יש מיש yesh meyesh, סלים ג'ובראן שופט העליון מה היה קורה אילו

"אני דורש צדק במשפטי"

תקציר מסכת: בה רוב משוא פנים, בחסות "אימת הדין".

הרשם אורי פוני,

פסק וגזר להמשיך פינוי ביתי, למרות צו עיכוב גורף של שופטת ביהמ"ש העליון דליה דורנר. עד אשר התערב ביהמ"ש העליון בשינית ועצר את ביזיון המשפט בידי רשם הוצל"פ, ובינתיים החריבו ביתי והרסו חיי.

הרשם גד ארנברג,

נתן הוראה לבנק שייתן לכונס משכנתא לקנות את ביתי- וכך יש לו עשרות דירות על שמו בארנונה בעירית ירושלים.

השופט צבי זילברטל,

נתן חודש עיכוב והכונס רץ למחרת להוצל"פ, ושם הרשם ארנברג גד אישר פינו בניגוד להוראת המחוזי.

השופט יעקב צבן,

העדיף שמאות מטעם הכונס ושמאי הבנק ב 385000$ על שמאות שלי לבנק לאומי ב 650.000$ ולאל פתרונות .

כבוד השופטת דליה דורנר.

עיכבה הליכי מכירה כפויים ב385.000$, כאשר הייתה מונחת בידיהם הצעה וזיכרון דברים ב 690.000$.

השופט סאלים ג'ובראן,

"מכר ביתי בחצי ערכו ואני בלא ייצוג. ואת שכתבתי לו לא קרא. וכך זרק אותי לכלבים בהחלטתו חסרת כל בסיס. "לא ניתן להתעלם מהעובדה, שבענייננו היא מכרעת, והיא, שבפועל לא הצליחו המבקשים להביא קונים המוכנים לקנות את הבית במחיר טוב יותר מהמחיר שהוצע על-ידי המשיבים ."

עיניכם הרואות ההפרש בין 690.000$ שהבאתי ועם זיכרון דברים חתום לבין 385000$ שהביא הכונס עם השמאי יעקב ביר עובד טפחות. תמהני,[מה הבין ג'ובראן שלא הבינה דורנר],

השופט משה רביד,

השופט רביד אמר באחד הדיונים:

"אני יודע שנעשה לך עוול אבל אני לא אהיה הראשון שאחייב בנק לתת לך מיליונים".

השופט רביד פסק:

"אני מורה על גילוי מסמכים ועיון, הדדי, תוך 30 יום. בתוך המועד הנ"ל רשאים הצדדים למסור שאלונים. תשובות לשאלונים, אם ימסרו, תינתנה תוך 30 יום.

אני עניתי על כל השאלות. הבנק סירב לענות לענות על השאלון שהגשתי לו.

ובדרך תמוהה ביותר, השופט רביד החליט:

"אינני רואה מקום לחייב את הבנק להוסיף ולהשיב תשובות אשר יש בהן משום הכבדה עליו."

השופט גרוניס אשר,

ערערתי לעליון! על החלטת רביד. ושופט ביהמ"ש העליון מר אשר גרוניס – מיום 26.3.09 החליט...

"כי תצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיב (ואשר צורף בנספח ו' לבקשה) מעורר אכן תמיהה לאור ניסוחו. איני רואה מקום להתייחס לכך מעבר להערה זו."

למרות שתמוהה בעיניו התנהלות הבנק. העדיף לא להתערב בהחלטת השופט רביד.

השופט ארנון דראל,

טעה השופט ארנון דראל טעויות גורליות על כל המשתמע מהן, בכך שלא הטיל על הכונס ועל משטרת ישראל.

1. אחריות מלאה לכלל האירועים במסגרת הליכי הכינוס, לרבות הליך הפינוי שבוצע בניגוד להחלטת ביהמ"ש העליון.

2. בכך שביסס החלטתו על העובדה השגויה לפיה התבקש עיכוב ההליכים רק במסגרת הערעור, בעוד שזו הוגשה בנפרד.

3. בכך שלא הטיל על הכונס אחריות שילוחית או אחרת למחדלי הפינוי שביצע בניגוד לחוק.

4. אחריות לאי ביצוע החלטת בית המשפט העליון להשבת המצב לקדמותו, לאחר הפינוי הברוטאלי.

5. בכך שחייב משטרת ישראל בסכום מצחיק של 5,000 ₪ בגין מעצר שלא כדין ואי עמידתה בכלל הוראות החוק הקבועות ביחס לביצוע מעצר שכזה. מדיניות זו: רק תביא לפגיעה הולכת וגוברת באזרח.

השופט דוד מינץ,

אשר דחה ערעורי על החלטת השופט ארנון דראל בגין עירבון בסך 15.000 ₪, שכיום איני יכול לשלם.

השופט יורם דנציגר,

אשר דחק הפשע מתחת לשטיח מפני פרוצדורה מטופשת, ומשום שאין לי 15000 שקלים לשלם ערבון.

השופטת/הנשיאה ביניש,

למכתבי הגיבה, וכי אינה יושבת כערכאה שיפוטית, היא האלוהים.

ואני ומשפחתי נידנו בעינוי דין הנמשך זה 13 שנה, ואין מי שיבעיר הנגע.

וכשמגישים תלונה לנציבות תלונות על שופטים = אתה נתקל בחומה אוחזת עיניים ותו לא.

עולה בי חשד כבד כי יש, וידי חלק מהשופטים אינן נקיות בבואם לגזור גורלות:

ומתוך שבועת השופטים:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק,

לא להטות משפט ולא להכיר פנים."

