כבודו של האדם ושמו הטוב ככלל, ובמורשת היהודית בפרט. חשובים כחיים עצמם, ויקרים הם יותר מכל נכס אחר, וכבודנו שלנו, נרמס ברגל גסה, ואף שלעתים המחשבות על אובדן כפתרון, לא מרפות , לא מרפות .

הביטי למעלה, בתי, אל הבנק

הבנק שהיה למפלצת.

עוד יש בועטים ילדתי, כאן בבנק,

הם שמנו ואת מתכווצת

אימא, היה לנו בית ירוק

עם אבא ואח לוחשת

הבית איננו, ונותר החוב

אימי את בוכה ונואשת

זורמים החיים מתפתלים כשיכור

שלם,  הריבית כאן נחשקת

ואיש לא יסב את חוקיי לאחור

וגם במשפט את נרמסת

חיי מפונים לאן אעבור

צחנה את ארצי עוטפת

ספסר לשופט וכונס יחבור

ביתי כשלל מחולקת

זריחות בזהב ושקיעות באדום

פוגשות בשׂורדי הצ'ונאמי

ולא עוד אימת כונס, ילדתי,

בתי, את בוכה או צוחקת

14.8.01 בהול – ביד פנה עו"ד אפיק זאב למר פרוילכמן, מנכ"ל טפחות,

וביקש פגישה והסדר. ופנה כנ"ל לשרי המשפטים, השיכון, האוצר, העבודה

ולכונס. בין השאר כתב להם

סעיף 4. למרות שמשפטית היה הבנק רשאי לנקות בהליכי מימוש, אני סבור שראוי היה לתת לחייב "הזדמנות נוספת" להיחלץ מהמשבר הכספי שאליו נקלע, ולא לנקוט בהליך משפטי, שמשמעו פסק דין מוות לחייב. אני עצמי מוניתי רק לפני 5 ימים לסייע לחייב במסגרת חוק הסיוע המשפטי, ומהמעט שאני מכיר את הנושא, ניתן לדעתי למצוא "פתרון הוגן" – שיבטיח באופן מלא את זכויות הבנק להחזר החוב, וימנע את התוצאה הקשה של מכירת בית החייב.

סעיף 5. אין זה סוד שמשק הנדל"ן מצוי כיום במצב קשה ביותר, והמשך הליכי מימוש הנכס כיום, יגרמו לכך שנכס שהיה שווה לפני זמן קצר לפחות 700.000 $ יימכר ב 385.000 $.

סעיף 6. האינטרס של בנק למשכנתאות הוא להלוות כספים ולהבטיח שהחייב יחזיר את החוב. במקרה נשוא הדיון מובטח כספו של הבנק באופן מלא בכול מקרה, ועל ידי פריסה מחדש של החובות והתאמת התשלומים ליכולת החייב ניתן להעניק לחייב הזדמנות נוספת לעמוד בהתחייבויותיו. מובן שבסיטואציה זו אין צורך לנקות בצעד קיצוני של מכירת בית החייב, שמשמעו הוא, הרס מוחלט של מפעל חיים שבנה החייב ביזע ובעמל רב משך כל חייו (ופסק דין "מוות" לגביו.)

      והרי זאת הבטיחו השקם והערב בפרסמם את "הלוואה בקצב שלך"

סעיף7. כאמור הפתרון הנכון לעניין הוא פריסת חובות מחדש ע"י הבנק בהתאם  ליכולת החייב. למרבה הצער נמסר לי שהבנק אינו מוכן לדון באפשרות זו ברצינות ובנפש חפצה, וגם כונס הנכסים להוט כנראה למכור את הנכס מהר ככל האפשר, ואינו מוכן לסייע בהסדר שיביא להקפאת הליכים.

      למה לו לכונס להסכים, כיצד יתעשר? אם לו יעשוק.

16.8.01 תשובת טפחות: (במקום פגישה והסדר שאוכל לעמוד בו.)

"שאשלם 138.470 ₪ תוך 30 יום.

ובפרט שהתשלומים יכובדו מדי חודש בחודשו החל מ – 09/01 ".

            דרישה דרקונית זו וביודעם את מצבי כיום והם הם האשמים

העיקריים בהתהוותו, של מצבי זה.

ושוב אנו רואים "מראית עין בלבד".ע"י הבנק.

לא אין לי כרגע הסכום הזה, ואני ביקשתי פגישה איתם כדי

לפרוס החובות ולהקטין התשלומים החודשיים, כפי שהבטיחו

בפרסומיהם השקריים.

וכאשר נודע דבר המכתב לכונס הוא שלח לבהמ"ש המחוזי בקשה להשלמת תגובה. –מדהים.

21.8.01 עו"ד אפיק לכונס בע"פ ובכתב:

בעקבות דרישה דרקונית ולא חוקית בעליל של הכונס להוצל"פ, פנה

עו"ד אפיק לכונס בע"פ ובכתב:

1.      כפי שמסרתי לך בטלפון, אני סבור כי צו פינוי האמור להתבצע תוך

      חודשיים במועד בלתי ידוע מראש, עומד בסתירה לחוק יסוד

"חופש אדם וחירותו".

2. זכותו של אדם להיות נוכח בעת פינוי מביתו שלו, בעוד שהצו שביצועו

 הושעה עד ל 26.8.01 גורם לכך שהחייב אינו יכול לעזוב את ביתו לאורך זמן, בהנחה שהוא רוצה לממש את זכותו הבסיסית להיות נוכח במקום בעת הפינוי. אין צורך לאמור כי המוצל"פ ציוה על פינוי הנכס , ולא על הטלת מעצר בית לתקופה ממושכת. ולכן הצו בטל מדעיקרה, משום שהוא ניתן תוך חריגה מסמכות.

3. בקשתי אליך כי תיאות להשהות את הליכי הפינוי מהנכס, עד לאחר

שיוכרע סופית גורל המכירה.עד אז אין צורך בפינוי (פרט לרצון ללחוץ על מרשי). והדבר יוכל ליצור "אוירה טובה", לסיום מוסכם של הסכסוך ללא הזדקקות למשטרה (ולכוח).

ובכל מקרה, אני מבקש שתאשר לי בחוזר כי הפינוי לא יעשה בשום

מקרה בדרך של "מחטף"."

21.8.01 תשובת הכונס למכתבו של עו"ד אפיק:

1. בקשתך איננה ברורה כלל:

מה לא ברור ב 60 יום במעצר בית ? הכול ברור אדוני הכונס!

נראה אותך לא יוצא מהבית 60 יום.

2. נגד חזן קיים צו המחייבם לפנות את הנכס:

עוד תרמית ואחיזת עיניים של הכונס. ומה עם החלטת המוצל"פ מ-  13.8.01 המוצל"פ המורה לא לבצע הפינוי עד לדיון  ב 26.8.

-עליהם לכבד את הצו ולפנות הנכס בכוחות עצמם:

עינכם הרואות, שאין צו כזה.

מרשך התעלמו מצו הפינוי תוך ביזוי ההוצל"פ והפעילו כוח ואלימות וכו':

ראה 30.5.01 המוצל"פ מורה לא לבצע שום פעולה ומחכה לתגובת הכונס תוך 7 ימים ובינתיים הכונס מבצע מחטף פינוי. מי כאן ביזה את ההוצל"פ אני שהגנתי על 30 שנות עמל מפני העושקים ברשות החוק או העושק הלזה שכל מאווייו, ביתי לספסר בו ולהתעשרות קלה.

יש בעולם מספיק לצרכים של כולם

אבל לא מספיק לתאווה שלהם גנדי

מרשך הפר את החלטת המחוזי, שניתנה בהסכמתו:

(ראה 9.4.01) היכן יישום ההחלטה של המחוזי שתומכת בלתת לי מכתב דרישה של כמה לשלם לבנק ולגמור כל העניין. למה לחכות ל 29.4.01. ומה עושה המוצל"פ נותן לו בחפץ מבוקשו, מבלי לקרוא החלטת המחוזי ומבלי להבין משמעותה.

ואני לא הבנתי ולא יכולתי להבין אז מדוע במחוזי התעקש הכונס להכניס סעיף בהחלטה

(להצעת בית המשפט) שלא אנקוט בשום  הליך נוסף לדחיית הפינוי, וזוכר אני כי השופט לא רצה לקבל את בקשתו של הכונס , ואלם הכונס התעקש ,והשופט נעתר.             ואני לעפר!!!

איני רואה בהתנהגות מרשיך ולו מעשה אחד שניתן להניחו על כף הזכות:

ובמעשיו של כונס רשע זה , מה זכות יש בהם.?

לא אוכל לסייע לך להנציח את הפרת הצווים הבוטה ולבזות יחד עמו את ההוצל"פ

                        לסייע ? אתה אדוני הכונס, אתה מומחה גדול בלתעתע.

לבזות את ההוצל"פ?, לך אדוני הכונס, אתה ידוע מהמפורסמות

כסוגר דילים עם המוצל"פ בבתי קפה. לי לא קיימת הפריבילגיה

הזאת, לי כנעשק יש ויש החובה להגן על ביתי. ואתה צריך להבין

שאני לא אתן לך את מכורתי על מגש, תצטרך להזיע והרבה. כי

בישראל שלא כמוך וכשותפיך בעקירת משפחות מבתיהם

כדי למלא כרסך התפוחה ממילא, בזיעת אפם של ישרי דרך.

עדיין יש אנשים שבליבם אלוהים, והם חיים מצוין, ולא רק מכישלונם של אחרים. אלא מעמלם הם.

23.8.01 שר המשפטים שטרית שלח מכתב לויקטור מדינה  מנכ"ל המזרחי, בענייני:

      ככול שידוע לי ויקטור מדינה לא טרח לענות לשר בענייני, ובעצם למה

זה צריך לעניין אותו. לקחת במרמה 3 מיליון דולר לפרישה, זה מעניין

את ויקטור, ובחוצפתו כי רבה עוד רצה להיות נגיד, ואתם יודעים מה?

אם מזימתו של יעקוב פרי לא הייתה מתגלה ברבים, הוא היה נגיד.

24.8.01 מכתב שקיבלתי מלשכת עורכי הדין: ויש לי כאלה רבים:

"צוות מיוחד של הלשכה מטפל בימים אלה בסוגיה כדי להגיע להסדר כולל."

ואני לא הבנתי למה לעשרות פניות שלי הם עונים שהנושא בטיפול , ומעבירים התלונות שלי מאחד לשיני, ולמעשה, לא עושים מאומה.

נודע לי בדיעבד כי מי שמקבל את רוב תלונותיי הינו לא אחר מאשר הכונס בכבודו ובעצמו.חבר בלשכת עורכי הדין. (נותנים לחתול לשמור.על החלב.)

פשוט מדהים.  אגב ב  6.04  בחוצפתו כי אין לה גדר, ביקש להתמנות לשופט הלשכה. מזל שהיה שם מי שהעמידו במקום על עלילותיו כי רבות. והמינוי לא התקבל. ויש כתבה "בכל העיר". מיוני 2004

24.8.01 התקשרות בעסקת שכירות: של 5000 $ לחודש ,

וכאשר פנו אליו, לא התייחס אליהם כלל.ועוד עסקה שאבדה באי שיתוף

פעולה מצד הכונס.

26.8.01פרוטוקול בהוצל"פ:  בעניין ההפרש הגדול בשמאויות  של ביתי.

הנה הערותיי להלן ולפי סדר התהוותן.

עדות השמאי ביר יעקוב מ-חי באדי, שערך שומא מטעם הכונס והבנק.

ש.ת.      מי שביקר בנכס זה לא אני באופן אישי, עובדים מטעם משרדי ביקרו בנכס.

            לטירה כמו שלי, כפי שהכונס תיאר אותה פעמים רבות ובהרחבה

      עם כל הכבוד היה על אדון ביר יעקוב השמאי מטעם, מטריח עצמו ובא לראות במו עיניו את "הטירה" כדי להעריך מחירה. ואולם הוא שלח מתמחה מטעמו, כדי שיעריך נמוך, כדי שמעבידו יקבל תמורה נאה בסוף. (הטירה ברבע מחיר.)

