מאפיינים התפתחותיים של הגיל הרך בהתמודדות עם מצבי לחץ/ מתוך חוברת שפ"י

(ניתן תמיד לפנות להיוועצות עם המפקחת היועצת והפסיכולוגית)

הבנת מאפייני הגיל הרך היא תנאי בסיסי לתכנון גישה חינוכית יעילה שתענה על צרכים מהותיים של ילדים צעירים בעת התמודדות עם מצבי לחץ.

• ילדים צעירים מגיבים ללחץ באופן שונה ממבוגרים. הם מושפעים מאוד מתגובות הסביבה הקרובה להם וחווים את הלחץ דרך חווית לחץ של המבוגר. בזמן חשיפה ללחץ הילד מרגיש איום וחרדה ואז הוא עלול להגיב בסימפטומים גופניים ונפשיים. אם הילד קולט שהמבוגרים סביבו עסוקים, מוטרדים ומבוהלים בעצמם, ולכן אינם פנויים למלא את צרכיו כמו בשגרה – תחושת הביטחון והמוגנות שלו עלולה להיפגע.
• ילדים צעירים נוטים לחתור לאמת חד משמעית, תופסים מצבים במונחים של "טוב או רע", "שחרור או לבן", "צודק או טועה", זאת כדי לשמר מצב רגשי מאוזן שיאפשר הסתגלות והתמודדות. בגיל הרך ילדים פועלים מנקודת מוצא אגוצנטרית ומתקשים להבין את נקודת הראות של האחר.
• לילדים צעירים יש פחות ניסיון בעמידה בלחצים ופחות הבנה ביחס לדברים המתרחשים סביבם. כשהם אינם מבינים בדיוק מה קורה וקולטים את המתח של המבוגרים, הם יכולים לדמיין דברים קיצוניים ואף חמורים מאלה שבאמת קרו במציאות. בגיל שבו קיימים פחדים בכל מקרה, הדמיון מגביר את תחושת הסכנה. אם המבוגרים אינם מאפשרים לבטא את הפחדים, רמת החרדה עולה עוד יותר והיא עלולה לפגוע בתפקוד הרגיל של הילדים.
• החשיפה לכלי התקשורת ולשיחות בין מבוגרים בסביבתם הקרובה מעמידה ילדים צעירים במצב שבו הם קולטים מידע באופן חלקי ומקוטע. הם נוטים לארגן מידע זה באופן סובייקטיבי, להשלים את "הסיפור" בעזרת דמיון, אסוציאציות ולעתים מתרחקים מהעובדות ומעבדים מידע זה באופן מסולף.
• מצבים שיש בהם עמימות, אי וודאות, נקודות מבט שונות ומחלוקות יכולים לערער אצל הילדים את האיזון הפנימי, ועקב כך עלולים להופיע ביטויי חרדה, כגון: הסתגרות, הימנעות, בכי, תוקפנות, התפרצויות זעם, סרבנות וכו'.
• הקשיים, שבהם ילדים נתקלים באופן הפירוש והפענוח של המידע שאליו הם חשופים, נובעים מהשלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים. אצל חלק מהילדים בגיל הרך החשיבה היא קונקרטית בעיקרה, והם מתקשים לפענח מושגים מופשטים כגון: "זכויות", "הסכם", "חוזה", "הדדיות", "אוטונומיה" וכו'.
• רכישת מושגי הזמן נמצאת עדיין בשלבי התהוות. ילדים צעירים מתקשים להבין תהליכים ארוכי טווח או כאלה המתרחשים בהדרגה. הם עסוקים בעיקר במה שמתרחש "כאן ועכשיו".
• הבנת הקשר בין סיבה ותוצאה נמצאת אף היא בשלבי רכישה שונים, ולכן ילדים מתקשים לעתים להבחין בצורה ברורה בסיבות שגרמו לאירוע מסוים להתרחש ומתקשים להבין תוצאות צפויות במצבים שונים.
• השיפוט המוסרי של ילדים צעירים מתבסס בעיקר על תוצאות של מעשים, וקיים קושי בהבנת הכוונה שהובילה למעשה מסוים. הערכת התנהגות כהוגנת, צודקת או נכונה תתבסס עקב כך על תוצרים ועל תוצאות קונקרטיות.
• ילדים צעירים נוטים להזדהות ולהעריץ דעות, אמירות ועמדות של דמויות משמעותיות בחייהם, בעיקר של ההורים. חלקם מתקשים להתמודד עם ערעור או עם ביקורת על עמדות אלה.

ניהול הפעילות בגן הילדים לאחר ובעת מצב החירום

גן הילדים הוא אחד ממעגלי החיים המשמעותיים בחיי הילד. ההתרחשויות בו הן תוצר של דיאלוג מתמיד בין מה שהסביבה החינוכית בגן מזמנת לילדים ובין אירועים המתרחשים במשפחה ובקהילה.

