x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

 

 

 

 

 
 
בס"ד הביאור המלא - בשפה ברורה ופשוטה שווה לכל נפש




 

לגירסה המעודכנת, כנסו כאן: https://bit.ly/3KR66xq
 .    כדי לשמוע את המנגינה מראשיתה ועד סופה , יש להשאר על הדף מבלי לעבור לדף הבא.
       
     ברוכים הבאים לפרק שירה המבואר
                          
הביאור המלא בשפה ברורה ושווה לכל נפש  ©
 




 
    פתיחה ומבוא
    ■ חשיבות אמירת פרק שירה
    ■ המעלה , הסגולה והתועלת
    ■ אופן וכללי אמירת פרק שירה
    ■ ברייתות לפני אמירה
    ◄ פרק ראשון- יום א'
    ◄ פרק שני- יום ב'
    ◄ פרק שלישי- יום ג'
    ◄ פרק רביעי- יום ד'
    ◄ פרק חמישי- יום ה'
    ◄ פרק שישי- יום ו'
    ■ ברייתות לאחר אמירה
    ■ בקשה לאחר האמירה
    נשמת כל חי
    תמונות מן הבריאה
    הורדת מצגת
    פורום
    צור קשר
                                             נשמת כל חי
 
 
"נשמת כל חי " הינה תפילת הודאה להקדוש ברוך הוא אשר יסדה שמעון בן שטח ועליה נאמר בנביא "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (בן איש-חי, פר' תולדות ס' ג') וטוב לאומרה מידי פעם. אך היא גם עצה נפלאה לישועה על כל צרה שלא תבוא, יקבל האדם על עצמו בלא נדר ובקבלה גמורה, שכשינצל ממנה יאמר לאחר שיוושע את ברכת שיר השבח "נשמת כל חי" פעם אחת בלבד (מתוך שחרית של שבת קדש אחרי שירת-הים) בתודה וקול זמרה (ויחתום בלא שם ומלכות), ועצה זו בדוקה ומנוסה שניצולו רבים על ידה, ובפרט אם יקבל על עצמו לאומרה בפני עשרה אנשים הרי זה משובח . ובכדי שלא ישכח לקיים קבלת אמירת הנשמת , רצוי מאוד שירשום קבלה זו על דף . בשעת קבלתו וכן בשעת אמירת "הנשמת" יפריש  מעות לצדקה  כפי יכולתו, שהיא מסוגלת  לכל העניינים, ומה טוב ונעים שיאמר "נשמת כל חי" עם כיבוד או  סעודה בבחינת סעדני ואוושעה (אך אין הכרח בדבר), (תהלים קי"ט).
 
 
                 הסכם לקבלת סגולת "נשמת כל חי" במגילת ספר 'כתוב עלי'

                                 לכל הישועות - בדוק ומנוסה !!!

 

 

שם מקבל הקבלה____ שם אב או אם _____ המשפחה_____________.

היום_______ לחודש ______ שנת_____ עיר____________________.

 

נושא הבקשה: _________פירוט הבקשה:

_____________________________________________________________

 

הקבלות:

יאמר בפיו : הריני מקבל עלי בלא נדר ובקבלה גמורה (הבטחה) שאקיים בעזרת ה' כל מה שכתוב בפתק זה ומה שירשם בו בעתיד, ולאחר שאושע מהצרה אשתדל בסמוך לישועה בעזרת ה' :

 

1. הודאה - אודה בפי בקול תודה וזמרה, בשירה והלל לבורא העולם בברכת שיר השבח "נשמת כל חי" פעם אחת לאחר הישועה , ביני לבין בורא עולם או בפני עשרה אנשים לפחות.

* אשה תאמר בפני עשר נשים או שתמנה שליח שיאמר עבורה בפני עשרה אנשים, ששלוחו של אדם כמותו.

 

2. סעודת הודיה - לעשות סעודת חברים/או כיבוד קל , להרבות אהבת חינם, אחוה ורעות .

 

3. צדקה - לתת צדקה (או פדיון נפש) (לעניים, ליתומים, לישיבה, לגמ"ח לצדיק וכד') .

הצדקה מיועדת ל___________________ בסך_____________ .