ומשאינם מלאכים יש לחייבם להגיש הצהרת הון. יען כי קיים חשש למשוא פנים.

דעו! כי הסכר נפרץ:

יש וכונסי הנכסים המתעתדים להיות שופטים, ושופטים שהיו בעברם כונסי נכסים. בשיתוף הבנקים מצאו להם נישה להתעשרות קלה מדמי אחים שהוטה יומם, בכינוסי נכסים יזומים מראש. בדקו בציציותיהם ותמצאו הון עתק, שחור.

דוגמית לכך:

1. הכונס שלום כהן מחזיק על שמו עשרות דירות מכינוסיו במימון טפחות.

2. פורסם כי, אהרון ברק קנה 18 דירות לעצמו מכינוסי נכסים.

ואני רק עוד אחד מכם שהחליט לא לשתוק עוד.

וקצר המצע מהשתרע

משה חזן

בן בלי בית

יען כי מנהיגיי העדיפו קומבינות על הגינות.

חזן משה צור הדסה ד.נ. האלה 99875 ת.ד 193 טל. 025337128

פקס 0722766621 נייד 0506655091 reeem@zahav.net.il

http://www.2all.co.il/web/Sites/yeshmeyesh/PAGE10.asp

28.11.2010

"מעשה בית דין" דינו סוף על חוקתנו.

חוק יסוד

השפיטה – נוסח החוק בישראל

שבועת השופט

פרק א': הוראות יסוד .

הצהרת האמונים של שופט בסעיף 6 לחוק יסוד השפיטה

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה,

לשפוט משפט צדק,

לא להטות משפט ולא להכיר פנים".

האומנם???

בסעיף 13 לחוק הנאמנות, שזה לשונו:

"איסור טובת הנאה

א. "נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו".

האומנם???

סדר הדברים ותשפטו אתם.

את שלום כהן הכרתי כאשר שיפצתי לו ולעו"ד יעקב חסדאי את משרדם בירושלים ברחוב המלך ג'ורג'.

שלום כהן ראה כי טוב,

ושלח אותי לעשות עבודות חשמל בביתו, ולא שילם בגינם.

שלום כהן ראה כי טוב,

ובא לבקר עם אשתו וילדיו בשבת בבריכה בביתי.

שלום כהן ראה כי טוב,

וביקש הצעת מחיר לשפץ קומת קרקע בבניין, בית שטרית בשד' הרצל בירושלים. הכנתי לו הצעה, ואולם רצה עבודה ללא מע"מ, וללא חשבוניות. משסירבתי, נפרדו דרכנו.

ובלי שום קשר .......

בנק טפחות פרסם בכול אתר- ממש כמו היום,

"משכנתא בקצב שלך", שלם כמה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה, ואיך שאתה רוצה. רק תגיד, ונדחה או נקטין לך את ההחזרים לשנה או שנתיים, רק תגיד.

ולקחתי הלוואה.

בדיעבד, משנצרכתי, הבנק הפנה אותי לאותיות הקטנות, ולא אישר לי את דחיית ההחזרים. הונאה וגנבת דעת בראש חוצות.

כונס הנכסים שלום כהן מרחוב המלך ג'ורג' 19א' ירושלים,

מונה לכונס נכסים על ביתי, שלא!!! בהוראת בנק טפחות. ומיד ביקש פינוי.

השופט צבי זילברטל מהמחוזי,

נתן לנו חודש ימים למו"מ עם קונה שחתמתי איתה על זכ"ד, ואולם הכונס שאצה לו הדרך, ביקש כעבור 5 ימים בלבד, מהחלטת זילברטל. לבצע פינוי וקיבל היתר מהרשם גד ארנברג מההוצל"פ.

מהקונה שהבאתי, ועם זכ"ד חתום, במחיר שוק, בסך 690.000$, הכונס התעלם ממנו, ומהחלטת השופט זילברטל ודחה את עו"הד שייצג את הקונה.

הבאתי עוד קונה ב 670.000$ וביקשנו מכתב מהבנק ומהכונס על גובה החוב ולשלמו לטפחות. הבנק והכונס סירבו לתת לבנק לאומי מכתב כזה. [גם פגישת הקונה עם הכונס לא סייעה] והכונס עמד במריו.

מכּר שעובד עם טפחות,

דיבר עם הבנק ועם הכונס. והיה נראה כי הכונס נענה לבסוף לתת מכתב. אשתי ובני הלכו אל הכונס לקבל המכתב, והכונס שוב סירב לתת המכתב.

כונס הנכסים שלום כהן מירושלים,

אמר לגיסי אשר ניסה לתווך בינינו, "משה חזן זה לא רק חוב" [יש הקלטה]

ולפי זה, כן יש קשר........

כונס הנכסים שלום כהן מירושלים,

פרסם מכרז ובו דרש תוספת 2% מהזוכה, וכאשר "זכה" איש הקש בן עטר, מחק הכונס ידנית, את הסעיף הזה מהסכם המכירה. מטרתו למנוע ממתחרים נוספים להגיע. גם פרסם לשם כך על חצי עמוד בגלובס כתבה מגמתית, להדיר רגלי מתמחרים.

כונס הנכסים שלום כהן מירושלים,

שתל לבסוף קונה קש מר רפי בן עטר, מטעמו ומכר לו את ביתי ב- 385.000$. –[אז, לא הצלחתי להבין מניעיו של הכונס, למה? למה? הוא עושה לי את זה.]