ש.ת.      כפי שציינתי ביקרו עובדים ממשרדי, מתמחים. בנוסף לתיאור שלהם, הביאו לעיוני תוכניות הנכס ותסריטיו ועל פיהם כתבתי את תיאור הנכס.

כך בזלזול ובחוסר התחשבות מוחלט ולו רק למראית עין בלבד היה על הכונס לדאוג שהשמאי בכבודו ובעצמו יבוא לבקר בשטח, כדי ששמאותו תהיה אמיתית . כפי שביקרו שני השמאים, האחד מטעמי והשיני מטעם הקונה לייבוביץ'.

תחת זאת שלח מתמחה.

ש.ת.      אני מכיר את הנכס שאת השומא שלו קבעתי.

(ראה 16.5.01). לעניין היכרותו את הנכס. )

ש.         כמה מטרים כולל הנכס, כמה השטח הכללי של המגרש?

ת.         שטח המגרש ע"פ הרישום בטאבו ומפת הפרצלציה שברשותי הוא 954 מ"ר, על פי הבקשה                        להיתר בניה נרשם שטח המגרש מעל 1300 מ"ר.

לשאלת גודל המגרש וגודל הבית ובית המלאכה והיכן מיקומם. עונה מר ביר . כנראה הבית כולו בנוי על אותם 954 מ"ר ובית המלאכה בנוי כולו על אותם ה 400 מ"ר עודפים.

כנראה וכנראה, ועל כנראה זה בונים חוות דעת.של שמא

הבנק, שתקבע את גורלי.

וכשמדובר במערכת זדונית ומשומנת מול אומלל הפושט יד לקבלת  סיוע ,אל תתפלאו שכל השקרים והמניפולציות מקבלות הכשר

ש.         כשבאת להעריך הנכס, הערכת אותו על בסיס המגרש הקטן עם היתר הבניה, או על בסיס המגרש

הגדול. (שחלקו לא בהיתר).

ת.         אומנם נכתב בחוות דעתי שההתייחסות היא אך ורק לשטח שבהיתר, אני מתייחס לס' 9.7 ו- 9.8

לחוות הדעת ואולם מקור הטעות בשרבוב המשפט הזה, מכיוון שבעת הערכת שווי לצורך קבלת משכנתא לא לצורך מימוש אמור השמאי להתייחס אך ורק לשטחי ההיתר .

הייתה אמור אדון שמאי להתייחס רק לשטחי ההיתר וכך אומנם הערכת ודי להתפתלויות והצטדקויות, כאשר אתה מנסה להתאים תשובות שונות לאותה שאלה.

(כאן אצטט את ס' 9.7 ו- 9.8 לשמאות שערכו מתמחיו של מר ביר שאותם מציין בעדותו. ראה עמוד 10 לשומא )

ס' 9.7 " השווי ביחס לשטחים אשר ניבנו עפ"י היתר בניה, דהיינו שטח של 292.48 מ"ר למגורים ושטח של 131.44 מ"ר בנייני עזר.

ס' 9.8 השטחים אשר נבנו ללא היתר בניה לא נכללו בהערכת השווי ובעת מכירת הנכס יכול שיידרש לשלם דמי ניצול ו/או דמי היתר למנהל מקרקעי ישראל וכן היטל השבחה למועצה המקומית.

ממשיך מר ביר בעדותו:

 בפועל תזכיר השומא שנערך ועל פיו נקבע השווי מתייחס בראש ובראשונה כמובן

לשטחים שבהיתר יחד עם זאת יש התייחסות בהתאמה לשטחים החורגים.

(לעניין אותה "התייחסות בהתאמה" ראה ס' 9.8 לעיל.) וזו היא התייחסותו ואין בילתה.לאמור: "השטחים אשר נבנו ללא היתר בניה לא נכללו בהערכת השווי".)

אנחנו לא התייחסנו לבית המלאכה, מכיוון שהוא נראה לנו שטח עודף ומיותר מבחינת שימושי הבניין,

( אכן הוא שטח מיותר, ואינו כלול בשום מקרה כחלק מהמכר. ומאחר ואני מחזיק בשטח זה מאז 1967 (38 שנים) הוא שלי ורק שלי יש לי עליו חזקה שלא אוכל להעביר אותה לאחר.

הראיה שהוא נותר במצב שלד בלבד ביחס להפרש בשטח המגרש בין 950 מ"ר לבין כ- 1300 מ"ר כפי

שהופיע בהיתר הבניה הפער הוא יחסית זניח בגודל כזה של חצר הבניין.

האם לשלד אין מחיר ?

ה-450.000 $ שבהערכתי מתייחס לכ - 500 מ"ר רצפה של הבניין . אין בחוות דעתי התייחסות כלשהי

            לשוויו של בית המלאכה, כיוון שאני סבור שהעדרו או הימצאו אינו משליך על הנכס.

(ברור כעט מעל לכל ספק כי בית המלאכה והשטח שהוא יושב עליו לא נלקחו כחלק מהנכס בשמאותו המפולפלת של מר ביר ואשר הוזמנה ע"י הכונס, ולכן אינם שייכים לקונה מר בן עטר.)

כיוון שאני סבור שהעדרו או הימצאו אינו משליך על הנכס.

ש.         אם אני אומר לך שבית המלאכה הושלם לפני שנים רבות, התביעה להריסה או לכל דבר אחר

התיישנה כבר האם גם אז תאמר לי שאין השלכה לשוויו על הערכתך?

עו"ד מימרן: אני מתנגד לשאלה. וגם הכונס: גם אני מתנגד לשאלה.

החלטה: אני מתיר את השאלה.

ת.         כמבנה חד משפחתי הוא גדול בכל קנה מידה, והשטח העודף, אפילו מהווה אבן רחיים לקונה, ולכן

 שוויו הולך ונמוג, וגם אם לדברי עו"ד אפיק יוכשר השטח ויקבל היתר,

אין בתוספת זו כדי שקונה מהשוק יביא את בית המלאכה בשיקולי הקניה שלו.

מכאן ברור עוד יותר כי לא התחשב במחסן כלל בשיקולי

 השומא.וברור עוד כי בן עטר קונה לא בשביל לגור אלא בשביל ספקולציות, איך אמר השמאי ביר " השטח העודף מהווה אבן רחיים לקונה. אז שלא יקנה.

ש.                 האם אתה רוצה לאומר לנו שבנכס שבו חריגות בניה, על פי גרסתך קונה הנכס מקבל חינם את

 חריגות הבניה?

ת.         זה לא מה שאני רוצה לאומר וצר לי שעו"ד אפיק מנסה לשים לי דברים לפי.

שאלה של עו"ד מימרן: כמה עולה שלד בית המלאכה?.

ת. לפי הערכה שלנו עלות בניית השלד 300 $ - 350$ למ"ר

(ממוצע 325 $כפול 220 מ"ר שווה רק 71.500 $ בלבד.

ונניח שזה נכון, אז את זה הסכום רוצה השמאי  לתת מתנה לקונה ובעקיפין לעצמו.ולכונס, ולך תדע למי עוד.   אבל....

לי יש שאלה, אם אהרוס את בית המלאכה גם אז בן עטר יקנה

את הבית במחיר הצעתו?, ואם אהרוס גם את  270 המ"ר שהם

דירות כיום , גם אז הקונה יקנה באותו מחיר? או שלאחר שהמכר

יאושר אני צריך על חשבוני גם לממן היתר של כל החריגות וגם

ועוד כהנה. וכל זה כדי לרצות את הכונס והקונה ומי יודע מי

עוד הולך פה להתעשר על גבי השפוף ממילא

עדות השמאית הגב' עדי סמולנסקי: שערכה שומא לבקשת ליבוביץ' מטעם בנק לאומי .

הכונס שואל:

ש.ת.      את השמאות הזאת הכנתי עבור בנק לאומי למשכנתאות. (ראה29.3.01)

ש.ת.      הקליינט היה משה חזן החייב.

ש.ת.      הוא פנה אלנו וביקש שנעריך את הנכס לטובת בנק לאומי למשכנתאות לצורך שיעבוד וזאת הייתה

מלכתחילה מטרת העבודה בפניה הראשונה.

ש.ת.      חזן ביקש יותר מאוחר גם שמאות על שמו כדי לנסות למכור את ביתו ואכן ערכנו לו שמאות                       באותם הערכים.

ש.ת.      אני לא מכירה את כל הסיפור של ליבוביץ'.

ש.ת.      אני הייתי בנכס וכתבתי שחוות הדעת היא לשימושו של מזמין השומא בלבד דהיינו בנק לאומי

למשכנתאות.

ש.ת       אני הערכתי את עלות הבניה לפי ערכים שונים,

שטחים שנבנו בהיתר900 $ למ"ר. שטחים שנבנו ללא היתר 500 $למ"ר.

ש.ת.      נכון שבית המלאכה נמצא באותו שטח, לא הבאתי אותו בחשבון,

כי הוא בשטח המסופח וכי נבנה ללא היתר. אני סברתי שרוכש פוטנציאלי לא יהיה מוכן לשלם עליו. לא הבאתי בחשבון בחוות הדעת גם את אותם 371 מ"ר שסופחו,

למרות שברור שרוכש פוטנציאלי ייהנה מהם. (וכמו השמאי ביר גם השמאית עדי לא כללה בשומא את  371 מ"ר של השטח שסופח ואת בית המלאכה שבנוי עליו) . ולכן הקונה את הנכס דרך הכונס לא יוכל ליהנות מהתוספת הזו, כי כאמור הכונס אינו יכול למכור את אשר לא לי.

ש.ת.      גישת ההשוואה זו גישה שהתבססתי רק כדי להגיע לשווי הקרקע, את שווי הנכס חישבתי בגישת העלות, זה מגוחך לחשב נכס בגודל כמו הנכס הזה לדירת 3.5 חדרים כפי שעשה השמאי שאתה מראה לי את התסקיר שלו.

(ניתן להבין מכאן כי גישת השמאית עדי צודקת מגישת

 השמאי ביר. כאשר השווה את ביתי לדירת 3.5 חדרים.)

ש.ת.      מה שאמרתי שבנכס נשוא תיק זה שהוא נכס ייחודי הגישה הנכונה לעריכת חוות הדעת היא

חישוב ערך הקרקע וחישוב ערך הבניה.

ראש ההוצל"פ כיוון שחקירת המומחית עורכת יותר משעתיים החקירה תסתיים בעוד 10 דקות.

(וזה בגלל שהכונס מנסה ומנסה להכשיל אותה ולא עלה בידו.)

ש.ת.      אם בית החייב היה חדש וברמת גימור כזו, יכול להיות שהייתי מחשבת גם לפי 1300 $ למ"ר

ראש ההוצל"פ כיוון שהחקירה נמרחת סתם אני מאפשר עוד שתי דקות.

וזה כי הכונס מנסה להכשיל אותה ורב מלל לא תועיל כי הגברת

אמיתית וכל שעשת ביושר נעשה.

עו"ד אפיק :

ש.ת.      אם יתקבל היתר בכמה היית מעריכה את בית המלאכה?

עו"ד כהן: אני מתנגד לשאלה.

המוצל"פ: מתיר את השאלה.  ת. 250 $ למ"ר .

ש.ת.      אם יתקבל היתר לבית המלאכה אזי השווי יהיה גדול יותר מ 650.000$. הבית מתאים למשפחה עם 20 ילדים.

ש.ת.      אף אחד לא קנה את הבית היום כי הנכס מיוחד מאוד.

הערה: מלחמתו של הכונס לספסֵר בביתי שהוא בית הכי ייחודי שיש ולמוכרו ב1/3 משוויו כדי להתעשר לא תצלח, למרות כל התעלולים שלו ושל שותפיו.

