נחושת – Copper
מספר אטומי
סמל כימי
שם היסוד
משקל אטומי |
29
Cu
Copper
63.546 |
מוכר מימי קדם
מקור השם:
מהלטינית: Cuprum
מהאי קפריסין - Cyprium
תכונות:
טמפרטורת היתוך: 1083°C
טמפרטורת רתיחה: 2567°C
צפיפות: 8.9 גרם לסמ"ק
צבע: אדום-חום
מוליכות: מוליך חום וחשמל מצוין
(שני אחרי כסף)
|
ה- "פני" האמריקאי (1 סנט) היה עשוי פעם מנחושת, היום הוא רק מצופה נחושת. הכינוי האמריקאי לשוטר - "קופ" - מקורו בכפתורים עשויים נחושת על המדים שהיו פעם לשוטרים באמריקה.
נחושת, בצבע האופייני האדום-חום, מוכר לרוב האנשים בעולם היום. רוב הנחושת שמוציאים מהאדמה היום משמש לחוטי חשמל, למרות שאחוז די גדול משמש גם ליצירת צינורות. שימושים אלה מתאפשרים משום שנחושת היא מתכת גמישה מאד ואפשר ליצור חוטי נחושת בעובי 0.025 מ"מ. מבחינת תפוצה, הנחושת הוא מספר 25 מבין היסודות הנמצאים בקרום כדור הארץ. אפשר למצוא מכרות נחושת בארה"ב וקנדה, רוסיה, צ'ילה, וזמביה.
שימושי הנחושת מוכרים מאז שחר ההיסטוריה האנושית. חופן חרוזי נחושת משנת 9000 לפני הספירה, נמצאו בעיראק. גופים אלה מייצגים את הגופים הראשונים עשויים ממתכת בהיסטוריה. בסביבות 5000 לפני הספירה, בני אדם למדו לזקק נחושת מעפרות, ועד 4000 לפני הספירה, אנשים בתרבות הצפון אפריקאית ידעו להכין כלי נחושת.
יש עדות רבה לכך שהאינדיאנים בצפון אמריקה, מאזור האגמים הגדולים (Great Lakes ) ידעו להכין כלים ותכשיטים מהמתכת בסביבות 100AD (לספירת הנוצרים).
שימושו בהיסטוריה המוקדמת של האנושות, נובע מכך שקל יחסית לכרות ולזקק את הנחושת מעפרות. אבל, היא מתכת רכה, ולכן היא לא מתאימה ליצירת מכשירים וכלי נשק. בסביבות 3000 AD , למדו לערבב את הנחושת עם מתכות אחרות וליצור סגסוגות שהיו יותר קשות ויותר מהימנות מהיסוד המקורי. פליז, לדוגמא, היא סגסוגת של נחושת ואבץ. וארד, הוא סגסוגת של נחושת עם בדיל. סגסוגות מודרניות יותר כוללות נחושת עם אלומיניום ונחושת עם ניקל.
קפריסין הייתה היצואנית המובילה של עופרת נחושת באימפריה הרומית, ומכאן מקור השם של היסוד.
|