קונה הקש רפי בן עטר הצהיר להוצל"פ

א. "לשם הסר ספק, מבהירים הרוכשים כי לא ידעו שהנכס בכינוס – נכסים, ואף לו ידעו לא הבינו משמעות המונח".

ב. "אני עשיתי את כל הפעולות הכספיות הדרושות כדי לעמוד בתשלומים הנדרשים ממני, לרבות שחרור כספים, מתוכניות סגורות וכן ביצעתי מכירות, כמו כן פיניתי נכסים שהניבו דמי שכירות מתוך כוונה לממשם ואף מכרתי אחד מהם. בשל פעולותיי אלה אני מחזיק סכום כסף ניכר בשקלים ונגרם לי נזק כלכלי וכספי גם בשל כך וגם בשל הפיחות בשער השקל".

השופט יעקב צבן, מהמחוזי. [החלטה מגמתית ולא הוגנת]

היתנה קבלת הערעור בהפקדת עירבון בסך 20.000 ₪.

השופטת דליה דורנר מהעליון,

"ניתן בזאת צו ארעי כמבוקש".

הצו הארעי יעמוד בתוקפו עד למתן הוראה אחרת. תוקפו של הצו הארעי יפוג באם לא יופקד עירבון כפי שייקבע על-ידי רשם בית-משפט זה.

השופטת דליה דורנר, מהעליון.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. ניתן בזה פטור מהפקדת עירבון בשני ההליכים שבכותרת.

השופטת דליה דורנר, מהעליון.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את הערעור, מצרפת כמשיבים נוספים את הזוג בן-עטר ומחזירה את הדיון לבית-המשפט המחוזי, למען ידון בטענה הנוגעת לסבירות המחיר, לגופה.

צו עיכוב הביצוע, שניתן על-ידי יעמוד בעינו עד למתן החלטה על-ידי בית-המשפט המחוזי. משכך, התייתר הדיון בבקשת רשות הערעור השנייה, הנוגעת להפקדת הערבות ואני מוחקת אותה.

הרשם אורי פוני מההוצל"פ [החלטה נפשעת]

בשיתוף מי מהמשטרה בניצוח הכונס שלום כהן, נתנו ידם לביצוע עבירה חמורה על החוק, עצרו אותי ללא צו, וביצעו פינוי ברוטאלי של בתי. נגד עיכוב הליכים של השופטת דורנר מבהמ"ש העליון.

השופטת דליה דורנר, מהעליון.

"בנסיבות אלה, ניתן בזה צו ארעי להחזרת המצב לקדמתו באופן מיידי, היינו, לשחרור המבקש ‎1 ממעצר, ולהחזרת המבקשים לביתם".

השופטת דליה דורנר, מהעליון. על {המשיבים, הכונס כהן והרשם פוני.}

מתשובת המשיבים לבקשה עולה, כי הצו הראשון לא הובן כראוי. כוונת הצו הייתה ועודנה, כי יעוכבו כל הליכי ההוצאה לפועל כנגד המבקשים.

הצו יעמוד, אם כן, בעינו.

השופט יעקב צבן מהמחוזי. [החלטה מגמתית ולא צודקת בעליל]

העדיף שמאות מטעם הכונס ב- 450.000$ על שמאות לבנק לאומי מטעם הקונה ובמימוני. ב650.000$ ובניגוד לדעת השופטת דורנר.

השופט צבי סגל מהמחוזי,

נתן 60 יום להגיע להסדר, הבאתי קונה שישלם באחת כל המשכנתא לבנק טפחות והם סירבו לקבל.

השופט ג'ובראן מהעליון, [החלטה אומללה ואני ללא ייצוג]

לא ניתן להתעלם מהעובדה, שבענייננו היא מכרעת, והיא, שבפועל לא הצליחו המבקשים להביא קונים המוכנים לקנות את הבית במחיר טוב יותר מהמחיר שהוצע על-ידי המשיבים 3 ו-4 .

אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

השופט משה רביד, מהמחוזי, בתביעה נגד הבנק. [החלטה מקוממת]

אמר לי באולם בנוכחות כולם,

(א) שהוא קרא כל שהגשתי לו.

(ב) ושהוא מבין שנעשה לי עוול.

(ג) ושהוא לא יהיה הראשון שיפסוק לי מיליונים נגד הבנק.

(ד) ובהחלטתו כתב:

"אינני רואה מקום לחייב את הבנק להוסיף ולהשיב תשובות אשר יש בהן משום הכבדה עליו."

השופט אשר גרוניש מהעליון, החליט שלא להתערב. [החלטה מבישה]

"כי תצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיב ואשר צורף בנספח ו' לבקשה) מעורר אכן תמיהה לאור ניסוחו.

איני רואה מקום להתייחס לכך מעבר להערה זו."

[הגשתי תביעה חדשה נגד הבנק]

השופט א דראל, מבימ"ש השלום, נגד הכונס והמשטרה.[החלטה אומללה]

דחה את תבעתי נגד הכונס וחבר מרעיו בגין פינוי בניגוד לחוק. וחייב את המשטרה בפיצוי 5000 ₪.

[הגשתי ערעור למחוזי]

השופט דוד מינץ מהמחוזי מבקש עירבון 15.000 ₪. [עלבון לאינטליגנציה ]

"תמים דעים אני עם ב"כ משיב 3 – המבקשים הגדישו את הסאה בבקשותיהם בעניין הפקדת העירבון תוך עשיית דין עצמית באי עמידה בהחלטות בית המשפט.