זה מגוחך לחשב נכס בגודל כמו הנכס הזה לדירת 3.5 חדרים

כפי שעשה השמאי ביר שאתה מראה לי את התסקיר שלו.

26.8.01 החלטה:  1.  הצדדים יסכמו את טענותיהם בכתב.

 2. מועד הפינוי נקבע ע"י המחוזי, ולצורך שינוי יש לפנות אליו.

אני משהה הפינוי ב 7 ימים.

שעות של ברברת מטורפת נכפתה עלינו כדי להוכיח שהשמאי של הכונס נתן הערכה מגוחכת, ובנוסף מגמתית ומתואמת לייתר הפרסומים של הכונס בגין מכירת ביתי, וזאת כדי להנציח את ניצחון הקליקה במכירה המדומה. שהרי התקופה היא קשה לנדל"ן. וגם הקושי למכור בית בסדר גודל כזה. לאדם מין הישוב אינה פשוטה. הכונס הערמומי ביודעו כל זאת החליט להשתמש בתרגיל של פרסום תיאור הבית כטירה בזול ב "במכרז באוויר" ב "גלובס" ולא ב "כל העיר" או ב "ידיעות אחרונות," קוראי הגלובס ככלל, הינם אנשי עסקים שטירה בצור הדסה בזול מריחה לא טוב ואולי אינה מעניינת ולכן פורסמה שם. ייתכן ויש עוד סיבות שאיני יודע אותן, ואלם נראה לי כי הפרסום ודווקא בגלובס שאילו היה מלווה במחיר כמו 700.000 $ ועם כל התיאורים הבומבסטיים שפרסם ייתכן והיו מתעניינים. בדרכו זאת חסם את התיאור המפתה מרוב הציבור ונתן לאניני טעם מנה בלתי אפשרית, ולכן לא אכלו.

            בסוף היום המוצל"פ ביטל את המכירה.

29.8.01 מכתבו של עו"ד אפיק ליונה רשף "פניות הציבור" במשרד האוצר:

      1. קל להציע לי להתאזר בסבלנות, כאשר "הבית בוער": ובנק טפחות

מבקש לבצע "מחטף".

      2. אכן הנושא הוא כבד משקל. וגורמים מקצועיים מטפלים, ולגבי מרשי

 זה בבחינת "ניתוח שלאחר המוות".

      3. למנכ"ל טפחות שום דבר לא בוער הוא אפילו לא טרח לאשר קבלת

            פנייתי שנמסרה אישית.

      4. נא להעביר לשר, ושלא אצטרך להטרידו בביתו.

29.8.01 הסיוע המשפטי מאשר תשלום לשמאית עדי סמולנסקי בסך 2000 ₪

30.8.01 למחוזי: בקשת רשות ערעור על החלטת יו"ר ההוצל"פ.

      ס' 2. בפני המוצל"פ תלויה ועומדת בקשה של הכונס לאישור מכירת

 הנכס, אולם האישור טרם ניתן.

     ס' 3 (א) במקביל ביקש הכונס לפנות את המבקשים מביתם.

      ס' 4 (א) מכוח החלטת המחוזי מ 27.3.01 התחייבו הצדדים לשתף פעולה

 באופן מלא כדי למצוא פתרון הוגן, שלא יצריך פינוי.

      ס' 4 (ב) ואמנם המבקשים הציעו לשלם למשיב את יתרת החוב השוטף,

בכפוף לכך שהכונס יחדל מהליכי ההוצאה לפועל, אולם למרבה

הצער, הכונס סירב לקבל את הכסף,

מאחר ומטרתו האמיתית היא למכור מהר ובכל מחיר את הבית

לקונה שהוא מציע.

על אישור מכירת הנכס כמוצע ע"י כונס הנכסים, מתנהל בשלב

זה של הדברים מאבק עיקש.

זאת ועוד, שאם היה מקבל את זיכרון הדברים שחתמתי עם עו"ד רוזנברג ופועל לפיו הייתי אני מוכר את ביתי ב 690,000 $ ומשלם כל חובי וממשיך ביעדיי הבאים, הם אשר נמנעו ממני בגלל תאוותו של כונס צר עיין. ועוד אתבע את כל שאיבדנו אני ומשפחתי ביותר מ 5 שנים אהבה, חיבוק ושמחת חיים שהושבתו באחת בגלל בצע הכונס להעשיר את עצמו שלא כדין ושנאלצתי להיאבק על זכויותיי

שנים כה רבות.

ס' 5. פינוי החייבים מדירת המגורים שלהם, הוא נושא קשה וכאוב

ביותר, וברור שגם בהליכי ההוצל"פ זה צריך להיות "הפתרון הסופי",בהעדר חלופות אחרות ופחות דרסטיות.

      והגשתי לכונס ולבנק עשרות אפשרויות של פתרונות, ורק

      האל כנראה יודע למה סירבו.

      ס' 6.א'. ואומנם החייבים פנו מספר פעמים ליו"ר המוצל"פ וביקשו ממנו

 לעכב פינוי הבית עד למועד בו יוכרע סופית גורלו.

      ס' 6.ב'. אולם כבוד יו"ר ההוצל"פ חזר ודחה את הבקשות בנושא, בטיעון

שמועד הפינוי נקבע בפסק דין של המחוזי והמוצל"פ אינו מוסמך

להורות על עיכוב הפינוי

      וכל הנ"ל נובע מכך שלא הייתי מיוצג עם עו"ד באותו דיון

במחוזי ב 27.3.01. והשופט נתן - הרשה לכונס שיסדר אותי.

תארו לעצמכם שאילו השופט המחוזי הנכבד זילברטל לא

היה נעטר לכונס ומכליל גם את בקשתי לשלם כל חובי

בהחלטתו. הכול היה נראה אחרת.

אז מי אשם בסבלנו כי רב, הביצה או התרנגולת אתם עדיי.

ס' 7 א'. יצוין כי בעת הדיון במחוזי לא היו המבקשים מיוצגים על ידי

עו"ד והם כנראה לא הבינו את מלוא המשמעויות של הצעת בית

המשפט, כפי שגובשה בהחלטה בהסכמה.

      אוסיף כי הכונס הערל דחף לכך שבהחלטה לא יהיה אותו

סעיף גורלי שהכתבתי לשופט "וכי אם יהיה לי הכסף החוב

ישולם והתיק ייסגר" אלא רק שהפינוי נדחה ותו לו. ורק

על זה הייתה החלטת בית המשפט ולא על בקשתי. והשופט

הנכבד אפשר זאת.

הכול זועק חמס והנעשק נרמס.

      ס' 7 (ב) ובוודאי בוודאי שאין לכך הצדקה עניינית, כאשר כונס הנכסים

סירב לקבל מהם תשלום.

30.8.01 למחוזי: מעו"ד אפיק: בקשה דחופה לסעד ביניים לעיכוב פינוי הנכס

      הסברים דומים לבקשת רשות ערעור מהיום

2.9.01 למחוזי: תגובת המשיב(הכונס) לבקשה לעיכוב פינוי נכס.

נשלחה בפקס למחוזי ולעו"ד אפיק

            1. יש להביע צער שהמבקשים לא דקו פורתא (בלשון המעטה) ולא הביאו את העובדות הצריכות לעניין.

                        א. החלטת המחוזי מ 27.3.01 המורה על דחיית הפינוי ל 29.4.01 ניתנה בהסכמה מדעת:

מכוח החלטת המחוזי מ 27.3.01 התחייבו הצדדים לשתף פעולה באופן מלא כדי למצוא פתרון  הוגן, שלא יצריך פינוי.ואמנם המבקשים הציעו לשלם למשיב את כל החוב לבנק, בכפוף לכך שהכונס ייתן מכתב על גובה החוב, אולם למרבה הצער, הכונס סירב לקבל את הכסף, סירב לתת מכתב, מאחר ומטרתו האמיתית היא למכור מהר ובכל מחיר את הבית לקונה שהוא מציע.

-ב. במהלך הדיון שנערך בפני כבוד השופט צ' זילברטל, עובר למתן החלטה, טרח בית המשפט, בסבלנות   מרובה, להבהיר הבהר היטב לעוטרים את משמעות ההחלטה וההסכמה שנתנו לפינויים מהנכס ביום 29.4.01

 "אני מבקש מעו"ד כהן לקבל סכום סופי של החוב למקרה

שאני אוכל לשלמו מיד".

 החלטה : אני נותן תוקף של החלטה להצעת בית המשפט כפי שהיא רשומה בפרוטוקול.

וכי בפרוטוקול לא מופיעה בקשתי כי יקבל סכום סופי ויסגור את התיק.

אבל זה תרגיל מסריח ששופט מחוזי לא היה צריך לתת לו לקרות, ולהסביר לי כדבעי, ושלום כהן והמוצל"פ מנגנים על זה לאורך כל הדרך, וטוענים שהסכמתי לפינוי. שומו שמים על זאת כיצד ייתכן שהסכמתי לפינוי מביתי, והרי אני נאבק במערכת רומסת אטומה ומטומטמת שאינה מתחשבת בנעשק ואיש לא טורח להסביר לי מה ואיך סיכמו הכונס

והשופט על גורלי , ולי כאמור אין עו"ד שמייצג אותי והכונס ניצל זאת ולצערי השופט עזר בידו להשאיר את הערפול של הדברים . שהרי במילה אחת יכול היה השופט לכלול את בקשתי בתחום החלטתו והכול היה נראה אחרת מאז ועד היום. אילו רק כתב בהחלטתו כי גם בקשתי כלולה בה, (בקשתי זו כתובה בפרוטוקול, בתחכום רב השופט והכונס לא כללו אותה בהחלטה). וזהו שורש הרע.

האם זה הליך תקין של שופט מחוזי וכונס כאשר למולם עומדים נעשק עם אשתו וכלתו ללא ייצוג ע"י סנגור ומבקשים על נפשם בערב פסח.

-טענת בא כוחם הנוכחית כאילו "לא הבינו כנראה" את משמעות ההחלטה, מטילה דופי בבית המשפט עצמו ואין לה על מה לסמוך.

אולי לא הטלת דופי, אולם בהתנשאות שבה נהג השופט כלפינו, ובחנופה שבה נהג הכונס כלפי השופט שייתן לו מבוקשו. בזה אני מטיל דופי. ואם בדיני נפשות ממש מדובר היה על השופט כאשר ראה לאן מוביל הכונס את הדיון, להפסיק את הישיבה ולתת הוראה לסיוע משפטי כי ימנו לי עו"ד שייצג אותי.

ואז לא ידענו על קיומו של סיוע משפטי, לאומללים.

ובהערת אגב אומר, הקונספירציה להתעשרות קלה.

מדוע המערכת נותנת לחלק ניכר מאזרחיה ליפול?

כך שיתנו להם סיוע חינם, ויצגו קבל עם הומניותם.

וזה מזכיר לי,

מדוע דרעי התפאר בגמ"ח המוצצים שיש לחרדים? כך מטפחים בטלנים [תומכים] כדי שיזדקקו למוצץ.

ג. העותרים לא קיימו את פסק דינו של בית המשפט ולא פינו את הנכס ביום שנקבע על ידו בהסכמתם.

ושלום כהן ושותפיו היו חוגגים היום ואני לעוד נדבך,

נתמך סעד. חוקי. מה זאת אומרת"? כשר ומסריח "לתפארת",

ד. כונס הנכסים פעל לפינויים בדלית ברירה באמצעים המקובלים ביום 31.5.01

            היו לו כל כך הרבה (ברירות) אפשרויות/הזדמנויות לא

להגיע למצב הזה, ובכוונה מכוון עשה הכול כדי להחמיצם.

ובכוונת מכוון עשה הכול כדי להחמיצם

ה. לאור התנהגותו האלימה, המוצל"פ נתן החלטה נוספת לפינוי הנכס מבלי להודיע על מועד הביצוע, זו החלטה חריגה בניסוחה ובחומרתה ולא היה מנוס מקבלתה לאור התנהגות החייבים.

