דף הבית	מבצע אנטבה כל צוות החילוץ והחטופים1	אלבומי תמונות	eliyona galryot	השבת היצירה הגאונית	Photo Gallery
תואר 'הצלם של הרבי'	חת"ת	כפר חב"ד אינו "שבועון	eliyona פורום	צור קשר	קישורים1
geula1's photos	מותר להלשין על מפקיעי מחירים	טבילה במקווה	האזרח הקטן מול הרשויות	זמירות שבת	תיעוד תמונות
מתוך החורבן צומחת אמת	רמת הגולן - נתונים	עיתונות סיכום שבויעי	על זכויות יוצרים	יש ניסים!	בזכות תמונה קטנה
הרב כדורי זצ"ל	נמצאו שבט מנשה האבוד	תפילה במערת אליהו הנביא	בזמן שרותי בצבא	הצדיק ר נתן בוקובזה	מקומות קדושים
יומן מהצפון המופגז	לזכור ולא לשכוח	שגרירי 6 מדינות חתמו	ריבונו של עולם כולנו בניך !	אהבת ישראל	תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
תורה והלכות	ילדיי	תזונה בריאה	נטילת נשמת ה"גזלן"	איפוא הצדק?	קישורים לאתרנו
מאמרים	נופש בארץ וטיולים	בירורי הלכה ומנהג	פרשת המן	דף ראשי eliyona	ראשיeliyna1ara
עמוד ראשי114	eliyona2	eliyona3	eliyona4	eliyona5	eliyona6
eliyona121	118eyaal	boaz116	home115גילי	sharon119	sharony1.
ELIYONA2AAL	114ARA	ציוניי הצדיקים	דף זה לראשי	חיי הסוללה בנייד	הצלם ר' אלי יונה בקהילת חב"ד
אתרים מומלצים	כתבות השבטים1	אחי ישראלהצדיק	תושבי קצרין נהנו מהאורח	חברון1	חברון2
גלרית התמונות	אהבת ישראל וקירוב הגאולה	זכויות יוצרים ממלכתי ודתי*	daf dugma legalri	סיפוריי ניסים	להעמיד דברים על דיוקם
תפילות ועובדות	כתבתי על הרבי	לוח שנה והולדת	אלימות נגד יהודים !	הרב אמנון יצחק ועצות	מבזקיים1
77o	תמונת הרבי שצילמתי באינפ	דבר מלכות1	הדף של אורי	פורום	הרבנים בכנסת:להפגין
הרב דרוקמן	ציוניי צדיקים2	תנ"ך	שימושון	הוארך מעצרו של אהרונוב	beniamin נכדי1
בריונות רשע שחיתות	"הרבי לקח אותי יד ביד" / סיפור לשבת	בחב"ד לא יודעים	חתחונת הגאולה	770 LIVE.org	דף שידוכים
כותרות רצות	נס אישי בנר החמישי	תפילות פרשת המן	כיתוביות זזות	פתח אליהו ופרשת המן	הרב עמאר מכנה את מבקריו של הרב עובדיה : ''ערב-רב''
מזיכרון לעצמאות	קליפ מדהים הממחיש את סבל עם ישראל במצרים	צבא ההגנה לישראל וממשלה	אתרים בנושא מוות וזיכרון	תמונות אורגינליות שצילם אלי יונה בארץ ובעולם	אלטלנה
GalleryPicShow.asp	חדשות בבלוגים1	היסטוריה גאוגרפיה	פסקי דין	זכויות יוצרים info	הגלריה נפתחה ע"י elyonaphoto
CHABAD Online Torah	EliYona Info	תורה-מורשת-חדשות-אודות- צור קשר-מקומות קדושים-חדשות	רפואה תימנית	תן שם לדף	תן שם לדף

ladat1

תן שם לדף

התחברות




התחברות

חבר חדש

שכחתי סיסמא

מונה כניסות : 314359

מערת המכפלה בחברון, קברי האבות, היא המקום הראשון בארץ אליו התחבר העם היהודי בארץ ישראל. בה נקברו האבות - אברהם יצחק ויעקב, והאמהות - שרה, רבקה ולאה.