הבקשה נדחית אפוא".

[הגשתי ערעור לעליון]

ועתה ולהלן:

"משיצא המרצע מן השק"

ונמצא המניע האמיתי לעוולות הכונס ובנק טפחות

במשפחתי, במשך 12 שנים של עינוי דין.

כונס הנכסים שלום כהן מירושלים,

קנה וקונה לעצמו ולקונספירציה עשרות רבות של בתים בהם פעל

"כנאמן וכשלוחו של החוק". [ומי שרוצה גוש וחלקה יקבל]

כונס הנכסים שלום כהן מירושלים,

משלם ארנונה במזומן וחודש מראש על כל "בתיו" אלה אשר קנה בשקר באישור החוק, עד אשר מוכרם ברווח ומחלק עם המשת"פים, את דמי הלא יחרץ מעשיית עושר ולא במשפט, מדמי של אחים, שהוטה יומם.

לכונס הנכסים שלום כהן מירושלים,

עשרות נכסים רשומים בבעלותו רק בעיריית ירושלים. במימון בנק טפחות ובסיוע תמוה של ההוצל"פ.

כונס הנכסים שלום כהן מירושלים,

1. לא מילא חובותיו ככונס נכסים ולא דאג למכירת הבית בתקופה של 10 שנים ויותר.

2. היה עליו לפעול באופן אובייקטיבי כשלוחו של בית המשפט ולא לקדם אינטרס צר של עצמו ושל מי מהבנק ואחרים, על חשבון כבודנו וקניינו, ולכל הפחות למלא את תפקידו ככונס נכסים ולדאוג למכירת הבית. לעניין זה יפים דברי ביהמ"ש בע"א 1034/9, רמות זכרון בע"מ (בכינוס נכסים) נ. ד"ר אליעזר וולף (לא פורסם):

"כונס הנכסים שנתמנה על ידי בית משפט פועל מטעם בית המשפט כעושה דברו (OFFICER OF THE COURT), ואינו סוכנו או שליחו של הנושה אשר הציעו ביקש את מינויו. על הכונס להניח דעתו של בית המשפט שפעל כדין (ע"א 141/74 פרבוים נ. שיריזלי, פ"ד ל' (1) 20, 26) ולטובת הכינוס. מוטלת עליו חובת אובייקטיביות במילוי תפקידו ואין הוא צריך לקדם את האינטרסים של הגורם אשר מטעמו הוצע ככונס, שהרי אחרת תהיה בכך פגיעה באינטרסים של נכסי הכינוס או של נושים אחרים (המ' (י-ם) 1454/67 אור נ. אושין, פסקים מחוזיים, ס"א 132, 135)."

· על התנהלותו של כונס הנכסים שלום כהן מירושלים,

אמר הממונה על הגביה של בנק טפחות, בין השאר.

1. "בעיניי אם אני מנתח את קווי האופי שלו מדובר בפושע ברמה בינלאומית."

2. "אם תצליח להוכיח את הקשר הזה אני מניח שבסוף הצדק יצא לאור."

3. "אין דבר כזה הסכמה שבשתיקה של הבנק, מי נתן לכונס אישור למכור את הבית?"

4. "הבנק לא נתן לכונס אישור למכור את הבית"

5. "מה זה אפשרי מבחינת החוק? הבנק רוצה להגיע אתך להסדר."

6. "יש כאן חשיפה, משה אני אומר לך, הנושא הוא מאוד עדין, יש כאן חשיפה."

7. אתה צריך לקחת בחשבון שהמצב הזה סבוך מכיוון שיש בו צד ג' לכאורה, אני בעצם חושף את הבנקים."

8. "אם אני עושה אתך עסקה אחרת.! הוא [הכונס] סנדל אותנו, אתה צריך לקחת את זה בחשבון ואני מנסה לפרק את זה בדרך הנכונה."

9. "אתה יודע כמה מיליונים הוצאתי לו [לכונס] מהידיים? אתה יודע כמה הוא שונא אותי?

10. "הכול פה מתאים לתיק יותר מדי, ואם הכול מתאים אז צריך לבדוק את זה. צריך מישהו שיבוא ויוכיח את זה, אני מודיע לך, משה חזן, ברגע שאתה תוכיח את זה אפילו לבנק, אפילו לבנק אם תוכיח את זה, כן? זה כבר יעכב את ההליכים, אני לא צריך אחר כך בית משפט והכול, ברגע שאתה תבוא עם חומר חקירה, ותודיע לבנק חברים הנה זה מה שגליתי, דעו לכם זה המצב. הבנק יפחד, הבנק יגיע מיוזמתו לאיזושהי הבנה, שאסור לנו לעשות את זה. משה, אתה אתי?"

11. " מה זאת אומרת הבנק? אתה, בית המשפט צריך לעזור לך, כמה כסף הוא לקח [הכונס] שם על שכ"ט כמה כסף לקח על הוצאות, הוא יעמיס שמה אין ספור, זה כבר ברור לי מה הוא יעשה."

12. " יהיה פה עכשיו מהלך משולש. תלונה במשטרה, מכתבים אלי יותר חריפים לבנק, בקשה להוצל"פ לעצור את כל ההליכים, לאור החשדות. תהיה חקירה, פעילות במס שבח, כל הדברים האלו הם אלה יטפלו בעניין הזה."

13. "אבל זה בדיוק זה, ככה הוא [הכונס] סנדל אותנו [את בנק טפחות], ככה הוא סנדל אותנו. עכשיו אני אומר לך לך להוכיח שיש שמה קשר. היום נפגש עם המבקרת, יש לנו.... הוא סנדל אותנו."