הגננת היא דמות משמעותית עבור ילדים צעירים. הם רואים בה מקור להזדהות, לתמיכה ולתחושה של ביטחון אישי. היא מהווה גורם חינוכי מרכזי ובאחריותה להתמודד עם מגוון רב של מצבים מורכבים.

נקודות להתייחסות בפתיחת שנת הלימודים בגן לאחר ובעת מצב חירום:

החזרה לגן מזמנת אפשרות לצוות הגן לסייע לילדים לחזור לסדר יום ולשגרת חיים ככל שניתן, לתפקד בסביבה הטבעית להם, להתארגן לנוכח הוראות ונהלים ברורים, לווסת את רגשותיהם והתנהגותם, לחוש ביטחון בחברת מבוגר משמעותי ולעבד באמצעות שיחות אקראיות, שיחות יזומות על ידי הגננת ובאמצעות המשחק הדמיוני, משחק סוציודרמטי ויצירה, את החוויות שהם עוברים, לפי יכולתם.

העבודה בגן מושפעת כמובן מדרגות האיום הפיזי של המצב הביטחוני. אך לסביבה החינוכית העקבית והברורה של הגן ישנה השפעה רבה על תפקוד הילד, בעולם שהפך לעיתים לחסר סדר ונתון לשינויים מהירים המערערים את ביטחונו של הילד.

חשוב לכן בעת ההכנה לפתיחת גן הילדים, ואף במשך כל תקופת החירום, לברר עם הורי הילדים מה עובר על כל ילד ואילו תגובות התנהגותיות למצב הוא מגלה כיום (איך הוא ישן, מהם הרגלי האכילה שלו, הרגלי המשחק, כיצד מגיב לאזעקות, לשינה במקלט, מה השתנה אצלו מאז החל מצב החירום, למה הוא רגיש במיוחד כעת).

כדאי לשאול את ההורים לשלומם ולהפנותם במידת הצורך לקבלת סיוע של אנשי בריאות הנפש (פסיכולוגית הגן או היועצת) כדי שיוכלו להמשיך ככל הניתן לתפקד בצורה תקינה.

יותר מתמיד חשוב במצב הנוכחי לספק לילדי הגן הזדמנויות מגוונות לביטוי רגשי מילולי ושאינו מילולי, ללא לחץ וזירוז לקבלת מידע, וכן לנהל ככל האפשר סדר יום קבוע אך גם גמיש במידת הצורך לפי צרכי ילדים כגון:

· להדגיש את הצורך בחזרה לשגרה , בעת הצורך ניתן להתגמש בדרישות כמו: שעת
ההגעה לגן , היצמדות לגננת וכד' . יחד עם זאת לשאוף לחזרה לשגרת הגן תוך העברת
מסר לילדים שביכולתם להתמודד.

· לקצר את שעת המפגש ולהאריך פעילות הפגתית במידת הצורך;

· לספק גירויים משחקיים וסיפוריים מגוונים ומסקרנים;

· לחזור ולספר סיפורים מוכרים ואהובים על הילדים במיוחד;

· לתמוך ולעודד הורים המעוניינים לבוא ולסייע בגן ולשהות בקרבת ילדיהם ו"במרחב
המוגן' שמספק הגן.

עקרונות שיחה על אירוע חירום

לאחר התרחשות אירוע טראומטי שכל ילדי הגן מודעים לו (כמו נפילת קטיושה בסביבת הגן) מתקיימות בין הילדים שיחות ספונטאניות והם מעבירים זה לזה ידיעות ושמועות. לכן חשוב לכנס את הילדים לשיחה. העברת מידע לילדים על אירוע טראומטי שאירע לאחד מילדי הגן, למשפחתו או בסביבת הגן צריכה להיות מנוסחת באופן אמין, עובדתי, קצר וברור וקרוב ככל האפשר להתרחשות. כאשר המידע האמיתי אינו ניתן לילדים, הם מפליגים בדמיונם ומשלימים לעצמם את ה"סיפור" בדרכם הילדית השואבת קטעי מידע רלוונטי ושאינו רלוונטי, וסיפור זה נחרת עמוק בזיכרונם. עיוות העובדות על ידי הילדים עלול לשים אותם במרכז האירוע (הקטיושה פגעה באמא שלי) וקשה אז לתקן את העובדות.

חשוב שהגננת תנחה שיחה קבוצתית מובנית שתעסוק:

א. בהעברת מידע על האירוע בהתאם ליכולת הילדים להבין.

ב. בעיבוד האירוע הטראומטי.

ג. הדגשה של היכולת שלנו להתמודד עם המצב

ד. עידוד החזרה לשגרה.

במהלך השיחה יש:

· לאפשר לילדים לעודד החלפת רשמים, תגובות ורגשות שהתעוררו סביב האירוע ומתן
לגיטימציה לרגשות שונים אצל ילדים.