The Cave of Machpela in Hebron, the Tomb of the Patriarchs, burial site of the Patriarchs and Matriarchs – the first historical focus of the Jewish People’s affinity to the Land of Israel.

The English site is up
Tell your friends!

ספרו לחברכם על
אתר מערת המכפלה!

הכרת המבנים מעל המערה
תאריכון היסטורי
סיור וירטואלי
שעות פתיחה
אפשרויות הגעה
כללי התנהגות
מנינים קבועים
ארוח
הארוע הקרוב
ארכיון ארועים
חתונות
בר ובת מצוה
ברית מילה
טופס הרשמה
מידע שימושי לשמחות
מערת המכפלה
אולמות תפילה
ארועים במערה
אומנות
ביקורי רבנים ואישים
ערב ראש חדש אלול
סליחות במערת המכפלה
עשרת ימי תשובה
סוכות
חיי-שרה
פסח
יסודי
חטיבה ותיכון
חיילים ומבוגרים
תנ"ך
גמרא
מדרשים
זוהר
שעורים
אגדות
מאמרים
כתבי נוסעים
שלח תפילה
חשיבות התפילה במערה
תפילות במערה
חדשות המערה
שירים
שומרי מסך

			תעודה מחודשת לכבוד תינוקות שבאו בבריתו של אברהם אבינו במערת המכפלה. שבת חיי שרה - שבת חברון... לפרטים נוספים הקליקו כאן. סיכום ארועי סוכות במערת המכפלה וסירטונים מהארוע למי שפיספס את מעמד הסליחות במערת המכפלה ניתן לראות שני קטעי וידאו מהארוע מצלמת און-ליין בשדה מערת המכפלה היכנסו וקיראו על הנעשה במערה כנסו והירשמו לעיתון המקוון "מלב אבות לבנים" חדש באתר - כנסו לשמוע מבחר שירי חברון סיור וירטואלי במערה ברוכים הבאים לאתר מערת המכפלה

