200 מבני שבט המנשה המתגוררים בהודו צפויים לעלות מחר לישראל. רבני ישראל הכירו ביהדותם לאחר שעברו גיור כהלכה. בהודו ממתינים עוד 7,000 מבני השבט לאישור עלייה. ● בשנת תשמ"ב שלח הרב אליהו אביחייל, יו"ר אגודת עמישב, לרבי את החוברת "האובדים מארץ אשור". הרבי הודה לו על כך בברכת "תשואות חן", והעיר: "בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני ארץ הקודש שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'". ● בתחילת שנת הנו"נים: "להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש". הרבי הוסיף:"ברכה להצלחה".

סיפור מופלא על שליחותם של הרב אביחייל ור' אלי יונה, בחיפוש אחר השבטים האבודים, יחד עם תשובותיו הקדושות של הרבי לאורך כל הדרך, ב'כתבה המלאה' בליווי גלרית תמונות מדהימות מאת ר' אלי יונה.

כשאלי יונה מתפלל בראש השנה ומגיע לפסוק "ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים בארץ מצרים" דמעות נקוות בעיניו.

 

בשבילו זה לא עוד פסוק, אלא משאת נפש שתופסת מקום מרכזי בחייו. באותם רגעים הוא נזכר בסיפורי הוריו על

 

 טלטולי הדרך שעברו בילדותו, כאשר ברח מעיראק וחצה עם הוריו גאיות והרים בדרכם אל הארץ המובטחת. באותם ימים קשים חשב רבות על עשרת השבטים האבודים, שהסיפורים אודותם שבו את לבו משחר ילדותו, והחליט שכאשר יגדל יצא למסע בעקבות השבטים האבודים.

החיים זרמו מהר יותר מנהר הסמבטיון, ורק לפני כעשר שנים, לאחר תהפוכות אין-ספור בחייו, כולל חזרה בתשובה ועשרות אלפי תמונות של הרבי שזיכו אותו בעיתונות בתואר 'צלם החצר' -הצליח אלי יונה לממש את שאיפת חייו ולצאת למסע אמיתי בעקבות השבטים האבודים.

היה זה בשנת תשנ"ג. כמה שנים טובות לאחר שזכה לראות באורו הגדול של הרבי מלך המשיח, ואלי יונה ידע שלא עושים צעדים משמעותיים בחיים בלי לשאול את הרבי. הוא פנה איפוא לרבי במכתב בו תיאר את התעניינותו רבת השנים בשבטים האבודים, וביקש את ברכת הרבי לנסיעה למזרח אסיה. תוך זמן קצר קיבל תשובה מהרבי - ברכה לנסיעה. בתחילה היה המום. הוא לא ציפה לקבלת תשובה ברורה בזמן כל כך קצר לנושא כל כך חשוב ואחראי, וחשב שאולי לא הבהיר במכתב בצורה מספקת שבכוונתו לחקור שם את נושא השבטים האבודים. הוא שאל שנית את הרבי, תוך פירוט מלא של כוונותיו, וקיבל בשנית תשובה ברורה וברכה לנסיעה.

טרם צאתו למסע המרתק, קפץ לביקור בארץ הקודש, שם בהשגחה פרטית מופלאה נסע לשבת בנווה דקלים שבגוש קטיף, ומצא את קצה החוט לפתרון תעלומת השבטים האבודים. במהלך התפילות בשבת, נתקל בקבוצת יהודים דתיים, שהתפללו בדביקות מיוחדת. הם היו שחומי עור, אבל עם תווי פנים סיניים מובהקים. אלי התעניין, ואמרו לו שהם בני השבטים האבודים המיוחסים לשבט מנשה, וחיים כיום בצפון הודו. התברר לו ששנה קודם לכן עלו 20 מבני השבט ארצה ולאחר שעברו גיור לחומרה, קיבלו מעמד של עולים חדשים.

"הוקסמתי מהם", משחזר אלי. "סיפרו לי שהם עלו מחבל ארץ בצפון הודו בגבול בנגלדש ושאבותיהם באו מסין. הקיסרים הסיניים התעללו בהם, שרפו להם את ספרי התורה וסחרו בהם כעבדים. זה היה מאוד מרגש. פתאום, בבת אחת, נפרש לפני פסיפס של מה שיכול להיות השבטים האבודים".

 

הרבי על

"שבטי אפגניסטן"

אלי התעניין מי הביא את קבוצת הצעירים, וכך התוודע לרב אליהו אביחייל, יו"ר אגודת עמישב, המתמחה באיתור שרידי שבטים יהודיים במקומות נידחים בעולם, שסיפק לו את הנתונים הבאים:

במדינת מיזורם שבצפון מזרח הודו, שוכן שבט גדול בשם שינלונג המונה קרוב לשני מליון נפש (!) ולפי המסורת שבידם הם מצאצאי שבט מנשה. בני השבט התגלו לפני יותר ממאה שנה על ידי מסיונרים נוצריים, ובמשך תקופה של כשבעים שנה התנצרו רוב אנשי השבט. אולם לפני שלושים שנה החלו רבים מהם בתהליך שיבה ליהדות.

היום מקיימים כמה אלפים מבני השבט אורח חיים יהודי וחלקם אף שולחים את בניהם ללמוד בבית הספר היהודי בבומביי, מרחק של 1000 ק"מ!

