מתוך הספר:
ראשית דבר
תכלית ספר זה היא לבאר כיצד לשמר את אש התשובה ולאזן אותה, כך שמחד האדם ימשיך לגדול ולהתפתח באופן רוחני ומאידך יחיה חיים נורמאליים ומאוזנים.
"אש תמיד תוקד על המזבח לא ת.כב.ה"
איך מגיעים למצב של אש תמיד? ראשית צריך שהאש תדלוק כמאמר הפסוק "תוקד" ושנית האש צריכה את התנאים לקיום ארוך טווח . "לא ת.כב.ה".
אומר הנועם אלימלך: "תמיד פירוש שתראה שלא תזוז ממך הקדושה והאור העליון לעולם. וזהו הפירוש הפסוק אש תמיד תוקד על המזבח, פירוש שהכתוב מזהיר שיהא תמיד הקדושה ואור העליון בוער בך שלא תכבה לעולם דהיינו שתוסיף אור וקדושה שלא יכבה לעולם"
אולם, אי אפשר לחיות רק על אש יוקדת של רצון עז להתקרב לקב"ה ללא כלים "בקרקע" ואי אפשר לחיות רק על הכלים ללא תוכן פנימי. אדם שלם מורכב מכמה חלקים ואיזונים שונים . ואין להזניח אותם. איזון בין הנשמה לגוף, בין המח ללב, בין איש לאשתו, בין תורה לתפילה ועבודה פנימית, בין אדם להוריו וסביבתו הקרובה.
ואומר הרמב"ם : "הדרך הישרה, היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם; והיא הדעה שהיא רחוקה משני הקצוות ריחוק שווה, ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. לפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד, ומשער אותם ומכוון אותם בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם"
לפיכך עלינו לכוון דרכנו ומעשנו שמחד - האש הפנימית תדלוק תמיד והשאיפה להדבק בקב"ה, להתקרב אליו ולעשות את רצונו תבער, ומאידך עלינו לאזן את מעשינו ולדאוג לצורכי הגוף, הנפש הפרטית שלנו ובני בתינו.
הרבה מה"דלק" לכתוב את הדברים נולד מהתבוננות פשוטה. התבוננות בחיים מסביבי ובאנשים יקרים שחזרו וחוזרים בתשובה . והרבה פעמים כשאתה זוכה להסתכל מהצד (גם על עצמך..) אתה רואה המון ורוצה לצעוק . הי תזהר! אתה ... ובינתיים הוא נופל. ולפעמים מיד אחרי זה קם. ואותו הדבר הופך לאמצעי להתעלות ולתיקון. אולם הרבה פעמים אפשר לעשות את אותם הדברים אבל בצורה קצת שונה. בצורה קצת יותר בנויה.
הדברים מבוססים מעבר ל"חוכמת חיים" של התבוננות בסובב אלא גם מהרבה תובנות ודברי חכמה ותורה ששמעתי מרבנים רבים, הן באופן אישי והן בספרים הקדושים. פעם פגשתי בעל תשובה שאמר לי . זכית. זכית שפגשת אנשים נכונים בדרך. זכית שהכניסה שלך לעולם התשובה הייתה מתונה אבל גם עמוקה, לא כולם זוכים. בעיניים שלו היה איזשהו צער קל, כאילו שהוא לא זכה.
אם מישהו יפיק איזושהי תועלת מהספר . אז הנה גם הוא זכה. זכה שזיהה משהו, זכה שהאיר את עיניו שהרי הרבה אנשים חוזרים בתשובה ואז שוקעים תחת המשא הכבד של עול תורה ומצוות, עול פרנסה, עול גידול וחינוך ילדים ותוך כדי שוכחים מה בעצם הם עושים פה.
אין הספר אמור להוות תחליף לקשר עם רב/תלמיד חכם אמיתי שיוכל להדריך את החוזר בתשובה . להפך, כדי ליישם את הדברים צריך קשר עם רב שמכיר את האדם ויכול לעזור לו לכלכל את צעדיו בתבונה. הספר גם לא מתכוון להעניק פתרונות הלכתיים לשלל הבעיות הסבוכות שעלול חוזר בתשובה להתקל בהן ולא להדריך מהו המינון המדוייק המתאים עבור כל אדם ואדם ביחס ללימוד, עבודה וכיו"ב.
בכלל ישראל יש דרכים רבות לעבוד את השם. כל אחד מתחבר לדרך שהוא מרגיש שלם איתה. אין הכוונה בספר זה לכוון מישהו לזרם מסויים או לנסות ל"המיר אותו" מזרם אחד לזרם אחר. אין הכוונה להפוך אדם מליטאי לחבדניק, מחבדניק לברסלבר או מברסלבר לליטאי (ועוד אלפי הגוונים השונים) . אלא לראות איך אנחנו יכולים, כל אחד מהמקום האישי שלו, להעמיק בתהליך. לאזן את התהליך ולכוון אותו לאן שאנחנו באמת רוצים להגיע.
