סיפור הניקל דומה לזה של הקובלט. המינרלים של שניהם היו ידועים בשל התכונה שלהם לצבוע זכוכית - כחול עבור קובלט וירוק עבור ניקל. המינרל שהיה ידוע כי גורם לצבע ירוק, היה מעין סלע אדום-חום שלעתים היו עליו כתמים ירוקים. באמצע המאה ה-18 הכורים שהוציאו את המינרל הזה מהאדמה החלו לכנותו "קופרניקל", שמשמעותו אחת מן השתים - שם של יצור אגדי השוכן מערות או נחושת מדומה. הכינוי השני מרמז על כך שעפרות הניקל נמצאות תכופות באתרים בהם יש עפרות נחושת.

ב-1751 , Baron Axel Fredrik Cronstedt (1722-1765 ), בדק מינרל חדש, ניקוליט (niccolite ) שהוצא מאזור מכרות נחושת וקובלט בשוודיה. הוא ציפה לקבל אחוז גדול ביותר של נחושת אבל הוא לא מצא נחושת כלל. במקום זאת, הוא הודיע כי גילה יסוד חדש, והוא כינה אותו ניקל, על שם המינרל ניקוליט ממנו הופרד.

הניקל שימש במטבעות בצורת סגסוגת עם נחושת במשך אלפי שנים, על אף העובדה שהיותו יסוד לא היה ידוע. המטבע של 5 סנט האמריקאי מכונה "ניקל" עד היום. שימושים מודרניים של שניקל כוללים: מרכיב חשוב בסוללות ניקל-קדמיום, יצירת פלדת ניקל ממנו בנוים חלקים רבים של המכוניות , המכילה 2 עד 4 אחוז ניקל, ומקנה לפלדה חוזק והתנגדות לשיתוך (קורוזיה).

קניית כל סוגי המתכות

בניית אתרים בחינם