כל בדיקות ההריון

מאת: זילבר כרמל, "ידיעות אחרונות, 11.3.97

תקציר ועריכה: לאה שמעוני

כל-כך הרבה בדיקות בהריון? אילו מהן ממש הכרחיות? למה צריך לעשות?

על איזה אפשר לוותר? המדריך מלא.

למרות שהריון, כמובן, אינו מחלה – הוא כרוך בהרבה מאוד בדיקות. אז מתי כדאי לעשות בדיקת טאי זקס, למה צריך לעשות בדיקת חלבון עוברי, וכמה אולטרסאונדים נהוג לעבור?

פרופ' יוסי לסינג (מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית-חולים הקרייה), ד"ר אריאל יפו (מנהל יחידת אולטרסאונד ב'קריה'), ד"ר אילן גל וד"ר מיקי שנהב ומומחים לרפואה סב-לידתית ב'קרייה'), וד"ר עמוס בר (גיניקולוג, ומחבר 'המדריך הישראלי להריון ולידה' ביחד עם טלי רוזין) – סוקרים את כל הבדיקות שצריך ואפשר (יש הבדל) לעשות במהלך ההריון.

איפה הספונטניות? היום, כשרוצים להביא ילד לעולם, כבר אי אפשר רק להתרכז בעניין עצמו ולקוות לטוב. איזה בדיקות צריך עבור?

1. בדיקת טאי זקס, שמומלצת לכל זוג שמתכנן להביא ילדים לעולם (ולא רק לאשכנזים). המטרה: לוודא שאין חוסר באנזים הגורם לפיגור שכלי קשה. טכניקה: בבדיקת דם פשוטה שלפני ההריון שני בני הזוג יכולים לעשות, אבל די בכך שרק אחד יעבור אותה כדי לשלול את קיומה של המחלה. אחרי הכניסה להריון, רצוי שהגבר ייעשה את הבדיקה.

איפה עושים? משרד הבריאות מאפשר לעבור את הבדיקה, בחינם במרכזים הבאים:

1. בית חולים תל השומר. טלפון: 5303030 - 03

2. בית הבריאות, תל אביב. טלפון: 5643444 - 03

3. לשכת הבריאות, חיפה. טלפון: 6819777 - 04

4. בית חולים סורוקה. טלפון: 6400749 - 08

5. תחנה לאם ולילד, ירושלים. טלפון: 6288001 - 02

6. מרפאת עומר, עפולה. טלפון: 6525611 - 04

2. חיסון נגד אדמת. גם אם קיבלת חיסון נגד אדמת בבית-הספר, הגיע הזמן לעבור זאת כי לא תמיד החיסון אפקטיבי לאורך שנים ארוכות, ומחלת האדמת עלולה לגרום לעובר לחירשות, ומומים בלב, ולכן חשוב מאוד להיות מחוסנים לפניה. לא מעוניינת להתחסן שוב? בדיקת דם פשוטה תגלה לך האם יש לך עדיין נוגדנים למחלה. התברר שלא? רצוי שיעברו שלושה חודשים בין זמן החיסון לתחילת ההריון (כי מדובר בחיסון מוחלש שעלול להזיק לעובר). איפה מתחסנים? בכל תחנת טיפת חלב.

3. בדיקת משטח צוואר הרחם. זו בדיקה חשובה לכל אישה, שרצוי לעשות פעם בשנה.

4. קבלת מרשם לחומצה פוליתוטמנים. מומלץ להתחיל שלושה חודשים לפני תחילת ההריון. החומצה עוזרת למנוע היווצרות מומים בעמוד השדרה, החיך והשפה של העובר, והיא מופיעה גם בצורת ויטמנים.

שליש ראשון (שבועות 12-1)

מזל-טוב, את בהריון. רצוי להתייצב אצל הרופא שלך כבר עם גילוי ההריון, כי מעקב מוקדם יאפשר לעקוב בדייקנות אחרי גודלו וגילו של העובר (ולחזות ביתר דיוק את מועד הלידה).

איזה בדיקות צריך לעשות בשליש הראשון?

1. בדיקת דם (ראשונה מיני רבות), לצורך ספירת דם, וזיהוי נוגדני עגבת, עגבת אומנם, כבר אינה מחלה נפוצה כבעבר, אבל מהנוגדנים למחלה בדם אפשר ללמוד על מחלות חיסוניות שונות (למשל זאבת אדמונית). ספירת הדם נחוצה לצורך השוואה במקרה שתתפתח 'אנמית הריון' (שזו, נא לא לדאוג, תופעה ידועה ושכיחה). באותה בדיקה אפשר לזהות האם את נשאית של דלקת כבד זיהומית מסוג 'בי' (דלקת מסוכנת שרצוי לדעת עליה עוד בתחילת ההריון).