14. "רגע רגע, שמע, קודם כל הוא עצר את זה, [ישראל מאור מבנק המזרחי] שלח את המכתב, [לכונס] ההליכים לא יחודשו. הוא יפגש עם שלום כהן, הוא נפגש היום עם המבקר, אנחנו [הבנק] מבינים שיש לנו בעיה."

15. אני מבין שאנחנו, הוא [ישראל מאור] אומר אורי, אני לא יכול לפגוע בבנק, אתה מה שאתה מבקש ממני [מישראל מאור] זה לפגוע בבנק, אמרתי לו לא, אני מחפש את דרך הישר, זה מה שאני מחפש."

16. "אני ברור לי כמו שברור לך מה קורה פה, יש פה עוול נוראי לצערי הרב.,

17. "תשמע, אני אגיד לך כמה דברים, כל מה שאני עושה ומדבר אני מקווה שזה ישאר בינינו."

18. " אני הרי יודע עם מי יש לנו עסק."

19. "ואפילו משפחתי נפגעה בגלל התיק שלך, אני לא אמרתי לך את זה, אני לא רציתי לצער אותך אבל הבן אדם [הכונס] אה, ניסה לפגוע בי ברמה האישית, במיוחד בגלל שהוא הבין שאני מגיע לתיק שלך."

20. "זה כל כך הציק לו, [לכונס] שהוא אה, טיפוס שהוא בעיניי אם אני מנתח את קווי האופי שלו מדובר בפושע ברמה בינלאומית."

21. "עכשיו רגע, רגע, רגע, קודם כל צריך להירגע ולא לדאוג ולא להיות מוטרד."

22. "חכה, חכה, משה, אתה קודם כל תהיה רגוע, מכאן ועד מצב של פינוי וכול היתר ייקח זמן."

23. "אני הייתי מנוע מלטפל בתיק שלך בגלל אלמנט אחד, שאמרו לי אדוני, יש פה תיק בבית משפט עליון, אתה לא מורשה להיכנס לתיק הזה, אז מה אם אני היום נכנס ומטפל בתיק הזה, הרי יש סכנה שאני הולך לחשוף את הבנק, הרי מה הוא יעשה, יביא את איש הקש שלו, את אותו אחד שהוא מכר לו את הבית לכאורה, זה שמחכה כבר 5 שנים לקנות בית."

24. " אז הוא [הכונס] מה הוא עשה? הוא בעצם סנדל את הבנק, הביא, הגיע, הביא את המצב למצב כזה שהבנק חושש כי הבנק רוצה היום להגיע אתך להסדר, הרי אני את כל הלקוחות שלו לקחתי."

25. "חכה, חכה, אני לקחתי לו את כל הלקוחות לא בגלל שעשיתי מולו מאבק חזיתי, אלא מפני שהם הגיעו אלי, הם הגיעו אלי, טיפלתי בהם גמרתי אתם, עכשיו אתה בגלל שהתיק שלך [רווח צפוי לכונס ולקונספירציה מהקומבינה, כחצי מיליון דולר] הוא כל כך מורכב. אתה לא צריך לסבול, קודם כל אתה לא צריך לסבול מאף אחד, אתה צריך לעבוד נכון."

26. "אני בסוף השבוע עובר לתפקיד אחר." [כשכמעט הצליח אורי לשחרר אותי מטפריו של הכונס, איים הכונס על הבנק שסונדל כאמור ע"י הכונס, והבנק החליף את יוניסי במריונטה כדי להמשיך ולשמור על השקט התעשייתי, ונתן ליוניסי תפקיד בכיר יותר.. ואני למה תשאל, בגין כל אלו ואחרים אוכל מרורים כבר 11 שנה.]

27. "גם משכנתאות וגם מסחרי, הכול, גם ניירות ערך, הכול." [ נו, כלום כל הגדולה הזו לה זכה יוניסי לא שווה שהעולות ישכנו קבע בבנק והקונספירציה תמשיך לחגוג כל הדרך אל הבנק].

ולכול יש הוכחות בדוקומנטים ובהקלטות,

אעמוד כאן, ושפטו אתם.

"כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס"

חזן משה

צור הדסה ד.נ. האלה 99875 ת.ד 193 טל. 025337128

פקס 0722766621 נייד 0506655091 reeem@zahav.net.il

המשיב 1 (להלן: הבנק) הגיש לראש ההוצאה לפועל בירושלים בקשה לאשר, בגדר מימוש משכון, את מכירת ביתם הממושכן של המבקשים (להלן: הבית), על-ידי כונס הנכסים, לאחר שפיגרו בפירעון חובם לבנק.

מתוך תמלול שיחה עם הממונה על הגביה בטפחות = 10.8.05תמלול6223-1 הבנק לא נתן הוראה למכור את הבית 003 + 10.8.05תמלול6223-1 הבנק לא נתן הוראה למכור את הבית 006

בחודש אפריל 2001 הועמד הבית למכירה על-ידי המשיב 2. על-פי קביעתו של ראש ההוצאה לפועל נקבעה התמחרות ליום 25.5.01 שבסופה הוחלט, כי המשיבים 3 ו-4 הם הזוכים בה. על בסיס ההתמחרות נחתם הסכם למכירתו של הבית עם המשיבים 3 ו-4 שהוגש לאישורו של ראש ההוצאה לפועל( להלן: ההסכם הראשוני). המבקשים הביעו התנגדותם לכך, כי ראש ההוצאה לפועל יאשר את ההסכם וזה האחרון הורה בהחלטתו מיום 28.10.01 על ביצוע מכרז נוסף. לאחר שפורסם המכרז הנוסף ולא הגיעה הצעה נוספת והמבקשים לא המציאו רוכש מטעמם, הגישו המשיבים 3 ו-4 בקשה מחודשת לאישור ההסכם הראשוני. בקשה זו אושרה על-ידי ראש ההוצאה לפועל אשר דחה הפעם התנגדות נוספת שהגישו המבקשים. ביום 20.12.01 ניתן צו על-ידי ראש ההוצאה לפועל למכירת הבית למשיבים 3 ו-4 תמורת סך של 385,000$.