הרשמה לקבלת עיתון מקוון

אודות צור קשר מפת האתר הוסף למועדפים חנות מזכרות English

הכרת המבנים מעל המערה
מסך



		הצריחים במאה ה-14 הוסיפו המוסלמים הממלוכים צריחים מעל חומת המבנה היהודי, וכך קיבל המקום צביון של מסגד. צורת הצריחים אופיינית למבנים ממלוכיים. בעבר הם שימשו לקריאת המואזין, אך מזה שנים שהקריאה נעשית ברמקולים רבי עוצמה. חדר המיקרופון נמצא באולם התפילה היהודי, וכניסת המואזין אליו בשעות תפילה וצפיפות גרמה לא פעם להפרעה למתפללים. בתקופה הממלוכית נבנה מסגד נוסף מצפון למבנה המקורי. הוא נבנה על ידי הסולטן הממלוכי אל ג'אולי ולכן נקרא ג'אולייה. ניתן לראות אולם זה רק בימים בהם אולם יצחק פתוח. בשנת 1267 אסר השולטן המוסלמי הממלוכי ביבארס על יהודים מלהכנס למערת המכפלה, וכניסתם הוגבלה עד המדרגה השביעית במדרגות החיצוניות שהיו לאורך צדה המזרחי של החומה. יהודי שהעז לעלות מדרגה נוספת – נענש בחומרה ובאכזריות. איסור זה התקיים 700 שנה, גם תחת השלטון העותומאני, הבריטי והירדני; בכל התקופה הזו עמדו יהודים ליד המדרגה השביעית ונשאו תחינה ותפילה. רק עם שחרור חברון ב-1967 זכה הרב הראשי לצה"ל, האלוף הרב שלמה גורן זצ"ל, להיות היהודי הראשון שנכנס בשערי מערת המכפלה והתפלל בה. השער והמדרגות המזרחיות נהרסו ב-1969 בהוראת אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי (גנדי) הי"ד בעקבות פיגוע סמוך. בהסרתן הוא ראה מחיקת סמל ההשפלה בת מאות השנים. עם זאת, עדיין נוהגים יהודים רבים להתפלל במקום זה, שהתקדש בתפילה ובדמעות דורות רבים. העיר חברון הקדומה שכנה במרומי תל חברון (רומידה); שם התגלו חומות העיר מתקופת האבות. שדות העיר היו בעמק. על פי התיאור בתורה מערת המכפלה היתה בקצהו של שדה: "ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו" (בראשית כג, ט). קצה השדה נראה גם כיום – זוהי שורת הסלעים שתחמה את השדה בצידו הצפוני, ומעליה בנויה החומה. כמו אז השדה נטוע עצים, וכך ממומחשים פסוקי התורה: "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה, השדה והמערה אשר בו, וכל העץ אשר בשדה, אשר בכל גבולו סביב - לאברהם למקנה" (שם יז). בשדה זה התפלל יצחק, ושם נפגש לראשונה עם רבקה (שם כד, סג). כיום השדה הוא רחבה גדולה, המשמשת לחתונות, אירועים ועצרות חג. החומה המקורית של המבנה הגיעה לגובה של כ-20 מטרים. היא לא נועדה להגנה אלא לציון זכרון לכבוד האבות. מעל החומה נוספו הגבהות – בתקופה הממלוכית והעותומאנית. בתשס"ה ערכו הערבים שיפוצים וקולף הטיח מחלק מתוספת והזיזים על החומה. זהו האולם הגדול, המפואר והחשוב בכל אולמות המערה. צורת הגג מעידה שהוא נוסף בתקופה הצלבנית מעל החלק מזרחי של המבנה היהודי. בתחילה הוא שימש ככנסיה ולאחר מכן הפך ע"י המוסלמים למסגד. מעל ציוני יצחק ורבקה נבנו "אהלים" - חדרים בנויים - מהתקופה הממלוכית (המאה ה-14). ברצפת האולם, בשני צידיו ישנם שני פתחים המכוסים באפריונים המובילים אל מעבה המערה. פתח אחד סגור בבטון, ובשני פתח עגול פתוח. בעבר נפוצו אגדות כי הנכנס למערה לא יצא בחיים, ורק המקובל רבי אברהם אזולאי, רבה של חברון לפני כ-400 שנה, נכנס ויצא בחיים לאחר שהיהודים צוו להוציא את חרב הסולטן שנפלה לתוך המערה. בשנת תשכ"ח (1968) הורדה הילדה מיכל ארבל דרך הפתח העגול, וגילתה את המנהרה המקשרת בין שני הפתחים. באלול תשמ"א נכנסה קבוצת יהודים למעמקי המערה וגילתה את המערה הכפולה הטמונה מתחת המבנה. אולם קטן זה היה בעבר חדר כניסה לאולם