2. בדיקת דם לגילוי מוקדם של סוכרת (שנעשית בצום).

3. בדיקת שתן לגילוי מחלות כגון דלקת שתן (שעלולה להתפתח לדלקת כליות).

4. אולטרסאונד (בשבוע 7-8). פעם ראשונה שאפשר לראות את העובר, לקבוע את גילו ואת מיקומו בתוך הרחם. זו גם הזדמנות טובה לוודא שהכל תקין והעובר כמו שצריך.

דרך אגב: יש חילוקי דעות בעולם לגבי מספר האולטרסאונדים הדרושים במהלך הריון רגיל ותקין. משרד הבריאות האמריקאי, למשל, אינו מחייב לעשות אולטרסאונד בכלל. אצלנו, נוהגות קופות החולים לממן שלושה אולטרסאונדים.

שליש שני (שבוע 13 עד 24)

צריך להמשיך להתייצב אצל הרופא פעם בחודש, ולעשות את הבדיקות הבאות:

1. בדיקת סיסי שלייה (שבוע 10-12): מטרת הבדיקה לאתר (או, מה שהרבה יותר סביר ושכיח: לשלול) קיומו של עובר עם מום כרומוזונלי (השכיח ביותר ביניהם הוא המונגולאיד).

מי צריכה? יולדות בנות 35 ומעלה (משרד הבריאות מאפשר לבחור בין בדיקת סיסי שלייה לדיקור מי שפיר – עליה בהמשך), אמהות לילדים עם מום כרומוזונלי או נשים אחרות בקבוצת סיכון.

כיצד זה נעשה? 1. החדרת מחט לחלל הבטן תחת אולטרסאונד (בדומה לדיקור מי שפיר).

2. שיטה רווחת יותר: על ידי החדרת צינורית פלסטיק גמישה ועדינה מאוד דרך צוואר הרחם, ושאיבת מספר סיסי שלייה.

מכיוון שבאפשרותך לבחור בין בדיקת סיסי שלייה לדיקור מי שפיר, כדאי שתדעי כי התשובה בבדיקת סיסי שלייה מתקבלת במהירות (תוך 4-5 ימים), ואם חלילה התוצאות אינן טובות – אפשר לעשות הפסקת הריון רגילה. אבל (וזה אבל גדול), הסטטיסטיקה מראה כי אחוז ההפלות שנגרמת עקב הבדיקה הוא גבוה יותר מאשר בבדיקת מי השפיר.

2. לא לכל אחת: דיקור מי שפיר (שבוע 16-20). גם דיקור מי השפיר, כמו בדיקת סיסי השליה נועד לשלול קיומם של עוברים שסובלים מתסמונת דאון, וזה נעשה על ידי החדרת מחט לחלל הבטן, תחת שיקוף אולטרסאונד. אלא שהתשובה מתקבלת תוך 16-21 ימים – כשהעובר כבר גדול, ולכן, במקרה חירום, חלילה, הפסקת ההריון דומה מאוד לתהליך של לידה.

המלצה מכל הרופאים שהתראיינו לכתבה: התייעצי עם הרופא שלך בבחירת הבדיקה המתאימה לך.

3. בדיקת חלבון עוברי (בדיקת דם פשוטה, מומלץ לעשות בשבוע 16-18). בדיקת סקר שנחוצה לכולן ומטרתה להעריך סטטיסטית את הסיכון שתלדי ילד שלוקה בתסמונת דאון או פגם בעמוד השדרה. אם יתגלה, חלילה, שאת נמצאת בקבוצת סיכון יומלץ לך לעבור בדיקת מי שפיר.

4. אולטרסאונד-סריקת מערכות (שבוע 19-22). פשוט לבדוק שהכל בסדר או במילים אחרות: לשלול קיומם של מומים אפשריים. בבדיקה הזו ניתן לזהות רק כמחצית מהמומים, אבל במקרה של חשד או בעייה, עושים סריקת מערכות מקיפה (על כך בהמשך), ועדיין אפשר לעשות הפסקת הריון. ולשם שינוי, נימה אופטימית: באולטרסאונד הזה כבר אפשר לדעת אם מדובר בבן או בת.

5. בדיקת סקר לסוכרת 'מבחן אתגר הסוכר' (שבוע 24-28, ורצוי לעשות כבר בשבוע 24). שוב מדובר בבדיקת דם (לא בצום), ושוב מדובר בבדיקת סקר, שמטרתה לגלות סוכרת הריונית (תופעה שכיחה, שלא פעם חולפת בסיום ההריון). אם הבדיקה הזו לא תקינה, או שיש חשד גבוה לסוכרת הריונית – עושים 'בדיקת העמסת סוכר'. טיפ לשתי הבדיקות: צריך לשתות כמות לא מבוטלת של גלוקוז, מכיוון שזה לא הדבר הכי טעים בעולם רצוי להביא מהבית מיץ לימון סחוט כדי למהול בסוכר ולייצור מעין לימונדה שתהפוך את כל העניין ליותר נסבל.