או-אז, הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בירושלים, בגדרה תקפו את החלטתו של ראש ההוצאה לפועל. בית-המשפט המחוזי( כבוד השופט י' צבן) דחה את הבקשה וזאת, לאחר שמצא, כי בגדר ההסדר הדיוני הסכימו המבקשים להעמדת ביתם למכירה וכי הליכי המכירה היו תקינים.

על קביעתו זו של השופט ג'ובראן- אעיר להלן בדוקומנטים אוטנטיים.

[1] 26.3.01בקשה דחופה למחוזי לעיכוב ביצוע הליך פינוי מבית מגורים

1. הסכום שיתקבל יסגור את כל החוב עם בנק טפחות .

2. בימים אלו ניהלנו משא ומתן עם כונס הנכסים, עו"ד שלום כהן, על מנת לקבל ממנו מכתב המאשר כי עם תשלום 620,000 ש"ח יבוטלו כל ההליכים ויוסר השעבוד מביתי. מצורפת פנייתי לבנק טפחות.

היכן אם כן מצא השופט צבן כי הסכמתי בהסדר דיוני למכירת בתי?. האם הכול לא מתוזמר כאן!!!???

על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה (רע"א 4131/02 משה חזן נ' טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ (לא פורסם), במסגרתה שבו ותקפו את סבירות החלטת ראש ההוצאה לפועל, בטוענם כי, בשעתו, הוצע להם מחיר של מליון דולר עבור הבית. בית-משפט זה (כבוד השופטת ד' דורנר) החליט ביום 7.10.03 לקבל את בקשת רשות הערעור והורה, כי סוגיית סבירות המחיר של הבית תיבחן לגופה בבית-המשפט המחוזי ולפיכך התיק הוחזר לבית-המשפט המחוזי.

בבית-המשפט המחוזי טענו המבקשים שורה של טענות בנוגע לסבירות מחירו של הבית. לטענתם, טרם חתימת הסכם המכר, המבקשים עצמם ניהלו מגעים עם המשיבים 3 ו-4 והסכימו על תמורה בסך 550,000$, סכום הגבוה מהסכום עליו סוכם בין הרוכשים לבין כונס הנכסים. בטענה אחרת של המבקשים נטען, כי הופנתה אליהם הצעה אחרת בסך 450,000$, דבר המעיד על כך, כי ניתן היה להשיג סכום גבוה מזה שסוכם. בנוסף טענו המבקשים, כי בחוות דעת השמאי מטעם כונס הנכסים (להלן: השמאי ביר) נפלו שני פגמים יסודיים: האחד, השמאי עצמו לא ביקר בנכס, אלא רק נציגיו. והשני, בחוות-הדעת אין התייחסות לשטחים הבנויים החורגים מהיתר הבנייה.

בא-כוחם של המשיבים 1 ו-2 טען, כי טענות המבקשים בדבר קונים פוטנציאליים אינן ברות-מימוש וכי רצונם האמיתי של המבקשים הינו לעכב את הליכי המכירה של הבית. לטענתו, המחיר הוא סביר ואף נמצא בגבול של הערכת השמאי ביר, אשר הינה סבירה בהחלט.

מה פירוש אינן ברות - מימוש אילו הכונס או הבנק היו נותנים מכתב כפי שביקש עו"ד יואב שרון למשל.לא הינו מגיעים עד הלום. ואילו קרא השופט ג'ובראן את שכתבתי לו ב 4 הדפתרים,המצב היה נראה אחרת ממילא.

בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט י' צבן) אשר התמקד עתה בסוגיית סבירות המחיר דחה את בקשתם של המבקשים וקבע, כי המחיר שהוצע על-ידי המשיבים 3 ו-4 הינו מחיר סביר. בית-המשפט המחוזי ביסס את קביעתו על בסיס ניתוח שתי השומות הבאות: האחת של השמאית עדי סמולסקי מטעם בנק לאומי למשכנתאות (להלן: השמאית סמולסקי) ששמה את הבית בסך של כ-650,000$, והשנייה של השמאי ביר ששם את הבית בסך של 450,000$.

בראש ובראשונה התייחס בית-המשפט המחוזי לשומה שניתנה על-ידי השמאית סמולסקי וקבע שמערכה של שומה זו יש לגרוע אחוזים ניכרים וזאת לאור השיקולים הבאים:

ראשית, מאז שניתנה השומה חלה הרעה במצב הביטחוני והכלכלי וחלה ירידה במחירי הדיור בכלל

ועל הכאילו ההבדל [חודש וחצי] הנ"ל במצב הביטחוני במועד הכנת השמאויות הסתמך השופט ג'ובראן

ובבית המדובר בפרט, וזאת בשל מיקומו באזור קו התפר;

שנית, חלקים ניכרים מהבית נבנו ללא היתר בנייה, דבר שברגיל מפחית מערכו של מבנה למכירה;

כמה? אדוני השופט? ומתוך איזו הצעה, של השמאית סמולנסקי או המתוזמרת של השמאי מטעם מר ביר?

