כל ההנהות שבעולם שייכות לקדוש ברוך הוא, ויש לאדם רשות להשתמש בהם רק אחרי שהוא מברך.
אחת מההנהות זה האכילה.
שימו לב גם, שאלוקים היה יכול לברוא את האדם ככה שהוא לא יכול להנהות מהאוכל - כמו מכונית. מכונית לא נהנהת כשהיא אוכלת דלק. אלוקים עשה עם האדם חסד ונתן לו גם להנות מהאוכל.

ברכות ראשונות
ברכות ראשונות מברכים לפני שאוכלים.
הברכות הם:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ - על לחם, פיטות, לחמניות. יש צורך בנטילת ידים לפני! כאשר אוכלים מעל ל 30 גרם לחם, זה נחשב לסעודה, וכל מה שאתם אוכלים פטור ולא צריך לברך עליו חוץ מדברים שלא באים מחמת הסעודה כגון קינוחים. גם על יין צריך לברך.
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני מזונות - על מוצרי מאפה כגון עוגות, ביגלה ועוד.
ברוך אתה ה' אליהנו מלך העולם בורא פרי הגפן - על יין. היין הוא מיוחד ולכן קיבל ברכה משלו.
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי העץ - על פירות שגודלים על העץ.
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי האדמה - על פירות שגודלים על האדמה.
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו - על כל השאר. בשר, משקאות ועוד.

במקרה ואתם אוכלים יותר ממאכל אחד, יש לברך בסדר הבא: מג"ע א"ש (רשי תיבות של: מיני מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל)

ברכות אחרונות
כאשר אוכלים מעל ל 30 גרם צריך לברך גם ברכה אחרונה.
על המוציא לחם מן הארץ - ברכת המזון (יש נוסח נפרד לבנים ולבנות)
על מיזי מזונות - מעיין שלוש
על פרי הגפן - מעין שלוש
על פרי העץ - אם משבעת המינים - מעין שלוש. אם לא - בורא נפשות.
על פרי האדמה - בורא נפשות.
על שהכל נהיה בדברו - בורא נפשות

ברכות אחרונות על שתייה מברכים רק כאשר שותים ברצף "רביעית" - 86 גרם!


תוקף הברכה
מי שבירך ברכה ראשונה, כל עוד שלא סילק דעתו מהאכילה או מהשתיה או ששינה מקום, לא התבטלה הברכה הראשונה ולא צריך לברך שוב כאשר אוכל משהו אחר.
שינוי מקום - לדוגמא, יציאה מהבית לבחוץ זה שינוי מקום, אבל בין חדר לחדר בתוך הבית זה לא.


עיקר וטפל
כאשר יש מאכל שיש בו עיקר וטפל מברכים רק על העיקר. לדוגמא: עוגה עם קצפת - יש לברך רק על העוגה ולכוון לפטור גם את הטפל שזה הקצפת

על ריח של עשבים - ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא עשבי בשמים
על ריח של פירות - ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הנותן ריח טוב בפירות
על ריח של עץ בושם - ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא עצי בשמים
על כל השאר - ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני בשמים.

 

את רוב ברכות הראייה וה'יעה מברכים פעם ב 30 יום. כלומר, אם לפני שבוע ברכת על משהו שראית, לא תצטרך לברך שוב. רק בפער של 30 ימים.

כששומעים רעם:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם
כשרואים ברק:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית.

כששומעים רעם ורואים ברק:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית.

כשרואים קשת בענן:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו

כשרואים מקום שבו קרה נס לעצמו:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה

כששומעים שמישהו נפטר:
ברוך דין האמת. אם הוא במשפחה: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם דיין האמת.

אם ה'ועות הם גם טובות לאחרים:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הטוב והמטיב.

כשלובשים בגדים חדשים, לפני שאוכלים פרי שגדל רק בעונה, כשרואים חבר טוב ששמחים לראותו אותו אחרי שלא ראו אותו 30 ימים, בשורות טובות שקשורות רק לך ועל עוד מברכים שהחיינו:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שחיינו וקיימנו והגעינו לזמן הזה

 

סוג נוסף של ברכות זה ברכות המצוות.
מברכים אותם לפני קיום מצווה.

לפני תפילין:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין.

לפני טלית:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להתעטף בציצית.

לפני נטילת ידיים:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידים.
הערה חשובה: לא על כל נטילה מברכים!! פרטים בעמוד נטילת ידיים.


יש עוד המון ברכות, אנו לא נכתוב פה את כולם.

 

ברכת הגומל:
אומרים תודה לאלוקים אחרי שניצול ממחלה, אחרי טיסה, נוסע בים שהגיע ליבשה, הולך במדבר שהגיע לישוב וכל מי שניצל מסכנה.
את הברכה אומרים בעלייה לתורה. נוסח הברכה: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שגמלני כל טוב. הקהל עונים אמן ולאחר מכן: האל שגמלך כל טוב הוא יגמולך כל טוב סלע.


ספק ברכה לבטלה
כלל בהלכה: כאשר יש ספק אם צריך לברך על דבר כלשהו, או ספק איזו ברכה צריך לברך - יש להקל ולא לברך כלל. הסיבה לכך: החובה לברך היא מדרבנן, לכן כדי לא להוציא את שם ה' לבטלה, שזהו דבר חמור ביותר, הקלו חכמים והורו שעדיף לא לברך כלל (מלבד בברכת המזון שחובתה מהתורה).