העובדה המרתקת ביותר היא, שלא מדובר על כפר נחשל, אלא מדינה שלימה. זאת תופעה מדהימה שרוב תושבי המדינה, מדינה תקינה ומסודרת עם פרלמנט וממשלה עצמאיים, רואים עצמם חלק מעם ישראל, כצאצאי שבט מנשה.

דיעה זו רווחת לא רק אצל המוני העם, אלא גם אצל ראשי השלטון. כאשר הגיע הרב אביחייל לאזור בפעם הראשונה, ציפתה לו קבלת פנים ממלכתית. הוא התרשם שיש להם קשר נפשי בלתי רגיל אל מה שקשור ליהדות, ורצונם עז להגיע לארץ ישראל ולחיות כמו יהודיים באמת. רצונם לעלות לארץ אינו מונע מסיבות כלכליות, מכיוון שתנאי החיים במיזורם טובים ביותר, ומדינתם היא המדינה היחידה בהודו שאינה מוגדרת כענייה.

בשיחותיו עם הרב אביחייל, נוכח אלי יונה לדעת שהרבי מעודכן היטב בפעולות עמותת עמישב, וכבר בשנת תשל"ח זכה הרב אביחייל לתשובת הרבי בכתב יד קודש "בעניין שבטי אבגניסטן בטח מתיעצים עם מומחים בשטח חשוב זה".

בשנת תשמ"ב שלח הרב אביחייל לרבי את החוברת "האובדים מארץ אשור". הרבי הודה לו על כך בברכת "תשואות חן", והעיר:"בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני ארץ הקודש שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'".

התפנית הגדולה החלה בתחילת שנות הנו"נים, בתקופה בה דיבר הרבי על התחלת פעולותיו של מלך המשיח בעולם, כולל קיבוץ נדחי ישראל -קבוצה גדולה מבני השבט הגיעה לגוש קטיף והתיישבה שם. הרב אביחייל, שלא היה שלם לחלוטין עם ההחלטה, פנה שוב לרבי בשאלה האם להביא קבוצות נוספות לארץ, אם לגיירם בארץ או בחו"ל וכן אם להביא רווקים או משפחות. המענה שקיבל הדהים אותו: "להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש". הרבי הוסיף:"ברכה להצלחה".

כשאלי יונה שמע את כל הפרטים הללו, שוב לא היה לו ספק שהרבי מסכים לכל העניין. הוא החליט לעשות את מסעו יחד עם הרב אביחייל, והציע לו להצטרף אליו. הרב אביחייל הסכים, ואלי חזר לניו-יורק עד לסיום ההכנות לקראת הנסיעה. שם השיגה אותו הידיעה כי כמה רבנים עוררו שאלה על כל העניין. אלי מיהר לדווח לרבי על ההתפתחויות, וכעבור כמה שעות הודיעו לו מהמזכירות שיש ברכה מהרבי. יומיים אחר-כך עדכן אותו הרב אביחייל שאותם רבנים הסירו את התנגדותם להעלאת בני השבט ארצה.



קידושין, ייבום וחליצה, ו...בן סורר ומורה

זמן קצר אחר-כך יצאו סוף סוף למסע, כשאיתם חוקר השבטים הרב יהונתן סגל. גם לאחר שהגיעו לבומביי שבהודו, היו קשיים גדולים בכניסה לאזור ההוא - שם נלחמו חיילי הצבא ההודי בטרוריסטים. סופה רצינית שהתחוללה במקום עיכבה אותם שעות נוספות, ורק בזכות ברכתו של הרבי הצליחו להגיע למחוז חפצם.

בהגיעם למקום נערכה לכבודם קבלת פנים חגיגית בהשתתפות המוני ילדים מכל כפרי האיזור. אלי הסתובב בין הנאספים, חילק תמונות של הרבי וניסה ללמד אותם את הלהיט של אותן שנים 'משיח משיח'. לקבלת הפנים הגיעה גם נערה בשנות העשרה שהייתה ידועה עד אז כאילמת. אלי ניגש גם אליה, נתן לה את תמונת הרבי, ולהפתעת כולם החלה הילדה להשמיע מספר מילים ב...עברית. לא חלף זמן רב ובעיתון המקומי פורסמה בהבלטה תמונתו של הרבי מלך המשיח.

תקופה ארוכה שהה אלי בין בני השבט, וזיהה עשרות עדויות למוצאם היהודי. בני השבט נוהגים לקדש אשה על ידי טבעת תחת חופה; מצוות ייבום וחליצה אף היא מתקיימת לכל פרטיה ודקדוקיה, כמו גם ... בן סורר ומורה, שלאחר שלוש התראות מסולק מהשבט.

כצלם מומחה הצליח אלי לתעד את חיי השבטים הללו ולהמחיש את הנקודה היהודית שהשתמרה אצלם. מזוזות בפתחי הבתים, בתי כנסת עם ציורי מנורת המקדש (באלכסון, כשיטת הרמב"ם!), ועוד עדויות חותכות שאי אפשר להתעלם מהן.