שלישית, מדובר בבית גדול ונדיר אשר אינו מותאם לצרכים סטנדרטיים ומשכך אין לצפות לקופצים רבים עליו שעה שיוצע למכירה. ואכן לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהבית הוצא למכירה פעמיים ורק מעטים בלבד הציעו לרכשו.

כדי למכור אדוני השופט ג'ובראן מספיק רק קונה אחד ובתוך המעטים היה אותו האחד שהכונס והבנק תיזזו לכול רוח ובכול הכוח. ובהשתמשם בפרסום הבית ב2% כמנוף נוסף לרתיע קונים אחרים וגם הפרסום בגלובס, וכהנה טריקים.

רביעית, מכל מכירה בהליך של הוצאה לפועל שהוא הליך כפוי, יש לקחת בחשבון הפחתת מחיר מהמחיר הריאלי. שקלול מפורט זה הביא את בית-המשפט המחוזי למסקנה, ששוויו של הבית לצורך מימוש צריך לעמוד על סך של כ- 400,000$.

כמה – האם עד כדי 2/3 פחות מערכו- אדוני השופט או שמא אדוני השמאי. לא היה אישור למכור ולא היה צריך למכור והכול קונספירציה של הכונס ומי מהבנק ואולי גם מי מבתי המשפט

בית-המשפט המחוזי הבהיר, כי עצם העובדה שהמשיבים 3-4 הסכימו לשלם סך של 385,000$ במקום סך של 400,000$ בגין הבית אינה סיבה לביטולה של המכירה. בית-המשפט המחוזי קבע, שגם אם המחיר שאושר נמוך, אך סביר מבחינה אובייקטיבית, הרי שיש לאשרו לאור שיקול הדעת הרחב הנתון לראש ההוצאה לפועל בביצוע הליך המכירה ולאור הצורך לשמור על אמון הרוכשים בהליך המכירה בהוצאה לפועל. אשר-על-כן, דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה טוענים המבקשים בעיקר, כי בית-המשפט המחוזי טעה בכך שביסס את חוות-דעתו על שתי השומות שבוצעו באשר לבית, מקום שהוא עצמו הביע את מורת רוחו מאיכותן הירודה של השומות ובהצביעו על הפגמים שנפלו בהן ומכאן שיש מקום למנות שמאי אובייקטיבי אשר יכריע במחלוקת בין השמאים. עוד טוענים המבקשים, כי לא הייתה כל הצדקה לגרוע מערכו של הבית בגין בנייה ללא היתר וזאת משום שגם אם מדובר בבניה ללא היתר, הרי שהבית עומד על תילו שנים הרבה ויש לראות באי הפעלת החוק עד היום כנגד בנייתו, כבנייה שהוכשרה בדיעבד.

מנגד, טענו המשיבים 3 ו-4, כי כל עוד ברור, כי שיקולו העיקרי של ראש ההוצאה לפועל התמקד בקבלת מחיר מקסימאלי עבור הנכס לטובת החייבים בעוד שהמבקשים לא עשו דבר לקידום המכירה ולא הצביעו ולו גם על קונה פוטנציאלי אחד,

אין מנוס מלאשר את המכירה. בנוסף טענו המשיבים 3 ו-4, כי קיים עיקרון נוסף והוא להעדיף את האינטרס של הקונה, אשר זכה במכרז, ולפיו מן הראוי שהמכירה תתקיים כמוסכם.

המשיבים 1 ו-2 תמכו יתדותיהם בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי וטענו, כי אין כל מקום לערער עליו.

השופט הוטעה והיו קונים ויצרו קשר עם הכונס ואילו היה הכונס מנהל אתם מו"מ או לחילופין אם היה נותן מכתב לא היינו כאן היום

לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור נחה דעתי, כי דינה להידחות.

רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, המעלים שאלות בעלות חשיבות חוקתית;

מקרים, בהם חשיבות עניינית לבעיה משפטית המועלית בהם;

מקרים בהם יש חשיבות ציבורית בעניין; במילים אחרות,

ואם מקרה זה אין בו חשיבות ציבורית, חשיבות לציבור מהי?

מקרים בהם החשיבות המשפטית חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת

לא רק חריגה יש כאן אלה קונספירציה אדוני השופט!!!

(ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים, אשר נדון כבר בפני שתי ערכאות, הן בפני ראש ההוצאה לפועל והן בפני בית-המשפט המחוזי, והמבקשים לא הצביעו על עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי".

אף לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. באחת הפרשות ציינתי, שכאשר הסוגיה שעל המדוכה הינה באם לבטל הליכי מכירה אם לאו, אין מקום לבטל הליכי מכירה כאשר ברור, מתוך הנתונים העובדתיים, כי שיקולו העיקרי של ראש ההוצאה לפועל התמקד בקבלת מחיר מקסימאלי עבור הנכס לטובת החייבים, בעוד שהם הפריחו סכומים תלושים מן המציאות, ובלא שקם אפילו רוכש פוטנציאלי אחד שהציע סכומים בסדר גודל שנטען על ידם

היה זיכרון דברים בידי השופט זילברטל [ראה לעיל.]ובידי הכונס מיום 25.3.01 ראה הסכם עם גברת איל ועוד רוזנברג. בסכום של 690.000 $

(ראו בר"ע (חיפה) 3408/01 משולם עודד ואח' נ' עו"ד יוסף ברינט ואח', דינים, מחוזי ל"ב (10) 348) וכן ד' בר-אופיר בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, 2005, עמ' 612 וכן רע"א 5609/03 אד מרי השקעות בע"מ ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות ואח', פ"ד נח(3), 97, עמ' 102 103).