דיני ברכות כאשר מברכים, הפה צריך להיות נקי מאוכל ורוק, שנאמר: ימלא פי תהלתך

אסור להגיד ברכות לבטלה - לברך ברכות סתם.
אם בטעות ברכתם על משהו שלא צריך לברך, ונזכרתם באמצע הברכה, אחרי שאמרתם את שם השם אז אומרים "למדני חוקיך" (ברוך אתה השם למדני חוקיך)
ואם התחלתם להגיד אליהנו אבל לא סיימתם להגיד "נו", דוגמא: "אלוהי" אז ממישיכים: ישראל אבינו מעולם ועד עולם (ברוך אתה השם אלוהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם)
ואם נזכרתם רק אחרי שבירכתם אז אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"

דוד המלך תיקן שחייב כל אדם לברך מאה ברכות בכל יום, אבל אל תבהלו, זה כולל את הברכות שיש בתפילות, את ברכות השחר וכו'.

ברכה ללא שם מלכות היא לא ברכה.

אם שומעים ברכה שצריך לצאת ידי חובה בברכה הזאת, כגון ברכת השופר, לא אומרים ברוך הוא ברוך שמו אחרי שם השם.

אם שומעים אנשים אחרים מברכים, ישר עונים אמן. אסור לענות אמן יותר חזק מהמברך.

מי שבירך לא יענה אמן לברכות של עצמו.

פירוש המילה אמת היא אמת.
כאשר עונים אמן בקדיש, יש לכוון שיתגשמו הדברים שאומרים בקדיש.

ספק ברכה להקל - אם אתם לא בטוחים שצריך לברך, אז אל תברכו. מכיוון שהרבה יותר גרוע להגיד את שם השם סתם מאשר לא לברך.

מיד אחרי הברכה יש לקיים את המצווה ללא הפסק. לדוגמא, ברכתם על טלית - יש מיד להתעטף בה. ברכתם על אוכל - מיד לאכול, ללא דיבורים או עיסוקים אחרים באמצע.

 

 בקטגוריה זו קיימים הסברים לגבי סדר יום. מה עושים כשקמים בוקר, במהלך היום וכו'.

---

כשקמים בבוקר, לפני הכל, אומרים:
מודה אני לפניך מלך חיי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך.

וגם בשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב; ומיד כשיעור משנתו, יזכור חסדי יי יתברך שמו, אשר עשה עמו, שהחזיר לו את נשמתו, אשר הפקידה אצלו עייפה, והחזירה לו חדשה ורגועה, כדי לעבוד עבודתו יתברך שמו בכל יכלתו, ולשרתו כל היום, כי זה כל האדם. כמו שאמר הכתוב חדשים לבקרים רבה אמונתך. פירושו, בכל בוקר נעשה האדם בריה חדשה, ויודה בכל לבבו להשם יתברך על זאת. ובעודו על משכבו יאמר: "מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". (ואף על פי שעדיין אין ידיו נקיות, יכול לומר זאת, כיון שאין בו שם). ויפסיק מעט בין תיבת "בחמלה" לתיבת "רבה". (שולחן ערוך סימן א' סעיף ב')

השינה היא אחת מ 60 סוגי מוות.
תארו לכם שעכשיו חס וחלילה הייתם רואים מישהו שנפטר ומסביבו כל המשפחה שלו מתאבלים, איך הם היו שמחים אם הוא היה פתאום קם לתחייה?
לאחר מכן עושים נטילת ידים של בוקר.
לוקחים נטלה וממלאים מים עד הסוף. אוחזים את הנטלה ביד שמאל ושופכים על יד ימין, לאחר מכן אחוזים אותה ביד שמאל ושופכים על שמאל. הסדר ככה: ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל.

אם אין נטלה, לוקחים כוס, ממלאים את הסוף, שופכים ימין ושמאל והכוס צרכה להגמר ואז ממלאים שוב. צריך לשפוך על כל יד כמות של רביעית. וזה לא רביעית כמו במתמטיקה 1/4 !
אם אין כוס, אז פותחים וסוגרים את הברז. פותחים, נוטלים את ימין, סוגרים, פותחים, נוטלים את שמאל, וכך אלה לפי הסדר.
לאחר הנטילה מברכים: ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידים.

צריך לשטוף את הפנים ואת הפה.
אחר כך אם יש צרכים (פיפי או קקה) עושים אותם בשביל להיות נקיים לעבודת השם, ולאחר מכן עושים נטילה של אחרי שירותים (בלי ברכה שקדשנו במצוותו וציונוו על נטילת ידים!!) לסירוגן, ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל ואז מברכים ברכת אשר יצר שמופיע בסידורים.
יש עדות שנוהגות גם אם אין צרכים לברך אשר יצר בבוקר.


להסבר מפורט על ברכות השחר לחץ כאן

---

הערות:
מי שלא ישן כל הלילה, לא יברך על נטילת ידים אבל כן יטול ללא ברכה.
מי שלא ישן כל הלילה, יעשה ברכות השחר בלי "אלוקי נשמה שנתת בי וכו'.." ובלי "... המעביר חבלי שינה מעיני וכו'..."

נטלה - החפץ שבו נוטלים את הידיים. אם אין אפשר להשתמש בכוס.