הוא הופתע להיווכח שהגברים הולכים עם חוטים דמויי ציצית בארבע כנפות בגדיהם, הנשים מכסות את ראשן ומקפידות להדליק נר בכל יום שישי לפני שקיעת השמש. הוא פגש גם כמה מבני השבט שנשאו קמיעים גדולים שבתוכם כתובות המלים היהודיות הנצחיות "שמע ישראל". בני השבט התייחסו לקמיע כאל סוד שמיימי ולא ידעו את משמעות המילים. ראש השבט היה רוחץ את ידיו לפני שהעלה על הכתב את המלים על הקמע העשוי מקלף.

משך אלפי שנים הקפידו בני השבט להנשא רק בינם לבין עצמם. אך בתקופות הגלות שעברו עליהם, נמכרו חלק גדול מהם לעבדים והוכרחו להטמע בעמים זרים. כאמור, לפני מאה שנה גילו אותם מסיונרים נוצריים ועשו בהם שמות. המסיונרים שרפו את רוב תשמישי הקדושה שהיו להם, ותקופה ארוכה נותרו עם זכרונות בלבד, ועם שיר על "מנשה אבינו הקדמון" ש"לקח אותנו דרך הנהרות הגדולים מעבר להרים והביאנו לארץ נוכריה". במקביל המשיכו רבים מהם להתפלל לכיוון ירושלים, ושמרו על כללי היהדות כפי שקיבלו מזקניהם.

בשיחות ארוכות שניהל עם זקני השבט סיפרו לו על התקופות הטובות שלפני השתלטות המסיונרים, כאשר בכל כפר היה כהן ושמו "אהרן", ששימש כמנהיג הכפר. הכהונה עברה בירושה, ובגדיו של הכהן כללו אפוד בד, מעיל רקום ומעליו חגורה.

כאמור, שבט מנשה מונה כשני מליון איש, והם נהנים מאוטונומיה מלאה. אלי יונה שנפגש עם המושל, אמר לתומו תוך שהוא מצביע לעבר כמה מבני השבט שהגיעו לפגישה, "אתה רואה את היהודים שלנו". המושל תיקן אותו מיד ואמר:"רק הם יהודים?", ותוך שהוא מצביע על רעייתו, אמר: "היא יהודייה וגם אני יהודי. כל הארץ הזאת יהודים!"...

אפילו הכומר המקומי, בן השבט שהוכשר על ידי המסיונרים להפיץ את הנצרות, ביקש להצטרף לתפילות והחל לחזור למקורות היהודיים.

כיום יש בכל כפר בית כנסת, בו מתאספים בני השבט בשבתות וחגים -אותם, אגב, הם שומרים בצורה כמעט זהה למקובל אצלנו. בתי כנסיות אלו מלאים בסממנים יהודיים, למרות שאין בהם תשמישי קדושה ואף לא ספר תורה, לאחר שאלו נלקחו בכוח הזרוע על ידי המסיונרים.

במסעו זה ביקר אלי גם בדרום הודו, שם גילה שבט נוסף הטוען שהוא מבני אפרים. בני השבט קידמו אותם בשירה על יציאת מצרים. זהו שיר שלדבריהם ליווה אותם בשנות הגלות, והוא מושר במקהלה בפתיחת כל אסיפה ציבורית של בני השבט. מילות השיר מאזכרות את חג הפסח וקריעת יום סוף, עמוד האש והענן, טביעת המצרים בים, והמים שיצאו מהסלע.

כשחזר ממסעו בהודו, ישב עם הרב אלימלך שחר שהעלה את הכל על הכתב, ושלח את הדו"ח המלא לרבי. הפקס הוקרא לפני הרבי, וכפי שסיפר לו המזכיר אחר-כך, חיוך של שביעות רצון נראה על פניו של הרבי.



שבט מנשה תחילה

לפני כחודש יצאה משלחת רבנים לביקור בן שבוע בהודו, בו ניסו להתחקות אחר הרקע היהודי של שבט "בני המנשה" בצפון מזרח הודו. בראש המשלחת, שיצאה מטעמו של הרב הראשי הספרדי, הרה"ג שלמה עמאר, עמד אב בית הדין של פתח תקווה, הרב ציון בוארון.

אחד הרבנים שהשתתף במשלחת, הרב אליהו בירנבוים מאגודת "עמי שב", סיפר כי המשלחת ביקרה במזורם ומניפור, בהם מרוכזים בין 000,5 ל-‏000,6 איש הרואים עצמם כצאצאי יהודים, והמעוניינים לעלות ארצה.

לדבריו, "אין ספק שהם חייבים גיור. אין מסמכים היסטוריים המעידים על יהדותם, אבל זאת מכיוון שבהודו זה עובר מדור לדור במסורת שבעל פה. לכן חקרנו את זקני העדה, שמענו סיפורים, מסורות ומנהגים, ובדקנו עשרות אנשים. חקרנו גם את התושבים הגרים מסביב ושאינם משתייכים לבני המנשה. בשבועות הקרובים נגיש לרב עמאר את המסקנות".

