מתים,ובגין דא אתמר בהון הקיצו ורננו לעיתרעותא
דשיכנתא דאיהי ישנה בגלותא,דעד כען צדיקיא כולהו דמיכין ושנתא בחוריהון.

יהי רצון  מלפניך ד' א' וא-קי אבותינו שתזמין פרנסה לכל עמך בית ישראל ופרנסתי ופרנסת אנשי ביתי בכללם,בנחת ולא בצער,בכבוד ולא בבזוי,בהתר ולא באסור-כדי שנוכל לעבוד עבדתך וללמוד תורתך,כמו שזנת לאבותינו מן במדבר,בארץ ציה וערבה

ויאמר ד' אל משה, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו, למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. והיה ביום השישי, והכינו את אשר יביאו, והיה משנה על אשר ילקטו יום יום. ויאמר משה  ואהרן אל כל בני ישראל, ערב וידעתם כי ד' הוציא אתכם מארץ מצרים. ובקר וראיתם את כבוד ד', בשמעו את תלנתיכם על ד' ונחנו מה, כי תלינו עלינו. ויאמר משה, בתת ד' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע, בשמע ד' את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו, ונחנו מה, לא עלינו תלנתיכם, כי על ד'. ויאמר משה אל אהרן, אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני ד' כי שמע את תלנתיכם. ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל, ויפנו אל המדבר,והנה כבוד ד' נראה בענן

וידבר ד' אל משה לאמר. שמעתי את תלונת בני ישראל, דבר אלהם לאמר, בין הערבים תאכלו בשר, ובבקר תשבעו לחם, וידעתם כי אני ד' א-קיכם. ויהי בערב, ותעל השלו ותכס את המחנה, ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה.. ותעל שכבת הטל, והנה על פני המדבר דק מחספס, דק ככפר על הארץ. ויראו בני ישראל, ויאמרו איש אל אחיו, מן הוא, כי לא ידעו מה הוא, ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן ד' לכם לאכלה. זה הדבר אשר צוה ד' לקטו ממנו איש לפי אכלו, עומר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו. ויעשו כן בני ישראל, וילקטו המרבה והממעיט. וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר, איש לפי אכלו לקטו. ויאמר משה אלהם, איש אל יותר ממנו עד בקר. ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש, ויקצף עלהם משה. וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו, וחם השמש ונמס. ויהי ביום השישי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד, ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה. ויאמר אלהם הוא אשר דבר ד' שבתון שבת קדש לד' מחר, את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו, ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר. ויניחו אותו עד הבקר כאשר צוה משה,ולא הבאיש, ורמה לא היתה בו. ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לד',היום לא תמצאהו  בשדה. ששת ימים תלקטהו, וביום השביעי שבת, לא יהיה בו. ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט, ולא מצאו.
ויאמר ד' אל משה, עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי. ראו כי ד' נתן לכם השבת, על כן הוא נתן לכם ביום השישי לחם יומים, שבו איש תחתיו, אל יצא איש ממקמו ביום השביעי. וישבתו העם ביום השבעי.ויקראו בית ישראל את שמו מן, והוא כזרע גד לבן, וטעמו כצפחית בדבש. ויאמר משה, זה הדבר אשר צוה ד', מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם, למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים. ויאמר משה אל אהרן, קת צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן, והנח אתו לפני ד', למשמרת לדרתיכם. כאשר צוה ד' אל משה, ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת. ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה, עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען. ועמר עשרית האיפה הוא.

*************************

אתה הוא ד' לבדך, אתה עשית את השמים ושמי השמים, הארץ וכל אשר עליה, הימים וכל אשר בהם, ואתה מחיה את כלם. ואתה הוא שעשית נסים ונפלאות גדולות תמיד עם אבותינו. גם במדבר המטרת להם לחם מן השמים, ומצור החלמיש, הוצאת להם מים, וגם נתת להם כל צרכיהם, ושמלתם לא בלתה מעליהם. כן ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים, תזוננו ותפרנסנו ותכלכלנו ותספיק כל צרכנו, וצרכי עמך בית ישראל המרבים, במלוי וברוח, בלי טרח ועמל גדול, מתחת ידך הנקיה, ולא מתחת ידי בשר ודם.
יהי רצון מלפניך ד' א-קי וא-קי אבותי, שתכין לי ולאנשי ביתי כל מחסורנו, ותזמין לנו כל צרכנו,לכל יום ויום מחיינו די מחסורנו, ולכל שעה ושעה משעותינו די ספוקנו, ולכל עצם מעצמינו די מחיתנו, כידך הטובה והרחבה, ולא כמעוט מפעלינו, וקצר חסדינו, ומזעיר גמולותינו. ויהיה מזונותי ומזונות אנשי ביתי, וזרעי וזרע זרעי מסורים בידך ולא ביד בשר ודם.

גד גדוד יגודנו, והוא יגד עקב. ויהי דוד לכל דרכיו משכיל, וד' עמו. ונח מצא חן בעיני ד'.

עזרי מעם ד' עשה שמים וארץ. השלך על ד' יהבך והוא יכלכלך. שמר תם וראה ישר, כי אחרית לאיש שלום. בטח בד' ועשה טוב, שכן ארץ ורעה אמונה. הנה א-ל ישועתי אבטח ולא אפחד, כי עזי וזמרת י-ה ד', ויהי לי לישועה. (אני רוצה לילך היום לעשות משא ומתן ברשות השם יתברך ולמען שמו, ולשא ולתן באמונה)  רבונו של עולם בדברי קדשך כתוב לאמר-והבטח בד' חסד יסובבנו. וכתיב-ואתה מחיה את כלם. ד' א-קים אמת, תן ברכה והצלחה בכל מעשה ידי, כי בטחטי בך, שעל ידי משא ומתן ועסקים שלי,

תשלח לי ברכה במעשיי ידיי

, לפרנס את עצמי ובני ביתי, בנחת ולא בצער, בהתר ולא באסור, לחיים בריאים ולשלום

כדי שאוכל לקיים בי מקרא שכתוב- השלך על ד' יהבך, והוא יכלכלך. וכתיב פותח את ידך. ומשביע

לכל חי ורצון אמן