נטילה של בוקר
לוקחים נטלה וממלאים מים עד הסוף. אוחזים את הנטלה ביד שמאל ושופכים על יד ימין, לאחר מכן אחוזים אותה ביד שמאל ושופכים על שמאל. הסדר ככה: ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל. אם אין נטלה, לוקחים כוס, ממלאים את הסוף, שופכים ימין ושמאל והכוס צרכה להגמר ואז ממלאים שוב. צריך לשפוך על כל יד כמות של רביעית. וזה לא רביעית כמו במתמטיקה 1/4 ! אם אין כוס, אז פותחים וסוגרים את הברז. פותחים, נוטלים את ימין, סוגרים, פותחים, נוטלים את שמאל, וכך אלה לפי הסדר. לאחר הנטילה מברכים: ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידים.

סיבות לנטילת ידים של בוקר:
לפי שהאדם כאשר קם ממטתו שחרית הוא כמו בריה חדשה לעבודת הבורא יתברך שמו, לכן צריך להתקדש, וליטול ידיו מן הכלי, כמו כהן שהיה מקדש ידיו בכל יום מן הכיור קודם עבודתו. וסמך לנטילה זו מן המקרא, שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך יי לשמיע בקול תודה וגו'. ועוד יש טעם לנטילה זאת, לפי שבשעת שינה שנסתלקה ממנו נשמתו הקדושה, בא רוח הטומאה ושורה על גופו, וכשניער משנתו, מסתלק רוח הטומאה מכל גופו חוץ מאצבעותיו, שאינו עובר מעליהם עד ששופך עליהם שלש פעמים מים בסירוגין. ואסור לילך ארבע אמות בלי נטילת ידים, אם לא לצורך גדול מאוד.
לפני נטילת הידיים אסור לגעת בפה, בעיניים באוזנים ובעוד איברים. לפירוט האיברים לחץ כאן מכיוון שיש על הידים רוח רעה והיא מזיקה לאיברים האלה.

נטילה של לחם / לפני סעודה
אכילת לחם מעל ל 30 גרם נחשבת כסעודה.
לפני אכילת לחם, נוטלים ידיים בסדר הבא: ימין ימין ימין, שמאל שמאל שמאל ומברכים ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידים. יש עדות שנוהגות ליטול רק ימין ושמאל ולברך.
בסוף הסעודה, נוטלים מים אחרונים - בלי ברכה על נטילת ידיים. ומיד לאחר כך אומרים ברכת המזון בלי לדבר בין המים האחרונים לבין ברכת המזון.

שימו לב! רק על נטילת ידים של בוקר ונטילת ידים של לפני סעודה מברכים ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שקדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידים - על כל שאר הנטילות לא מברכים.

נטילה של שירותים
בסדר: ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל

נטילות אחרות
נוטלים ידים כאשר: קמים בבוקר, יוצאים משירותים, לפני סעודה - נוטלים בסדר שפורט למעלה. כאשר כאשר נוהגים בנעליים, כאשר נוגעים במקום צנוע/מכוסה, לפני תפילה, אחרי תספורת, אחרי גזירת ציפורנים - עדיף ליטול עם נטלה בסדר ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל, אבל אפשר גם סתם לשטוף ידיים.
יוצאים מבית קברות - כאשר יוצאים מבית קברות גם נהוג ליטול בסדר ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל.

הערות
עם המים שנטלתם, אין לעשות שימוש.
עם המים שנטלתם, אין לשפוך במקום שעוברים בו אנשים.
מים מלוכלכים הם מים פסולים לנטילה.
נטלה עם חורים היא נטלה פסולה.
מי שלא ישן כל הלילה, נוטל ידיים בלי ברכה.
אין לברך על נטילת ידים בשירותים, אסור לברך בכלל בשירותים!

 

ישנם 3 תפילות:
שחרית - בבוקר (זמן: מעלות השחר עד סוף זמן תפילה, קריאת שמע עד סוף זמן קריאת שמע)
מנחה - בצהריים (זמן: ממנחה גדולה עד לשקיעה)
ערבית/מעריב - בערב (זמן: משקיעה, יש הנוהגים צאת הכוכבים ועד לעלות השחר)
מוסף - בחגים ובשבתות יש גם תפילת מוסף - כנגד קורבן המוסף.
זמני היום/תפילה מתחלפים כל יום, לצפיה בהם הכנסו לאתר INN: http://www.inn.co.il

שתי תפילות הם כנגד 2 הקרבת קורנות בבית המקדש - שחרית ומנחה. ערבית פעם היתה תפילת לא חובה, אך בימינו היא חובה.

שאלה נפוצה היא, למה אלוקים בכלל צריך את התפילות של בני אדם? הוא לא יכול להסתדר בלעדיהם? התשובה היא, שאלוקים ממש לא צריך את התפילות של בני אדם. התפילות הם בשבילנו! בתפילות מבקשים דברים בשביל כל העם וגם בשביל עצמנו.

קצת מתוכן התפילות..
כל תפילה כוללת פרקים מתהילים שבהם אנו משבחים את אלוקים - פרקים אלו נקראים פסוקי זדמורה.
לפני הבקשות צריך להודות לאלוקים על כל מה שעשה.