יצחק. בצידו המערבי מוצבים עמודים מהתקופה הצלבנית. כניסות מובילות ממנו לאהלי אברהם ושרה. אחרי סגירת אולם יצחק ליהודים משמש האולם כבית כנסת ומקום תפילה קבוע, בהיותו האולם הקרוב ביותר למערה התת קרקעית המצויה 3 קומות מתחת פינתו הדרום מזרחית. הכניסה לאולם יצחק מצויינת כאן בפרוכת מהודרת שנתרמה לזכר רס"ן שחר בן ישי הי"ד שהיה מפקד פלוגה בחברון ונהרג בשכם. תמונות מאולם יצחק המוצגות כאן יסייעו להמחיש ולזכור את המקום בימים בהם נמנעת מיהודים הכניסה אליו. חומת האתר מרשימה בעצמתה ובפשטותה. החומה מקיפה את המתחם שנבנה מעל המערה בימי הבית השני – לפני יותר מאלפיים שנה, ככל הנראה ע"י הורדוס, שמלך על ארץ יהודה תחת שלטון הרומאים במאה ה-1 לפסה"נ. סגנון הבניה זהה לחומת הר הבית: הקומה הראשונה בנויה גזית עם סיתות שוליים, ובשניה בולטות אומנות. האבן החברונית (מסוג דולומיט) היא חזקה ועמידה מאד מפני בליה, והבניה היא מאיכות מעולה. הודות לכך המתחם השתמר באופן נדיר, והוא יחיד במינו מסוגו בעולם - מבנה בן אלפיים שנה, שלם לחלוטין, המהווה דוגמא מפוארת לבניה היהודית של ימי בית שני, ומשמש ברציפות מאז בנייתו לציון קברי האבות, התכנסות, תפילה וביקורים. עובי החומה הפריצה בקומה השניה של החומה מאפשרת לבחון את שיטת הבניה של קירות האבן המוצקים של המבנה. עובי החומה 3 מטרים; היא בנויה משתי חומות מקבילות שחוברו באבני רוחב. חומה זו, שעמדה בפני פגעי הזמן, מזג אויר ורעידות אדמה – נבנתה ללא כל חומר מלכד או מלט. זוהי דוגמה מיוחדת במינה לאיכות הבניה של העם היהודי בתקופת בית שני – לפני למעלה מ-2000 שנה. בעבר היתה כאן חצר פתוחה, ששימרה את צורתו המקורית של המנה הפתוח. לאחר חלוקת המערה בתשנ"ו (1995) ומניעת הכניסה לאולם יצחק מיהודים, נוצר צורך באולם תפילה מרכזי וגדול, והוספה סככת בד מעל החצר. כיום משמשת החצר כאולם התפילה המרכזי ליהודים. הסככה אינה מונעת כניסת גשם, שלג, רוח או יונים. בקשות שהוגשו לקבלת אישור לקירוי החצר בגג זכוכית יעיל ונאה, שיגן על המתפללים היהודים מפגעים שונים - טרם נענו. ציון זה הוא המרכזי העיקרי והגבוה בין הציונים במערה, והוא הקרוב ביותר למערה התת קרקעית. אברהם הוא מבשר האמונה בא-ל האחד, אבי האומה היהודית ואישיות נערצת בעולם כולו. אברהם קנה את מערת המכפלה והפכה לקנין היהודי הראשון בארץ ולמקום קבורת האבות והאמהות. לאחר שבני דתות אחרות השתלטו על המקום בתקופות שונות, הוקף גם ציון אברהם בכתובות ערביות, והכניסה לחדרו מנועה כיום מיהודים. מעל המצבה פרוסה פרוכת רקומה חוטי זהב שנתרמה ע"י נסיך הודי. אחר שחרור חברון בתשכ"ז -1967 נערכו חפירות ארכיאולוגיות ליד החומה הדרומית ע"י קמ"ט ארכיאולוגיה, ד"ר זאב ייבין. הוא גילה ברכת מים, שנבנתה עם בנית המתחם ההרודיאני, ושימשה לאגירת מי הגשמים שהתנקזו מתוך המחתם הפתוח. חור הניקוז נראה היטב, ומערכת הניקוז עדיין פועלת לאחר 2000 שנה. מתחת הברכה התגלתה מערת קבורה מתקופת האבות; זו אינה מערת המכפלה, אך היא קרובה אליה בזמן ובמקום, וממחישה את הפסוק בתורה "במבחר קברינו קבור את מתיך" – אותו אמרו בני חת לאברהם (בראשית כג, ו). אולם זה נמצא בין ציוני יעקב ולאה, ומשמש כיום כבית כנסת קבע. באולם ארון קודש וספריה תורנית. אולם מאורך זה שימש בעבר כמסדרון כניסה. לאחר חלוקת המערה גבר הצורך באולמות תפילה בצד היהודי והאולם הוכרז כאולם תפילה ובית כנסת קבוע. בשעות היום מתקיימים בו שיעורי תורה והלכה. מעל קירו הצפוני בולט עיטור המשלב צורות של מגן