 

4. הדלקת נרותלע"נ הצדיק רבי מאיר בעל הנס זיע"א,ולע"נ הצדיקים  א)____________________ ב)_____________________.

   

5. מזמורי תהלים - לקרוא מזמורי תהלים בניגון ובשמחה בחשק ובהתלהבות , פרקים:_____________.

 

עצות טובות ומועילות מאוד להצלחה בשעת הקבלה:

 

1) יתן כעת צדקה כפי יכולתו המסוגלת לכל העניינים, ולזירוז הישועה.

2) ילמד משנה או יקרא מזמור תהלים, ויאמר "נשמת כל חי" להצלחתו.

טוב לרשום שם הנוכחים: א)_______________ב)______________.

חתימת שם מקבל הקבלה________________________________.

 

 

נוסח עדות המזרח


ברכת השיר "נשמת כל חי"


(רצוי לעמוד) ויש נוהגים להגיד קודם רשות ל"נשמת כל חי" הפיוט "צמאה נפשי" שמופיע בזמירות שבת.


הרני מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי,
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתֵה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל.


נִשְמַת כָּל חַי תְּבָרֵך אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעֲדֶיךָ אֵין לָנוּ (מֶלֶךְ) גּוֹאֵל וּמוֹשִׂיעַ. פּוֹדֶה וּמַצִּיל. וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם. בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה: אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים. אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת. אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת. הַמְּהֻלָּל בְּכָל הַתִּשְׁבָּחוֹת. הַמְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַיְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת. לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן. הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים. מְחַיֶּה מֵתִים. וְרוֹפֵא חוֹלִים. פּוֹקֵחַ עִוְרִים. וְזוֹקֵף כְּפוּפִים. הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים. וְהַמְפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים. וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים:
וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם. וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו. וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שְׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ. וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׂ וְכַיָּרֵחַ. וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם. וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת. אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ. עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרוֹב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים. הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ.
מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. בְּרָעָב זַנְתָּנוּ. וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ. מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ. מִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ. וּמֵחֳלָאִים רָעִים וְרַבִּים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ. וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ. וְלָשׁוֹן אֲשֶׂר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ.
הֵן הֵם. יוֹדוּ וִיבָרְכוּ. וִישַׁבְּחוּ. וִיפָאֲרוּ. אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָמִיד.
כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה. וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תְשַׁבֵּחַ. וְכָל עַיִן לְךָ תְצַפֶּה. וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע. וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְהַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ. וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ: שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע. צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ. וְכָתוּב רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְיָ לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה:
בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם:
וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ:
וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ:
וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל:
בְּמִקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים, לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדוֹת. לְהַלֵּל. לְשַׂבֵּחַ. לְפָאֵר. לְרוֹמֵם. לְהַדֵּר. וּלְנַצֵּחַ. עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ:
וּבְכֵן, יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. (א) שִׁיר (ב) וּשְׁבָחָה. (ג) הַלֵּל (ד) וְזִמְרָה. (ה) עֹז. (ו) וּמֶמְשָׁלָה. (ז) נֶצַח. (ח) גְּדוּלָה. (ט) גְּבוּרָה. (י) תְּהִלָּה. (יא) וְתִפְאֶרֶת. (יב) קְדֻשָׁה. (יג) וּמַלְכוּת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה (לא לקרוא בשם ומלכות) מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשׁבָּחוֹת. אֵל הַהוֹדָאוֹת. אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת. בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת. רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים. (אָמֵן):

 

נוסח אשכנז

 

נִשְׂמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׂמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְרוּחַ כָּל בָּשָׁר לְךָ תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם אֶת זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. לְדוֹר וָדוֹר מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה הוּא הָאֵל. וּמִבַּלְעֲדֶיךָ אֵין אֱלֹהִים. וְאֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׂיעַ בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה אֵלָּא אָתָּה. פּוֹדֶה וּמַצִּיל. מְפַרְנֵס וּמְרַחֵם. אֱלוֹהַּ כָּל הַבְּרִיּוֹת. אֲדוֹן הַתּוֹלָדוֹת. הַמְּהֻלָּל בַּתֻּשְׂבָּחוֹת. הַמַּנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד. וּבִרְיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים רַבִּים. וַיהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת. לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׂן. הַמְעוֹרֵר יְשֵׂנִים הַמֵּקִיץ רְדוּמִים. וְסוֹמֵךְ נוֹפְלִים. וְרוֹפֵא חוֹלִים. וּמַתִּיר אֲסוּרִים. וּלְךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים:
וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׂירָה כַיָּם. וּלְשׂוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו. וְשִׁפְתוֹתֵינוּ שְׂבָח כְּמֶרְחֲבֵי הָרָקִיעַ. וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׂ וְכַיָּרֵחַ. וְיָדֵינוּ פְרוּשׁוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׂמָיִם. וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת. אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. וּלְבָרֵךְ אֶת שִׂמְךָ מַלְכֵּנוּ. עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרוֹב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים. הַטּוֹבוֹת שֶׂעָשִׁיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ:
מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. בְּרָעָב זַנְתָּנוּ. וּבְשָׁבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ. וּמֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ. וּמִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ. וּמֵחֳלָאִים רָעִים רַבִּים דִּלִּיתָנוּ מַלְכֵּנוּ. וְעַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׂפִּלַּגְתָּ בָּנוּ. וְרוּחַ וּנְשָׂמָה שֶׂנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ. וְלָשׂוֹן אֲשֶׂר שַׁמְתָּ בְּתוֹךְ פִינוּ. הֵן הֶן יוֹדוּ לְךָ וִיבָרְכוּ אֶת שִׂמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל רוֹב נִסֵּי פְלָאֶיךָ. כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה. וְכָל לָשׂוֹן לְךָ תְשַׂבֵּחַ. וְכָל עַיִן אֵלֶיךָ תְצַפֶּה. וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע. וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׂתַּחֲוֶה
וְכָל הַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ וְהַקְּרָבִים וְהַכְּלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׂמֶךָ. כְּדָבָר שֶׂנֶּאֱמַר כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה, יְהֹוָה, מִי כָמוֹךָ. מַצִּיל

עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ. וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. וְנֶאֱמָר רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהֹוָה. לַיְשָׂרִים נָאוָה תְהִלָּה:
בְּפִי יְשָׂרִים תִּתְרוֹמַם:
וּבְדִבְרֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ:
וּבִלְשׂוֹן כָּל חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׂ:
וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׂים תִּתְהַלָּל:
וּבְמִקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׁרָאֵל יִתְפָּאַר שְׂמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. שֶׂכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים, לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְהוֹדוֹת. לְהַלֵּל. לְשַׂבֵּחַ. לְפָאַר. לְרוֹמַם. לְגַדַּל. וּלְהַדַּר עַל כָּל דִּבְרֵי שִׂירוֹת זְמִירוֹת תֻּשְׂבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׂי עַבְדְּךָ מְשִׂיחֶךָ:
יִשְׂתַּבַּח שִׂמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׂ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ שִׂיר. וּשְׂבָח. הַלֵּל. וְזִמְרָה. בְּרָכוֹת. וְהוֹדָאוֹת. נֶצַח. וּגְבוּרָה. גְּדֻלָּה. תְּהִלָּה. וְתִפְאֶרֶת. עֹז. וּמַלְכוּת. וּמֶמְשָׂלָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
בָּרוּךְ אַתָּה (לא לקרוא בשם ומלכות) מֶלֶךְ הָעוֹלָם. מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׂבָּחוֹת. אֵל הַהוֹדָאוֹת. אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׁים. הַבּוֹחֵר בְּשִׂירֵי זִמְרָה חַי הָעוֹלָמִים (והשומעים עונים: אָמֵן):

                  

 
דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד , לפי העשבים ולפי מקום שהוא רועה שם , כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר , שזה בחינת  פרק שירה  ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה ( ליקוטי מוהר"ן ת"ב ס"ג )