אי אפשר לסיים בלי להזכיר מדרש נפלא המופיע בפרקי דרבי אליעזר (פרק י"ז): "הקב"ה . . עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם. ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה".
=============================================================================================

 
200 מבני שבט המנשה המתגוררים בהודו צפויים לעלות מחר לישראל. רבני ישראל הכירו ביהדותם לאחר שעברו גיור כהלכה. בהודו ממתינים עוד 7,000 מבני השבט לאישור עלייה. ● בשנת תשמ"ב שלח הרב אליהו אביחייל, יו"ר אגודת עמישב, לרבי את החוברת "האובדים מארץ אשור". הרבי הודה לו על כך בברכת "תשואות חן", והעיר: "בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני ארץ הקודש שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'". ● בתחילת שנת הנו"נים: "להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש". הרבי הוסיף:"ברכה להצלחה".

סיפור מופלא על שליחותם של הרב אביחייל ור' אלי יונה, בחיפוש אחר השבטים האבודים, יחד עם תשובותיו הקדושות של הרבי לאורך כל הדרך, ב'כתבה המלאה' בליווי גלרית תמונות מדהימות מאת ר' אלי יונה.

 

כשאלי יונה מתפלל בראש השנה ומגיע לפסוק "ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים בארץ מצרים" דמעות נקוות בעיניו. בשבילו זה לא עוד פסוק, אלא משאת נפש שתופסת מקום מרכזי בחייו. באותם רגעים הוא נזכר בסיפורי הוריו על הטלטולי הדרך שעברו בילדותו, כאשר ברח מעיראק וחצה עם הוריו גאיות והרים בדרכם אל הארץ המובטחת. באותם ימים קשים חשב רבות על עשרת השבטים האבודים, שהסיפורים אודותם שבו את לבו משחר ילדותו, והחליט שכאשר יגדל יצא למסע בעקבות השבטים האבודים.

החיים זרמו מהר יותר מנהר הסמבטיון, ורק לפני כעשר שנים, לאחר תהפוכות אין-ספור בחייו, כולל חזרה בתשובה ועשרות אלפי תמונות של הרבי שזיכו אותו בעיתונות בתואר 'צלם החצר' -הצליח אלי יונה לממש את שאיפת חייו ולצאת למסע אמיתי בעקבות השבטים האבודים.

היה זה בשנת תשנ"ג. כמה שנים טובות לאחר שזכה לראות באורו הגדול של הרבי מלך המשיח, ואלי יונה ידע שלא עושים צעדים משמעותיים בחיים בלי לשאול את הרבי. הוא פנה איפוא לרבי במכתב בו תיאר את התעניינותו רבת השנים בשבטים האבודים, וביקש את ברכת הרבי לנסיעה למזרח אסיה. תוך זמן קצר קיבל תשובה מהרבי - ברכה לנסיעה. בתחילה היה המום. הוא לא ציפה לקבלת תשובה ברורה בזמן כל כך קצר לנושא כל כך חשוב ואחראי, וחשב שאולי לא הבהיר במכתב בצורה מספקת שבכוונתו לחקור שם את נושא השבטים האבודים. הוא שאל שנית את הרבי, תוך פירוט מלא של כוונותיו, וקיבל בשנית תשובה ברורה וברכה לנסיעה.

טרם צאתו למסע המרתק, קפץ לביקור בארץ הקודש, שם בהשגחה פרטית מופלאה נסע לשבת בנווה דקלים שבגוש קטיף, ומצא את קצה החוט לפתרון תעלומת השבטים האבודים. במהלך התפילות בשבת, נתקל בקבוצת יהודים דתיים, שהתפללו בדביקות מיוחדת. הם היו שחומי עור, אבל עם תווי פנים סיניים מובהקים. אלי התעניין, ואמרו לו שהם בני השבטים האבודים המיוחסים לשבט מנשה, וחיים כיום בצפון הודו. התברר לו ששנה קודם לכן עלו 20 מבני השבט ארצה ולאחר שעברו גיור לחומרה, קיבלו מעמד של עולים חדשים.

"הוקסמתי מהם", משחזר אלי. "סיפרו לי שהם עלו מחבל ארץ בצפון הודו בגבול בנגלדש ושאבותיהם באו מסין. הקיסרים הסיניים התעללו בהם, שרפו להם את ספרי התורה וסחרו בהם כעבדים. זה היה מאוד מרגש. פתאום, בבת אחת, נפרש לפני פסיפס של מה שיכול להיות השבטים האבודים".

 

הרבי על

"שבטי אבגניסטן"

אלי התעניין מי הביא את קבוצת הצעירים, וכך התוודע לרב אליהו אביחייל, יו"ר אגודת עמישב, המתמחה באיתור שרידי שבטים יהודיים במקומות נידחים בעולם, שסיפק לו את הנתונים הבאים:

במדינת מיזורם שבצפון מזרח הודו, שוכן שבט גדול בשם שינלונג המונה קרוב לשני מליון נפש (!) ולפי המסורת שבידם הם מצאצאי שבט מנשה. בני השבט התגלו לפני יותר ממאה שנה על ידי מסיונרים נוצריים, ובמשך תקופה של כשבעים שנה התנצרו רוב אנשי השבט. אולם לפני שלושים שנה החלו רבים מהם בתהליך שיבה ליהדות.

היום מקיימים כמה אלפים מבני השבט אורח חיים יהודי וחלקם אף שולחים את בניהם ללמוד בבית הספר היהודי בבומביי, מרחק של 1000 ק"מ!