דוד. מסורת עממית מספרת שהשלטונות הטורקים הזמינו בעלי מלאכה יהודיים לעטר את המקום, ואלו שילבו בחכמתם צורות מגן דוד. המצבה הראשונה הניבטת לעיני הנכנס כיום למבנה היא ציון קבר יעקב. יעקב אבינו נפטר אמנם במצרים, ארץ המשופעת בקברים, פירמידות ומצבות מפוארות; למרות זאת, בצוואתו האחרונה ציוה את בניו להעלותו לארץ ישראל ולקברו עם אבותינו במערה. בכך חיבר את בניו בכל הדורות עם מורשת אבותיהם. גם ציון זה מוקף בכתובות מוסלמיות, שנוספו ע"י הערבים בתקופות מאוחרות. ציוני הקברים הציונים הם חלק מהמבנה היהודי המקורי ונבנו אף הם כבר לפני כ-2000 שנה. הם אינם קברים, ואף לא נבנו מעל הקברים. אלו ציוני זכרון, הבנויים כשלשה זוגות, הפרוסים באופן סימטרי ומדוייק בתוך המבנה. הזוג המרכזי נקרא ע"ש אברהם ושרה, המזרחי (הימני) – ע"ש יצחק ורבקה, והמערבי (השמאלי) – ע"ש יעקב ולאה. חלוקת המבנה בתקופות מאוחרות מונעת את ההבחנה בפריסת הציונים. סביב הציונים ומעליהם נבנו חדרים בתקופה הממלוכית והם כוסו בכתובות מוסלמיות. הכניסה לחדרים אלו מנועה כיום מיהודים אף לצרכי בטחון, נקיון או שיפוצים. מצד ימין נראית מצבה הדומה לשאר הציונים, אך בניגוד אליהם הוא בנוי מחוץ לחומת המבנה. זהו חלק מהתוספת הערבית החיצונית, שנועדה לסגור את הפתח המקורי. הערבים הצמידו לה את הכינוי "מצבת יוסף", למרות שכל המקורות מעידים שיוסף נקבר בשכם. בדורות מאוחרים יוחס למצבה זו קשר עם ראשו של עשיו, שעל פי מסורת תלמודית ניסה למנוע את קבורת יעקב וראשו הוסר ע"י חושים בן דן והוכנס למערה. "יוספיה" במאה העשירית בנו הערבים תוספת שחסמה והסתירה את הפתח המקורי לקומתו הראשונה של המבנה. לתוספת זו קראו הערבים "קבר יוסף" – למרות שעל פי כל המקורות יוסף נקבר בשכם. למבנה זה שתי קומות ובשתיהן מצבות. העליונה כונתה מאוחר יותר ע"י נוסעים יהודים "קבר ראש עשו", על פי אגדה בתלמוד המספרת כי עשו ניסה למנוע את קבורת יעקב ובתגובה ראשו הופל ע"י חושים בן דן. הקומה העליונה משמשת כיום לכניסת יהודים, וחלקה – הנקרא "אולם הבריתות" - משמש ללימוד, שמחות וסעודות מצוה. במאה ה-14 הוסיפו המוסלמים הממלוכים צריחים מעל חומת המבנה היהודי, וכך קיבל המקום צביון של מסגד. צורת הצריחים אופיינית למבנים ממלוכיים. בעבר הם שימשו לקריאת המואזין, אך מזה שנים שהקריאה נעשית ברמקולים רבי עוצמה. חדר המיקרופון נמצא באולם התפילה היהודי, וכניסת המואזין אליו בשעות תפילה וצפיפות גרמה לא פעם להפרעה למתפללים. אולם זה הוא חלק מהתוספת שנבנתה במאה ה-10 לסה"נ, וחוברה למבנה העתיק באמצעות פתח שנפרץ בחומה. כיום למקום שימושים רבים – תפילה, לימוד, בית מדרש, ספריה, שמחות וסעודות ברית מילה. בשבתות נערכים באולם קידושים וסעודה שלישית. במעבר מהאולם אל פנים המבנה ניתן לראות חתך בחומה המראה את שיטת בנית המבנה הקדום: החומה היא כפולה, רוחבה כ-3 מטרים, ואבניה הגדולות הותאמו בדייקנות זו לזו. הצלבנים כבשו את חברון בשנת 1099, לאחר מסע הרג ביהודי אירופה וא"י; יהודי חברון נאלצו להימלט מעירם. הצלבנים הפכו את המסגד שמיקמו הערבים בתוך המבנה היהודי לכנסיה שנקראה "סנט אברם דאברון", ובצמוד אליו בנו מצודה שנקראה "קסטלום סנקטום אברהמיוס". ממצודה זו נשאר קיר אחד – המערבי, ובו נראים חרכי ירי מאורכים. מאוחר יותר אפשרו הצלבנים ליהודים להכנס למבנה ולהתפלל בו. נזירים צלבנים נכנסו אל קומת הביניים התחתונה, וככל הנראה אפשרו למספר יהודים, וביניהם - הנוסע המפורסם רבי בנימין מטודלה, להכנס אליה.

