חוכמה גדולה שטרם הייתה מראשית הבריאה ירדה לעולם:
סימן מובהק מוצאים בנבואה שבספר הזוהר. הזוהר חזה שבמאה השישית לאלף השישי תרד חכמה שלא היתה כמותה בעולם. באותה העת בדיוק ירדה לעולם תורת החסידות. הגילויים המופלאים שבתורה גררו ופעלו גילויים חידושים והמצאות גם בעולם: המנורה, הטלפון הטלגרף וכו'. הזוהר אומר שזו הקדמה לגאולה. כיום כולם יכולים להתחבר אחד עם השני ללא בעיה אפילו כשכל אחד בקצה השני של העולם. ניתן להגיע ממקום למקום בקלות. כל הגבולות שקשורים לזמן ומקום ניטשטשו ונעלמו. אורך החיים התארך. ועוד ועוד התפתחויות רבות בכל התחומים. וזאת כהכנה למודעות של גאולה שתרד לעולם. אז את כל החכמה שבעולם ננצל רק לדברים של טוב וחסד.
רעב לרוחניות בכל מקום בעולם:
סימן מובהק מאד הוא הנבואה שמתגשמת לנגד עינינו על כך שלפני הגאולה יהיה רעב לרוחניות, וכדברי הנביא: "הנה ימים באים נאום ה' והשלכתי
רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע דבר ה'". כולנו רואים איך סדנאות בנושאים רוחניים צצות כמו פטריות אחרי הגשם. יותר ויותר אנשים מחפשים משמעות לחייהם, כולם מרגישים שמשהו גדול עומד לקרות!
להלן קטע מהגמרא המתאר את התקופה שאנו עוברים:
בעקבות משיחא )לקראת ביאת המשיח(:
חוצפא יסגא )החוצפה תתעצם(
ויוקר יאמיר )המחירים יהיו גבוהים(
הגפן תתן פריה והיין ביוקר )
הסבר למה שנאמר קודם: היוקר לא יבוא בגלל חוסר, אלא בגלל שבעלי הממון ירצו להתעשר על חשבון מחוסרי היכולת, כי לדוגמא הגפנים יתנו פרי בשפע, אבל בכל זאת מחיר היין יהיה יקר בגלל הרצון של בעלי הממון להתעשר על חשבון החלשים(
ומלכות תיהפך למינות ואין תוכחת )להבדיל מתקופות אחרות בהיסטוריה, שבהם כשהיו רואים את אלה שהיו סוטים מדרך התורה, היו נותנים להם תוכחה, ואז היו חוזרים לדרך המוטב, בדור הזה אין מי שייתן תוכחה שכזו, ואם יש כזו תוכחת, אז היא מתקבלת בצחוק ובגיחוך וכל הגבולות ניפרצים(.
בית וועד יהיה לזנות )בית וועד הוא מקום התוועדותם של האנשים, והסבירו חז"ל שבזמן המשיח עיקר התוועדותם של האנשים תהיה לצורך ‘זנות’ למינהו(
והגליל יחרב והגבלן ישום )עד עכשיו זה לא קרה, אבל עכשיו זה קרה(
ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו )הגלייתם של אנשי גוש קטיף וצפון השומרון לפני שנתיים, ותושבי הגבול הצפוני במלחמת לבנון השניה(
וחכמות סופרים תסרח )חכמות סופרים זהו למוד התורה, ובעיני מרבית הדור חכמה זו סרוחה(
ויראי חטא ימאסו )מאיסה בכל ירא שמיים, כיפה סרוגה, כיפה שחורה, לא משנה - שנאה לכולם(
והאמת תהא נעדרת )והסבירו חז"ל: שנעשית עדרים עדרים והולכת לה, כלומר שגם במקומות האמת, כמו בעולם התורה, יש, למסתכלים בעין בלתי נכונה, מחלוקות רבות, וכאילו שנראה שגם שם האמת חסרה(
נערים פני זקנים ילבינו )אין שום בושה מפני גדולי התורה, שאלה ‘זקנים’ בלשון חז"ל, ומנסים לבייש אותם בראש חוצות, בכל מהדורת עיתון וחדשות(
זקנים יעמדו מפני קטנים )צעירים אינם נותנים כבוד למבוגרים(
בן מנוול אב )הבנים מתחצפים להוריהם(
בת קמה באמה )כנ"ל(, כלה בחמותה )כנ"ל(, אויבי איש אנשי ביתו )כנ"ל(
פני הדור כפני הכלב )והוסבר: כפי שכשזורקים על כלב אבן, הוא מתנפל על האבן ולא על מי שזרק, כך הדור לא יבין שהצרות באות מאבינו שבשמיים כדי לעורר אותנו(
הבן אינו מתבייש מאביו )אובדן הבושה. לצערנו בדור הזה עושים אפילו מצעדי בושה...(
ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים )אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים(
)סוטה מט ע"ב(
מסקנה:
כל אלה לא מותירים ספק וכפי שהסכימו כל גדולי ישראל שבדורנו שאכן התקיימו סימני חז"ל אודות התקופה ואנו ערב הגאולה האמיתית והשלימה.