העובדה המרתקת ביותר היא, שלא מדובר על כפר נחשל, אלא מדינה שלימה. זאת תופעה מדהימה שרוב תושבי המדינה, מדינה תקינה ומסודרת עם פרלמנט וממשלה עצמאיים, רואים עצמם חלק מעם ישראל, כצאצאי שבט מנשה.

דיעה זו רווחת לא רק אצל המוני העם, אלא גם אצל ראשי השלטון. כאשר הגיע הרב אביחייל לאזור בפעם הראשונה, ציפתה לו קבלת פנים ממלכתית. הוא התרשם שיש להם קשר נפשי בלתי רגיל אל מה שקשור ליהדות, ורצונם עז להגיע לארץ ישראל ולחיות כמו יהודיים באמת. רצונם לעלות לארץ אינו מונע מסיבות כלכליות, מכיוון שתנאי החיים במיזורם טובים ביותר, ומדינתם היא המדינה היחידה בהודו שאינה מוגדרת כענייה.

בשיחותיו עם הרב אביחייל, נוכח אלי יונה לדעת שהרבי מעודכן היטב בפעולות עמותת עמישב, וכבר בשנת תשל"ח זכה הרב אביחייל לתשובת הרבי בכתב יד קודש "בעניין שבטי אבגניסטן בטח מתיעצים עם מומחים בשטח חשוב זה".

בשנת תשמ"ב שלח הרב אביחייל לרבי את החוברת "האובדים מארץ אשור". הרבי הודה לו על כך בברכת "תשואות חן", והעיר:"בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני ארץ הקודש שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'".

התפנית הגדולה החלה בתחילת שנות הנו"נים, בתקופה בה דיבר הרבי על התחלת פעולותיו של מלך המשיח בעולם, כולל קיבוץ נדחי ישראל -קבוצה גדולה מבני השבט הגיעה לגוש קטיף והתיישבה שם. הרב אביחייל, שלא היה שלם לחלוטין עם ההחלטה, פנה שוב לרבי בשאלה האם להביא קבוצות נוספות לארץ, אם לגיירם בארץ או בחו"ל וכן אם להביא רווקים או משפחות. המענה שקיבל הדהים אותו: "להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש". הרבי הוסיף:"ברכה להצלחה".

כשאלי יונה שמע את כל הפרטים הללו, שוב לא היה לו ספק שהרבי מסכים לכל העניין. הוא החליט לעשות את מסעו יחד עם הרב אביחייל, והציע לו להצטרף אליו. הרב אביחייל הסכים, ואלי חזר לניו-יורק עד לסיום ההכנות לקראת הנסיעה. שם השיגה אותו הידיעה כי כמה רבנים עוררו שאלה על כל העניין. אלי מיהר לדווח לרבי על ההתפתחויות, וכעבור כמה שעות הודיעו לו מהמזכירות שיש ברכה מהרבי. יומיים אחר-כך עדכן אותו הרב אביחייל שאותם רבנים הסירו את התנגדותם להעלאת בני השבט ארצה.

 

קידושין, ייבום וחליצה, ו...בן סורר ומורה

זמן קצר אחר-כך יצאו סוף סוף למסע, כשאיתם חוקר השבטים הרב יהונתן סגל. גם לאחר שהגיעו לבומביי שבהודו, היו קשיים גדולים בכניסה לאזור ההוא - שם נלחמו חיילי הצבא ההודי בטרוריסטים. סופה רצינית שהתחוללה במקום עיכבה אותם שעות נוספות, ורק בזכות ברכתו של הרבי הצליחו להגיע למחוז חפצם.

בהגיעם למקום נערכה לכבודם קבלת פנים חגיגית בהשתתפות המוני ילדים מכל כפרי האיזור. אלי הסתובב בין הנאספים, חילק תמונות של הרבי וניסה ללמד אותם את הלהיט של אותן שנים 'משיח משיח'. לקבלת הפנים הגיעה גם נערה בשנות העשרה שהייתה ידועה עד אז כאילמת. אלי ניגש גם אליה, נתן לה את תמונת הרבי, ולהפתעת כולם החלה הילדה להשמיע מספר מילים ב...עברית. לא חלף זמן רב ובעיתון המקומי פורסמה בהבלטה תמונתו של הרבי מלך המשיח.

תקופה ארוכה שהה אלי בין בני השבט, וזיהה עשרות עדויות למוצאם היהודי. בני השבט נוהגים לקדש אשה על ידי טבעת תחת חופה; מצוות ייבום וחליצה אף היא מתקיימת לכל פרטיה ודקדוקיה, כמו גם ... בן סורר ומורה, שלאחר שלוש התראות מסולק מהשבט.

כצלם מומחה הצליח אלי לתעד את חיי השבטים הללו ולהמחיש את הנקודה היהודית שהשתמרה אצלם. מזוזות בפתחי הבתים, בתי כנסת עם ציורי מנורת המקדש (באלכסון, כשיטת הרמב"ם!), ועוד עדויות חותכות שאי אפשר להתעלם מהן.