תפילת שמונה עשרה / תפילת העמידה / תפילת הלחש
מתחיל מהמשפט "השם, שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך" עד ל "עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן". התפילה כוללת בכל שלושת התפילות: שחרית מנחה וערבית. היא בעצם החלק המרכזי של התפילה. בתפילה מבקשים את כל הצרכים של עם ישראל וגם ניתן לבקש דברים אישית מאלוקים. להסבר מפורט (מומלץ מאוד לקרוא - מכיוון שזה החלק העיקרי של התפילה) על תפילת שמונה עשרה לחץ כאן.
לפני שאומרים "השם שפתי תפתח ופי יגיד תהלתלך" צריך לצעוד 3 פסיעות אחורה, מתחילים מימין, ולחזור בצעד אחד קדימה. בסיום, בעושה שלום במרומיו - צריך לפסוע 3 פסיעות אחורה. את תפילת שמונה עשרה צריך להתפלל בכיוון מיוחד. אם מתפללים בחו"ל - לכיוון ארץ ישראל, אם בארץ ישראל מחוץ לירושלים - לכיוון ירושלים, אם בירושלים - לכיוון הכותל.


תחנון
לאחר תפילת שמונה עשרה אומרים תחנון, יש ימים שלא אומרים בהם תחנון והם מופיעים בסידור. בתחנון אומרים שלמרות שאנחנו (עם ישראל) לא הכי צדיקים - שאלוקים ישמע את התפילה שלנו.


עלייה לתורה
משה רבנו תקן שאסור להיות 3 ימים בלי לשמוע דברי תורה. לכן, בימי שני חמישי ושבת נוהגים לקרוא בתורה.
בימי שני וחמישי קוראים קצת מפרשת השבוע בשחרית וביום שבת בשחרית קוראים את כל פרשת השבוע. ביום שבת במנחה קוראים קצת מהפרשת שבוע הבאה. להסבר על עליות התורה, לחץ כאן



קריאת שמע
קריאת שמע היא מצווה מהתורה שמסמלת קבלת עול מלכות שמים ומצוות. קריאת שמע קוראים בשחרית ובערבית.
הפסוק הראשון הוא: שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד - וצריך להתכוון בו שאנחנו מבצעים מצוות קריאת שמע ומקבלים עול מלכות שמים. במילה אחד מתכוונים שאנו מוכנים למות על קידוש השם.
קריאת שמה מורכת משלוש פרשיות: "שמע ישראל" (דברים ו, ד-ט), "והיה אם שמוע" (דברים יא, יג-כא) ופרשת ציצית (במדבר טו, לז-מא)
יש לדקדק מאוד בקריאה ואם לא אמרתם מילה אחת כמו שצריך יש לחזור ולהגיד אותה שוב.


להסבר מפורט על התפילות לחץ כאן

---

הערות
1. מאז שקמים עד שמתפללים שחרית, אסור לעשות מלאכה או לעשות בדברים שלא לצורך התפילה. כמו כן, אסור גם לאכול ולשתות חוץ ממים. יש אנשים שמותר להם, לדוגמא זקנים שלא יכולים בלי ועוד.
2. אם לא יודעים איפה כיוון ירושלים (מזרח), לא חיייבים להתפלל לכיוון ירושלים, אבל לכוון שהתפילה תגיע לירושלים.
3. ניתן להתחיל שחרית לפני עלות השחר אבל שקריאת שמע ותפילת שמונה עשרה יהיו בעלות השחר.
4. בשעות דחק בלבד ניתן לעשות שחרית לפני עלות השחר, אבל שזה לא יהפך למנהג קבוע.

---

 

לפני שהולכים לישון, קוראים שמע על המיטה.

במדרש ויכולו נאמר: כשבא אחד מישראל לישון, אינו ישן עד שימליך להקב"ה: 'לא ישכב עד יאכל טרף', שאומר 'ה' אלהינו ה' אחד', והמחבלין שומעים שהזכיר שמו של הקב"ה, חומלים עליו, ומלחשים אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ובורחים (רוקח ס" שכ"ז).


שמע על המיטה כוללת את ברכת המפיל ("ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם המפיל חבלי שינה... וכו") את הברכה הזאת לא חובה להגיד. במידה ואמרתם אסור לדבר אחריה וצריך ללכת לישון.
מותר להגיד אותה עד חצות היום (חצות היום לפי היהדות, ולא 12 בלילה - לקריאה על זמני היום לחץ כאן.

אם לא רוצים להגיד אותה, אומרים אותה ללא שם מלכות ואז זה לא נחשב ברכה. דוגמא: "ברוך המפיל חבלי שינה.. וכו'" במקום "ברוך אתה השם המפיל חבלי שינה.. וכו'"

 

אחרי שעושים את הצרכים בשירותים, נוטלים ידיים בסדר הבא: ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל. לא מברכים על נטלית ידיים (שקדשנו במצוותיו וציינו על נטילת ידים) ואומרים ברכת אשר יצר.

בברכה מברכים את אלוקים על זה שיצר את האדם בחוכמה, ועל התיחכום ועל קיומם של פתחי פסולת של מערכות סילוק הפסולת בגוף.
אסור לברך בשירותים, צאו מהשירותים ואז ברכו. אסור גם להרהר על דברי תורה בשירותים.