הרשמה לקבלת עיתון מקוון

אודות צור קשר מפת האתר הוסף למועדפים חנות מזכרות English

עיצוב: סטודיו שלומית | הקמה: entry interactive

הרשמה לקבלת עיתון מקוון

מנינים קבועים

מוסדות בחברון

בחול:	בשבת
שחרית ותיקין מנין ספרדי ותיקין מנין אשכנזי 7:30 מנין אשכנזי 8:00 מנין אשכנזי מנחה 12:50 25 דקות לפני השקיעה ערבית בשקיעה 20-35	שחרית ותיקין 8:00 9:00 9:30 מנחה 40 דקות לפני השקיעה סעודה שלישית ערבית 10' דקות אחר צאת השבת 20:00 סעודה רביעית

שעורים קבועים במערת המכפלה:
5:30 הרב עוזי נגר

15:30 הרב עדו אלבה

19:30 הרב עוזי נגר

לפרטים נוספים וברורים התקשרו: 02-9605602

מערת המכפלה

ניתן להתארח:

במלון בית"ר בשכונת אברהם אבינו השוכן במרחק של 3 דקות הליכה ממערת המכפלה.
להזמנות - 02-9960660, 0528-693872 .

מדרשת חברון בקרית ארבע, השוכנת במרחק של כ-10 דקות הליכה ממערת המכפלה.
להזמנות - 02-9961710, 02-9961311.

הקמת בית בישראל היא בניית נדבך נוסף בבית היהודי שהחל בבית האבות ואמהות בחברון. הזוג הנישא במערת המכפלה זוכה לחוש את המשכיות דורות העם היהודי מראשיתו במקומו של הבית היהודי הראשון המקורי, המלא חן חסד וקדושה. רחבת שדה המערה מציעה מקום אידיאלי לחופה, גן אירועים, סעודה מפוארת ורחבת ריקודים. צוות המקום ישמח לעמוד לשרותכם לתכנון שמחה בלתי נשכחת.

לפרטים פנו אלינו: 0524295568 shalom@machpela.com
או מלאו את טופס ההרשמה באתר.