הוא הופתע להיווכח שהגברים הולכים עם חוטים דמויי ציצית בארבע כנפות בגדיהם, הנשים מכסות את ראשן ומקפידות להדליק נר בכל יום שישי לפני שקיעת השמש. הוא פגש גם כמה מבני השבט שנשאו קמיעים גדולים שבתוכם כתובות המלים היהודיות הנצחיות "שמע ישראל". בני השבט התייחסו לקמיע כאל סוד שמיימי ולא ידעו את משמעות המילים. ראש השבט היה רוחץ את ידיו לפני שהעלה על הכתב את המלים על הקמע העשוי מקלף.

משך אלפי שנים הקפידו בני השבט להנשא רק בינם לבין עצמם. אך בתקופות הגלות שעברו עליהם, נמכרו חלק גדול מהם לעבדים והוכרחו להטמע בעמים זרים. כאמור, לפני מאה שנה גילו אותם מסיונרים נוצריים ועשו בהם שמות. המסיונרים שרפו את רוב תשמישי הקדושה שהיו להם, ותקופה ארוכה נותרו עם זכרונות בלבד, ועם שיר על "מנשה אבינו הקדמון" ש"לקח אותנו דרך הנהרות הגדולים מעבר להרים והביאנו לארץ נוכריה". במקביל המשיכו רבים מהם להתפלל לכיוון ירושלים, ושמרו על כללי היהדות כפי שקיבלו מזקניהם.

בשיחות ארוכות שניהל עם זקני השבט סיפרו לו על התקופות הטובות שלפני השתלטות המסיונרים, כאשר בכל כפר היה כהן ושמו "אהרן", ששימש כמנהיג הכפר. הכהונה עברה בירושה, ובגדיו של הכהן כללו אפוד בד, מעיל רקום ומעליו חגורה.

כאמור, שבט מנשה מונה כשני מליון איש, והם נהנים מאוטונומיה מלאה. אלי יונה שנפגש עם המושל, אמר לתומו תוך שהוא מצביע לעבר כמה מבני השבט שהגיעו לפגישה, "אתה רואה את היהודים שלנו". המושל תיקן אותו מיד ואמר:"רק הם יהודים?", ותוך שהוא מצביע על רעייתו, אמר: "היא יהודייה וגם אני יהודי. כל הארץ הזאת יהודים!"...

אפילו הכומר המקומי, בן השבט שהוכשר על ידי המסיונרים להפיץ את הנצרות, ביקש להצטרף לתפילות והחל לחזור למקורות היהודיים.

כיום יש בכל כפר בית כנסת, בו מתאספים בני השבט בשבתות וחגים -אותם, אגב, הם שומרים בצורה כמעט זהה למקובל אצלנו. בתי כנסיות אלו מלאים בסממנים יהודיים, למרות שאין בהם תשמישי קדושה ואף לא ספר תורה, לאחר שאלו נלקחו בכוח הזרוע על ידי המסיונרים.

במסעו זה ביקר אלי גם בדרום הודו, שם גילה שבט נוסף הטוען שהוא מבני אפרים. בני השבט קידמו אותם בשירה על יציאת מצרים. זהו שיר שלדבריהם ליווה אותם בשנות הגלות, והוא מושר במקהלה בפתיחת כל אסיפה ציבורית של בני השבט. מילות השיר מאזכרות את חג הפסח וקריעת יום סוף, עמוד האש והענן, טביעת המצרים בים, והמים שיצאו מהסלע.

כשחזר ממסעו בהודו, ישב עם הרב אלימלך שחר שהעלה את הכל על הכתב, ושלח את הדו"ח המלא לרבי. הפקס הוקרא לפני הרבי, וכפי שסיפר לו המזכיר אחר-כך, חיוך של שביעות רצון נראה על פניו של הרבי.

 

שבט מנשה תחילה

לפני כחודש יצאה משלחת רבנים לביקור בן שבוע בהודו, בו ניסו להתחקות אחר הרקע היהודי של שבט "בני המנשה" בצפון מזרח הודו. בראש המשלחת, שיצאה מטעמו של הרב הראשי הספרדי, הרה"ג שלמה עמאר, עמד אב בית הדין של פתח תקווה, הרב ציון בוארון.

אחד הרבנים שהשתתף במשלחת, הרב אליהו בירנבוים מאגודת "עמי שב", סיפר כי המשלחת ביקרה במזורם ומניפור, בהם מרוכזים בין 000,5 ל-‏000,6 איש הרואים עצמם כצאצאי יהודים, והמעוניינים לעלות ארצה.

לדבריו, "אין ספק שהם חייבים גיור. אין מסמכים היסטוריים המעידים על יהדותם, אבל זאת מכיוון שבהודו זה עובר מדור לדור במסורת שבעל פה. לכן חקרנו את זקני העדה, שמענו סיפורים, מסורות ומנהגים, ובדקנו עשרות אנשים. חקרנו גם את התושבים הגרים מסביב ושאינם משתייכים לבני המנשה. בשבועות הקרובים נגיש לרב עמאר את המסקנות".

אי אפשר לסיים בלי להזכיר מדרש נפלא המופיע בפרקי דרבי אליעזר (פרק י"ז): "הקב"ה . . עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם. ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה".