מומלץ לקרוא: משמעות רפואית של ברכת אשר יצר - לחץ כאן
מומלץ לצפות: סרטון על אשר יצר - לחץ כאן

 

במקרה ולא התפללתם תפלה כלשהי, אם זה מסיבה שלא יכולתם - ניתן לעשות תפילת תשלומין.
בתפילה הבאה לעשות פעמים תפילת שמונה עשרה (מ "השם, שפתי תפתח.." עד "עושה שלום במרומיו..")
אם שכחתם להתפלל שחרית ועבר כבר הזמן של שחרית, בתפלת מנחה תצטרכו להגיד פעמים תפילת שמונה עשרה.
אם שכחתם תפילת מנחה של יום שישי ונכנסה כבר השבת, עושים פעמים תפילת 18 של שבת ולא של יום חול.


אם לא התפללתם שחרית, במנחה, אחרי שאומרים תחנון ("אנא השם אלוקינו ואלוקי אבותינו תבוא לפניך תפלתנו וכו'..") אומרים "אשרי יושבי ביתך... וכו'" וחוזרים לתפילת שמונה עשרה ומשלימים את השחרית.
אם לא התפללתם מנחה, בערבית, אחרי תפילת שמונה עשרה, יש לחכות ד' אמות בלי להגיד אשרי ומיד אחר כך תפילת שמונה עשרה בשביל להשלים את המנחה.


לקריאה נוספת לחץ כאן

 

ברכות השחר הם ברכות הודאה ושבח לה' על דברים בסיסיים. את הברכות אומרים בבוקר, אחרי אשר יצר.

בעבר נהוג היה להגיד את הברכות לפי הסדר, כאשר מתעוררים - אלוהי, נשמה שנתת בי טהורה.. כאשר לובשים נעלים - שעשה לי כל צרכי וכו'.
כאן יפרטו חלק מהפירושים של ברכות השחר. הפרושים הם לפי הפשט ויש לברכות גם פרושים עמוקים יותר - כמו כל דבר ביהדות..


להלן חלק מהסבר על ברכות השחר:
הנותן לשכוי בינה והבחין ביום יום ובין לילה - שכוי זה לב, גם אם נהיה בחדר בלי חלונות אנחנו תמיד נדע מתי יום ומתי לילה. "שכוי" זה גם תרנגול, בעבר היו מתעוררים מהתנרגול.
פוקח עוורים - אם העיינים שלנו היו נשארות סגורות חס וחלילה כשאנחנו קמים? כמו שכתבתי למעלה, ברכות השחר הם על דברים בסיסים.
המכין מצעדי גבר - יכולת התנועה של האנושות
עוטר ישראל בתפארה, אוזר ישראל בגבורה - ברכות על הכוח של עם ישראל
שעשה לי כל צרכי - על מצבו הכלכלי של האדם, וכן הודאה על זה שיש צרכים בסיסים כגון נעליים.
מתיר אסורים - על זה שאנחנו יכולים לזוז
הנותן ליעף כוח, המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי - ברכות על הקימה.
מלביש ערומים - הבגדים הם לא רק חלק חיצוני המסתיר את הגוף. הם גם המבדילים את האדם מבעלי החיים.

לקריאה עוד על ברכות השחר, לחץ כאן.

שאלות נפוצות
ומה עם האנשים שלא נהנים מהברכות? לדוגמא - למי שאין שכוי בשכונה, צריך לברך?
כמנהג הספרדים לברך את כל ברכות השחר לפי הסדר - כי מי שלדוגמא אין שכוי בשכונה, יכול לברך על זה שיש לאחרים.


עד מתי אפשר לברך את ברכות השחר?
יש לברך את ברכות השחר כמה שיותר מהר אחרי שקמים. עדיף אחרי אשר יצר.
דעת רוב הפוסקים שמותר כל היום - לכן מותר אפילו בלילה.

מי שנשאר ער ולא ישן לא יגיד "אלוקי נשמה שנתת בי.." ו "..המעביר חבלי שינה..."

את ברכות השחר עדיף להגיד לאחר עלות השחר, אם לפני עלות השחר לא אומרים "הנותן לשכוי בינה" ועושים נטילת ידים ללא ברכה.

מי שלא אמר לפני שחרית ברכות השחר, יש להגיד אותם ללא על נטילת ידים ובלי "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה.. " (כי כבר יצא ידי חובה בברכת מחיה המתים בתפילת שמונה עשרה) ויש פוסקים גם לא להגיד את ברכות התורה.



מידע נוסף על ברכות השחר:
לחץ כאן
לחץ כאן

 

תפילת שמונה עשרה היא עיקר התפילה והיא חשובה מאוד.

כינויים נוספים לתפילת שמונה עשרה: תפילת העמידה, תפיחת שמונה עשרה, תפילת הלחש.

התפילה נכללת בכל התפילות: שחרית, מנחה, ערבית ומוספים.
את התפילה יש ללחוש בקול ברמה שאתם תשמעו את הלחישה,.

אם אתם נמצאים בחו"ל - יש להתפלל את תפילת שמונה עשרה לכיוון ישראל, אם בתוך ישראל אבל לא בירושלים - להתפלל לכיון ירושלים, אם בירושלים - לכיוון הכותל.

לאחר חורבן בית שני התפילה תוקנה כנגד הקורבנות שהיו מקריבים.


התפילה מחולקת ל 3 חלקים:

שלוש הראשונות - שבח כהקדמה. כולל: ברכות האבות, ברכות גבורות, ברכת קדושת ה'.