שליש שלישי (+40-25)

עכשיו כבר מדובר כמעט אך ורך בדיקות שגרתיות, אבל החל משבוע 36 רצוי לראות את הרופא אחת לשבועיים.

1. אולטרסאונד אחרון (שבוע 32-33), שמטרתו לעקוב אחרי צמיחת העובר ומיקומו בתוך הרחם, ומיקומה הסופי של השלייה.

2. הזמנה לחדר לידה (שבוע 40): רוב הנשים יולדות בשבוע הזה, מי שלא – מוזמנת לביקורת נוספת. עוברים שלא יתרגשו גם מההזמנה הנוספת יוזמנו לזירוז לידה בשבוע 41-42.

בדיקות נוספות

עד עכשיו דיברנו על הבדיקות ההכרחיות או המומלצות על ידי משרד הבריאות. אבל התפתחות המחקר והמדע מאפשרת לעשות בדיקות גנטיות נוספות לזיהוי עוד מומים או מחלות, שאפשר לעשות עד השבוע ה- 10-11 להריון.

למה, אם בכלל, כדאי לעבור אותן? כדי להסיר חשש מלב דואג, או כשהרופא שלך ממליץ, או כשאת נמצאת בקבוצת סיכון גנטי.

למה לא כדאי? כי מדובר במחלות נדירות ששכיחותן נמוכה מאוד (תזכרי שרק 2.5 עד 3 אחוזים מכל העוברים נולדים עם מום כלשהו קל או כבד, כך שהבדיקות האלה מזהות רק חלק קטן מאוד מאוד מכלל המומים האפשריים), ובבדיקות פרטיות שעולות הרבה מאוד כסף, וכדי להוסיף לכם עוד סיבה לדאגה נאמר שיש עוד לא מעט מחלות ופגמים שעדיין אינם ידועים או ניתנים לזיהוי.

וכמה מילות הרגעה לפני שמתחילים: גם אם חלילה יתגלה מהבדיקות שאחד מכם נושא גנים פגומים, הרי שברוב המחלות צריך שני הורים נשאים כדי שהעובר יחלה גם הוא. וגם אם שניכם נשאים – זה עדיין לא אומר שהוא יירש את שני הגנים הנגועים, ויחלה, כדי לברר זאת עושים בדיקת סיסי שלייה או מי שפיר.

1. בדיקת סקר לגילוי נשאים למחלת סיסטיק פיברוזיס, שהיא מחלה תורשתית חמורה, טכניקה: בדיקת דם פשוטה לאחד מבני הזוג.

2. בדיקת סקר לגילוי נשאים למחלת גושה שפוגעת בכבד ובטחול. טכניקה: בדיקת דם פשוטה. למי כדאי: בעיקר להורים ממוצא אשכנזי.

3. בדיקת סקר לגילוי נשאים למחלת קאנאוון – מחלה תורשתית שפוגעת קשות במערכת העצבים. טכניקה: בדיקת דם פשוטה. למי כדאי: שכיחות המחלה גבוהה בעיקר בקרב הורים ממוצא אשכנזי.

4. בדיקת סקר לגילוי תסמונת כרומוזום X השביר – פיגור שכלי שפוגע בעיקר בבנים. הטכניקה: בדיקת דם שרק נשים יכולות לעבור (כי הפגם עובר בירושה מאם לבן), אם התגלה פגם כזה אצלך, בודקים אם הוא מופיע גם אצל העובר, בדיקור מי שפיר בשבוע ה17-.

5. סריקת מערכות מוקדמת (אולטרסאונד), בשבוע ה15- להריון. זו אינה בדיקה הכרחית, והיא עולה הרבה כסף, ואינה ממומנת על ידי קופות החולים השונות. אז למה יש מי שרוצה לעשות אותה עוד לפני סריקת המערכת המכוונת (בשבוע ה19-)? כי היא מאפשרת לזהות, בשלב מוקדם יחסית, את רוב המומים שניתן לזהות באולטרסאונד. ואם חלילה מתגלה מום קשה – עדיין ניתן לעשות הפסקת הריון רגילה.

6. סריקת מערכות מורחבת (שבוע 19-22). גם הבדיקה הזו, כמו ה'מוקדמת' ובניגוד לרגילה ממפה את כל חלקי העובר ויכולה לזהות יותר מומים. זו בדיקה חשובה לנשים בקבוצות סיכון (לאור נטייה גנטית או ממצאים חשודים במהלך ההריון). אבל אם אינך נמצאת בקבוצת סיכון והרופא אינו שולח אותך לבדיקה, את יכולה להסתפק בסריקת המערכות הרגילה.