(גליון 'בית משיח' מס' 478)
   200 members of the tribe of Menashe living in India and Israel are expected to rise tomorrow. The rabbis of Israel met their Jewishness after undergoing conversion properly. India 7000 more pending approval of the tribe increase. ● In תשמ"ב sent Rabbi Eliyahu Avihiil, Amishav Association chairman, Rabbi the brochure "lost land of Assyria". The rabbi thanked him for blessing "Chen applause, remarked:" Of course he spoke face to face with the greatest rabbis of the Holy Land Shlita problem of the 'lost' words, for surely there is no need Ldkotih well how complicated the whole thing, I went to the most serious issue , requires knowledge of all the details etc.. ● early Inverted s "to other groups of single men now to Guillermo in the Holy Land." The rabbi added: "Success Cards".

Wonderful story about the mission of Rabbi Avihiil R. Eli Yona, in search of lost tribes, together with the Rebbe's holy answers all along, in the full article, accompanied by stunning images Gallery See me Jonah.

 

Eli Yona pray on Rosh Hashana and comes to rule "came from Assyria lost remote land of Egypt" tears welling in his eyes. For him it's not even a verse, but ideal occupies a central place in his life. In those moments he remembers the stories his parents on the motion of the road passing in his childhood, when escaped from Iraq with his parents across valleys and raised on their way to the promised land. In those difficult days thinking a lot about the ten lost tribes, stories about them when his heart from earliest childhood, and decided that grow out of the trip following the lost tribes.

Life flowed faster Sambatyon River, only ten years ago, after the upheaval is not - his life story, including repentance and tens of thousands of pictures of the Rebbe press earned him the title 'court photographer' - succeeded Eli Yona realize his life's ambition to travel following the real lost tribes.

It was in Tsn"g. A few years after winning the see the great light of the Rebbe of the messiah, and Eli Jonah knew that making significant steps in life without asking the Rebbe. So he turned to Rabbi letter which described the longstanding interest in the lost tribes, and asked the blessing Herbie trip to East Asia. Within a short time received an answer the Rebbe - a blessing for the trip. At first he was stunned. He did not expect a clear answer for such a short time the subject is so important and responsible, thinking that perhaps not sufficiently clarified in a letter that he intended to investigate where the issue of lost tribes. He again asked the Rebbe, with full details of his intentions, and received a clear answer again and blessings for the journey.

Prior to his departure for the fascinating journey, stopped by in the Holy Land, where he supervised a wonderful private oasis palms and went to sit in Gush Katif, and found the clue to solve mystery of the lost tribes. During prayers on Saturday, encountered a group of religious Jews, who prayed a special stickiness. They were brown-skinned, but with a distinctly Chinese features. Interested me, and told him they attributed the lost tribes of Manasseh tribe, now live in northern India. He found a year earlier were 20 members of the tribe, and passed down conversion hardware, received the status of new immigrants.

"I was fascinated by them," recalls to me. "They told me they were a region in northern India Bangladesh border ancestors came from China. Chinese emperors abused, burned their Torah scrolls and traded in slaves. It was very moving. Suddenly, abruptly, spread before a mosaic of what might be lost tribes".

 

Herbie the

"Tribes Abgnisstn"

Who brought me interested in the young group, and introduced to Rabbi Eliyahu Avihiil, chairman Amishav Association, which specializes in locating the remains of Jewish tribes in remote locations around the world, provided by the following:

State Mizorm northeast India, lies a large tribe called Shinlong numbering nearly two million people (!) And by tradition they are descended from the tribe of Menashe. The tribesmen were more than a century ago by Christian missionaries, and for a period of seventy years most of the tribe converted to Christianity. But thirty years ago many of them began the process of return to Judaism.

Today there are several thousand members of the tribe Jewish lifestyle and some even send their children to attend Jewish schools in Bombay, a distance of 1000 km!

The most fascinating fact is that the village is underdeveloped, but a complete state. It's an amazing phenomenon that most of the country, proper and orderly state with independent parliament and government, see themselves as part of a people of Israel, descendants of the tribe of Menashe.

Opinion is common not only among the masses, but also among government leaders. When he arrived, Rabbi Avihiil area first, he expected a state reception. He was impressed that they have an extraordinary emotional connection to what to do with Judaism, a strong desire to come to Israel to live as truly Jewish. Wish to immigrate for economic reasons does not prevent, because living conditions Bmizorm best, their state is the only country that is not defined poor in India.

Conversations with Rabbi Avihiil, given me a pigeon to know Herbie well informed actions Amishav Association, and won in Tsl"h Rebbe Rabbi Avihiil response handwritten holy "on tribes Abgnisstn must Mtiatzim with experts in this important area."

In תשמ"ב Rebbe sent Rabbi Avihiil the brochure "lost land of Assyria." Rabbi thanked him for blessing "Chen applause, remarked:" Of course he spoke face to face with the greatest rabbis of the Holy Land Shlita problem of the 'lost' words, probably because there is no need Ldkotih well how complicated the whole thing, I went to the most serious matter, and requires knowledge of all the details etc..

Great turnaround began in the early Inverted sea, during which the Rebbe spoke about the beginning of the messiah's actions in the world, including Israel Kibbutz Outcasts - a large group of the tribe came to Gush Katif and sat there. Avihiil rabbi, who was perfectly content with the decision, contact Rabbi question again Can bring other groups to Israel, if Guillermo country or abroad, and whether to bring singles or families. Response he received astounded him: "to bring other groups of single men now to Guillermo in the Holy Land." The rabbi added: "Success Cards".