            הכול נגדי מתבצע ע"י הכונס בחריגות ובחומרה שלא כדין

 ומסיע בידו המוצל"פ. ורק לא מכתב??.

ו. הנכס עליו "נלחמים" החייבים אינו דירת מגורים רגילה וקטנה. מדובר בבית מגורים בן 18 חדרים הבנוי על מגרש של 1300 מ"ר . הנכס הוגדר ע"י שמאים מטעם החייבים כטירה אירופית הכוללת חדרי ג'קוזי, חדרי מגורים מרווחים, אח בנויה לתלפיות בקומת הכניסה, חיטובי עץ במקומות רבים, מגרש חניה, בריכת שחיה, מגרש טניס ועוד ועוד. השמאים מטעמם אף העריכו את הבית בטווח מחירים של 650-700 אלף דולר,

גם אתה פרסמת בגלובס ופיארת לא פעם את ביתי שהרי עוד כשהיינו "חברים" באת עם אשתך וילדיך לבקר בביתי וראית במו עינך את כל הפאר הזה, את זה הפאר שלא כמוך כונס רשע בניתי במו שתי ידיי ובדם ויזע ודמעות, במשך 30 שנה ולא כמוך המתעשר ולא במשפט על גבם של אומללים אשר שיטת בהם, אתה וחבריך לקליקה. ואתה בגחמותיך רוצה לגזול הכול ממני במחי קומבינה אחת עם שותפיך, וחשבת אותי לאידיוט, ולמרות עוצמת הצלופחיות, ההתחמקויות והמתועשקות, לא עלה בידך עד כה.ובעזת ה' גם לא יעלה.ונזכה בקרוב לראות במפלתך כונס רשע, אמן.

ז. אין שחר לטענת המבקשים כאילו הציעו לשלם את חובם "השוטף" כהגדרתם. להד"ם.

הצענו לשלם כל החוב ולא אחת  ואתה דחית:

הצענו לשלם השוטף פעמים רבות ואתה דחית:

הצענו תשלומים מוקטנים לעת הקשה ואתה דחית:

הצענו רעיונות רבים ואת כולם דחית:

-ראה מכתבו של כונס מ 18.10.00.על פנייתי מ 18.10.00 ובו כתב..

"הצעתכם במכתבכם שבסימוכין איננה מקובלת על מרשי.

-ראה מכתבו של כונס מ 23.11.00 על פנייתי מ 14.11.00 ובו כתב..

מרשי אינו מקבל את הצעתכם " להעביר את חוב הפיגורים לתוך ההלוואה"

מרשי גם לא מוכן להמתין שנה שנתיים עד שתמכרו את דירתכם לבד, ותשלמו החוב.

אשר על כן דוחה מרשי את בקשתכם. יחד עם זאת ניתן לשקול הסדר של מכירת הבית תוך שיתוף פעולה מצידכם, הסדר אשר אם תקיימו את כל תנאיו יאפשר דחייה של פינוי הנכס עד למכירתו

                        הכונס מוכן לשקול רק שהוא ימכור הבית למי שהוא רוצה

 ובכמה שהוא רוצה.  הבנתם!!!

-ראה מכתבו של כונס מ 29.11.00 . על פנייתי מ 23.11.00 .

            עמדת מרשי לא השתנת מאז. הליכי מימוש איפוא ימשכו אלא אם כן ייפרע החוב תחילה.

                        במכתבי הקודם הצעתי אפיק של שיתוף פעולה כדי להקל על התהליכים.

            גם את פירעון כל המשכנת טרפד הכונס בכמה הזדמנויות.

            -    

-ראה כי דחה את עו"ד רוזנברג מ26.3.01 והפסדתי 690.000 $.

-ראה כי דחה את מכתבו של עו"ד יואב שרון מ6.6.01 .

-ראה כי לא נענתה בקשה שלי להסדר מבנק טפחות מיום 30.7.01 .     

-ראה כי לא נענתה בקשה להסדר מיום 1.8.01 .

            -ראה כי לא שעו לבקשות להסדר של עו"ד אפיק מ 14.8.01

            -ראה כי פניית שר המשפטים לויקטור מדינה מ 23.8.01 לשווא  

            -ראה כי בקשה לתשלומים מוקטנים מהבנק  מ 5.11.01.

                  ונענתי בסירוב ונא להעביר כל בקשה לכונס ישירות.

-ראה פנייתו בכתב ובע"פ של אפיק לכונס מ 5.11.01

            -ראה כי בקשתי מויקטור מדינה להסדר מ 14.11.01 שלא נענתה

            -ראה פנייתו של עו"ד אפיק לש.בן חנן מ 18.11.01

            -ראה כי בקשתי מבנק טפחות להסדר מ 22.11.01 שלא נענתה.

            -ראה כי בקשתי מצבי לבנה להסדר בעת הקשה הזאת מ 22.11.01

שלא זכתה למענה.

ראה דבריו של צבי לבנה ממכתבו של עו"ד אפיק אלי מ 22.11.01

2 א'.וגם עכשיו הבנק אינו מוכן לשום הסדר מחודש של פריסת החובות.

מר לבנה אמר לי חד משמעית.

 למרות שהוצע לו לצרף את בני ואשתו כערבים

2 ג'. כפי שצפיתי מראש מוכן הבנק גם עכשיו לאלתר.

לקבל את מלוא החוב, ולהסתלק מהליך כינוס הנכסים. בעניין זה היית עמדתו של מר לבנה נחרצת בניגוד לדעתו של עו"ד שלום כהן

-ראה דבריו של עו"ד אפיק מתוך "תגובה מטעם המשיבים"

 למחוזי מ 25.11.01

      6 ב. כאשר מונתי מטעם הסיוע המשפטי ב 8.01 לייצג את החייבים

            ביקשתי מהכונס אורכת חסד של שבוע, כדי לבחון את מכלול

            האופציות העומדות למשיבים. אורכה זו לא ניתנה לי, ומאז אין

הידברות של ממש בין הצדדים, למציאת פתרון "בדרכי נועם".

ועוד עשרות רבות של פנויות לגורמים שלטוניים ואחרים, או שלא

ענו או שענו כדי לצאת ידי חובה, וכולם כאילו הסכימו עם מר

גורלי. אכן מדינה אכזרית.ורעה.

והחמצנו הזדמנויות רבות לסגור עם הבנק, זאת כי נדמה היה לכונס וחבריו כי נקראת להם הזדמנות של פעם בחיים, ולא רצו בכול מאודם ותחבולותיהם להחמיצה. ירא האל.

ולמרות כל בקשותיי הנ"ל להסדר ועוד רבות,

לא נעדרה חוצפתו של הכונס רשע ובתגובתו

 למחוזי מעז הוא לכתוב             בסעיף ז' לעיל. אומר הכונס:   

"אין שחר לטענת המבקשים כאילו הציעו

לשלם את חובם "השוטף" כהגדרתם.

להד"ם."

ח. לעתירתם הקודמת לבית משפט נכבד זה הם צירפו זיכרון דברים שנחתם עם קונה כלשהו שהסכים לרכוש את הנכס בלמעלה מ 600.000 $. בדיעבד התברר כי הייתה זו טענת שווא, ובית המשפט הולך שולל על ידי החייבים בנושא זה.

מדוע אינו מוכיח את דבריו, בעניין טענת שווא. מי שמוליך את בתי המשפט שולל וכותב שקרים זה הכונס בלבד. ראה עשרות דוגמאות הנ"ל והר"מ. כאן ובהמשך.

2. די בטעמים ובעובדות שפורטו לעיל כדי להצדיק את דחיית בקשתם של החייבים על הסף. מדחייה

מוצדקת הן מטעמים של גופו של עניין הן מטעמים דיוניים והן על שום שהמבקשים באים לבית

המשפט בידיים לא נקיות.

            מי בא בידיים לא נקיות? הרי הכונס בא לבתי המשפט בידיים

            מזוהמות תרתי משמע.

            וכל מה שהכונס פירט הרי הוכחתי שהנו דיבוב של שקרים שהיו

מביישים כל בר דעת ושוטה.

-מפאת קוצר הזמן שהועמד לרשות ב"כ המשיב להביא  את תגובתו (בשים לב לעובדה שמדובר בתקופת בסוף שבוע), נבצר מהח"מ להביא את תגובתו והתנגדותו בהרחבה. בהסתמך על האמור לעיל אביא להלן בקצרה את -הטעמים המשפטיים העיקריים המצדיקים את דחיית הבקשה.

אדוני הכונס אתה מיררת את חיינו ובמשך 5 שנים לא ידענו מה זה סוף שבוע אחד, למנוחה, אצלך רק סוף שבוע אחד הופרע ועוד בהוראת המחוזי, אז תתאפק ומי שאין לו זמן אל יכתוב פטפטת שקרית, מעוותת ומיתרת אלא ייגש לעניין.

"ומפאת קוצר הזמן" ונבצר ממך מלהביא בהרחבה את תגובתך והתנגדותך, ומה אלה כל הטענות השקריות אחת לאחת שאתה מעלה כאן, " ובהסתמך על האמור לעיל אתה מביא להלן בקצרה את הטעמים המשפטיים. אתה מזכיר את "הפיליבסטר"

בכנסת, פטפטת ללא מטרה לא תביא לך את מבוקשך.

3. קיים מעשה בית דין הצו לפינוי הנכס מ 29.4.01 .

לא נוצר מעשה בית דין, מהיותו מקפח ולא מכליל את הערתי

בהחלטה. כן קיים מעשה רמייה, גניבת דעת וחוסר תום לב.

            4. גם אם ימצא מי שיטען שלא נוצר מעשה בית דין. עליהם היה לערער לעליון ולא כאן במחוז.                   אני הופעתי לבד וללא ייצוג, ולא היינו מודעים לכל הרקיחות של

הכונס. ורק רצינו שיקבל את ההסכם שנחתם עם קונה. ראה כי

דחה את מכתבו של עו"ד רוזנברג מ26.3.01 והפסדתי 690.000 $.

 -ברם, אצל המבקשים מלים לחוד ומעשים לחוד, המבקשים לא חדלו לרגע מפעילותם לעיכוב הליכי

 מימוש.

ומה חשב לו כונס מתחסד ונושך, שאתן לחדלי אישים, לו ולמרעיו עמלי של 30 שנה, שסימה עינהם ושכלם נשתבש עליהם כשראו לפתע כי נפלה בחלקם הזדמנות פז להתעשר שלא במשפט במאות אלפי דולר. ודאי שאעשה כל אשר לאל ידי למנוע מהם הגזל. איני איש של משחקי מזל, פעם למעלה ופעם למטה. אני איש שעמל כל חיוו, ומבקש "רשות" ליהנות מעמלי ולהוריש לצאצאיי ולא לכונס רשע וחדל אישים זה.

5. המבקשים עותרים לסעד זמני מן היושר כשהם באים בידיים לא נקיות.

            חוצפה מהולה ברשעות שאוזנו של מי ששומע תצלנה.

כיצד מעז. נבל זה להמשיך ולשטות בכולם.אבל זהו האיש.!! 

בחיים למדנו. שרק שתוי גמור אומר, כי חושבים עליו שהוא שיכור.

            -המבקשים לא זו בלבד שלא מילאו אחר צו בית המשפט הנכבד ולא פינו את הנכס במועד שנקבע בפסק

דינו, אלה שהם אף התנגדו באלימות לניסיונה של משטרת ישראל לבצע את צו הפינוי. ודוק, אין

מדובר באלימות סתם אלא בהתבצרות ובאיומים ברצח ובהתאבדות. לא יעלה על הדעת שבית

המשפט ייתן סעד למי שמפר באופן בוטה ואלים את הוראותיו של בית משפט נכבד זה.

עובדה שהכונס והמוצל"פ אורי פוני ביצעו

פינוי למרות עיכב הליכים מהעליון,

זאת עובדה.

עובדה שהכונס גם הפעם ביצע פינוי למרות העיכוב של ההוצל"פ, זאת גם עובדה שגליתי רק עתה.אז אם עם עובדות לא מתווכחים. למה הכונס מתוקף רשעותו/חוצפתו כי אין להם גבול, ממשיך להלעיט את המחוזי בשקריו.