בר ובת מצוה

"המלאך הגואל אותי הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק"

עולים למצוות עם האבות והאמהות

הנערים והנערות החוגגים בר ובת המצוה מצטרפים אל העם היהודי וממשיכים את מורשת האבות והאמהות. מערת המכפלה, המקום הראשון שנקנה על ידי אבותינו בארץ ישראל, מקום חיי וקבורת האבות והאמהות, הינו המקום האידיאלי לחגוג את קבלת עול המצוות. חברון המחברת בין עולמות ואנשים מקשרת בין תקופת הילדות והבגרות.
ניתן לחגוג את בר ובת המצוה במערת המכפלה במגוון אופנים ובכל שעות היום והערב, באופן כיתתי או משפחתי. ניתן לשלב כיבוד, סעודה וכו'. מדרשת חברון מציעה תכנית מיוחדת, בה ידריכו בר ובת המצווה את משפחותיהם ואורחיהם בסיור במערת המכפלה. את הסיור יכינו בהדרכת ובליווי מדריכה. ההכנה תעסוק באבות או האמהות ובמידותיהם, בסיפורי ובתולדות מערת המכפלה.

לפרטים: מדרשת חברון 02-9961311

לפרטים נוספים וברורים התקשרו: 0524295568

מידע שימושי לשמחות

אולמות התפילה
במערה קיימים מס' אולמות תפילה:
אולם אברהם
אולם יעקב
החצר המרכזית
אולם הבריתות
אולם ישני חברון
אולם יצחק הפתוח רק 10 ימים בשנה
כל אולם הוא בגודל אחר ומותאם לצרכים שונים כגון: גודל הקבוצה, אופיה, דרישותיה וכו'. בכל אולם יש אפשרות לעזרת נשים. לתיאום האירוע המתאים לכם –פנו לצוות המערה.

כיבוד וסעודה
אולם הבריתות הוא אולם המותאם לקיום קידושים, כיבוד קל וארוחות בוקר. במקום ישנם כסאות, שולחנות, שולחנות מתקפלים, מיחם, פחי אשפה ועוד.
מתאים בעיקר: לברית, פדיון הבן, בר מצווה, בת מצווה - עד 80 איש

תיאום הארוע
יש לתאם את הארוע מראש ולעדכן את הנהלת המקום ומשמר המערה וכדי להבטיח שלא תהיה חפיפה עם ארוע שמחה נוסף.
צוות עובדי מנהלת מערת המכפלה ישמח לעזור לכם בארגון האירוע-הן לפני האירוע והן במהלכו. ללא כל תשלום, וכן במתן מידע על שעות התפילה דרכי הגעה, אפשרויות הסעה מגוונות, אפשרויות כיבוד, סעודה, מוהל, ובכל מידע נוסף.

סיורים
ניתן לשלב סיור באחד מאתרי הישוב היהודי בחברון: מוזיאון ארץ יהודה, ביה"כ אברהם אבינו,
בית הדסה, מוזיאון תרפ"ט, אדמות ישי, קבר ישי ורות ובית העלמין העתיק חלקת הרבנים.
לבר\ בת מצווה מומלץ להתעניין בפרויקט מיוחד - "עולים למצוות עם האבות והאמהות"

טיפ: כדאי להקדים את ההגעה עקב הבדיקות הביטחוניות של משמר המערה!

שירותים: לרשותכם שירותים נקיים ומסודרים ליד מרכז גוטניק.

חנות מזכרות: במרכז גוטניק פועלת חנות מזכרות המוכרת תמונות, מפות, יודאיקה, ספרים, יינות, תשמישי קדושה, תכשיטים. וכן ברכונים וזמירונים לכל ארוע.

