פרק שלישי- יום ג'

שיר הצומח

 

 

אִילנות שבשדה אומרים . אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי יְהוָה כִּי-בָא לִשְׁפּוֹט  אֶת-הָאָרֶץ: ( דברי הימים  א' , טז , לג )

 

אילנות שבשדה אומרים . אז ינעימו ברינה אילנות שביער , לשבח לפני ה' כאשר יבוא לשפוט את יושבי הארץ .

 

שייכות הנברא לשירה : כשרואים את האילנות מנענעים את ענפיהם כאילו משוחחים זה עם זה , מבינים שנברא בהם טבע זה כדי שיהיה ניכר ויתגלה לעתיד לבוא  שאומרים שירה .

 

גֶפן אומרת .כּה אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וְאָמַר אַל- תַּשְׁחִיתֵהוּ כִּי בְרָכָה בּוֹ כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכּל: ( ישעיה , סה , ח )

 

גפן אומרת . כה אמר ה' , אל תתייאשו מן הגאולה  , כי כמו שימצא יין באשכול ענבים בשלים ואם ירצו להשחיתו יאמרו אל תשחיתהו כי יש בו יין שהוא ברכה , כך אעשה למען הצדיקים שלא אשחית בעבורם כלל .

 

שייכות הנברא לשירה : עץ הגפן מצד עצמו לא ראוי לכלום וכל זכות קיומו הוא רק בשביל הפירות שנותן . כך הקב"ה מרחם ומציל את הכלל בזכות הצדיקים .

 

תאנה אומרת . נֹצֵר תְּאֵנָה יאכַל פִּרְיָהּ : (משלי , כז , יח )

 

תאנה אומרת . השומר אילן תאנה הוא שיאכל פריו .

 

שייכות הנברא לשירה : כשרואים את טבע התאנה שצריך לשמור עליה שלא תתליע מיד לאחר שלוקטים אותה , למדים ממנה שכך בתורה - דווקא הנוצרה הוא שיאכל שכרה .

 

רִמוֹן אומר. כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ: ( שיר השירים , ד , ג )

 

עץ רמון אומר . כמו הרמון  , שאע"פ שהתלכלך מבחוץ – אולם כשנחלק אותו לפלחים , נמצא את פנימיותו נקיה מכל רבב . כך הריקנים שבך , אע"פ שנראים כך מבחוץ – מלאים הם מצוות כרימון ונמצאים הם "מבעד לצמתך" כלומר , קשורים הם לעדתך . נקט לשון "רקתך"  - שכשם שהרקה של האדם קרובה היא לעיניו , כך הריקנים שבך קרובים הם לתלמידי החכמים המשולים לעינייך .

 

שייכות הנברא לשירה : ברימון יש בו תרי"ג גרעינים בדיוק , לרמז על ישראל שמקיימים תרי"ג מצוות ואפילו ריקנים שבהם , אין בהם פחות מתרי"ג מצוות .

 

תמר אומר . צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: ( תהלים , צב , יג )

 

. עץ תמר אומר . צדיק יתרומם ויצליח כעץ תמר פורח . וכקומת הארז אשר בלבנון כך יתגדל

 

. שייכות הנברא לשירה : התמר והארז הם מהגבוהים שבעצים ונבראו כך כדי לרמז על הצדיק שיהיה גדול מכולם

                                                                                                   

                                                            

תפוח אומר . כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי:( שיר השירים , ב , ג )

 

עץ התפוח אומר . כמו עץ תפוח בין אילני סרק ביער , כך הקב"ה נבחר מכל האלהים , לכן בצל ה' חסיתי, והשפעתו והשגחתו נעימה לחיך.

 

שייכות הנברא לשירה : נמשל הקדוש ברוך הוא כתפוח כמו שאמרו במדרש, לומר לך אף על פי שאילן התפוח אין אדם נהנה בצִלו לפי שאין לו צל גדול כשאר אילנות, מכל מקום לתקוות טובת הפרי וריחו ומתיקותו וערבותו אל החיך , ישתוקק האדם לישב בצל המועט ההוא. כך אף על פי שייסורין באין על האדם העובד את השם ואינו מצליח בעולם הזה בהיותו יושב בסתר עליון ובצל שדי יתלונן, ראוי לו שלא יעזוב תומו בהיותו מקווה השכר העתיד לבוא ומתיקותו וערבותו למכירים בו .

הסבר נוסף : טבעו של התפוח שמתחיל לפרוח הפרי בניסן וגומר בסיון אחר חמישים יום . וזה מרמז על מתן תורה שכישראל יצאו ממצרים בניסן וקיבלו את התורה בסיון אחר חמישים יום , או אז ישבו בצילו של הקב"ה .

 

 

:שִבלֶת חִטים אומרת . שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה

( תהלים , קל , א )

 

.'שיבולת חיטים אומרת . שיר שנאמר על מדרגות בית המקדש . מתוך עומק הצרות , קראתי לך ה

 

שייכות הנברא לשירה : כשזורעים את החיטה , הזרע כלה ונרקב ורק אחר כך יוצא ממנו שיבולת . זה מלמד לאדם שגם כשהוא בעומק הצרה , יתפלל לה' ובוודאי שה' יוציאו מהצרה ויצליחו

 

שִבלֶת שְעורים אומרת . תְּפִלָּה לְעָנִי כִי-יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ: ( תהלים , קב , א )

 

שיבולת שעורים אומרת . תפילה לישראל שהם עם עני , בזמן שהם עטופים בצרה - לפני ה' יספר כל תלאותיו .

 

שייכות הנברא לשירה :  השעורה נזרעת עם קליפתה כדי לשמור עליה , וזרעה כלה באדמה ומתליע ורק אחר כך יוצאת ממנו השיבולת . וזה רמז לעני שמתעטף בטליתו ומתפלל מתוך עניותו ומתקבלת תפילתו .

 

שאר השִבֳלים אומרים . לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ-בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף - יָשִׁירוּ:( תהלים , סה , יד )

 

.שאר השיבולים אומרים . יתמלא המישור בצאן  והעמקים יתכסו בתבואה , והבריות יריעו וישירו

 

שייכות הנברא לשירה : כשהשיבולים מלאים בקשין ( בניסן ) והרוח מנשבת , הם נוקשים זה בזה ונראים כמשוררים ומודים על חסד ה' ובזה מלמדים את האדם לשיר ולהודות על חסד ה' וטובתו שמשפיע לו .                                                                            .                                                              

ירקות שבשדה אומרים . תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִם  תְּמֹגְגֶנָּה  צִמְחָה  תְּבָרֵךְ: ( תהלים , סה , יא )

 

ירקות שבשדה אומרים . ערוגות השדה תשביע , יהיה נחת לבריות  , על ידי המטר תרטיב את האדמה ובזה תברך צימחה

 

שייכות הנברא לשירה : הירקות גדלים מהר מאוד וניכרת בהם הברכה . כשרואים כך , ניכר מעשה ה' שמשקה את האדמה  ומברך את צימחה .

                   

דשאים אומרים . יְהִי כְבוֹד יְהוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהוָה בְּמַעֲשָׂיו:( תהלים , קד , לא )

 

. דשאי הארץ  אומרים . כבוד ה' יתמיד לעולם , ישמח ה' במעשי ידיו

 

שייכות הנברא לשירה : כשרואים את הדשאים שיוצאים כל אחד למינו ולא מתערבבים זה בזה , אף על פי שלא נצטוו במפורש , זהו כבוד ה' – שכולם זהירים במצוותיו .