Eli Yona heard all these details, once again he had no doubt Herbie agree the whole thing. He decided to make the journey together with Rabbi Avihiil, and offered him to join him. Rabbi Avihiil agreed, Wally returned to New - York to finish preparations for the trip. Where it obtained the knowledge that some rabbis raises a question about the whole thing. Rabbi Eli rushed to report on developments, and after several hours the secretary informed him that the Rebbe blessing. Two days later - so update it that rabbis Rabbi Avihiil removed their opposition to raising the tribe down.

 

Kiddushin, Halizah, and a contumacious ...

A short time later - it finally came out of the trip, Cshaitm scholar Rabbi Jonathan Segal tribes. Even after arriving in Bombay, India, had great difficulty in that area at the entrance - where the Indian army fought terrorists. Serious storm that took place kept them overtime, and only thanks to the rabbi's blessing could reach their destination.

Reaching the place was a reception in their honor attended by many children from rural area. Eli turned to the assembled, distributed pictures of the Rebbe tried to teach them the hit of those years' Messiah Messiah. Reception came teenage girl also was known by then mute. Eli also went to her, gave her the picture of Herbie, everyone's surprise the girl began to speak a few words in Hebrew .... Before long, was posted prominently in the local newspaper picture of the Rebbe of the messiah.

Eli spent a long time between the tribe, and identified dozens of Jewish origin evidence. Tribe tend to sanctify by a ring under a canopy; Halizah team also takes place every detail and grammar, as well as ... Contumacious year, after three warnings is expelled from the tribe.

An expert photographer had me record the lives of these tribes to illustrate the Jewish point preserved them. Mezuzot doorways, synagogues with picturesque temple lamp (diagonal method Maimonides!), And more conclusive evidence can not be ignored.

He was surprised that men with wires going to the four corners of tassel-like clothes, women cover their heads careful light a candle every Friday before sunset. He also met several members of the tribe carrying large Kmiaim inside the words The Eternal Jew, "Shema Israel". Tribe as a mascot took a heavenly secret and did not know the meaning of words. The chieftain was washing his hands before he went on writing the words on the charm may peel.

For thousands of years make sure the tribe to marry only among themselves. But in periods of exile passed on them, sold a large part of them slaves made to implement foreign peoples. As noted, a hundred years ago Christian missionaries found them and made them names. Missionary burned most of them were religious objects, left a long time with only memories, and a song about "primal father of Manasseh" that "take us through the great rivers across the country raise Babayan foreigner". Many of them also continued to pray toward Jerusalem, kept the rules of Judaism as they received their beards.

Long conversations with elders who told him about the good times before the takeover missionary, when every village was Cohen named "Aaron", served as leader of the village. Inherited priesthood, the priest's clothes included a cloth vest, a coat embroidered belt.

As noted, the tribe of Menashe has about two million people, and they enjoy full autonomy. Eli Jonah met with the governor, said innocently as he points toward some members of the tribe who came to the meeting, "You see our Jews." The governor immediately corrected him and said: "Only they are Jews?", And he points to his wife, said: "She's Jewish and I am a Jew. All this land Jews !"...

Even the local priest, son of the tribe trained by missionaries to spread Christianity, sought to join the prayers began to return to Jewish sources.

Today every village synagogue, where the tribe gather on Saturdays and holidays - the same, incidentally, they keep almost the same as the norm for us. These synagogues are full of Jewish characteristics, although there are no Religious Articles and not a Torah, after these were taken by force by the missionaries.

This trip also visited me in South India, where he discovered another tribe of Ephraim who claims to be. Tribe greeted them singing on the exodus from Egypt. This is the song they say accompanied them in exile, and sung in chorus at the opening of each public meeting of the tribe. The lyrics mentions the Passover holiday last day parting of the Red, Pillar of Fire cloud, imprint Egyptian sea water out of rock.

When he returned from his trip to India, he sat with Rabbi Elimelech dawn everything in writing, and sent the full report to the rabbi. Fax was read before the Rebbe, as he told his secretary else - so, a smile of satisfaction on his face seemed to the rabbi's.

 

Menashe tribe first

A month ago, a delegation of rabbis visited a week in India, which tried to trace the Jewish background of the tribe "of Menashe" in northeastern India. The delegation, out on behalf of the Sephardic chief rabbi, Rabbi Shlomo Amar, was presiding judge of Petah Tikva, Rabbi Tzion Boarron.

One of the rabbis who participated in the delegation, Rabbi Eliahu Birnbaum Society Ami again ", said that the delegation visited Bmzorm Manipuri, which are concentrated to between 000,5 - 000,6 people who see themselves as descendants of Jews who wish to immigrate to Israel.

According to him, "No doubt they have a conversion. There is no historical documents attesting to their Jewishness, but it's because India is passing from generation to generation oral tradition. Therefore, we studied the Elders, heard stories, traditions and customs, and checked dozens of people. We investigated the residents living around and do not belong to Menashe. coming weeks, Rabbi Amar accessible conclusions.

You can not finish without mentioning a wonderful midrash appears periods Derby Eliezer (Chapter prophets): "God.. Would gather Israel from the four corners of the world. First is a cluster of half the tribe of Menashe.