ניתן לקבל קטלוג מוצרים ולבצע הזמנות באמצעות אתר האינטרנט http://www.hebrongifts.com/

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עניין.
למשרדי מנהלת מערת המכפלה בטלפון 0524295568 או בדואר אלקטרוני - INFO@MACHPELA.COM

ערב ראש חדש אלול

חדש אלול, חדש הרחמים והסליחות, נפתח על פי המסורת בעליה לקברי צדיקים וקדושים. במערת המכפלה נמצאים הקדושים והצדיקים הידועים והמרכזיים ביותר – אבות האומה. יום זה מכונה "הילולת האבות" ולתפילה בו במערת המכפלה סגולה מיוחדת. הסעות יוצאות ממקומות שונים בארץ ובעיקר מירושלים.

סליחות במערת המכפלה

על פי מסורת חז"ל כל התפילות עולות דרך מערת המכפלה, וזכות אבות היא זו שעומדת לעם ישראל בימי הדין והרחמים. האבות מוזכרים בסליחות כל העדות, ובזכותם אנו מתפללים ומקוים לסליחה. בימי הסליחות אין כמערת המכפלה מקום לבוא ולשפוך שיח בזכות שלושת אבות, ולהזכיר ברית אברהם ועקדת יצחק. בימים אלו הומה מערה מתפללים, ובחלק מימי הסליחות המקום פתוח כולו ליהודים וגם בלילה. מעמד הסליחות המרכזי הוא מרגש ומיוחד. פנו לקבלת פרטים על תאריכים מיוחדים בימי הסליחות.

עשרת ימי תשובה

בסליחות ובתפילות ימי התשובה מוזכרים האבות, ובזכותם אנו מתפללים ומקוים לסליחה. על פי מסורת חז"ל זכות אבות היא זו שעומדת לעם ישראל בימי הדין והרחמים. בימי התשובה אין כמערת המכפלה מקום לבוא ולשפוך שיח בזכות שלשת אבות, ולהזכיר ברית אברהם ועקדת יצחק. בימים אלו הומה המערה מתפללים, ובחלק מהימים המקום פתוח כולו ליהודים. מעמד הסליחות המרכזי היאו מרגש ומיוחד. פנו לקבלת פרטים על תאריכים מיוחדים בימי התשובה.

סוכות

בימי הסוכות מוענק דגש מיוחד לאושפיזין, והראשונים בהם – אבותינו הקדושים ישני חברון. סוכות הוא גם חגו המיוחד של יעקב אבינו. בשני ימי חול המועד סוכות פתוחה המערה כולה ליהודים, ובאחד הימים מתקיימת תפילה הלל בסגנון קרליבך ובלווי תזמורת ונערך מופע זמר חסידי המוני. בימים אלו יוצאות הסעות למערה מרחבי הארץ, ורחבת המערה לובשת לבוש חג ססגוני. בשדה המערה עומדת סוכת ענק לרשות המבקרים ובאתרי העיר מתקיימים סיורים מודרכים.

חיי-שרה

שבת חיי שרה היא מועד מיוחד במערת המכפלה. בשבת זו נקראת בתורה פרשת קנין המערה, הלובשת כאן משמעות נצחית. בשבת זו מתארחים בחברון אלפי יהודים, המגיעים מכל קצוי הארץ ואף מחו"ל, וזוכים יחד לחויה המיוחדת של התחברות עם מעמד קנין המערה על ידי אברהם אבינו. האורחים מתארחים בכל מקום – בבתי משפחות, בתי הארחה, בתי ספר, באהלים או אף בשקי שינה... למי שמוכן להתפשר מעט בתנאי האירוח – מובטחת חויה מיוחדת.

פסח

פסח הוא החג המקביל לאברהם אבינו, חג החירות והאביב. בחלק מימי חול המועד פתוחה המערה כולה ליהודים והמקום לובש אוירת חג מיוחדת. באחד מימי חול המועד מתקיימת תפילת הלל מיוחדת בסגנון קרליבך בלווי תזמורת ומופע זמר חסידי המוני ומיוחד. סיורים מודרכים והפעלות לילדים משלמים את תמונת החג. לרשות האורחים עומד מזנון כשר למהדרין.

היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה

בניית אתרים בחינם