במצב עניינים כזה, שלא אתנגד בכל דרך לא אלימה לביצוע מזימתו והונאתו את המשטרה את בתי המשפט ואת קלגסיו האחרים.

והשרץ הזה מוסיף חטא על פשע וקובע,

"לא יעלה על הדעת שבית המשפט ייתן סעד למי שמפר באופן בוטה ואלים את הוראותיו של בית משפט נכבד זה."

-ניסיונו של בא כוחם לתלות האשם בהבנתם הלקויה של המבקשים, צריך אף הוא להידחות. נציין בהקשר

זה, שבא כוחם הנוכחי אינו הראשון שמייצגם, קדמו לו עו"ד יואב שרון מתל אביב, עו"ד כוחי מירושלים ועוד אליעזר דיימנט מתל אביב.

החייבים זכו איפוא לייצוג משפטי ולייעוץ משפטי לאורך כל ההליכים.

הגדיל לעשות הכונס כאן ומטעה את בית המשפט ביודעין, כאשר מסלף את האמת, ע"י מילוי החלל במלים נבובות וריקות מתוכן, ואשר מקורם בשקר גס, אחד מיני רבים.

נכון שייצגו אותי עורכי דין רבים וחלקם אף הספידו אותי ביודעם כיצד עובדת מערכת משפטית רומסת ולא חוקרת אמיתות עד תומן, ולא צריך לקחת דברי כונס "ככזה ראה וקדש" ושמא יש לתת לכל עו"ד רק כינוס אחד ועד שלא יסיימו, וייחקר ע"י רשות ציבורית עד תומו, ולהפיק לקחים, ועד אז  לא יינתן לו עוד תיקים, כי הוא מקבל תאבון רע ולומד לסלף ולשקר כדי לנצל הזדמנויות רבות ככל האפשר ולמוטט משפחות רבות ולהתעשר שלא כדין.

עצוב ודואב הלב על מערכת משפטית שלעתים נדמה כי משמשת חותם גומי לכונס.

ודווקא במקרה דנן ושעליו בונה הכונס גיבובי שקרים, להוכחת

טענותיו המופרכות נגדי,

לא הייתי מיוצג ע"י עו"ד.

וכאן ניצל הכונס "ידיעותיי" במשפטים וכיוון התוצאה כך שתראה כמוסכמת עלי מחד ושטמון בה חץ מורעל לעברי מאידך, וכמה שזכרוני לא מטעה אותי, היה איזה דין ודברים בין השופט זילברטל לכונס על ניסוח כלשהו לקראת קבלת החלטתו, והיה נראה שהשופט לא הסכים תחילה על איזה ניסוח שהכתיב הכונס, ואולם לבסוף נעתר לכונס. ויתכן ובדיוק בזה דיברו, אני לא הבנתי אז, וכולנו סובלים עד היום. ושמא יש דרך לשאול את כבוד השופט זילברטל , וייתכן כי הוא זוכר את הסיטואציה הזאת. ואם כן למה נתן לה יד.

            6. טענות החייבים "שלא ייגרם נזק מעיכוב הפינוי" איננה עומדת במבחן המציאות........

            כב' המוצל"פ התיר הגשת סיכומים בתוך מספר ימים והחלטתו צפויה להתקבל במהירות.

            תהא החלטתו של המוצל"פ אשר תהא- אין מנוס מפינוי הנכס.

למה? והרי המוצל"פ ביטל את המכירה, ועובדה היא שעד היום אנו גרים בבית, ואם היינו ברחוב האם הייתי מוותר לו, ייתכן ואף הייתי נאבק בייתר עוז.

כל עוד נמצא החייב בביתו יש בכך כדי להתריע מועמדים רציניים מלהיכנס להתחייבות לרכישה ולו מהחשש מהתנהגותם האלימה של החייבים. אווירת האלימות וההפחדה שמבקש 1 משרה על הסובב אותו בכול הנוגע להליכי מימוש יבריחו כל מועמד רציני

            לך אדוני הכונס יש רק את עצמך בעסקה סיבובית ושמה בן עטר

והוא לא קונה רציני, (385.000 $ שהצעתם בלוליינות רמייה אינם אפילו שליש מערכו של ביתי בימים נורמאלים) כי אם בן עטר היה אמיתי ורציני היה משלם את אשר סיכמנו עליו בעת שהתחזה כקונה והיינו סוגרים מזמן.

ואתה אל תשכח. שטרפדת עסקה מצוינת עם עו"ד רוזנברג והלכו להם 690.000 $.   (ועוד אתה משלה את כולם שאני מפר צו של המחוזי)

ואתה אל תשכח. שטרפדת עסקת לייבוביץ' והלכו להם 650.000 $

ואתה אל תשכח. עשרות ההצעות מטעמי ומעורכי דין שייצגו אותי.

אתה הוא שהבריח קונים רציניים, כי הינך רודף ורדוף בצע.

מי כאן משרה אווירת אלימות, אני שמנסה בכול כוחותיי למנוע ממושחת לגנוב את כבשת הרש, כן, כבשת רש הינה, והיא יחדה לי שבניתי כל חיי.

לעומתך מר כונס, בוא ונבדוק מכמה דירות שגזלת מאומללים אתה משתכר יפה כיום. אתה והקליקה. ועוד נוכיח בבוא העת. (תתחיל להעלים מסמכים זה לא יעזור לך)

והאלימות שבה הכיתה באגרוף איש בן 70 שעבד כשומר למחייתו בבית יואל, ומשום שזמנך אץ להוצל"פ להפיל עוד מסכן שמשכן לפחת. ורצית להחנות את קטנועך על מקום אסור, והאיש המסכן ניסה למנוע ממך להפריע לציבור המשתמשים במדרכה, וכשלך זה לא נראה אזי במכת נוקאאוט שלחתהו עם קרסול שבור לבית חולים. ונשפטת ונכנסת על כך.

ושוב אני שואל מי כאן הבריון המאיים ואווירת אלימות סביבו תדיר.

לא יעזרו לך כל תחבולותיך. האמת תמיד ובסופו של דבר תנצח.

      7. מאזן הנוחות מצדיק אף הוא את דחיית הבקשה

                        "אלחם כל עוד לבי פועם" למגר השחיתות מן הארץ.

מה המניע האמיתי שלך להיות כה זריז, נחרץ וחסר פשרות בכל הנוגע למכירת ביתו של מרשי לאלתר. (ומבלי לבחון פתרונות פחות דרסטיים וקשים). הכתבה הרצ"ב שפורסמה ב"חדשות" מסבירה היטב מה מריץ אותך כנראה באמת, ואתה מספיק נבון להסיק בעצמך מהכתבה כל מה שאני אינני חפץ לאומר. (ראה 3.9.01)

2.9.01 הכונס מגיש למחוזי בקשה להשלמת תגובה מטעם המשיב:

ואלה הפרטים המשלימים:

1. לאחר הגשת התגובה שוחחתי עם אפיק כדי להעביר לו העתק התגובה. להפתעתי הודיע לי כי התגובה

אינה מעניינת אותו וכי בידו מכתב שקיבל בדואר מהמשיב (בנק טפחות) ישירות. לדבריו ניתנה לו

ארכה של 30 יום לפרוע את חובו.

2. מבדיקה טלפונית מהירה שערך הכונס התברר שהמכתב נכתב בטעות. אין באמור במכתב כדי לייצג את

 עמדת המשיב. כותב המכתב.

צריך למען ההגינות לאמור כי על המכתב הזה חתמו שניים מראשי הבנק  ש. בן חנן ו – ח. קויפמן וחזקה עליהם שיודעים מה הם עושים. ואולי הכונס מעלים מידע מהבנק, ופועל ללא רשותם, ומפעיל ללא ידיעתם דרכי רמייה והונאה כלפי לווים של הבנק, ובזה מוציא שם רע לבנק שאינו חפץ בכך. עובדות ביצועיו והתנהלותו השקריים והבלתי חוקיים בעליל (נגד לקוחות הבנק שמעדו זמנית שלא מרצונם) של הכונס מלמדים כי "סוף גנב לתליה", והיום מופעלים נגדו הליכי הדחה בבנק. וב - 17.1.05 נודע לי כי פטרו אותו סופית מלייצג את בנק טפחות.

ואולי נשמעה תפילתי

" לא אלמן ישראל".

כותב המכתב לא היה מודע לעובדה שכונס הנכסים כבר חתם על הסכם למכירת הבית וכי בשלב זה אין לזוכה בתיק ההוצל"פ אפשרות משפטית להחזיר הגלגל לאחור. כותב המכתב לא היה מודע להליכים המשפטיים המרובים שהתנהלו ומתנהלים עם המבקשים.

שני כותבי המכתב הינם מבכירי הבנק, וחזקה עליהם שהם בדקו וידעו היטב מעשיהם מי שלא מודע לתפקידו כנאמן ממונה הוא הכונס שלא טרח לעדכן את הבנק על כל מעלליו.

ואת זה אני מוכרח פשוט מוכרח לכתוב בהבלטה ייתרה, ואולי זה שורש הרע. שורו מה טוען הכונס בפני בהמ"ש המחוזי. ואף אחד שם לא נופל מהכסא.

וכי בשלב זה אין לזוכה (הבנק) אפשרות משפטית

להחזיר הגלגל לאחור.

            את אלה הדברים ודומיהם מחדיר הכונס בעובדי ומנהלי הבנק

            וכך יוצא שכולם משרתים את מאווייו האפלים של הכונס.

                        האם אני נאשם ברצח?, הבנק תבע, עכשיו הבנק חוזר בו.

מכל מקום עמדתו הרשמית של המשיב כפי שבאה לידי ביטוי בהנחיות שניתנו לח"מ ע"י מנהל מערך ניהול הלוואות הארצי של המשיב (שהוא הרשות המוסמכת אצל המשיב בנושא זה) הינה כפי שבאה לידי ביטוי בתגובה שהוגשה הבוקר לבית המשפט.

מיהו אותו מנהל מערך ניהול ארצי?, האם זה צבי לבנה ומדוע הכונס לא נוקט בשמו שאוכל לנסות ולעמת בינו לבין כותבי המכתב, או אולי זהו איש שנתון למרותו של כונס יען כי הם שותפים בחלוקת השלל. ועוד, "עמדתו של הבנק הינה, כפי שבאה

לידי ביטוי בתגובת הכונס מהבוקר". כיצד עמדת הבנק מהבוקר היא עמדתו עתה ובין הדברים יצא מכתב מהנהלת הבנק שמבטל כל ההליכים נגדי. כל זה  יכול להיות רק בסיטואציה אחת, והיא, שהכונס הוא שמנהל את הבנק ואת בתי המשפט. ורק כך זה יכול להיות.

4. כפי שציינתי לעיל גם הצהרה זו הינה שגויה והיא ניתנה בטעות ומתוך הטעיה שפקידי הבנם הוטעו ע"י ב"כ המבקשים.

בעקביות הכונס מנהל גם את הבנק, ובשבילו שניים מבכירי הבנק הם פקידים שהוטעו ע"י ב"כ המבקשים. אגב את המכתב הפנה עורך דיני אפיק זאב למנכ"ל בנק טפחות מר חיים פרוילכמן מ 14.8.01 ובשביל הכונס זה פקידי הבנק. אבל איש סודו מתל אביב זה שמנהל מערך הלוואות, וכנראה שותפו לפינוי אלפי משפחות מבתיהם הוא הקובע. לא שהמכתב הזה עשה לנו משהו, אבל תגובתו הנחרצת של הכונס מראה בעליל מול מי אני מתמודד.

5.9.01  החלטת המחוזי: בשלב זה אני מעכב הליכי פינוי.

יש מקום לעכב את החלטתי עד להחלטת יו"ר ההוצל"פ, הדן בסוגיית אישור מכירת הדירה לצד ג'. ובלבד שהמבקשים ימציאו ערבות להבטחת הפינוי – 2 ערבים ו 20.000 ₪.