בקשות - חונן הדעת, תשובה, סליחה, גאולה, רפואה, השנים, קיבוץ גלויות, המשפט, המינים, על הצדיקים, ירושלים, מצמיח קרן ישועה, שומע תפילה

הודאה - ברכת עבודה, ברכת הודאה, ברכת שים שלום



כוונת הברכות
ברכת האבות - "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אלוהי אברהם, אלהי יצחק ואלוהי יעקב...."
אנחנו באים להתפלל לא כאדם יחיד אלא כחלק מעם ישראל. אנו עומדים לפני אלוהי אבותינו אבהם, יצחק ויעקב.


ברכת גבורות - "אתה גיבור לעולם.." עד "מחה המתים" - שבח לאל על יכולתיו וגבורתו.

קדושת השם - "אתה קדוש ושמך קדוש" - האדרת קדושת האל ומלוכתו. האל הוא נבדל, אנו לא מסוגלים לקלוט אותו בשכל אלא רק את הפעולות שלו.

חונן הדעת - "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה..." - בקשה לתת חוכמה בינה ודעת לאנשות לדעת ולהכיר את ה'.

השיבנו - "השבינו אבינו לתורתך..." - בקשה להחזיר את העם לקיום המצוות. לאחר שאדם שביקשנו לתת חוכמה בינה ודעת להכיר את ה', אנו מבקשים שגם לאחר שיאמינו, שידעו מה לעשות עם הידעה הזאת - לקיים תורה ומצוות.

סלנח לנו - "סלח לנו אבינו כי חטאנו..." - בקשת סליחה על חטאים.

גואל ישראל - "ראה נא בעינינו, וריבה ריבנו, ומהר לגאלנו גאולה שלמה למען שמך" - לפי הסמ"ג: בקשה לגאולה, לפי רש"י: להוציא אתנו מהצרות המתחדשות בכל יום

ראפנו - "רפאנו ה' ונרפא..." - ברכה לרפואה.

ברכת השנים - "ברך עלינו.." או "ברכנו..." - ברכה לקבלת שפע כלכלי, צמיחת פירות בארץ, גשם"

קיבוץ גלויות - בקשה לקיבוץ גלויות.

ברכת המשפט - "השיבה שופטנו כבראשונה..." - שופט הוא לא רק דין, אלה גם מנהיג. בקשה למנהיג בשר ודם, שמעליו יש את מהנהיג נוסף שהוא מלך מלכי המלכים. בקשה לשלטון עם חסד וברחמים וצדק ובמשפט.

ברכת המינים - "למינים ולמלשינים אל תהיה תקווה.." - קללה על כל האויבים של עם ישראל ועל כל הרשעים.

ברכת הצדיקים - "על הצדיקים ועל החסידים.." - בקשה שיהיו צדיקים בקרבתינו - שירוממו את הסביבה. בקשה שניה שנזכה להיות בטוחים בה'.

בונה ירושלים - בקשה לבנות את ירושלים.

צמח דויד - "את צמח דוד במהרה תצמיח" - בקשה לגאולה

שומע תפילה - "ומלפניך מלכנו.." עד "שומע תפילה" - בקשה שה' ישמע את התפילות שלנו. זה מקום גם לבקש דברים אישיים!! לפני "כי אתה שומע תפילת כל פה" ניתן לבקש דברים אישים.

רצה - בקשה שהתפילות של ישראל יתקבלו במהרה, בקשה לבניית בית המקדש ושעבודת ישראל תמיד תהיה מרוצת לפני ה'.

את התפילין מניחים לפני שחרית. יש הנוהגים להשאר איתם כל התפילה.

הסבר לסדר הנחת תפילין לפי בית חב"ד:
חלק ראשון
חלק שני
חלק שלישי


להסבר נוסף על התפילין, לחץ כאן.

 

עלות השחר - זמן תחילת היום בהלכה. נקבע לפי זמן הופעת אור השמש על פני השמים, למרות שהשמש עצמה איננה נראית, ועודנה מתחת לאופק.

הנץ החמה - הוא ציון זמן בהלכה המציין את רגע זריחת החמה. הרגע הזה אינו שווה לזריחה האסטרונומית, שהוא הרגע שבו מרכז השמש נמצא בקו האופק. הנץ החמה הוא הרגע בו פיסגת השמש מתחילה להיראות מעל קו האופק, ולא הרגע בו מרכז השמש נמצא על קו האופק. לכן הנץ החמה מוקדם בכמה שניות מהזריחה האסטרונומית. הרמב"ם מכנה את הנץ החמה - "עלות השמש" (מילה א,ח; קידוש החודש א,ז ועוד).ת הנץ .

פלג המנחה - הוא מונח הלכתי שמשמש לתיחום הזמן בו יש לבצע ריטואלים דתיים אחדים. שימושים מרכזיים בימינו הם להגדרת זמנה של תפילת מנחה ולהגדרת זמן הדלקת נרות חנוכה. שעת פלג המנחה מוגדרת בשעון של שעות זמניות, והיא שעה 10 ו-3/4, שעה (זמנית) ורבע לפני שקיעת החמה.

שקיעת החמה - רגע לפני שקיעת החמה. ביהדות זמן שקיעת החמה מוגדר, ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו הראיה. מיד לאחר השקיעה מתחיל זמן הנקרא בין השמשות, שהוא נחשב לבין יום ללילה. זמן זה מסתיים עם צאת הכוכבים. ישנה עוד דעה של רבנו תם שאומרת שיש שתי שקיעות וזו הנראית לנו היא הראשונה שבהם. השנייה מגיעה לאחר כ-59 דקות.

