בן עוזר ורחל. נולד ביום כ"ה בתשרי תש"ז (20.9.1946) בטוניס שבטוניסיה. בשנת 1954 עלתה המשפחה לארץ ויוסי בן שבע וחצי אז. יוסי נכנס לכיתה ב' עם קבוצת "תאנה" והתקדם לאט לאט. היה ילד בריא ברוחו ובלי בעיות. בשמחה רבה היה משתתף בטיולי בית הספר והיה חברתי ומוכן תמיד לעזור לזולת. במשך שנות שהותו בגשר (המשק שבו חי אחיו רחמים) נעשה מסור למשק, אהב את משפחתו וכיבד את הוריו. היתה לו נטייה למלאכת יד. ביולי 1965 גויס לצה"ל; הוא רצה ללכת לשייטת אך בהיותו חבר המשק התנגד לכך המשק ולבסוף פנה לנח"ל מוצנח ושם מצא את מקומו. מיום גיוסו לא נשמעה מפיו התרברבות אף פעם ואת שירותו נתן מתוך משמעת, יעילות ומסירות. היא היטיב לבצע את תפקידיו, כפי שמפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומיו להוריו אחרי נפלו. אמיץ היה ולא ידע פחד. בעל כושר גופני רב, עוזר לנחשלים במסעות ומעודד אחרים ללכת עד הסוף. גאה היה על מדי צה"ל וגם בכנפי הצנחן אשר ענד אבל יחד עם זה היה צנוע ונחבא אל הכלים. הוא השתתף ברוב פעולותיו של צה"ל ואף בפעולת התגמול נגד הירדניים, היא פעולת סמוע. לאחר מכן יצא למלחמת ששת הימים. לגשר, אשר בה גדל, היה קשור מאד. יוסף האמין שהוא יעזור להוריו יותר בהיותו חבר במשק. אהוב מאד היה על הילדים במשק והיה ממעט לספר להם על מעשיו בצה"ל בבואו לחופשות. בהגיע יום כ"א באדר תשכ"ח (21.3.1968) השתתף יוסף בפעולת תגמול נגד בסיסי החבלנים הירדניים זו הידועה כמבצע כראמה (העיירה ממזרח לירדן אשר בה התרכזו חבלני האויב כדי לצאת לשטח ישראל) - ואחרי שירות צבאי של שנתיים ותשעה חודשים נפל במבצע זה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות ברמלה. בנפלו הועלה בדרגה. ב"שלושים" לנפלו הוציא קיבוץ גשר חוברת לזכור. בחוברת "אשר נפלו במלחמה" לזכר בני הקיבוץ המאוחד וחבריו שנפלו במערכה הועלה זכרו בכתבה.