      וגם זו נחמה.

5.9.01 בקשה להארכת מועדים לביצוע פינוי:

ב"כ הזוכה הודיע לי שהוא חוזר בו מהבקשה לפיכך אני מוחק אותה      

ולא מאהבת מרדכי.

רק כאשר נסגרות בפניו כל דלתות השקר, חוזר בו הכונס מבקשות

      מוזרות כמו הארכת מועדים. (זה לתת בידיו עוד אפשרויות)

      והמוצל"פ חייב את הכונס לשלוח אלי העתק של כל בקשה בתיק

      וכהרגלו לא שלח ורק מהחלטת המוצל"פ אני למד שהכונס הגיש

היית בקשה כזו. וזו לא הפעם הראשונה שהכונס מפר הוראות חוק.

5.9.01 הגיש עו"ד אפיק  להוצל"פ סיכומים בכתב מטעם המבקשים:

6.ב. כונס הנכסים מנסה ליצור עובדה בשטח, ולהראות כי לרוכשים של

 הבית יש זכויות בנכס. אולם זה בהחלט לא המצב המשפטי הנכון,

      ראה סעיף 19 להסכם מיום 27.5.01. וכן את החלטת

ההוצל"פ מ– 30.5.01 לעיל

              כמובן שאין צורך לאמור שיושב ראש ההוצל"פ אינו "חותמת גומי"

לאישור עסקאות הבאות לפניו,

            ועד אז הרוכשים המוצעים אינם צד למימוש הנכס.

                  אני חושב שבמקרים רבים מאוד ההוצל"פ הינו חותמת גומי.

6.ג.   לכן התנגדתי נמרצות לכך שבא כוח הרוכשים ישתתף כצד פעיל

בדיון: וטעה כבוד יו"ר ההוצל"פ כאשר אפשר לעו"ד מימרן ליטול חלק בחקירת השמאים, אין חולק על זכותם להיות נוכחים בדיון, אך מעמד (וזכות) לקחת חלק פעיל בדיון ולחקור עדים, אין להם.

7.א. לכונס הנכסים אצה הדרך למכור את הבית, כאשר התמורה

 שתתקבל חשובה פחות לגביו.

לכן נכשל כונס הנכסים בפגמים פרוצדוראליים . כונס הנכסים טוען שזה "פגם טכני" בלבד שאינו יורד לשורש העניין.מה שעשוי לגרום שהבית יימכר במחצית "מערכו הריאלי" בשוק.

וזה עוד שורש של העניין,מכירת ביתי לכונס בשליש, כדי לרושש.

7.ב.   הכונס נחפז ליצור "עובדות בשטח". ויטען כי צד ג' כבר רכש

 זכויות בנכס, וכי אישור המכירה ע"י ההוצל"פ הינו "אקט פורמאלי" ובדיון טען עו"ד מימרן בפה מלא כי למרשיו זכויות בנכס, והוא לא יוותר בשום מקרה על זכויות אלה.

(ברצוני להוסיף כי מימרן אמר לי בגמר הדיון בהוצל"פ וכולם שמעו, כי הוא עוד ימכור לי את הבית בפחות מ 300.000 $).

8.ב. בחקירה הנגדית הודה השמאי יעקוב ביר כי הוא (אביו ז"ל)

והמשרד שהוא מנהל הם שמאי מקרקעין של בנק טפחות, ללמדך

שיעקוב ביר הוא "בעל עניין" בבנק טפחות. מאחר ויתכן

(ולו למראית עין) שהשמאי ביר שואף לקדם את האינטרסים של מעסיקו, די בה כדי לפסול את שמאותו.

10.א.ב.     ומה גם, שהשווה את הבית "לטירה" מחד, ומאידך כשבא

לקבוע את שוויה של הטירה, עשה זאת על בסיס עסקאות דומות

בסביבה, דהיינו דירת 3.5 חדרים בבית סטנדרטי.

(ע' 5 לנומרטור223).

זכה ב"כ המבקש ועובדה זו נחשפה רק כאשר הוגש התסקיר של השמאי ביר בחקירה נמרצת שניהל ב"כ הרוכשים (עו"ד מימרן). אולם בצדק ציינה השמאית עדי סמולנסקי, זה מגוחך להשוות נכס כזה לדירת שיכון של 3.5 חדרים.

19.א.ב.     הכונס ודאי יטען כי שוק הנדל"ן היום בשפל וכד', וכי הוא עשה את כל המאמצים הדרושים כדי להשיג את המחיר הגבוה ביותר, דבר זה לא מתיישב עם המצב בשטח. למה דחה את לייבוביץ' ולמה טרפד העסקה, ומציגה "כעסקה פיקטיבית" , ולמה לא הביא שום הוכחה לביסוס הטענה שהוא זרק לחלל.

20.א.ב.  יתכן כי לעת הזאת קשה לממש לאלתר נכס בסדר גודל של

מיוחדות כזו, וצריך לבחון אופציות אחרות, כגון השכרתו, והיו כמה אפשרויות ועם דוקומנטים, 26.8.01 ו-24.8.01 וההשכרה הייתה מאפשרת תשלומים לבנק עד אשר ימצא פתרון הולם. אולם הכונס מעוניין במכירת הנכס מיד והוא מסרב לדון בעקשנות בכל אפשרות אחרת. התנהגות הכונס מונעת מהמשיבים לזכות בכל הכנסה מהנכס, וזה משרת את מטרתו של הכונס להוכיח כי המשיבים אינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם.

21.א. מוזר הדבר שכונס הנכסים מציג כלפי המשיבים עמדה נוקשה

וקיצונית יותר מהלקוח שלו בנק

טפחות. הבנק נתן 30 ימים הסדר החובות (מכתב הבנק 16.8.01)ואילו הכונס אינו מוכן להשהות אפילו ביום אחד. אם יינתן עכשיו אישור מכירה, שהרי גם אם החייב יגיע להסדר, לא ניתן להשיב המצב לקדמותו.

9.9.01 מכתבו של אפיק לכונס: "פרסום מידע שקרי לגבי בהודעה מאומתת

בתצהיר לבית המשפט:"

1. כיצד הטעיתי את פקידי הבנק ביחס להליכים ולעובדות.

2. פרט למכתה למנכ"ל טפחות מ 14.8.01.

      3. עכשיו ברור לי כי מי שמשרת בשירות הציבורי עשרות שנים, הוא כנראה

"נאיבי" במובנים מסוימים: ורק משטיפלתי בתיקו של חזן הבנתי מה המניע האמיתי שלך להיות כה זריז, נחרץ וחסר פשרות בכל הנוגע למכירת ביתו של מרשי לאלתר. (ומבלי לבחון פתרונות פחות דרסטיים וקשים). הכתבה הרצ"ב שפורסמה ב"חדשות" מסבירה היטב מה מריץ אותך כנראה באמת, ואתה מספיק נבון להסיק בעצמך מהכתבה כל מה שאני אינני חפץ לאומר.

4. לכן אני דורש ממך לחזור מהדברים השקריים לאלתר, ולהתנצל על

      הנזקים שגרמת לי בפרסום שקרי, אותו יש להוקיע.

      5. במידה ותחליט להתעלם מדרישתי, אאלץ לצערי לפנות נגדך בהליך

            משפטי על פרסום לשון הרע נגדי.

9.9.01 הכתבה ב"חדשות" לשכת עוה"ד: להפחית ב 75% שכר הטירחה

שמשלמים חייבי המשכנתא לעורך הדין של    בנק .

מציעים: שכר הטירחה יחושב כאחוז מסכום החוב –

ולא כאחוז מהמשכנתא כולה, כפי שנהוג כיום.(3.9.01)

כונס    ,    !   מה      מריץ    אותך   באמת  ??? 

1.10.01 עסקים: מחריף המיתון בנדל"ן. הפיגור בהחזר המשכנתאות - לשיא חדש

17.10.01 עו"ד אפיק בשם החייבים הגיש להוצל"פ. בקשה למתן הוראות בעניין

     מכירת הנכס:

המוצל"פ מתבקש להחליט בבקשה למתן הוראות למכירת הנכס.

1.      ביום 28.8.01 החליט המוצל"פ כי ב"כ החייבים – המשיבים יסכם טענותיו תוך 10 ימים והצד האחר יסכם 10 ימים לאחר מכן.

2.     החייבים עמדו בלוח הזמנים שנקבע, והגישו סיכומים בכתב ביום 5.9.01, באותו יום נמסר עותק לכונס ביד.

3.     לאור האמור היו הצדדים הנוספים צריכים להגיש את סיכומיהם בכתב מטעמם תוך 10 ימים, דהיינו עד ל15.9.01. למרבה הפלא טרם טרחו הצדדים הנוספים להגיש את הסיכומים בכתב עד עצם היום הזה, ובניגוד לזריזות שגילו בעניין פינוי הבית, עכשיו לא בוער להם דבר.

4.      אין כל הצדקה לעכב מתן החלטה בבקשה למכירת הבית.

כשלא נוח לכונס הוא לא ממלא אחר הוראת ההוצל"פ.

17-18.10.0 החלטת המוצל"פ:

כיוון שהזוכה והרוכשים לא הגישו סיכומים

ולאור המחלוקת בין השמאים לגבי ערך הנכס.

אניני מאשר את מכירת הנכס לרוכשים.

על כונס הנכסים לפרסם מכרז חדש.

חבל, שרק ב 30.10.01 פרסם המוצל"פ את הסיבה האמיתית לאי אישורו את המכירה והיא "לאור ההפרשים הקיצוניים בין חוות הדעת, ולאור הפגיעה הקשה בקניינם של החייבים.

אניני מאשר את מכירת הנכס לרוכשים.

18.10.01 להוצל"פ. סיכומים מטעם הכונס והזוכה, בעניין בקשה לאישור מכירת הנכס:

ס' 1 ה'. בדיון משותף א אצל השופט זילברטל מיום 27.3.01 נקבע בהסכמה כי הפינוי ידחה עד ליום

29.4.01. הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין.

ראה 9.4.01 אבל היכן יישום ההחלטה של המחוזי שתומכת בלתת לי מכתב דרישה של כמה לשלם לבנק ולגמור כל העניין. למה לחכות ל 29.4.00. ומה עושה הכונס דוחה את הפונים אליו לשלם החוב כולו לבנק. למה? גם אני לא יודע, אבל חושד!!!

ס' 1 ח'. מאז פתיחת תיק ההוצל"פ ועד היום לא שילמו החייבים ולו אגורה אחת על חשבון חובם לזוכה!!

כונס רשע זה כמוהו כ – פרעה. שיכול היה אחרי המכה הראשונה לשחרר את עם ישראל, והיו הוא ועמו נצלים. אולם ככתוב "ויכבד ה' את לב פרעה". שרשע גמור כזה לא יינקה  רק במכה אחת, אלה גוזרים עליו מכות הרבה, כדי שהלקח יילמד היטב וגם לדורות הבאים. כך שלום כהן שאילו ניהל מו"מ עם הקונים ששלחתי לו הינו נפתרים מכל העינויים ממש על פיהם, ואילו הכונס בחר להתעלם מכולם, ולכן הגענו עד הלום,

יום 17.1.05 בו בנק טפחות.חדל מלעבוד עם כונס רמאי.

ראה  2.9.01 למחוזי: תגובת המשיב(הכונס) לבקשה לעיכוב פינוי

נכס.  סעיף ז'. רק אלוהים יודע כמה ניסיונות עשיתי

ואת כולם דחה או טרפד ברשעות מהולה בזדון רב.

==========מכאן

ז. אין שחר לטענת המבקשים כאילו הציעו לשלם את חובם "השוטף" כהגדרתם. להד"ם.