שיקול נוסף, אשר מן הראוי להתחשב בו, הוא הרצון להגן על קונה אשר פעל בתום לב,

וכן שהוא משקר באשר לאי הסכמתו על"פ על תשלום של 550.000$

ובתצהיריו הוא משקר לבתי המשפט. ובין השאר מצהיר

-ב-14.8.01להוצלפ תגובת הרוכשים לבקשת החייב לביטול המכר 002: [ראה סעיף 3]

" בינתיים בתחילת חודש מאי, או בסמוך לכך, נודע לרוכשים כי כונס הנכסים פרסם מכרז למכירת הנכס. והם החליטו לנסות ולרכוש את הנכס באמצעות כונס הנכסים." אלה הרוכשים התמימים שאינם יודעים מוסג כינוס נכסים מהו- [ראה סעיף 2 למסמך זה]

כאשר ביקש לרכוש זכויות בממכר. הגנה זו על הקונה משרתת שיקולים שבמדיניות משפטית, לפיהם יש לעודד קונים פוטנציאליים להשתתף במכירות פומביות. עמד על כך בית-משפט זה בע"א 555/71 אמסטרדמר נ' מוסקוביץ, פ"ד כו(1) 793, 800:

ראה גם תמלול אחרי החל גוב תמ 6329שיח 2 נעשה לך עוול אני לא יכול להזיק לבנק 2

"מטרת חוק ההוצאה-לפועל, תשכ"ז-1967, והתקנות שהותקנו לפיו היא - להחיש ולפשט את הליכי ההוצאה-לפועל. סחבת בהליכים אלה מעודדת אי-קיום התחייבויות ופוגעת ללא צדק בנושים ... טובת החייבים שנכסיהם מוצעים למכירה פומבית דורשת, שמציעים רבים ישתתפו במכירה, כדי שיציעו מחירים שאינם נופלים מהשווי של הנכס. דבר זה לא יושג, אלא אם המציע יידע, שתוך זמן קצר יוברר, אם הוא זכה בנכס, והוא לא יהיה צפוי לאחר מכן לסכנה, שהמכירה תבוטל".

חזרתי ועיינתי בבקשה לרשות ערעור ובהחלטותיהם של ראש ההוצאה לפועל ושל בית-המשפט המחוזי ונחה דעתי, כי בהתחשב בשיקולים אותם מניתי לעיל ובנסיבותיה המיוחדות של המכירה, החלטתו של ראש ההוצאה לפועל לקבל את הצעתם של המשיבים 3 ו-4 עבור הבית הייתה במקומה. למרות כל טענותיהם של המבקשים, לא ניתן להתעלם מהעובדה, שבענייננו היא מכרעת, והיא, שבפועל לא הצליחו המבקשים להביא קונים המוכנים לקנות את הבית במחיר טוב יותר מהמחיר שהוצע על-ידי המשיבים 3 ו-4 .

המבקשים ישלמו למשיבים 3 ו-4 שכר-טרחת עורך-דין בסך 7,500 ש"ח וכן למשיבים 1 ו-2 שכר טרחת עורך-דין בסך של 7,500 ש"ח.

אלה מעט מהערותיי שהצבתי בינות לסעיפי החלטתו השופט ג'ובראן לאחר שבחן את בקשת רשות הערעור נחה דעתו, כי דינה להידחות וזרק אותי מהבית לטובת חבורת פושעים בשם החוק, וכי קצר המצע מהשתרע.

ופטור בלא כלום אי אפשר אז הנה לכם מה שהחליטה הנהלת הבלוג שלי למחוק בעקבות תלונה של איני יודע מי.

הקמת ועדה ציבורית בלי שופטים בדימוס ובלי עוכרי דין שתבחן את כל כינוסי דירות של אנוסים בכינוסי נכסים מטעם המדינה וקלגסיה ההוצל"פ ושותפיו. כונס הנכסים, הקונה התמים, ופקידי הבנקים למשכנתאות. מאז קום המדינה- [בחלוף הימים כ"שאיש עוד לא נזרק בגלל משכנתא לרחובות"] ובממצאים אשר בהם היו פגמים, יענשו כל השותפים לקונספירציה ויוחזר רכוש האומללים שנטה יומם בקומבינה להעשיר שפלים, בזויי אדם. נודע לי כי כונס הנכסים עו"ד שלום כהן שפעל מטעם טפחות בהריסת משפחתי. התעשר מקניית דירות שבהם פעל ככונס נכסים. כמו כן זה אותו בנק טפחות שצובע עצמו בצבעים חדשים מדי זמן, והיום הוא העושק בכסף של אנשים. ואני מנחש שעוד מאות רבות של כונסי נכסים אשר ידם אוחזת בשרץ ופניהם מראים צדק מזויף חוקי. חובה מוסרית וחוקית ממעלה ראשונה הקמת ועדה ציבורית בלי שופטים בדימוס ובלי עוכרי דין שתבחן את כל כינוסי דירות של אנוסים בכינוסי נכסים ובממצאים אשר בהם היו פגמים, יענשו כל השותפים לקונספירציה ויוחזר רכוש האומללים שנטה יומם.