· לסייע להם לארגן את מחשבותיהם ולהבנות עם הילדים את רצף האירועים, להבהיר
להם מושגים ששמעו ואינם מבינים ולהתייחס להסברים מוטעים של ילדים, תוך הדגשת
עובדות בדוקות ושימוש במילים פשוטות וברורות.

· לעודד את שותפות הקבוצה והתמיכה ההדדית שהילדים יתנו זה לזה.

· לחזור על המסר שמבוגרים וילדים יכולים להתגבר, שיש להם כוחות.

· להדגיש היבטים אופטימיים.

· לעודד את הילדים להקשיב זה לזה מתוך אמפתיה ולאפשר לשאול שאלות מטרידות

ולהביע חששות.

התייחסות לאירועים אקטואליים בגן הילדים

· חיבור בין אירועים חיצוניים לאירועים שילדים חווים - אירועים אקטואליים נוגעים בכמה מעגלי חיים: אישי, בין-אישי, קהילתי ולאומי. בגיל הרך ההתייחסות לאירועי האקטואליה צריכה למצוא את נקודות החיבור של אירועים מרוחקים למעגלי החיים האישיים והבין-אישיים הקרובים לילד. ילדים צעירים אינם מוטרדים מ"גורל העם והמדינה", הם אינם מביעים עמדות ודעות שלהם סביב הכרעות גורליות, אלא עוסקים בעיקר בהשלכות האפשריות של אירועים אלה על עולמם הקרוב: "האם יכול להיות פיצוץ?". החרדות העולות הן בדרך כלל סביב הביטחון האישי.

· התייחסות לחוויות האישיות והרגשיות ולפירושים שהילדים נותנים לאירועים- בגיל הרך ההתייחסות לאירועי האקטואליה צריכה להתמקד בחוויות האישיות והרגשיות של הילדים ובהבנתם את האירועים. על הגננת להיות מודעת לכך שמשמעות האירועים, כפי שהיא תופסת אותם, לא תהיה בהכרח כזאת עבור הילדים. עליה להיות קשובה לילדים ולבחון את משמעות האירוע עבורם. כדאי לזכור כי תגובת הגננת מקרינה על רגשות הילדים ומשפיעה על רווחתם. חשוב שהגננת תהיה אמפטית לילדים ותיתן לגיטימציה לרגשותיהם מחד גיסא, ומאידך גיסא תסייע להם בארגון ובוויסות ביטויי הרגשות תוך מתן הרגשה שיש מי שדואג להם ומקשיב להם. לדוגמה: אם ילד מתבטא בשפה שאינה מקובלת בגן, חשוב להציב גבולות על ידי שיקוף ועל ידי בקשה לבחור מילים מקובלות; כשילד בוכה או מביע פחד ביחס להתרחשויות אקטואליות, תפקיד הגננת להרגיע אותו ולאפשר לו לבטא את רגשותיו; יש להימנע מתגובות שיפוטיות, כגון: "זה לא מתאים לילד בגילך", "את לא מתביישת? מה, את ילדה קטנה?" על התנהגויות המתעוררות עקב המצב. חשוב לשמור על אווירה ידידותית ותומכת.

· מתן תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות שהיו קרובות לאירועים - האירועים המתרחשים בזירה המדינית משפיעים באופן שונה על קבוצות אוכלוסיה שונות בארץ ודורשים התייחסות מובחנת. ככל שהאירוע קרוב יותר לאוכלוסיית ילדים בגן, כך צפויות יותר תגובות מצד הילדים ונדרשת התערבות רחבה ומעמיקה יותר מצד הגננת.

· התייחסות לאירועים לצד החזרה הדרגתית לשגרה - חשוב לנסות לשמור על מהלך שגרתי של פעילות בגן גם במצבים של אירועים חריגים ברמה הלאומית. זאת בהתחשב בצורך הבסיסי של ילדים צעירים לפעול בסביבה שיש בה סדר יום צפוי ומוכר. יחד עם זאת הגן אינו יכול לתפקד כסביבה מנותקת מאירועים ואדישה להתרחשויות בחברה החיצונית. חשוב להקצות זמן ומרחב לעיסוק בנושאים אקטואליים תוך הדגשת ההשלכות של אירועים אלה על עולמו הרגשי של הילד ועל תבונותיו.

· התאמת ההתערבות לגיל הילדים - אין מצפים מגננות של בני שנתיים-שלוש ליזום פעילויות סביב נושאים אקטואליים מעבר להתערבויות השגרתיות, הבאות לפתח אצל ילדים מיומנויות חברתיות וערכים של כבוד הדדי וסובלנות. החל מגיל ארבע יש מקום לפעילויות חינוכיות סביב נושאים אקטואליים רלוונטיים לחייהם של הילדים, כשהגננת מתארת את ההתרחשויות ואת העובדות ונותנת לגיטימציה לביטוי רגשות ולאמירות שמעלים ילדים.