זמן השקיעה הוא אחד מנקודות הציון בזמני היום על פי ההלכה היהודית. זמן השקיעה קובע את סוף הזמן בו אפשר להתפלל תפילת מנחה לפי שיטת הגר"א, הזמן בו נכנסים השבת, חגים ויום כיפור (לפני תוספת זמן של 20 או 40 דקות) וכן זמנים נוספים.

*בין השמשות- לפי ההלכה, מתחיל כל יום מחדש בצאת הכוכבים. אולם, בין סוף היום (שקיעה) לצאת הכוכבים, קיים מרווח זמן, המכונה "בין השמשות". במסכת שבת (להSmile נאמר "כוכב אחד יום, שניים בין השמשות, שלושה לילה. רבי יוסי אומר לא כוכבים גדולים הנראים ביום, ולא כוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא בינונים". ככל דיני הספקות - "ספק דאוריתא לחומרא (לדוגמה: בערב שבת, בין השמשות נחשב כשבת וגם במוצאי שבת, כך גם ביום הכיפורים לעניין הצום) וספק דרבנן לקולא (לדוגמה: מי שספר ספירת העומר בבין השמשות - יצא)".

*צאת הכוכבים- ביהדות, צאת הכוכבים הוא תחילת הלילה - הזמן שבו נראים 3 כוכבים בינונים בשמים. במסכת שבת (להSmile נאמר "כוכב אחד יום, שניים בין השמשות, שלושה לילה. רבי יוסי אומר לא כוכבים גדולים הנראים ביום, ולא כוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה, אלא בינונים". בשל העובדה שכיום לא כל האנשים יודעים את האינדיקציה לדעת מהו כוכב בינוני מחמירים לגבי קריאת שמע לחכות עד שיהיו 3 קטנים, אפילו מפוזרים. במוצאי שבת, מחמת תוספת שבת, לא עושים מלאכה עד שיהיו 3 קטנים וסמוכים. בעצם הדבר נתון במחלוקת תנאים: ר' יהודה אומר שזמן בין השמשות (הזמן המפריד בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים)הוא שלושת רבעי מיל (בין 13 דקות ל-18 דקות) שמתחיל מיד עם שקיעת החמה. ר' יוסי חולק עליו ואומר שזמן בין השמשות הוא זמן קצר מאוד שאי אפשר לעמוד עליו. הגמ' אומרת שזמנו של ר' יוסי מאוחר לזמנו של ר' יהודה (ואין אנו יודעים מתי בדיוק הוא מתרחש). כמו כן הגמ' (דף לד) פוסקת כשניהם לחומרא ופסיקה זו יוצרת את כל חילוקי הדינים בין כניסת שבת לצאת שבת ולזמן קריאת שמע.


מידע זה לקוח מוויקיפדיה

 

 

בשבת אסור להפעיל חשמל.
כאשר אנו מפעילים חשמל - נוצר מעגל חשמלי - מה שגורם ליצירת מלאכה. האיסור נובע מכך שאסור לבצע מלאכה בשבת.


לפני כניסת שבת נוהגים להדליק ולהשאיר כל השבת את המנורות שאנו זקוקים להם.
ניתן גם להתקין שעון שבת שכבה וידליק אותם.


אסור להסתכל בטלוויזיה או לשמוע רדיו גם אם הפעלתם אותם לפני כניסת השבת.


מטרת השבת היא לגרום לאנשים בבית להתנתק מהעולם ולהתחבר ולהיות עם המשפחה.

 

יש להמנע מבישול בשבת.
ניתן לבשל את האוכל לפני כניסת השבת.
אפשר לחמם אותו בשבת על פלטה - להשים אותו כמה שעות לפני שאנו רוצים לאכול אותו וככה להנות ממנו בלי להתאמץ יותר מדי.

כל הפוסקים האשכנזים וגם חלק מהספרדים אוסרים לשים מאכל מוצק על פלטה בשבת.

רבים מהחילונים סבורים כי השבת היא כמו כלא בגלל כל האיסורים שבה.
מטרת השבת היא להתנתק מהעולם ולהיות עם הילדים ולא ליצור מצב של "כלא"
בכל השבוע בני המשפחה נמצאים בבית ספר, בעבודה או בכל מני סידורים אחרים - ורק בשבת כולם ביחד - ולאף אחד אין מה לעשות חוץ מלהיות עם המשפחה או לישון.
אם תמשיכו לחשוב על השבת בתור "כלא" לא תצליחו לשמור עליה כל כך.

השבת לא באה לחנוק - אלא להפך - לשחרר. להשתחרר מהלחץ, להשתחרר מהעולם.

יש אנשים ששומרים "חצי שבת" או רק חלק מהשבת ומתלוננים שקשה, אבל האמת היא שהדבר יותר קשה מלשמור שבת מלאה.
הדבר דומה, למישהו שנכנס עם חצי הגוף לברכה ומתלונן שהמים קרים. כאשר הוא יכנס עם כל הגוף לברכה - הוא כבר יפסיק להתלונן.


השבת היא הזדמנות להתנתק מהעולם ולהתחבר על עצמינו ועל בני משפחתינו ואולי גם זמן להיות עם חברים.

לקריאת מאמר על שבת "אסור אסור ואסור" לחץ כאן.

להרצאה על השבת של הרב זמיר כהן לחץ כאן!!

