ב- 1791 . למרות שפעל ככומר קהילתי, גרגור חונך ברוח הזמן ולמד מתמטיקה והמקצועות הקלאסיים. כמו כן, היה מוכר עבור כשרונו המוסיקלי וכצייר נופים. אבל, אהבתו הגדולה הייתה מינרלוגיה (תורת המחצבים). משך חייו הוא פרסם מאמרים ברמה מדעית גבוהה, שהיו מוכרים על ידי מומחי המקצוע, בנושאים שונים: ביסמוט קרבונאט, טופז (אלומיניום סיליקאט), אלומיניום פוספאט ועופרת ארסנאט.

כאשר תשומת ליבו הופנה אל מינרל שחור וקשה שהוא מצא בסביבת מגוריו, הוא התקרב בצעדים ראשונים להכנסת שמו בהיסטוריה של המדע. גרגור תיאר את המינרל כך: "החול הוא שחור, ובמראהו דומה לאבק שרפה". הבדיקות שלו הראו שהחומר הנבדק מכיל 46% מגנטית (Fe₃O₄ ), דבר שהסביר את משיכת החומר למגנט. רשימותיו של גרגור מראות כי המסת האבקה בחומצה גופרתית יוצרת חומר צהוב שהופך לסגול כאשר הוא מתרכב עם אבץ. משום שתהליכים אלה לא תועדו לפני כן, ולא נמצאו בכתובים, הוא שיער כי גילה מינרל חדש. הוא כינה את המינרל החדש שלו מנקניט, על שם השכונה בה התגורר - מנקן, בקורנוול שבאנגליה.

זה היה Martin Heinrech Klaproth שזיהה נוכחות יסוד כימי חדש במנקניט של גרגור. היסוד בודד וטוהר בסוף רק ב1910- .

טיטניום הוא מתכת חזקה וקלה, ובשל כך משמש ליצירת סגסוגות מתכתיות כתחליף לאלומיניום. הסגסוגת של טיטניום עם ונדיום משמשת בבניית חלקים רבים של מטוסים. במטוס נוסעים משתמשים בין 318 עד ל1134- ק"ג טיטניום.

משתמשים בונדיום גם בבניית חלליות כמו: Mercury, Gemini, Apollo

קניית כל סוגי המתכות

בניית אתרים בחינם