הצענו לשלם כל החוב ולא אחת  ואתה דחית:

הצענו לשלם השוטף פעמים רבות ואתה דחית:

הצענו תשלומים מוקטנים לעת הקשה ואתה דחית:

הצענו רעיונות רבים ואת כולם דחית:

-ראה מכתבו של כונס מ 18.10.00.על פנייתי מ 18.10.00 ובו כתב..

"הצעתכם במכתבכם שבסימוכין איננה מקובלת על מרשי.

-ראה מכתבו של כונס מ 23.11.00 על פנייתי מ 14.11.00 ובו כתב..

מרשי אינו מקבל את הצעתכם " להעביר את חוב הפיגורים לתוך ההלוואה"

מרשי גם לא מוכן להמתין שנה שנתיים עד שתמכרו את דירתכם לבד, ותשלמו החוב.

אשר על כן דוחה מרשי את בקשתכם. יחד עם זאת ניתן לשקול הסדר של מכירת הבית תוך שיתוף פעולה מצידכם, הסדר אשר אם תקיימו את כל תנאיו יאפשר דחייה של פינוי הנכס עד למכירתו

                        הכונס מוכן לשקול רק שהוא ימכור הבית למי שהוא רוצה

 ובכמה שהוא רוצה.  הבנתם!!!

-ראה מכתבו של כונס מ 29.11.00 . על פנייתי מ 23.11.00 .

            עמדת מרשי לא השתנת מאז. הליכי מימוש איפוא ימשכו אלא אם כן ייפרע החוב תחילה.

                        במכתבי הקודם הצעתי אפיק של שיתוף פעולה כדי להקל על התהליכים.

            גם את פירעון כל המשכנת טרפד הכונס בכמה הזדמנויות.

            -    

-ראה כי דחה את עו"ד רוזנברג מ26.3.01 והפסדתי 690.000 $.

-ראה כי דחה את מכתבו של עו"ד יואב שרון מ6.6.01 .

-ראה כי לא נענתה בקשה שלי להסדר מבנק טפחות מיום 30.7.01 .     

-ראה כי לא נענתה בקשה להסדר מיום 1.8.01 .

            -ראה כי לא שעו לבקשות להסדר של עו"ד אפיק מ 14.8.01

            -ראה כי פניית שר המשפטים לויקטור מדינה מ 23.8.01 לשווא  

            -ראה כי בקשה לתשלומים מוקטנים מהבנק  מ 5.11.01.

                  ונענתי בסירוב ונא להעביר כל בקשה לכונס ישירות.

-ראה פנייתו בכתב ובע"פ של אפיק לכונס מ 5.11.01

            -ראה כי בקשתי מויקטור מדינה להסדר מ 14.11.01 שלא נענתה

            -ראה פנייתו של עו"ד אפיק לש.בן חנן מ 18.11.01

            -ראה כי בקשתי מבנק טפחות להסדר מ 22.11.01 שלא נענתה.

            -ראה כי בקשתי מצבי לבנה להסדר בעת הקשה הזאת מ 22.11.01

שלא זכתה למענה.

ראה דבריו של צבי לבנה ממכתבו של עו"ד אפיק אלי מ 22.11.01

2 א'.וגם עכשיו הבנק אינו מוכן לשום הסדר מחודש של פריסת החובות.

מר לבנה אמר לי חד משמעית.

 למרות שהוצע לו לצרף את בני ואשתו כערבים

2 ג'. כפי שצפיתי מראש מוכן הבנק גם עכשיו לאלתר.

לקבל את מלוא החוב, ולהסתלק מהליך כינוס הנכסים. בעניין זה היית עמדתו של מר לבנה נחרצת בניגוד לדעתו של עו"ד שלום כהן

-ראה דבריו של עו"ד אפיק מתוך "תגובה מטעם המשיבים"

 למחוזי מ 25.11.01

      6 ב. כאשר מונתי מטעם הסיוע המשפטי ב 8.01 לייצג את החייבים

            ביקשתי מהכונס אורכת חסד של שבוע, כדי לבחון את מכלול

            האופציות העומדות למשיבים. אורכה זו לא ניתנה לי, ומאז אין

הידברות של ממש בין הצדדים, למציאת פתרון "בדרכי נועם".

ועוד עשרות רבות של פנויות לגורמים שלטוניים ואחרים, או שלא

ענו או שענו כדי לצאת ידי חובה, וכולם כאילו הסכימו עם מר

גורלי. אכן מדינה אכזרית.ורעה.

והחמצנו הזדמנויות רבות לסגור עם הבנק, זאת כי נדמה היה לכונס וחבריו כי נקראת להם הזדמנות של פעם בחיים, ולא רצו בכול מאודם ותחבולותיהם להחמיצה. יראה האל.

ולמרות כל בקשותיי הנ"ל להסדר ועוד רבות,

לא נעדרה חוצפתו של הכונס רשע ובתגובתו

 למחוזי מעז הוא לכתוב             בסעיף ז' לעיל. אומר הכונס:   

"אין שחר לטענת המבקשים כאילו הציעו לשלם את חובם "השוטף" כהגדרתם.להד"ם."

ואתם רואים כמה ניסיונות נעשו ולכולם לא התייחס.

            ===========עד כאן.

סעיף 2. בעת הדיון הביאו החייבים להעיד מטעמם רק שמאית אחת, וויתרו למעשה על השמאי השיני.

                        זאת עשינו משום שהסיוע המשפטי אישר תשלום רק לשמאית.

-נוסיף ונרחיב כי הטענות המתייחסות ל"תקינות ההליך" כללו טענות עובדתיות מרובות שלא הוכחו בעדות.

            כבוד המוצל"פ מופנה בזאת לתגובת הזוכה שהוגשה ביום 23.7.01 ובה מפורט. תקינות ההליך.

                        הנה לפניכם כמה פנינים מתקינות ההליך שביצע בנו הכונס.

      ===========מכאן

23.7.01תגובת הזוכה לבקשת החייב להורות על ביטול הסכם המכר. שהוגשה ביום 29.5.01

שימו לב למערכת שקרים של שלום כהן והוא ממש מאמין כי כל

האחרים אידיוטים:

למה רק עכשיו אתה מגיב להוצל"פ מר כונס, ההוצל"פ נתן לך

7 ימים, ואתה העדפת חודשיים) ?  

ולמה חכית חודשיים, כדי להגיב על בקשתי לביטול המכירה המתוזמרת, המזויפת והבלתי חוקית שערכת במשרדך, או שמסתתר כאן עוד תרגיל מסריח, להסיח דעת  ההוצל"פ שאמר מפורשות:

"בשלב זה אין לבצע כל פעולה בקשר להמשך הליכי המכירה".

ואתה באת עם קלגסיך לפנותנו מבתינו

והנה לכם כמה מתירוציו  המגומגמים של הכונס להוצל"פ,

באשר לאיחור בהגשת התגובה הנ"ל:

 1 "בסמוך לאחר הגשת הבקשה נוהל מו"מ עם גיסו אדם מכובד בשם ריצרד קורס".

כאן אומר, שדברי החנופה של הכונס לכיוון גיסי  אינם עולים

בקנה אחד עם מעשיו. נכון שהיו כמה טלפונים בניהם כי ביקשתי

מגיסי בצר ל, כמו שביקשתי ממאות אחרים, לנסות להניא אותו

מלהרוס הכול ואולם כאשר הגשתי ערעור על החלטת המוצל"פ

לאשר המכירה, הכונס כעס מאוד יען כי תחבולותיו לא עלו יפה

או אז התקשר לגיסי וחרצובות לשונו רטטו באומרו:

א.  חזן  משה הוא לא רק חוב

ב.   תגיד לגיסך כי אני מסיר את הכפפות,

( כאילו שעד היום...)

ג.   ומעתה גיסך לא ישן טוב בלילות,

 (בזאת הערל הצליח תדיר)

ד.   ואדאג שלא תישאר לו פרוטה.

2 "בבסיס המו"מ שנערך עם מר קורס עמד הרצון להימנע מעימותים מיותרים".

והפינוי מהו? האם אינו האימאימא של העימותים.

והמסמכים הדרקונים ששלח כי אחתום עליהם, מהם ?

האינם דרכי  זילות באינטליגנציה של כל הדיוט מצוי .

3 "מאמצים שעשה ב"כ הזוכה לאתר "צינורות תקשורת" אחרים לחייב לא עלו יפה"

למה לך אדון כונס להתאמץ כל כך בלחפש "צינורות תקשורת" לחייב ? שהרי עשרות פעמים בכתב ובע"פ נתבקשת לתת

מכתב פשוט ואתה בתרגילים מגמתיים שעולה מהם ריח של

גזל והתעלמת.ממאות בקשותיי.  ואכן צדקת בהכניסך לתוך מירכאות את המוסג ""צינורות תקשורת"". (ואני מכפילן)

וכל השאר הוא מערכת שקרים מנווטת ע"י כונס מגמתי שכול ענייניו ומניעיו חד הם לרמוס ברגל גסה כל מי שעומד בדרכו – וגם בכוח הזרוע  כשזה לעתים נחוץ –  (ראה  22.3.01   מצורף פסק דין נגד שלום כהן מיום 16.11.03)   והנה בקצרה, כמה מכל השאר:

א.    בן עטר כנראה, הינו נוכל וספסר זול ולא ממש בעל עניין, שקנה בזול את הזדמנות חיו לגור בביתי.,שאילו בבית היה מעוניין  מר בן עטר ואשתו ולא בבצע, למה אדם שרואה אותי נאנק תחת כונס דורסני, לא קם ומבקש לפתור אותו מין הטעם הפשוט "שזה לא נגמר", קרוב לוודאי שהיה מקבל כספו ללא כנס כלשהו, ולו רק משום התמשכות הזמן 3-4 שנים ויותר.

ב.     אלא שכאן מסתתרת לה אמת עלומה שרק הקליקה יודעת אותה. לא בוער שום דבר, הערבות, אותם 10% אם שולמו בכלל הרי הם מונחים בפיקדונות מניבים, ואולי כבר אותו כסף עבר לרכישות ספקולטיביות אחרות של כונס וספסר.

ג.      הנה כי כן בחלוף 4 שנים ויותר והוא לא נואש, אדם נורמטיבי שכוונתו  טהורה היה מסיר ידו מעסקה שלא נראה לה סוף ואשר ממנה עולה ריח של עושק ורמייה, וגם, לפני כשנתיים פגש בני עופר את בן עטר ואת המתווך שליבו יחדיו ואמר להם אולי תרדו מהעסקה שהורסת את משפחתנו, נענה על ידי המתווך, כי אם מר חזן ייתן 200.000 $ לבן עטר , הוא ירד מהעסקה. (אגב מעניין מאוד מה הם עושים יחדיו תדיר.)

ד.     יש תצהיר של מר לייבוביץ' –ואם רצה לאמת, למה לא בדק בבנק לאומי, ולמה לא נתן מכתב פשוט, והפסדתי 670.000 $.

ה.    הכונס משקר כאשר הוא טוען כי לא הוא יזם את הכתבה בגלובס. ופרסומים מגמתיים אחרים.

ו.       הכונס משקר כאשר הוא טוען כל לא הוא והבנק יזמו שמאות מגמתית. שהרי יכלו לפנות דרך ההוצל"פ לשמאי ניטראלי,

ולא לשמאי שעובד עם טפחות עשרות שנים, שמניעיו לתת למעסיקו את מבוקשו נהירים לנו מאוד.

ז.      לסוף ס' 5 : למי הודעת שתסכים לקבל את הבקשה ולהעבירה להוצל"פ. היכן המכתב שלך בנדון?.

ח.  אילו רק נתן מכתב פשוט. הכול היה נראה אחרת. אבל הכונס רוצה הארמון בשבילו ובשביל שותפיו, ולכן הגענו עד הלום.

===========עד כאן

ס' 3 ב'.  במצב שלפנינו חתמו הרוכשים על חוזה רכישה ושילמו תשלום ראשוני של 50.000 $ סכום זה

במלואו, נכנס לקופת הכינוס של החייבים. דומה שלא נגזים אם נטען כי הרוכשים רכשו בעת התשלום "כרטיס כניסה" של כבוד להיכלו של כבוד ראש ההוצאה לפועל.