 

האתר הבא עוסק בשמירת שבת.
לכניסה לאתר לחצו כאן.

 

שבת הוא היום השביעי בשבוע וזהו יום מיוחד שנועד למנוחה ולקדושה, לא רק למנוחה גשמית אלא גם מנוחה רוחנית אמיתית. מקור יום השבת הוא בספר בראשית בו ה' שבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר ברא לעשות.
בשבת קיימים ל"ט מלאכות עיקריות שאסור לעשותם, ועוד איסורים מדרבנן (חז''ל) תיקנו (הערה: דרבנן - מחז''ל, דאוריתא - מהתורה).

לפני שבת אם הבית נוהגת להדליק נרות. שתי נרות - כנגד שתי פסוקים "זכור את יום השבת" ו "שמור את יום השבת" או נרות כמספר אנשי המשפחה. מטרת הנרות היא שתהיה תאורה בשבת מכיוון שאסור להדליק אש (סיבה של פעם), לשמור על שלום בית ולסמל קבלת השבת, בזמן הדלקת הנרות יש עת רצון ואפשר לבקש בקשות.
נהוג להדליק את הנרות בערך 30 דקות לפני כניסת השבת ע"י אם המשפחה. אם אין בנות בבית, גם הגבר יכול להדיק נרות שבת.
שבת היא מקור הברכה. הזוכה לשמור שבת מקבל שפע רוחני ענקי שמשפיע על כל השבוע.

המקור לשבת
"זכור את יום השבת לקדשו ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמת ובהמת וגרך אשר בשערך כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כל ברך ה' את יום השבת ויקדשהו"
בראשית פרק ב' פסוקים א' - ג'

זכור את יום השבת לקדשו - חז''ל (חכמים זכרונם לברכה) קבעו לנו לעשות קידוש בערב שבת וביום שבת בבוקר. הקידוש הוא לפני הסעודה, המקדש אומר את הקידוש ומקדש על יין. פרטים לעשות קידוש אפשר למצוא בספרי הסידור.


מלאכות שבת
ל"ט מלאכות שבת שאסורות הם המלאכות שבהם נבנה המשכן במדבר.
לצפיה במצגת של ל"ט מלאכות לחץ כאן
לקריאה של ל"ט מלאכות שבת לחץ כאן או כאן


השבת - סמל לכל יהודי
השבת היא מצווה מאוד מאוד בסיסית לכל יהודי, וכמעט כל יהודי שיש לו קצת זיקה לדת, אפילו לא דתי, שומר שבת.
השבת היא הסמל שאתה יהודי, והשבת היא כנגד כל המצוות.
חילול שבת היא עבירה מאוד חמורה, עד כדי כך, שחז"ל אומרים שהמחלל את השבת עובד עבודה זרה וביוטים חמורים אחרים.
מסיבה זו, התחלה של רוב החוזרים בתשובה היא בלשמור שבת, למרות שבהתחלה זה ממש לא פשוט.

שבת - יותר מדי איסורים?.. קצת קשה, לא?
כידוע, בשבת יש המון איסורים.
עם ישראל הוא עם קדוש, קיבלנו תרי"ג מצוות, רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח אברים, ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד ש"סה גידים.
קיבלנו הול מצוות, ואילו הגוים, קיבלו סך הכל 7 מצוות שקרואים מצוות בני נח.
האם קשה לנו לקיים את המצוות? האם קל יותר לקיים חצי מהם? התשובה היא לא.

אדם שלוקח על גבו שק מלא מים, כבד וקשה לו מאוד. ואילו אדם שצולל בתוך הים, שיש עליו הרבה יותר מים מזה שסוחב את השק, קל לו וכיף לו. הוא רואה עולם חדש, דגים, דברים יפים ועוד.

כך גם עולם המצוות. הרבה יותר קל לקיים את כולם. וגם כך בשבת.


צריך להתנהג לשבת כאורח מיוחד - כמו שמתנהגים לכלא ("לכה דודי, לקראת כלה, פני שבת נקבלה"). לפני השבת צריך להתקלח, לגזור ציפורנים אם צריך, ללבוש בגדים יפים ועוד.

לפני תפילת ערבית בשבת יש קבלת שבת. לפני שמקבלים אורח מכובד צריך לחגוג ולשיר. בקבלת השבת יש 6 מזמורי תהילים כנגד 6 ימי הבריאה.

קידוש עושים בסעודת הערב ובסעודת הבוקר של השבת.
הקידוש של הערב הוא מצווה מהתורה: "זכור את יום השבת לקדשו" - מתוך עשרת הדברות.
קידוש של הבוקר הוא מדברי חכמים.
במהלך הסעודות נהוג לשיר זמריות על השבת.

 

במוצאי שבת וימים טובים נהוג לעשות הבדלה על מנת לסמל על סיומו של היום. בשבת ההבדלה כוללת פסוקים מהתנ"ך וברכות על היין, ריח(בשמים) - על מנת להקל במעבר מאווירת השבת לאווירת החול ואש(נר) - להודות לה' שברא את האש מקור האור והחיים.
ביום טוב ההבדלה כוללת רק יין.
את ההבדלה נהוג לעשות בבית הכנסת על מנת לפטור את מי שלא יכול לעשות הבדלה בבית (כגון אורחים - וחוזרים בתשובה..)

 

---

---

---

---

---

---

 המשך בעמוד הבא