ההצעה כי מנגן עשוי להיות יסוד בסיסי היה חלק מהרצאה של Carl Gustav Scheele בפני האקדמיה של סטוקהולם, שוודיה ב- 1774 . ההרצאה לא רק שתיארה בפעם הראשונה את אופיו הכימי של המנגן, אלא הציעה את קיומם של כלור, חמצן, ובריום. זאת אומרת, ארבע יסודות חדשים מתוארים במאמר אחד!

שיל לא הצליח לבודד את המנגן בעצמו, אבל הוא התווכח בצורה משכנעת נגד הדעה הרווחת כי מינרל שחור מסוים שכונה לפעמים מנגן אינו אלא תרכובת. הוא היה משוכנע כי המינרל הזה היה תרכובת של יסוד חדש. Johan Gottlieb Gahn (1745 – 1818 ) שהיה אשף בירית חיצים מתוך קנים חלולים, יצר את החתיכות הראשונות של היסוד החדש. ב- 1774 הוא כתש פירולוסיט ושרף אותו במיכל פחם. (פירולוסיט מוכר היום כמנגן-דו-חמצני MnO₂ ). כאשר המיכל התקרר וגאן הוריד את המכסה, הוא מצא בתחתית גרגר קטן של מנגן בצבע אפור.

במנגן משתמשים בעיקר בצורת סגסוגת עם ברזל ועוד יסודות ליצירת פלדה בעל תכונות רצויות, ליצירת כספות, להבים של פרופלורים באוניות. מנגן-דו-חמצני, נמצא בטבע ומכונה פירולוסיט, מהווה מרכיב בסוללות יבשות, בצבעים, משמש לצביעת זכוכית וקרמיקה, וליצירת כלור ויוד. אשלגן-אל-מנגנטי (KMnO₄ ) הוא חומר גבישי בצבע סגול כהה, ומשמש כחומר מחמצן וכחומר חיטוי.

קניית כל סוגי המתכות

בניית אתרים בחינם