כמה חנופה עוד תרעיף אדון כונס, ותוך כדי תעלים פרטים מהותיים. --- הצג נא את הקבלות של 50.000 $ שקיבלת, ולאן הפקדת? ומדוע לא הצגת עד היום את הקבלות או שמא שולם לך סכום זה בדרכים לא שקופות, ואולי בזה מדבר המכתב הנלווה שמסרת לרוכש בעת חתימת הסכם המכירה הזריז שביצעת בניגוד לנוהל תקין.  אולי??.

ס' 3 ג'. אף מפנה טענות כלפי הרוכשים עצמם. לדבריו, "הציעו" הרוכשים לשלם 650.000 $ ורק

            מששמעו שיש כינוס נכסים הקטינו את הצעתם בכמעט חצי. איננו מקבלים את הטענה. אזכיר כי

התצהיר שהוגש מטעם הרוכשים צוין מפורשות כי החייבים היו מוכנים למכור להם את הנכס

תמורת 400.000 $.

            למה הכונס אינו מקבל טענתי, ואילו תצהירם "קדוש".

בדיקה במכונת אמת,של בן עטר, המתווך ואני וודאי תעזור

לפתור את הסתירה. מכל מקום ביני לבין בן עטר סוכם 550.000$

ס' 8 ב'. בעניין ניגוד עניינים של השמאי ביר ובנק טפחות. נוסיף עוד ונמליץ בעניין זה בפני החייבים ליטול

קורה מבין עינהם. אם דעתם היית מתקבלת, או אז היה מקום מקל וחומר לטעון טענה זו, ביתר שאת, גם כנגד השמאית מטעמם, עדי סמולנסקי. אף היא קיבלה שכר מהחייבים כדי לבצע את השמאות האמורה ויש להניח כי שכר זה לא היה נמוך כלל וכלל.(ב"כ החייבים התנגד לשאלתנו לעניין שיעור שכר טרחתה). לפי גישת חברי המלומד, הרי היא נגועה ב "ניגוד עניינים" על אחת כמה וכמה.על מקרה כגון זה נאמר "הפוסל- במומו פוסל, ומכאן ואילך, כל המוסיף גורע.

ראה 29.8.01 אשור הסיוע המשפטי לתשלום לשמאית עדי סמולנסקי עבור חוות דעת ועדותה, סך 2000 ₪.אינך יכול אדון כונס להימנע מלאומר דברים לא בדוקים, טול קורה מבין עינך, מבחינתי כולך פסול. וכל מה שהוספת גרוע. והשכר נמוך משמעותית מאוד. ואין ניגוד עניינים. ובמומך פסלת.

ס' 8 ג'. ככל אדם ואדם גם השמאים הם בני אדם ומסוגלים לשגות.עקב טעות הנובעת משגרת הכתיבה. והשמאי ביר ציין בעדותו במפורש כי לקח בחשבון השמאות שנערכה גם את השטחים שנבנו ללא היתר,

היחיד שאינו בן אדם הוא זה הדורך בראש חוצות על האחר כדי

להתעשר. טעות הנובעת משגרת כתיבה אינה פריבילגיה, בידי מי שקובע גורלות של בני אדם. אתה ככונס ומר ביר כשמאי אינכם יכולים ליהנות מפריבילגיה  שבני אדם רגילים יכולים אולי ליהנות מימנה. "תלמידי חכמים היזהרו בדברכם" נאמר במקורותינו.  לגבי בית המלאכה הוא אישר שלא לקח בחוות דעתו עלותה. ראה עמוד 2 לעדותו.  (" אנחנו לא התייחסנו לבית המלאכה" שנראה לנו כשטח עודף ומיותר מבחינת שימושי הבניין.)

ועד שהופעת בשבילי בת המלאכה הזה, פרנס אותנו בכבוד.

21.10.01 מימרן מגיש להוצל"פ: בקשה מוסכמת לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד

 ולהארכת מועד להגשת סיכומים מטעם ב"כ הרוכשים:

המוצל"פ מתבקש לבטל את החלטתו מיום 17.10.01 שניתנה במעמד צד אחד, ולפיה נדחתה הבקשה לאישור המכר לרוכשים. ואלה ניוקי הבקשה.

            אפיק הסכים. והמוצל"פ מאריך המועדים.

21.10.01 אפיק מבקש מהמחוזי פטור מאגרה והמחוזי נענה.

24.10.01 החלטת המחוזי, השופט צבי סגל:   דין העדר התייחסות כהסכמה.

ס' 7. לאחר קבלת תשובות הצדדים אחליט אם יש מקום לקיים דיון במעמד הצדדים.

ס' 8. דין העדר התייחסות כהסכמה.  דין העדר תגובה במועד כאי התייצבות, על כל המשתמע מכך.

זאת אמר השופט באשר להתייחסותו של הכונס ובזלזול שהוא נוהג במילוי חובתו ככונס. ודי אם נזכיר כאן את התייפייפותו, באשר לחבויות שהוא אמור לחוב כלפי צדדים שלישיים, וכל שאר החרטט,  ראה מכתבו לעו"ד יואב שרון מיום 7.6.01

28.10.01 החלטת ראש ההוצל"פ:   לאור ההפרשים הקיצוניים בין חוות הדעת אניני מאשר את המכירה.

לאור ההפרשים הקיצוניים בין חוות הדעת ולאור הפגיעה הקשה בקניינם של החייבים, במחיר שנקבע ע"י

מראש המציעים השונים, החייבים ובן עטר.לא תישמע עוד טענת החייבים לגבי מהימנות חוות הדעת של השמאי מטעם כונס הנכסים.

למה לא החליט לערוך שמאות לא תלויה, ולפרסם מכרז הוגן, ולאומר בו כי מכירה קודמת לא אושרה בגלל הפרשים קיצוניים. כך יכלו לקבל קונים אחרים יותר מאשר פרסום סתמי של מכרז שיני תוך הסתרת עובדות מהותיות אשר פגעו בנו קשות.

30.10.01. החלטת ראש ההוצל"פ.

לאור ההפרשים הקיצוניים בין חוות הדעת שהוגשו בתיק זה וכיון שהעסקה הייתה כפופה לאישור המוצל"פ, אישור שטרם ניתן וכיון שבשלב זה, לא נראה לי שיש מקום להעדיף את חוות הדעת שהמציא כונס הנכסים על פני זו שהמציאו החייבים ולאור הפגיעה הקשה בקניינם של החייבים שעלולה להיגרם אם תאושר מכירת הנכס במחיר שנקבע ע"י השמאי מטעם כונס הנכסים, אניני מאשר את מכירת הנכס לרוכשים מש' בן עטר.

כונס הנכסים יפרסם מכרז נוסף.

למה פרסם הכונס חוות דעתו של השמאי מטעמו שנפסלה ע"י ההוצל"פ. ולמה לא פרסם כי המכירה הראשונה שעשק לא אושרה ע"י ההוצל"פ......................................................למה ???

ולמה להנציח את בן עטר,                  ככה!!!

הֵן אֶפְשָׁר כִּי עוֹד עֶרֶב יָבוֹא,       

וְהַשַּׁעַר יַחֲרֹוק לוֹ דּוּמָם,

וְעֵינַיִךְ יִהְיוּ כֹּה טוֹבוֹת,   

        כְּמוֹ אֵין מִלְחָמָה בָּעוֹלָם.

31.10.01 אפיק למחוזי, תשובת המבקשים לראות בבקשת רשות הערעור

 כערעור:  נימוקי התשובה

1.    א' בינתיים נפלו דברים וב 29.10.01 החליט ההוצל"פ

שלא לאשר את המכירה לרוכשים. וכי הכונס לא

יכול למכור נכס ששוויו 650. 700.000 $ בחצי מערכו.

2.   הכונס הצהיר פעם אחר פעם כי הוא חפץ למכור

את הנכס לאלתר, והוא מסרב לדון עם החייבים

האופציות חלופיות, וכיסוי החוב לטפחות.

3.    המבקשים עושים מאמצים רבים להגיע להסדר,

למרבה הצער כונס הנכסים כאמור אינו מוכן להשתתף במגעים אלה, והוא מעליל על ב"כ החייבים כי הוא פועל מאחורי גבו "ויש להוקיעו על כך".

4.    סילוק אדם מביתו ושלילת קורת הגג שלו, הוא

"עונש" חמור מאוד, ומוצדק לפעול בדרך זו רק

לאחר שמוצו חלופות נוספות.לכן כל עוד מתקיימים מגעים להסדר מוסכם של הבעיה, אין מקום להורות על פינוי המבקשים.

5.    כונס הנכסים אמור לייצג בין השאר גם את

האינטרסים  של המקשים, ורק לצורך כך הוא

מוסמך לפעול בשמם. אולם במקרה דנן הכונס

התעמר בצורה קשה במבקשים, ויזם צו של ראש

ההוצל"פ לפינוי המבקשים מביתם תוך תקופה של

80 ימים, כאשר הביצוע הוא במועד בלתי ידוע.גרם

הדבר שהמבקשים רותקו לביתם לתקופה ממושכת.

מעצר כגון זה המתואר

"מעצר" כגון זה אינו מתיישב עם עקרונות חוק יסוד:

כבוד האדם וחירותו.

וכל המוסיף גורע.

2.11.01 הכונס מפרסם מכרז שיני ונותן 20 יום:

"הטירה למכירה"

אחד הנכסים היפים והמיוחדים שנבנו בצור הדסה, מוצע למכירה באמצעות כונס נכסים עו"ד שלום כהן מירושלים. על פי הערכת שמאי הוערך הנכס כשהוא פנוי ובתנאי מכירה רגילים, בכ 450.000 $ הנכס על קרקע בשטח של כדונם וחצי, בנוי בסגנון אירופי, מוקף גינה מדהימה הכוללת בריכת שחיה, הפונה לנוף הפתוח של דרום ירושלים. הצעות יש להגיש עד ליום 21.11.01

וחבל שאינו מפרסם שניסיון מכירה ראשון במחיר מגוחך לא אושר ע"י ההוצל"פ.

ולמה לא פרסם את חוות הדעת של השמאית מטעמי סכום של 650000 $.לאחר ששלו כשלה.

ותחת זאת פרסם שוב את 450.000 $ של השמאי מטעמו שכאמור נדחו ע"י ההוצל"פ. (שהרי מין המפורסמות שהכונס מר שלום כהן לא מעלים פרטים מהותיים. כי הוא חב חבות ענקית לכיסו.

(ראה תשובת הכונס לעו"ד שרון מ 7.6.01) בה הוא מדגיש.

"וככונס הנכסים של הנכס אני עשוי לחוב בחובת זהירות כלפי צדדים שלישיים המבקשים ממני מידע והסתרתו של מידע הנראה לי מהותי איננה עולה בקנה אחד עם חובותיי הסטטוטוריים."

ברם לגבי החייב, האם הכונס אינו חב שום חבות סטטוטורית ואחרת, לבד מלהתעשר על חשבון גזילת ביתו "ובמשפט"?. ועוד פרסם הכונס פרט לא נכון, ש  "הנכס על קרקע של כדונם וחצי"  וגם כאן היכן חובתו לדווח אמת, ועוד לציבור רחב של קוראים. (ואולם אם לצד התיאור הפנטסטי היה גם מפרסם שעלותו 650.000 $. יתכן והיו פונים.) ובסמוך הוא מפרסם ככונס של 2 דירות בהר נוף ב 489.000 $ כל אחת. התיתכן עוולה יותר מזאת. הכול מגמתי שיזכה שותפו ובעסקה סיבובית ירוויח גם הוא, וכולנו מכירים דלת מסתובבת מהי, במחוזותינו..

כשבעלי שררה דורסים ועושקים, אומרים לנו שהדברים הוצאו מהקשרם.

כשבעלי יושרה לעתים טועים. שופטים אותנו כגנבים.